"יוון זו חבילת החופש הכי מדויקת שיש: אווירה, ים, אוכל, נוף, מוזיקה, טעמים, צבעים, חופים, אלכוהול, ראש נקי – והכל הכי קרוב לבית, הכי פשוט אבל גם מאוד מאוד נכון ומוקפד", אומר השף גיא פרץ, מומחה למטבח יווני שמייעץ למלונות יוקרה ביוון. "האוכל הכי פשוט, והאלכוהול הכי פשוט, אבל הכל גם הכי טוב ונטול פוזה. הדגים יהיו הכי טריים ויצלו אותם בול כמו שצריך על גריל הפחמים, והסלט יהיה מהירקות הכי טריים בטמפרטורה הכי נכונה, ואת העגבנייה, הפלפל והבצל יחתכו בצורה הכי מדויקת ויגישו עם הגבינה בחתיכה הכי נכונה. בפשטות ובענווה, עושים כאן הרבה כבוד לחומרי הגלם, והכל טעים ומתאים לחך הישראלי". לא פלא שמעל שלושה מיליון תיירים ישראלים נוסעים מדי שנה ליוון.
אז מה יש לגלויה היוונית להציע לנו? שוחחנו עם ישראלים שחיים ביוון, או כאלה שחיים על הקו, והם סימנו את המקומות שבהם הם הכי אוהבים לאכול, לטייל, לבלות, לשיר, לרקוד, לשוט, לעשות שופינג ולראות אדריכלות ואמנות ביוון, כולל המלצות על איים ומקומות נסתרים שלא כולם מכירים. יאסו!
יוני איאטרו, DJ בטברנות ובבוזוקיות: הטברנה הכי מדוברת
"נולדתי ביוון ועליתי בגיל 12, ומגיל צעיר אני על קו ישראל-יוון", אומר איאטרו, שמגיש תוכניות רדיו על יוון במגוון ערוצים בישראל, ומשדר מוזיקה יוונית וכן עדכוני חדשות ומידע על תיירות ותרבות ביוון. "אני ממליץ לאוהבי המוזיקה היוונית שמגיעים לאתונה להגיע לטברנה Bairaktaris Stathmos – שהכי מדוברת בעיר. היא נמצאת בלב הסמטאות של הפלאקה – העיר העתיקה, אבל בסמוך לכל בתי המלון בסביבה. וכיוון שהטברנה נמצאת בבעלות משפחה מקומית שיש לה כמה מסעדות סופלאקי, גם האוכל הוא יווני אותנטי. ההופעות הן של זמרים מקומיים שרבים מהישראלים אוהבים. למשל, הזמר פאריס, שמגיע מדי פעם גם לישראל להופעות. הוא בעצם גרם למקום להפוך למוקד עלייה לרגל לכל הישראלים שאוהבים יוונית".
כולנו יודעים עד כמה נושא ההופעות החיות והמוזיקה מושרש ביוון, בין אם בטברנות ובין אם בבוזוקיות – מועדוני לילה שבהם נערכות הופעות גדולות יותר, יחסית. "גם בבוזוקיות יושבים סביב שולחנות להופעה של זמר יווני ידוע, אבל יש יותר קהל, וההופעות נמשכות עד לפנות בוקר. כל בוזוקייה מארחת זמר בלעדי שלה למשך עונת הופעות שלמה, שנמשכת שלושה-ארבעה חודשים, לרוב בחורף, אבל השנה, בגלל הקורונה, ההופעות האלה יהיו גם בקיץ", אומר איאטרו. לדבריו, בבוזוקיות התפריט פונה יותר לכיוון של כיבוד, בעוד בטברנות, האינטימיות יותר, אפשר לשבת ולאכול. "בטברנות נמצא את הזמרים של פעם, האקוסטיים, ובבוזוקיות זה להקות גדולות, זה יותר שואו, במה גדולה עם תאורה ומסכים, כמו לראות הופעה בלאס וגאס. בכל חורף פועלים 20 מועדונים כאלה באתונה, מנובמבר עד מארס, עם קהל של 500 עד אלף איש בכל פעם".
כתובת הטברנה: mitropoleos 63 monastiraki
רינת אבולעפיה, גרה באי קאה (Kea): רודוס והעיר לאבריו
"ברור שאמליץ בהמשך גם על בילוי שקרוב למקום מגוריי, הסמוך לאתונה. אבל קודם כל חשוב לי שישראלים ידעו שרודוס זה לא רק אי של נופשונים, צפיפות, רעש והכל כלול, אלא שיש גם רודוס אחרת, קלאסית יותר, שקטה ואלגנטית, והכי-הכי שווה לגלות בה מלון מהמם שנקרא מרקו פולו. במלון הזה נמצאת מסעדה שאומרים שהיא הכי טובה ביוון".
הכי טובה ביוון?
"כן, אני לגמרי עומדת מאחורי ההכרזה הזו", אומרת אבולעפיה. המלון והמסעדה שוכנים בתוככי העיר העתיקה של רודוס, במבנה עותומאני שאותו מגדירה אבולעפיה "מהמם ביופיו. יש בו אווירה נפלאה, מעט מאוד חדרים, חצר פנימית מטריפה ואנשים יפים ומקסימים מכל העולם. המלון מנוהל על ידי אשה מרשימה מאוד שקוראים לה אפי, וגם אם לא תמצאו בו חדר פנוי, שווה מאוד להגיע למסעדה לארוחה אלגנטית, טעימה מאוד, שהיא הכי הכי ההיפך מהכל כלול. אם תרצו, רודוס למתקדמים".
ויש לה עוד המלצה, אם כבר הגעתם למרקו פולו. מסביבת המלון, לקחת ספינה או רחפת לאי הסמוך סימי (Symi). "אי שהוא ממש גלויה, עם טברנות ציוריות, חופים ומפרצים מדהימים והמון אסתטיקה. כשאנחנו מגיעים לשם אנחנו גרים מעל אחת הטברנות, וממש לא צריך יותר מזה".
אבולעפיה מתגוררת באי קאה, שהוא הכי קרוב לאתונה, שעה במעבורת. "בסביבת מגוריי אני ממליצה על עיר הנמל הקטנה לאבריו (Lavrio), שקרובה לאתונה. תוכלו לבקר במקדש האל פוסידון, לשוטט בחופים הנפלאים ולאכול במסעדות דגים נהדרות על המים".
כתובת מלון מרקו פולו: Agiou Fanouriou 42
נעמי גבעון, גלריה גבעון, מבלה הרבה ביוון: בעקבות גולנדה
כבעלת גלריה וכמי שחיה אמנות, גבעון שמחה מאוד להמליץ על טיול אמנותי בסביבות אתונה. מדובר בסיור שפוסע בעקבותיה של נלה גולנדה, אמנית הסביבה המובילה כיום ביוון.
"באחרונה נפרדנו מהפסל הישראלי הגדול דני קרוון, ובעיניי, גולנדה היא ממש הדני קרוון של יוון", אומרת גבעון. "אני ממליצה לאוהבי אמנות לעשות טיול בעקבות העבודות שלה. היכנסו לגוגל, ובעזרת האתר והבלוג שלה צאו לסיור באתונה ובסביבותיה בעקבות הפרויקטים הסביבתיים שלה זהו סיור שאפשר לעשות בקלות מאוד בעצמכם. זה יופי של סיור כי לצד אהבת האמנות הוא לוקח למקומות יפים בסביבות אתונה. אפשר לעשות את הסיור ביום אחד, מהבוקר עד הערב, ויש בו גם יופי וגם טבע".
כאשר נוסעים בעקבות האמנות של גולנדה, חולפים בעיבורן של שתי ערים יפות, על קו החוף דרומית לאתונה: פליאו פאלירו (Palaio Faliro) היא עיר קיט מודרנית משובצת ביאכטות, מלונות וחופים ארוכים ורחבים, ויש בה גם מרכז עתיק, אבל לא גדול. לאחר שגומאים וגומעים את העיר, אפשר ללכת לחזות במיצב פינות הישיבה שבנתה גולנדה ליד החוף. העיר מתגאה בטיילת אינסופית וכדאי לשוטט בה. משם ממשיכים לעיר וולה (Voula) בנסיעה יפה מאוד לאורך הים. זוהי עיירת קיט יפהפיה, אלגנטית וירוקה, ובה מבקרים בתוך המחצבה שגולנדה שיקמה, שמתפקדת כתיאטרון וכמרכז מוזיקה.
"אני לקחתי למחצבה המשוקמת את עדנה מושנזון, אוצרת במוזיאון תל אביב, ואת האמנית אילנה גור והן השתגעו מהפרויקט המונומנטלי", אומרת גבעון ומציינת שהאמנית היא מאוהביה הגדולים של ישראל. נו, אז הנה עוד סיבה לחפש כאן פרטים ומסלול.
ד"ר רונית נשר, בעלת הבלוג "החלום היווני שלי", גרה באי פארוס: האי סירוס
"לאחרונה גילינו אי קטן בשם סירוס (Syros), שנמצא קרוב יחסית למיקונוס, ומתפקד כאי הבירה של האיים הקיקלאדיים (קבוצת האיים שבדרום-מזרח יוון). הוא לא בנוי בסגנון היווני המוכר, אלא בסגנון איטלקי. אין בתים לבנים טיפוסיים, אלא צבעוניות מאוד מיוחדת, שמזכירה ערים איטלקיות. כל הסמטאות מרוצפות באבנים עתיקות, ויש מלא מסעדות, פאבים, בתי קפה מדליקים, חנויות מגניבות, והכל בהליכה ברגל כמובן. רבים שמתגוררים באיים הקיקלאדיים הסמוכים, נוסעים לפעמים לשופינג בסמטאות הציוריות הללו, שבהן קניתי שמלות שחבל על הזמן", מתלהבת ד"ר נשר.
לדבריה, השיטוט באי נעים מאוד גם מפני שהוא נחשב אי של אוכלוסייה איכותית מאוד. "יש שם גם המון סטודנטים ולכן יש המון חיי לילה ואוכלוסיה מאוד היי-קלאס, אבל לא אליטיסטית. זה לא מיקונוס הרהבתני, אלא יש פשטות מקסימה יחד עם אלגנטיות ושמחה איטלקית ואוכל טעים. אכלנו שם את סלט הפטרוזיליה הכי טעים בעולם, ווגם חצילים מטוגנים בעטיפת בצק דקיקה ומתקתקה כמו ממתק. זה אוכל שונה לגמרי מהאוכל היווני, והוא ממש מומלץ גם לטבעונים. האי בנוי על גבעה ויש תצפית יפה, לצד נמל ציורי עם יאכטות ומלא חופי ים. כמובן יש אייר בי-אן-בי ומלונות לא יקרים. אפשר להגיע בטיסה מאתונה או מיקונוס, או בהפלגה במעבורת".
דורית בן ברוך, גרה באיים הקיקלאדיים: פלופונס
"כשאנחנו ביוון, אנחנו לרוב מתגוררים באיים הקיקלאדיים, אבל הכיף שלנו זה לגלות בכל פעם מקום חדש. למשל, בקיץ הקודם היינו באי לפקאדה (Lefkada) במערב יוון. אבל האזור האהוב עלינו הוא חבל פלופונס שבחצי האי הדרומי הגדול. שם אני רוצה להמליץ על אזור בשם מאני (Mani) בדרום, שהוא הפחות מפותח מבחינת אטרקציות תיירותיות לילדים ולמשפחות, ומיועד לטיולי טבע שקטים. הבסיס התיירותי במאני הוא חדרי אירוח קטנים ומלונות משפחתיים שבהם הבעלים גם מארחים וגם מבשלים, בתוך נוף בראשיתי שכולל מפרצים יפהפיים. כאורחים במלונות הללו יש ממש תחושה של מגורים בבית של משפחה יוונית. גם המסעדות שעל המים מציעות חוויית אירוח אינטימית והמון טבע, כמעט בלי תיירים.
"חבל פלופונס מורכב מארבע "אצבעות" הנשלחות דרומה. מאני היא האצבע השלישית, הארוכה ביותר, ובקצה שלה ניצב המגדלור הדרומי ביותר ביבשת אירופה. המגדלור פעיל והאווירה בו מאוד מיוחדת. לא רחוק משם יש כפר קטן על המים ששמו ירולימין (Yerolimin, נקרא גם ירולומיאס), שם ניתן להתארח במלון היסטורי שעבר רסטורציה, ושאנחנו מאוד אוהבים. המלון נקרא קירימיי (Kyrimai), והוא יושב ממש על המים".
האזור כולו, אומרת בן ברוך, משופע במבנים היסטוריים מאבן, עם מגדלי תצפית ששימשו להגנה של תושבי המקום מפני פולשים. "המראה מזכיר במידה מסוימת את המגדלים של סן ג'ימיניאנו בטוסקנה. תושבי המקום, שהם הצאצאים של הספרטנים, הם חמי לב ומסבירי פנים. בחדרי האירוח יש אווירת פשטות ואותנטיות, ונוף סלעי קשוח אבל מאוד מיוחד. במלון יש גם מסעדה מאוד טובה, אחת הטובות באזור".
לדבריה, אם מצפינים לחלקו העליון של חבל מאני, פוגשים כפרים יפהפיים (Kardamyli, Stoupa ו-Agios Nikolaos) שבהם מתגוררים פנסיונרים אנגלים רבים שקנו כאן בתי נופש, ולכן השפה המדוברת היא אנגלית. "זה לא מקום רק של קיץ וים. זה גם מקום להגיע אליו באביב, בין אפריל ליוני, ולהסתובב בתוך הנוף שבדרך כלל הוא צחיח אבל בעונה זו מלא במרבדים צבעוניים של פרחי בר.
"אנחנו מאוד אוהבים לשוטט גם בתוך הטבע הפראי של האיים הספורדיים סקופלוס (Skopelos) וסקיאתוס (Skiathos, שם צילמו את הסרט "מאמא־מיה"), בחלק הצפוני יותר של הים האגאי. הם מעוררים חוויה מסוג אחר כי הם מאוד ירוקים עם חורש טבעי ויערות, והיערות מגיעים עד המים, עם חולות לבנים. הם נחשבים לחופים היפים ביוון ובאירופה. האיים הספורדיים שקטים יחסית ומיועדים יותר לתיירים שמחפשים מקומות אותנטיים, ולא מסיבות בסגנון מיקונוס. האווירה לא בינלאומית, אלא מקומית. אנחנו תמיד מעדיפים לשהות במקומות כאלה בעיקר מחוץ לעונה, ואז החוויה היא הרבה יותר פנימית וממלאה מצברים. אין עומס, המחירים יותר נוחים, והכל יותר רגוע.
האוכל בשני האיים האלה יוצא מן הכלל. אנחנו מכורים לבורקס היווני הקראנצ'י שנקרא ספנקופיטה – מלשון תרד – וכאן אופים אותו בצורה עגולה".
אדית מרקוביץ, נולדה ביוון, גרה לסירוגין באתונה, מלווה ישראלים ברכישת נכסים ביוון: גליפאדה
"אני גרה בגליפדה (Glyfada), פרוור דרומי של אתונה. זוהי בעצם עיר חוף קטנה, 15 דקות נסיעה מאתונה. יש בה ארבעה נמלים ובהם עוגנות יאכטות, והרבה טברנות מסביב. יש גם חופי רחצה טובים שנהדר לטייל לאורכם ולשוטט בתוך מה שנראה כמו גלויה, עם הים מצד אחד וההרים בצד השני. מי שאוהב שופינג, זה המקום בשבילו, כי ממש מול חופי הים, מעבר לכביש, יש ריכוז של הרבה מאוד חנויות של הרשתות הגדולות, וגם הרבה מאוד בוטיקים איכותיים של דברים מיוחדים. לצד זה, יש בעיר המון בתי קפה, מסעדות בכל הרמות – מסופלאקי הכי בסיסי ועד אוכל יווני בטברנות איכותיות, ואוכל איטלקי טוב מאוד. יש בעיר גם הרבה מועדוני לילה עם הופעות של זמרים יוונים והרבה מועדונים לצעירים שיוצאים עד השעות הקטנות. אני ממליצה למי שמגיע לאתונה לצאת לטיול של יום בעיר הקטנה הזו, ואם יש לכם יותר זמן, עדיף ללון בה שני לילות כדי לספוג את האווירה.
היא בעצם נחשבת לריוויירה של אתונה, שמתחילה בפיראוס בצפון ונגמרת בסוניון (Sounion), וכביש אחד חולף לכל אורכה. 60 ק"מ של נסיעה באחד הנופים הכי יפים של יוון. תכננו להגיע לסוף הריוויירה, באזור סוניו, בשעת שקיעה. במקום נמצא מקדשו של האל אפולו, וכדאי מאוד לשבת מולו כשהשמש סוגרת את היום, ולאכול משהו טעים בטברנה. זו השקיעה הכי טובה בכל האזור".
ברכה כהן, מפיקה, מביאה לישראל את מיטב זמרי יוון: מסעדה יוונית-צרפתית
לאוהבי הטיפוח והקוסמטיקה כהן ממליצה: "אם אתם מגיעים לאי נקסוס, בקרו בחנות הדגל של מותג התמרוקים היווני KORRES, שמיועד לגברים ולנשים ומציע לצד מוצרי קוסמטיקה מעולים במחירים מצוינים, גם שירות שבו הלקוחות יכולים לרקוח בעצמם ובהדרכת המומחים בחנות את המוצרים המתאימים להם. לאוהבי העתיקות אני ממליצה להגיע לעיר קורינתוס, בירת הפלופונס, ולשוטט בתעלה ובחלקים העתיקים של העיר. קורינתוס נמצאת במרחק של שעה ורבע מאתונה, לאורך החוף".
אם אתם במיקונוס וצריכים רענון מסוים מהאוכל היווני, או אולי מהאווירה הלא פורמלית בארוחות הערב שלכם, כהן ממליצה ללכת למסעדת "לה מייזון דה קתרין", שכבר משמה ניתן לגלות שהיא מביאה את המטבח הצרפתי אל לב האזור הקיקלאדי. המסעדה, מהוותיקות והאלגנטיות שבאי, שוכנת בסמטה ציורית בלב העיר חורה (העיר מיקונוס). היא משלבת בין בישול גורמה צרפתי מסורתי, למנות בסגנון הקיקלאדי המקומי, מה שיוצר אנסמבל מעניין של מנות וטעמים: שאטובריאן בסגנון ביסטרו צרפתי מוקפד, לצד מאכלי ים שהרגע קפצו מבין הגלים; ירקות אורגניים שמגדלים במיוחד עבור המסעדה מוגשים כשהם לבושים במעטה משולב של חמאה צרפתית ושמן זית מקומי ועוקצני; סטייק טרטר הכי צרפתי שיש, לצד מוסקה יוונית שאי אפשר בלעדיה. בקיצור, שילוב מושלם של שני העולמות.
אין ברירה, יש גם כאב הראש
פרוצדורות-הקורונה שיש לעשות לפני היציאה מהארץ ובחזרה מסרבלות ומייקרות מאוד את הנסיעה, במיוחד בהרכב משפחתי. לכן אם יוצאים, שווה לתכנן חופשה של כשבועים לפחות. אלה הפרוצדורות (המידע נאסף בעזרתה של דורית בן-ברוך):
ליוצאים ליוון:
1. יש למלא טופס PLF מקוון של הממשלה היוונית (בלינק הזה) שכולל הצהרת בריאות + פרטים על הנוסע המרכזי + בני משפחה/חברים נלווים. בחצות שלפני יום הנסיעה מקבלים מייל ובו קוד QR, אותו צריך להציג בשדה, בארץ וביוון. ללא הטופס/הקוד – לא ניתן לטוס.
2. מתחסנים ומחלימים פטורים מבדיקה לפני היציאה מישראל, אך עליהם להציג תעודת מחלים/מתחסן. מי שלא מחוסן צריך להציג בדיקה בתוקף של עד 72 שעות לפני הטיסה, וייתכן שיידרש לבדיקה נוספת בכניסה ליוון.
3. החל מ-24 שעות לפני היציאה, יש למלא טופס מקוון (בלינק הזה) בשם "הצהרת נוסע יוצא מישראל לפני טיסה", של משרד הבריאות.
לחוזרים לישראל:
1. יש לבצע בדיקת קורונה מסוג pcr במעבדה מורשית, עד 72 שעות לפני הטיסה, ולדאוג לקבל אישור באנגלית על תוצאה שלילית + מספר דרכון. הבדיקה כרוכה בתשלום של כ-60 אירו לאדם, ורק למי שיצא מישראל ליותר מ-72 שעות חייב לעבור אותה.
2. ב-24 השעות שלפני הצ'ק-אין לטיסה לישראל יש למלא טופס "הצהרת כניסה לישראל" של משרד הבריאות הישראלי. למילוי הטופס - הקליקו.
3. עם הנחיתה יש לעבור בדיקת קורונה בנתב"ג. הבדיקה עולה כ-100 שקל, או 80 שקל למזמינים מראש באינטרנט.
