צפו: הטיול של עמנואלה ומשפחתה בנורבגיה
(צילום: עמנואלה בינר גולומבק)
טיול משפחתי בקרוואן הוא חוויה. נכון, כשנדחקות חמש נפשות, ביניהן שלושה ילדים בגילאי 14,11 ו-6, לתוך בית קטן על גלגלים אז לא כל רגע הוא מושלם, ועדיין - אני כבר מחכה לטיול הבא. לנורבגיה הגענו בקיץ בטיסה ישירה עם חברת נורביג'יאן. מדובר במדינה בגודל עצום וכבר בשלבי תכנון המסלול, הבנו שאין סיכוי שנוכל להקיף את כולה במהלך חודש ימים. הדבר הנוסף שהתבהר לנו הוא שעל מנת שנוכל ליהנות מהטיול במדינה בעלת הנופים המשגעים, ומכיוון שהיה ברור לנו שאנחנו זקוקים לגמישות המרבית מבלי להידרש להחלטות מראש, עלינו לשכור קרוואן.
את הקרוואן עצמו שכרנו מהארץ, החלטה נבונה שחסכה לנו לא מעט בעלויות. חשוב מאוד לקרוא את הפרטים הקטנים – מה כוללת ההשכרה, מה ניתן להוסיף, מהם תנאי הביטוח, מה רוחב המיטות ועוד. המידע הזה ימנע מכם לסחוב לשווא פריטים שאינם נחוצים. אז מצעים הבאנו עימנו, אבל שולחן וכיסאות שכרנו יחד עם הקרוואן, וזה אפשר לנו ליהנות אפילו יותר בכל נקודה בדרך שבה עצרנו. הקרוואן עצמו התאים לשישה אנשים בתנאים טובים, אבל אל תצפו לתנאים של מלון בוטיק.
לפני שיצאנו לדרך מאוסלו בדקנו יחד עם נציגי החברה את הקרוואן מפנים ומבחוץ, וכל שריטה או מכה קטנה נרשמו על מנת להימנע מאי נעימויות בזמן ההחזרה. העמסנו את כל הציוד ונסענו אל היעד הראשון של כל מטייל בקרוואן – הסופרמרקט. לפני הנסיעה הזהירו אותנו מהמחירים בסופר, אבל הקנייה הראשונה לא הפילה אותנו מהרגליים, אנחנו הרי רגילים למחירים לא פחות נמוכים בסופרים כאן. מה שכן, הסלמון הרבה יותר זול, אז הוא מיד נכנס לתפריט.
מצוידים ונלהבים המשכנו אל הקמפינג הראשון שלנו. הזמנו מקום מראש רק לקמפינג הראשון והאחרון, ולא הייתה בעיה למצוא מקום פנוי בשאר המקומות. הקמפינג הראשון היה מצוין. למעשה, אתרי הקמפינג בנורבגיה הם מקום בילוי בפני עצמו, עם משחקיות, מיני-גולף, פארקי חבלים, ליטוף חיות ופעילויות נוספות, מאחר שהנורבגים לא תמיד ממהרים לגמוע מרחקים ויכולים להשתקע במקום כזה גם למשך שבועיים (או לפעמים חודשיים). גם תנאי המקום מצוינים, עם מקלחות מסודרות, מטבחון, שירותים נקיים ולפעמים גם בית קפה או מסעדה.
למחרת התחיל סוף-סוף הטיול. המסלול שאנחנו בחרנו לקח אותנו מאוסלו מערבה ומשם לכיוון העיירה Flam, אחריה פיורד Geiranger, דרך הטרולים, הדרך האטלנטית ונסיעה דרך החוף המערבי והערים שבסביבתו דרומה, עם גיחות שונות פנימה עד Stavanger, משם המשכנו לאורך החוף הדרומי לכיוון אוסלו. אל החלקים הצפוניים ואל מראות הזוהר הצפוני לא הגענו. זה בקצרה, אבל כשמדובר על הנופים של נורבגיה אי אפשר להסתפק בקצרה.
מאוסלו ועד העיירה Lom
פארק הדובים Bjørneparken היה היעד הראשון שלנו. רק יום בנורבגיה, והנה יש לנו הזדמנות לצפות בהאכלת דובים בפארק הגדול (והיקר) הזה, עם שבילים ומסלולים והרבה חיות שמסתובבות חופשי בשטח מגודר די גדול. במקום יש אומגה, מזרקות נחמדות לילדים ותצוגות שונות על החיות באזור, ואפשר לבלות בו כמה שעות מהנות.
למחרת המשכנו לנסוע בכבישי נורבגיה היפים, עצרנו להתרשם ממפלי Voringsfossen, ועם הגעתנו לקמפינג הבא כבר היה ברור שכל קמפינג שנגיע אליו יהיה צמוד למקור מים, בין אם מדובר באגם, בנחל או במפל.
היעד הבא שלנו היה כפר הוויקינגים ב-Gudvangen. אף שזו אטרקציה די תיירותית, נהנינו להסתובב בין המבנים של הכפר, לראות את עובדי המקום לבושים ומתנהלים ביומיום כוויקינגים, לשמוע קצת הסברים על ההיסטוריה של הוויקינגים ולהתנסות בהטלת גרזן ובקליעה למטרה. מחוץ לכפר חיכה לנו נוף דרמטי של הפיורד, ואם רק היינו מגיעים קודם היינו יכולים ליהנות משיט קיאקים. עשינו את דרכנו ל-Flam, עיירה קטנה ותיירותית עם הרבה שטח ירוק ואפשרויות בילוי רבות, כמו למשל שיט פיורדים במעבורת או בסירה, נסיעה ברכבת המפורסמת Flamsbana Railway הלוקחת את הנוסעים עמוק אל תוך הנוף הנורבגי הדרמטי באזור, שופינג ועוד.
אחרי לילה נוסף וארוחת ערב שכללה פיצה, הגיע הזמן להתחיל לכסוס ציפורניים ולנסוע בכבישים מפותלים אל נקודות תצפית עם נופים מדהימים, אגמים ומפלים - וגם קצת שלג. אחרי בירורים קטנים החלטנו להיות אמיצים ומצאנו את עצמנו על ה- Aurlandsfjellet, דרך נוף מפותלת בדרך ל-Stegastein lookout, אחת התצפיות היפות של נורבגיה הנישאת כ-630 מטר מעל פיורד Aurland. בדרך נשמעו הרבה קריאות התלהבות, וגם קצת של לחץ כשפתאום הגיחו אוטובוסים בפנייה זו או אחרת, אך התגברנו והמשכנו בדרכנו.
בסיומה עצרנו בחוות סלמונים עם מוזיאון קטן ב-Laerdal והמשכנו אל כביש מס' 55, כביש נוף נוסף, עם פחות פיתולים אבל נופים לא פחות יפים. מי שאינו מעוניין לנסוע בדרך המפותלת יכול לבחור באופציה מעניינת אחרת – המנהרה הארוכה ביותר בנורבגיה, באורך 24 ק"מ.
כביש 55 עובר ליד ובתוך אחד הפארקים הגדולים והיפים של נורבגיה, ה-Jotunheimen National Park, ואנחנו נסענו בו עד העיירה Lom. כבר בתחילת הנסיעה על כביש זה עלינו על המעבורת הראשונה שלנו בנורבגיה, חוויה מלהיבה בפני עצמה, שכן מדובר במפלצת ממש המאכלסת בתוכה עשרות מכוניות ומסעדה שיכולה להכיל את כל נוסעיהן. בהמשך הדרך עצרנו בכנסיית העץ ב-Kaupanger, אחת מכנסיות העץ המעטות שנשארו בנורבגיה. מדובר בכנסיות אשר במרכזן עמודי עץ מסיביים ומכאן שמן, Stave churches, וכל אחת נבנתה בסגנון ובגודל שונים.
משם המשכנו בדרכנו צפונה, כשאנחנו משתדלים לעצור כל כמה זמן להתפעל מהנוף, לצאת מהקרוואן ולטייל קצת בנוף שסביבנו. כשהגענו אל Lom השמיים התקדרו, ואחרי כמה ימים שמשיים התחיל לטפטף. יצאנו להסתובב ברחובות העיירה, להתרשם מכנסייה נוספת ולטעום מהמאפים ב-Lom Bakery, שנחשבת לאחת הטובות בנורבגיה (כך אמר ה"לונלי פלאנט" ולא טעה), והמשכנו לנסוע מערבה עד הקמפינג הבא.
פיורד Geiranger ודרך הטרולים
היעד הבא שלנו היה פיורד Geiranger, אחד הפיורדים המפורסמים בנורבגיה, מקום שבו עוגנות מדי יום ספינות קרוז עם אלפי נוסעים. הדרך לשם לקחה אותנו לגבהים ולתהומות וגם קצת לערפל שלפעמים הפריע לנו לראות את הנוף מלמעלה, כמו למשל בנקודת התצפית Dalsnibba שאליה טיפסנו בדרך מפותלת מאוד כדי ליהנות מנופי הפיורד המרהיבים, רק כדי לגלות שהערפל לא מתכוון להתפזר בקרוב.
לפני שהגענו אל הפיורד עצרנו בנקודת תצפית נוספת שנקראת Flydalsjuvet, ומסתבר שלא משנה כמה פעמים עוצרים ומתפעלים מהנוף, זה אף פעם לא נמאס. עשינו את דרכנו אל העיירה Geiranger והתמקמנו ליומיים בקמפינג על שפת הפיורד, חיים את הטבע ונהנים מהיופי שסביבנו.
את היום וחצי הבאים העברנו בעיירה, ללא נסיעות. עשינו שיט של כשעה וחצי בין נופי הפיורד, מפלים השפריצו מים מכל עבר ואנחנו צילמנו ללא הפסקה. בפיורד עגנה ספינת קרוז עצומה, ולא יכולנו שלא להתפעל מגודלה ומכל הפסיליטיז שהצלחנו לראות על סיפוניה הרבים. אחרי סיור בעיירה שכוללת כמה מסעדות, גלידריות וחנויות מזכרות, בחרנו לעשות מסלול קצר שתחילתו ממש בחניון שלנו. המסלול הוא מסלול עם 327 מדרגות לצד מפל Storfossen העוצמתי שמדי פעם הרטיב אותנו, מסלול ממש מקסים ומתאים לכולם. למחרת עשינו אותו שוב, והפעם עצרנו בסופו למנוחה במרכז מבקרים קטן בשם Norsk Fjordsenter, עם מוזיאון על ההיסטוריה של האזור והסברים על היווצרותם של פיורדים. בסביבה יש מסלולי הליכה באורכים שונים ובדרגות קושי שונות, אבל אנחנו חזרנו לקרוואן למנוחה לפני הנסיעה בדרך הטרולים למחרת.
דרך הטרולים (Trollstigen) היא דרך נוף מפותלת ויפה, הנמשכת כ-38 קילומטרים בין העיירות Valldal ו-Andalsnes. בדרכנו אל נקודת ההתחלה שלה עצרנו בתצפית בשם Ornesvingen כדי להתרשם שוב מהנוף של הפיורד, וב-Gudbransjuvet עשינו הליכה קצרה ליד מפל וגם קנינו תותים ופירות יער מכמה ילדים.
בהמשך עצרנו בחניון ועשינו מסלול הליכה נוסף, עם תצפית יפה על הדרך והזדמנות אחרונה להתפעל מהפיתולים החדים לפני שמתחילים. מחושלים מנסיעות קודמות עברנו את הדרך בהצלחה וללא התקפי חרדה, אף שפה ושם נאלצנו להתגמש מול אוטובוסים וקרוואנים אחרים. לאורך הדרך יש הרבה אפשרויות לעצירה, לפיקניקים ולהעפת רחפנים, ודרך של כמה עשרות קילומטרים יכולה להימשך בקלות יום שלם, במיוחד אצלנו. כשהסתיימו הפיתולים עשינו את דרכנו אל הדרך האטלנטית.
הדרך האטלנטית וקצת נופים של אוקיינוס
הדרך האטלנטית נמשכת כ-8 קילומטרים בלבד, ומחברת בין איים קטנים באמצעות גשרים. אחרי נופים של פיורדים ונוף הרים דרמטי עם מפלים התגלה בפנינו נוף שונה – הנוף של האוקיינוס. למחרת עשינו את הדרך שוב בדרכנו דרומה אחרי עצירה קצרה בעיירה Kristiansund. לאורך הדרך יש כמה מוקדי עניין, ואפשר לבחור מתוכם כמה ולעצור.
לרוב הם כוללים מסלול הליכה קצר, תצפית על האוקיינוס ועל נקודות יישוב מבודדות. אחד המקומות שבהם עצרנו היה Eldhusoya, מסלול הליכה קצר עם נופים יפים. אפשר גם לעצור ולהתנסות בדיג מאחד הגשרים, לעצור בביקור בחוות דגים מעושנים ועוד.
המשכנו בנסיעה לאורך האוקיינוס בדרך לעיר Alesund. בעיר עצמה בחרנו להתמקד בשני דברים. האחד, תצפית על העיר מ-Kniven Viewpoint, שאליה ניתן להגיע במסלול הליכה רב-מדרגות או כמו שאנחנו הגענו – עם הקרוואן. משם המשכנו אל האקווריום של Alesund, מקום פשוט מקסים, לא ענק ומאוד ידידותי, עם הרבה מיצגים וגם צפייה בהאכלת חיות – אנחנו ראינו האכלת פינגווינים, כלבי ים, לוטרות ועוד והיה ביקור מאוד מוצלח.
אחרי עצירה באי הקטן Godoya, שבו יש כמה בתים ומגדלור, החלטנו לנסוע מזרחה לכיוון קרחון Briksdalsbreen. ניתן להתרשם מהקרחון במסלול הליכה לא קשה מדי, או בגולפיות חמודות שלוקחות את המטיילים כמעט עד הקרחון.
אנחנו התנסינו בגולפיות והנסיעה הייתה לא ארוכה, כולל מים שניתזים מהמפל כשעוברים תחתיו ובסוף הליכה קצרה אל הקרחון. מדובר בקרחון שפעם ניתן היה להגיע ממש עד אליו, לגעת בקרח ואפילו לטפס עליו, אך עם השנים נסוג אחורה במידה ניכרת כך שכל מה שנותר הוא להתרשם ממנו ממרחק.
אחרי הביקור בקרחון עברנו ליד תחנת רכבל בעיירה Loen, והחלטנו להיכנס. עלינו ברכבל אל נופים מדהימים של ה-Nordfjord, טיילנו למעלה במרפסת תצפית וגם בשבילים קטנים שבסביבתה. מקום לא עמוס כלל, אולי בגלל השעה – היה ערב אבל מואר לחלוטין - או אולי בגלל שבנורבגיה באופן כללי לא עמוס, וכל המקומות שבהם ביקרנו השאירו תחושה נעימה ושלווה ולא עמוסה ומלחיצה.
למחרת המשכנו בדרכנו ועצרנו לתצפית עם מסלול קצר אל פני קרחון Boyabreen, ולאחריה הגענו למוזיאון קרחונים סמוך לעיירה Fjaerland בדיוק כשהתחיל לרדת גשם. זהו מוזיאון קטן ודי באמצע שום מקום, אבל מאוד נעים ועם מיצגים מעניינים, בנושא הקרח והחיים בסביבת קרח. אחרי ביקור קצר שכלל כמה ניסויים נחמדים עם קרח התמקמנו בקמפינג קרוב לעיר ברגן, היעד שלנו ליום שלמחרת.
אל ברגן (Bergen) הגענו באוטובוס. נסיעה נוחה מאוד מהקמפינג ועד למרכז העיר, כשאת הכרטיסים קונים אונליין. סיירנו ברחובות הקטנים והצרים של העיר העתיקה, כולל כניסה לכמה מבנים והתרשמות מהחיים של פעם במקום. ביקרנו בשוק הדגים, שם קנינו כמה דברים לארוחת הערב ואת היום סיימנו בעלייה ב-Floibanen, פוניקולר שעימו עולים אל נקודת תצפית על העיר (ניתן לעלות גם במסלול הליכה ברגל). למעלה נהנינו מהתצפית היפה, ממסלולי הליכה נחמדים, גני שעשועים וגלידה – מקום מצוין לבילוי אחר צהריים משפחתי נעים.
החוף הדרומי של נורבגיה
אחרי הביקור בברגן התחלנו לעשות את דרכנו דרומה. מזג האוויר שהיה לטובתנו רוב הטיול הפך לטיפה יותר קודר, עם אפיזודות ארוכות יותר של גשם. עצרנו בתחנת החשמל הישנה ליד העיירה Odda, כדי לבקר במפעל החשמל העצום הזה שבו המים הפכו לחשמל במשך שנים ארוכות, ועכשיו הפך למוזיאון שבו ניתן להתרשם מהמכונות האדירות ומתהליך הפקת החשמל. לאחר לילה בקמפינג, מהיפים והנעימים שהיו לנו במהלך הטיול, ושיט משפחתי בסירה הגענו אל החוף הדרומי של נורבגיה, החלק האחרון בטיול שלנו.
בילינו יום אחד בעיירה Stavanger וביקרנו שם בשני מוזיאונים: מוזיאון הילדים, עם מיצגים מעניינים והפעלות לילדים, ומוזיאון קופסאות השימורים שהיה חוויה ממש מוצלחת, וכלל סיור והסברים על כל תהליך הפקת קופסאות השימורים עם הדגמות - מומלץ מאוד. אחרי סיור קצר ברחובות העיר המשכנו בדרכנו מזרחה ובדרך עברנו בכמה עיירות נחמדות אך שוב, בגלל אופי הנסיעה בקרוואן, קרה שהגענו למקומות כשמוקדי העניין כבר סגורים או שפסטיבל סוף השבוע בדיוק נגמר.
המשכנו והגענו אל Dyrepark, פארק שעשועים ליד העיירה Kristiansand, שבו בילינו יום שלם ונהנינו מאוד. זהו פארק המשלב מתקנים עם גן חיות: ראינו נמרים ואריות, ג'ירפות וזברות וחיות רבות נוספות, וגם התגלשנו במגלשות הרים ועלינו על מתקנים. מאוד מתאים לילדים, בלי מתקנים מפחידים. האטרקציה האחרונה לפני ההגעה לאוסלו הייתה ביקור בפארק Tusenfryd. זהו פארק שעשועים גדול בקרבת אוסלו, אולי הגדול בנורבגיה אך בהשוואה לפארקים האירופיים הגדולים הוא קטן יחסית, ובילוי של יום אחד בו מספיק בהחלט. אנחנו הגענו לשם יום אחרי תחילת שנת הלימודים בנורבגיה, כך שנהנינו מבילוי באווירה רגועה וללא תורים. נראה שהפארק הזה נהנה בעיקר ממבקרים מקומיים ופחות מתיירים.
כשיצאנו מהפארק היינו כבר בדרכנו לאוסלו, שם הזמנו מראש מקום בקמפינג בפרברי העיר עם גישה נוחה באוטובוס אל מרכז אוסלו. באוסלו העברנו יומיים, בעיקר בשיטוטים ברחובותיה ובקניות ופחות בביקור במוזיאונים. זו עיר שמחה, לא מאוד עמוסה ונעים מאוד להסתובב בה. ביקרנו בשוק אוכל, הסתובבנו באחד הפארקים וידענו שזהו, הטיול עומד להסתיים. בראש כבר עשיתי עצמי סיכומים ותכנונים לטיול הבא בקרוואן, וכל מה שנותר לנו היה לארוז.
נוסעים לטיול בקרוואן בנורבגיה? חשוב לדעת:
הקרוואן: עלות הקרוואן עבורנו הייתה קרוב ל-1,000 שקל ליום, כולל השכרת שולחן וכיסאות וביטוח שעשינו במקום. השגרה כוללת הרבה לוגיסטיקה – חיבור לחשמל, ריקון ומילוי מים, ניקוי ביוב, פירוק והרכבת מיטות, שטיפת כלים במטבחון וניסיון לשמור על סדר כי מדובר בקופסת סרדינים קטנה... אבל יש בסגנון הטיול הזה משהו מיוחד ומאחד, ולא תמיד נטול ריבים.
קמפינג: אתרי הקמפינג בנורבגיה נוחים ומסודרים מאוד. יש אפליקציה שאותה ניתן להוריד ולראות את כל אתרי הקמפינג בסביבה, ומחירי הלינה נעים בין 100 ל-200 שקל ללילה.
מעבורות: המחירים משתנים מאוד בהתאם לגודל ולמרחק, ויכולים להגיע גם ל-200-100 שקל לנסיעה כשמדובר בקרוואן. תדירות ההגעה שלהן משתנה, כך שיכול להיות מצב שבו ממתינים חצי שעה ויותר.
עמנואלה בינר היא כותבת ועורכת תוכן ומייעצת לנשים בעלות עסקים קטנים
