בימים שלפני התפרצות נגיף הקורונה, למילה "בידוד" היו גם משמעויות חיוביות. נסו להיזכר - מי מכם לא חלם, לפחות פעם אחת, לטוס לאי בודד, להתרחק מהמולת העולם, לעצור את שטף החיים ופשוט להתנתק כשמסביבו טבע מרהיב ועוצר נשימה?
עם קצת עזרה מאיתנו, תוכלו לדמיין שאתם מתבודדים מחוץ לבית: באיים בודדים, נסתרים ולא מאוכלסים, וביישובים המנותקים מהציביליזציה - שהמעטים שגרים שם נהנים מבידוד לאורך כל השנה.
שימו לב: הכתבה מיועדת לצפייה בלבד, ואין בה המלצה להחליף את הבידוד הביתי ביעד אקזוטי כזה או אחר. וזכרו, על מנת שנוכל לשוב ולטייל ביעדים יפים בעולם - עלינו לשמור על בריאותינו ועל בריאות הסובבים אותנו, ולמלא אחר הוראות משרד הבריאות.
1. אי הפסחא I צ'ילה
אי הפסחא (בספרדית: Isla de Pascua) שייך לקבוצת האיים הפולינזית - אחת משלוש קבוצות האיים הראשיות באוקיינוס השקט. אמנם מתגוררים בו בקביעות אלפי אנשים (בשנת 2017 התגוררו בו 7,750 תושבים) ונהוגה בו אפילו שפה רשמית - ספרדית, אבל כל זה לא מונע ממנו להיות האי המיושב המבודד בעולם. עד כמה הוא נידח? הנקודה היבשתית הקרובה אליו ביותר שוכנת לחופה של אמריקה הדרומית, במרכז צ'ילה, במרחק של 3,658 קילומטרים.
אי הפסחא, שנקרא על שם החג הנוצרי, נודע בזכות מאות פסלי האבן הגדולים שבו המכונים מואי (Moai), והוא אי געשי הבנוי משלושה הרי געש כבויים שהתמזגו. בשנת 1935, נקבע חלק גדול משטחו כפארק לאומי הנקרא - "הפארק הלאומי רפה נוי". ב-1995, אותו פארק אף הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
לרוע מזלו, נחשב אי הפסחא לאחד האיים העניים ביותר בצמחייה מבין איי פולינזיה. בעבר, אגב, צמח בו יער עבות שהושמד כליל על ידי התושבים שהתגוררו במקום.
ב-1975, זכה האי הנידח לכבוד עולמי עם גילוי חיידק ה-Streptomyces hygroscopius - ממנו מופקת תרופת הרפמיצין, הלא היא ה"צ'אק נוריס" של התרופות - באדמת האי.
הרפמיצין, למי מכם שאינו בקיא בעולם הרפואה, החלה את דרכה כתרופה אנטי-פטרייתית, בהמשך התגלה כי היא גם מסייעת למניעת דחייה של שתלים בהשתלת איברים ובנוסף, הסתבר שהיא פועלת גם נגד סוגי סרטן מסוימים ונגד סוכרת ומחלות קשות אחרות. ב-2009 אף הוכח שיש לה את היכולת להאריך את תוחלת החיים של יצור חי באופן משמעותי ביותר. בקיצור, אם כבר להיות בבידוד בשל מגפה עולמית - אז רצוי שזה יהיה באי שבאדמה שלו יש סגולות רפואיות.
2. האי הנדרסון I האוקיינוס השקט
הנדרסון (Henderson Island) הוא אי אלמוגים לא מיושב בדרום האוקיינוס השקט, שסופח לקבוצת איי פיטקרן (המיושבים בחלקם). הוא זכה למעמד של אתר מורשת עולמית על ידי אונסקו ב-1988, הודות לחיי הציפורים ומאגרי הזרחה (פוספטים) הבתוליים שבו.
הנדרסון מתפרש על שטח של 37.3 קמ"ר, והוא קטן ותלול מכדי לשמש לצורכי חקלאות. לא פחות מעניינת העובדה שבאי אין מים מתוקים כלל. הוא התגלה לראשונה ב-1606 על ידי מלח פורטוגלי עם שם באורך של משפט: פדרו פרננדס דה קווירוס, שהעניק גם לאי שם ארוך ולא קליט כלל: "סאן ז'ואו באפטיסטה".
213 שנים לאחר מכן, ב-17 ביוני 1819, האי התגלה בשנית על ידי רב חובל בשם הנדרסון, שהגיע למקום מטעם חברת המניות בה עבד ("חברת הודו המזרחית הבריטית"). בצעד נרקיסיסטי מובהק, הנדרסון קרא לאי על שמו.
עדויות ארכאולוגיות מצביעות על כך כי האי אויש על ידי מושבה פולינזית קבועה בין המאה ה-12 למאה ה-15, אך בהמשך נראה כי שוב לא אויש במשך שנים רבות. הסיבה להיעלמות ההתיישבות, אגב, איננה ידועה עד היום.
נקודת המפנה בסיפור הופיעה בשנת 1957, עת עבר להתגורר באי אדם מוזר למדי שהעביר בהנדרסון חודשיים שלמים בבדידות, זאת בהנחה שלא מחשיבים את השימפנזה שלקח איתו לשם. האיש המשונה חולץ לבסוף על ידי תושבים מאיי פיטקרן הסמוכים.
וזו, חברים, ההוכחה לכך שאפשר לחיות בבדידות מוחלטת, כל עוד מדובר במקום פסטורלי ויפה. או, לחלופין, אם מדובר באדם ששימפנזה זו חברה מספקת עבורו.
3. סופאי, אריזונה I ארה"ב
487 תושבים בסך הכול (נכון לשנת 2010) מתגוררים ביישוב המבודד סופאי (באנגלית: Supai בשפת ההוואסופאי: Havasuuw), כולם נמנים עם בני השבט האינדיאני - הוואסופאי.
היישוב המבודד שוכן בקרקעית תחומי הגרנד קניון (הגרנד קניון בארה"ב, כן? לא הקניון בן שלוש הקומות בחיפה), ובשל מיקומו הוא סובל מדי פעם משיטפונות גדלים, למשל כמו זה שאירע באוגוסט 2008 ואילץ את בני השבט ואורחיהם להתפנות ממנו.
למעשה, היישוב שוכן בנקודה הרחוקה ביותר בין כל 48 המדינות הרצופות השייכות לארצות הברית, ובשל כך אפילו הדואר ומצרכים בסיסיים כמו מזון, תרופות ודברים נוספים שבני אדם זקוקים להם - מגיעים לתושבים כשהם נישאים על גבי שיירת פרידות של שירות הדואר של ארצות הברית (פרט מידע ביזארי למדי, ששווה להיזכר בו כשעולות תלונות נגד דואר ישראל). ובהקשר לזה, יש לציין גם כי בסופאי עצמה אין מכוניות כלל.
בנוסף לשפה האנגלית, תושבי האי מדברים גם בשפת ההוואסופאי. ולמרות שרחלקם התנצרו במהלך השנים, מרביתם עדיין מאמינים בדת אבותיהם העתיקה ומקפידים לקיים את התפילות הנהוגות בה. בראש היישוב עומדת מועצת שבט בת שבעה חברים הנבחרת אחת לשנתיים, ומטפלת במרבית הנושאים המנהלתיים.
בסופאי יש מעל למאה בתי מגורים והתושבים בו מתפרנסים בעיקר מתיירות, לאחר שיופיו של הקניון הממוקם על מפלי המים, התפרסם ברחבי ארצות הברית ובעולם כולו. לצד ענף התיירות, חלק קטן מהתושבים מתפרנסים עדיין מחקלאות. האמת? יש סיכוי שבימים אלו מדובר בענף רווחי יותר. כך או כך, להתבודד במקום שיש בו מפלים ובריכות מים בצבע טורקיז - זה בטוח לא כל כך נורא.
4. אנטרקטיקה I הקוטב הדרומי
ואיך אפשר לכתוב על מקומות נידחים, מבודדים וכמעט ולא מאוכלסים, מבלי להזכיר את יבשת הקרח המפורסמת והקפואה - אנטרקטיקה, שבה אין אפילו אדם אחד שמתגורר בקביעות? והאמת? קשה להאשים בכך מישהו, שכן מדובר במקום הקר ביותר בעולם בשכבת קרח אימתנית.
כאמור, היבשת הקפואה היא לא המקום המתאים ביותר לחובבי הקיץ, ובאופן כללי לבני אדם שטמפרטורת הגוף שלהם נורמלית, אם נתנסח בעדינות. כמה קר שם? בואו נאמר שבלב היבשת נרשמות טמפרטורות הנמוכות ממינוס 60 מעלות. בתא המקפיא שלכם בבית, לשם השוואה, הטמפרטורה הממוצעת היא בין מינוס 14 מעלות למינוס 18. ככה קר.
ואם זה נראה לכם מוגזם, נסו לדמיין מה שלמה ארצי היה חושב על השורה שכתב: "חום יולי-אוגוסט אז היה כבד מאוד" אם היה נודע לו שביולי 1983 נרשמה באנטרקטיקה טמפרטורה של מינוס 89.2 מעלות - הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנרשמה בעולם אי פעם.
אבל לא רק לבני האדם קשה עד בלתי אפשרי להתגורר שם: הקור המקפיא של אנטרקטיקה לא מאפשר גם את קיומם של מיני צמחים רבים, כי גם לצמחים, מסתבר, יש דרישות לתנאי אקלים סבירים יותר. לעומתם, מתגוררים ביבשת הקפואה כלבי ים, פינגווינים, לוויתינים מסוגים שונים, וכן מינים של טורפים ימיים. בקיצור, לא בטוח שמדובר במקום המושלם לבידוד, אבל מה שבטוח - אנשים נוספים סביר שלא תפגשו שם.
5. האי אוקונושימה I יפן
אם היו מספרים לכם על אי לא מיושב, נטול תושבים אבל מלא בארנבים מתוקים, הייתם מוכנים להעביר את הבידוד שלכם לשם? אנחנו כן.
התושבים היחידים באי אוקונושימה (Ōkunoshima), השוכן כשלושה ק"מ מחופי יפן, הם ארנבים ידידותיים שהמבקרים באי מאכילים אותם בירקות טריים. אבל עוד לפני שהפך לאי ארנבים חמדמד, אוקונושימה שימש את היפנים לייצור נשק ואלמנטים מיליטריסטיים נוספים: במלחמת העולם השנייה, נהגו היפנים לייצר באי כשישה טון של גז חרדל, שייצורו נעצר לאחר המלחמה. עוד לפני כן, בסוף שנות ה-20 של המאה הקודמת, צבא יפן הפך את האי המבודד לאתר לייצור נשק כימי. במקום אגב, נמצא גם "מוזיאון הגז הרעיל" שהוקם כדי להתריע בפני אנשים על סכנותיו.
ועכשיו נחזור להתחלה: מה עושים ארנבים במקום בעייתי שכזה? יש הטוענים כי הם צאצאים של ארנבי מעבדה, שהובאו לאי במסגרת ניסויים לבדיקת יעילותו של הנשק הכימי, ולאחר מכן שוחררו לחופשי.
ואנקדוטה אחת נוספת וראויה לציון: כניסת כלבים וחתולים (שעלולים לפגוע בארנבים) אסורה לאי. אגב, יש מקומות מוזרים לא פחות ביפן והם האי אאושימה (אי החתולים) וכפר השועלים במחוז מיאגי. בקיצור, מקומות לא רעים להתבודד בהם, בהנחה שאתם לא סובלים מאלרגיה לבעלי חיים.
6. מנזרי מטאורה I יוון
מטאורה, הוא שם כולל לאזור מבודד במחוז תסליה שבמרכז יוון, ובו מקבץ של מנזרים אורתודוקסיים. המקום עצמו מרשים במיוחד, וכולל לא פחות מ-60 עמודי סלע תלולים שעל גביהם נבנו במהלך ימי הביניים המנזרים, הנראים כתלויים באמצע השמיים (פירושה של המילה "מטאורה" ביוונית, אגב, היא: "אמצע השמיים", בדומה למילה מטאור).
בזכות המראה המרהיב והנדיר, בשילוב התרבות הייחודית שנוצרה במקום, הוכרזה מטאורה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. אבל גם ללא המנזרים מראה המצוקים מרשים ביותר; הם מתנשאים באופן פלאי לגובה של עד 400 מטרים מעל פני המישור, חלקם בודדים ואילו אחרים דבוקים זה לזה ומשתלבים נפלאה עם מרבדי הצמחייה הירוקים המקשטים את האזור כולו.
מנזרי המטאורה נבנו במאה ה-14 על ידי נזירים שברחו לשם מחשש להתנכלות מצד העות'מאנים, שבאותם הימים פלשו ליוון. עד המאה ה-16 נבנו 24 מנזרים (!) כאשר רק סולמות, חבלים וסלים תלויים מוליכים אליהם (החבלים הוחלפו לאחר שאחד מהם נקרע ונפל למטה, ביחד עם המטפס השאפתן).
כיום, יש במקום שישה מנזרים בלבד, שננטשו לאחר שאת המקום החלו לפקוד אלפי תיירים לאורך כל השנה. הגדול והמתויר שבין המנזרים הוא "מגאלו מטאורו" (Megalo Meteoro), ואילו המנזר שהגישה אליו היא הנוחה ביותר הוא "אגיוס סטפנוס" (St. Stephen). המנזר המאתגר ביותר במקום, שאף כיכב באחד הסרטים של ג'יימס בונד, נקרא "מנזר השילוש הקדוש" (ה-Holy Trinity). כל שנותר לכם כעת, הוא לבחור באיזה מהמנזרים הייתם שמחים להתבודד, בהנחה וזה היה אפשרי, כמובן.
7. איי אוקלנד I ניו זילנד
קבוצת איים (Auckland Islands) שנוצרה כתוצאה מפעילות געשית באוקיינוס השקט, השוכנים במרחק של 465 ק"מ מהאי הדרומי של ניו זילנד ונמצאים בשליטתה. הם נחשבים לאתר מורשת עולמית מאז 1998, ועל אף שטחם הרחב (764.58 קמ"ר) האיים אינם מיושבים ומוכרזים כשמורת טבע.
בני אדם אין שם, אבל אוכלוסייה גדולה של עופות ימיים הכוללת כמה מינים של אלבטרוסים (אתם מוזמנים לפתוח גוגל), פינגווין צהוב עין וקורמורן אוקלנד האנדמי. גם אריות ים וחרקים ייחודיים יש במקום, עם ריכוז חסרי החוליות הסאב-אנטארקטי הגדול בעולם. בנוסף לבעלי החיים, באיים צומחים עשבי ענק (Mega Herb) הנחשבים לייחודיים לאיים הסאב-אנטרקטיים של ניו זילנד.
אבל שלא תניחו בטעות שמדובר במקום מושלם: איי אוקלנד נודעים לשמצה בשל מקרי טביעה רבים של ספינות שעלו על השרטונים שמקיפים אותם, ובעיקר נוכח ההמתנות הארוכות והמייסרות של הניצולים לחילוצם.
8. לדאק I הודו
לדאק (Ladakh), היא טריטוריית איחוד השוכנת בצפון הודו, בין רכס קארקוראם להרי ההימאליה הגבוהים והיא הפחות מיושבת מכל מחוזות הודו. גובה החבל נע בין 3,000 מטרים מעל פני הים ובעמקים שבין ההרים, ועד ל-6,500 מטרים בפסגות.
לדאק, אם טרם הבנתם, הוא אזור מבודד למדי, שרק שני כבישים סלולים מגיעים אליו. ברכב ניתן להגיע אליו רק בעונת הקיץ, בין יוני לאוקטובר, בעוד שבשאר עונות השנה הדרכים חסומות בעקבות השלגים הרבים שיורדים באזור.
תושבי לדאק הם מסורתיים, ומרביתם עוסקים בחקלאות. חלקם אף עוסקים בגידול בעלי חיים בהם עיזים, כבשים, פרות, סוסים, יאק הבית ודזו, שהוא למעשה מעין הכלאה בין יאק לפרה.
עד שנות ה-70 לערך, אוכלוסיית לדאק נחשבה למצומצמת מאוד בשל בידודו של החבל, אבל משנות ה-70 ואילך - הולכת מתפתחת במקום חברה מודרנית, בעיקר בבירת החבל ובסביבותיה, אך גם בכפרים המסורתיים יותר. למרות זאת, מדובר באזור שכל כך קשה להגיע אליו, שיש סיכוי שגם נגיף הקורונה יחליט לוותר על התענוג.
9. האיים המלדיביים I האוקיינוס ההודי
האיים המלדיביים, או בשמם הפחות אטרקטיבי - "רפובליקת המלדיביים", היא מדינת איים מוסלמית המורכבת מ-26 אטולים יפהפיים שנראים כמו רפליקה של גן העדן. ולמרות המראה המדהים שלהם, רק 192 מתוך 1,192 האיים שמרכיבים את האטולים - מיושבים. השאר, שהם למעשה גם הרוב, אינם מאוכלסים.
המלדיביים, נחשבת למדינה בעלת האוכלוסייה הקטנה ביותר באסיה, למרות שאם תשאלו את רוב אזרחי העולם - הם בטח היו עוברים לשם כבר מחר בבוקר הודות לחופי הטורקיז המרהיבים, החופים הבתוליים והלגונות עוצרות הנשימה.
המקום נחשב לאחד מאתרי התיירות היקרים והיוקרתיים בעולם, אולם למעשה ישנו פער אדיר בין הקסם המוצע לתיירים לבין חיי התושבים – בזמן שהתיירים עושים בטן-גב מתחת לעצי הקוקוס באיי הנופש, עיר הבירה שממול צפופה ומזוהמת מאין כמותה, והביוב זורם ברחובותיה, בדומה לשכנה הודו.
אבל זה עוד לא הכול: היא נחשבת למדינה השטוחה בעולם, והאוכלוסייה המתגוררת בה מורכבת מ-100% מוסלמים. הסיבה לכך, אגב, היא פשוטה מאוד: חוקי המדינה אינם מאפשרים להתגורר במקום אלא אם מדובר במוסלמים, כך שעל מנת להתאזרח - אדם חייב להמיר את דתו לטובת האסלאם. אם אתם עד כדי כך בעניין של להתבודד במקום הקרוב ביותר לגן עדן שקיים עלי אדמות - לכו על זה.