חופשה עם הילדים בחצי האי פיליון בצפון יוון
(צילום: ליאור קורן)
אתם יודעים שיוון זה לא רק חופים וסלט יווני, נכון? אז אם אתם מחפשים מקום לברוח אליו, בין אם זה לבד או כמשפחה, הרי שחצי האי פיליון ימלא את הצורך עם נופים ציוריים, מסלולי הליכה, אוכל טוב וכן, גם חופים. כעת, יותר מתמיד, מומלץ להגיע לכאן, לאחר שהשבוע הושק לראשונה קו טיסות ישירות מישראל אל העיר וולוס (Volos) שנמצאת בחצי האי היפה.
פיליון נמצא במזרח האזור היבשתי של יוון והוא רכס הרים שגולש מתוך היבשת אל הים, למעשה, אם תסתכלו עליו במפה במבט על, תגלו שהוא נראה כמו מגף. כן, לא רק לאיטליה יש, רק שכאן יש למגף גם שפיץ ופונפון בקצה (עוד נגיע לפונפון הזה).
האזור מציע נוף מגוון ולא חדגוני: בצד הצפוני והמזרחי, מדובר בנוף גבוה ודרמטי יותר, "אירופי" באופיו, עם עצי תפוחים וערמונים, שלכת יפהפייה בסתיו וצוקים נישאים מעל ים כחול. במערב ודרום פיליון, הנוף הוא ים תיכוני, עם אינספור עצי זית וכפרי דייגים קטנים ושלווים.
עצי הדולב הענקיים שנמצאים בלב כל כיכר מרכזית בכפרים, עוטפים בענפיהם, זקנים ושלווים. בחורף יש אף אתר סקי על פסגת פיליון והמון שבילים לצעוד בהם, בתוך יערות, אל מפלים (בחורף) או מפרצים נסתרים בים.
איך מגיעים לכאן?
שדה התעופה הכי קרוב נמצא בעיר וולוס, ואליו כאמור יתחילו להגיע טיסות ישירות מישראל אחת לשבוע החל מ- 26.6.21. אורך הטיסה הוא כשעה וחמישים דקות. ניתן להגיע גם באמצעות טיסה ישירה לאתונה או לסלוניקי ומשם להגיע בנסיעה ברכב או בטיסה פנימית. זמן הגעה ברכב מסלוניקי הוא כשלוש שעות של נסיעה נוחה בכבישי אגרה ומאתונה תוך כארבע שעות (כדאי להכין כסף קטן לתשלום בדרכים).
אבל, המרחקים האלו מתייחסים להגעה לסביבות העיר וולוס ולמרכז או מערב פיליון. אם תרצו להגיע לכפרי המזרח או לדרום חצי האי, קחו בחשבון עוד כשעה וחצי של נסיעה בדרכים עקלקלות מאוד. כמה עקלקלות? נסיעה של כ-42 ק"מ, יכולה לארוך כשעה וחצי, לא מדובר כאן בבעיות פקקים חלילה אלא בדרכים צרות ומפותלות ביותר, ללא מעקה.
פחות ריזורט "הכל-כלול" - יותר חופים, נופים והרים
פיליון זה לא המקום למלונות וריזורטים בסגנון "הכל כלול", הרוב כאן קטן ואינטימי יותר. למשפחות אני ממליץ לשכור דירה מהמבחר העצום שקיים כאן, זה יכול להיות בית שנמצא סמוך לחוף או גבוה יותר על מדרונות ההרים - עם נוף מדהים למפרץ.
החופים נקיים, הכפרים נקיים, המסעדות נקיות, השירותים במסעדות נקיים, יש תחושה כללית של ניקיון ולנו נותר רק להתקנא בכך, מרחק של כשעתיים טיסה בלבד, כן?
חלק מהחופים "מסודר" עם כסאות נוח, שמשיות וטברנות, לאחרים תצטרכו להגיע עם צידה וציוד מתאים. במקרים רבים, אם תרצו לנסוע מחוף אחד לחוף שני, תצטרכו לעלות עם הכביש למעלה בהר ואז שוב לרדת בכביש גישה אחר, כך שאפילו אם החוף הסמוך קרוב בקו אווירי או בהליכה, במכונית הנסיעה אליו יכולה לארוך בין 20 ל-40 דקות.
המרפסת של פיליון
בדרך העולה בגב העיר וולוס, נמצא הכפר מקריניצה (Makrinitsa), העליות תלולות בכביש והנוף בצפייה לעבר וולוס והמפרץ מרהיב. כשמגיעים למעלה, יש כמה מסעדות טובות בכפר והמראה בשעות בין ערביים יכול לענג את הנפש.
יש מגרש חנייה בכניסה לכפר ומשם מטיילים ברגל, כאן התחבורה מתנהלת דרך הרגליים ופרדות שראינו מובילות לבנים לבנייה. מרגישים שזה מקום תיירותי פופולרי, עם חנויות מזכרות, בין אם מדובר במלאכת יד, תבלינים או שמן זית מקומי.
כמה קל להתמסר לאוכל היווני
פיליון הוא לא המקום לחפש בו מקדונלד'ס או KFC אלא ליהנות מאוכל יווני אותנטי. בכל מסעדה הזמנו סלט יווני לפתיחה, אצלנו אוהבים ירקות וגבינת פטה ושמן זית ולכן התענגנו. יש דגים, בשרים וכמובן צ'יפס (טרי וטעים לרוב) לילדים וסלטים נוספים.
אחד מהמאכלים המקומיים נקרא ספצופאי והוא עשוי חתיכות נקניקייה מבושלות ברוטב אדום עם פלפלים וחצילים, מעדן לטבול בו את הלחם. יש לאנשי פיליון גרסה משלהם למשקה היווני והיא נקראת ציפורו (Tsipouro) – שמופק מזיקוק קליפות ענבים - מדובר במשקה אלכוהולי חזק, כאן מגישים אותו בליווי מזטים טעימים. מחיר ארוחות ביחס לישראל: 40 - 50 אירו לארוחה של משפחה בת חמש נפשות, כמאתיים שקלים.
רכבת הרים עם רטרו שיק
במרכז פיליון יש רכבת הרים, לא כזאת של לופים וירידות חדות כמו בפארק שעשועים אלא רכבת עתיקה שנוסעת בין ההרים. כשנוסעים עליה אי אפשר שלא לזמזם את השיר "בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת", למול מחזה ההרים והסלעים הבולט לעין (המהירות קצת פחות "טסה"). הנופים הנשקפים מחלון הקרון מרהיבים, עם מבט לים, מטעי זיתים בלתי נגמרים, הרים וגם כמה גשרים. הרכבת העתיקה של פיליון נוסעת בין הכפרים "אנו לחוניה" ו-"מיליס", רועדת ומשקשקת, עם טעם של פעם - חוויית רטרו.
אני ממליץ להזמין רק כיוון אחד, אחרת החוויה תרגיש כבר ארוכה מדי. מונית חזרה עלתה לנו כ-20 אירו. הזמנו מקומות מראש באינטרנט ובתקופה זו זה מומלץ מאחר שעדיין שומרים על ריחוק חברתי ולא ממלאים את המושבים לחלוטין. בקיץ הרכבת פועלת כמעט כל יום, אבל מחוץ לעונה רק בימי שבת וראשון.
הכפרים והחופים שאסור לוותר עליהם במזרח פיליון
חורפטו (Chorefto) הוא כפר תיירותי פופולרי. מכאן ניתן לצאת לשייט קייקים וסירות בו תגיעו לנקרות נסתרות ומערות שנפתחות בין הצוקים בים. מעל חורפטו צופה במעלה ההר עוד כפר מפורסם – זגורה (Zagora) - לא להתבלבל עם זאגוריה בצפון מערב יוון, ועוד צפונה מהם ישנו הכפר פורי (Pouri) שידוע בתפוחיו הטובים.
אחד מהכפרים הכי מפורסמים במזרח פיליון הוא צאגאראדה (Tsagarada) אשר בכיכר שלו עומד עץ דולב שנחשב לעתיק ביותר באירופה, גילו כאלף שנה. הכפר ניצב על אם הדרך בשיפולי ההר מעל הים וממנו יורדים בכביש עקלקל אל אחד החופים היפים: חוף מילופוטמוס (Mylopotamos) במזרח פיליון.
זהו חוף מיוחד, לטענת רבים אחד מהיפים ביוון. אל החוף הזה אני ממליץ להגיע ביום עם שמיים כחולים ולא מעונן שאז המים מענגים את העין בצבע כחול טורקיז עז. אל החוף הזה יורדים בעשרות מדרגות והוא נמצא בין צוקים יפים. ממנו ניתן לעבור דרך פתח בצוק אל חוף שני, קטן יותר וסגור בין חופים. לא רחוק ממנו נמצא חוף פקיסטרה (Fakistra) שהוא אף "פראי" יותר – ירידת מדרגות ארוכה למפרץ קטן בין צוקים, פראי וטבעי.
חוף דאמוכרי (Damouchari) זהו חוף ציורי במפרץ קטן, עיקר פרסומו בשנים האחרונות נובע מהעובדה שצולמו כאן כמה סצינות מהסרט "מאמא מיה". ניתן לשוט כאן בקייקים או לאכול בטברנה. יש עצי דולב ממש על החוף ובכלל, זה אתר יפה לצילומי אינסטגרם. מעט צפוני לדאמוכרי נמצא אגיוס יואניס (Agios Ioannis) - כפר עם חוף ארוך ותיירותי, שלל מסעדות ובתי מלון קטנים. פעיל בעיקר בקיץ וביום אפור בסתיו נראה קצת עצוב.
דרום פיליון - בית הקפה הוותיק ביוון
עוד עצירת חובה היא הכפר לפקוס (Lafkos) שנמצא על גבעות ומשקיף על מפרץ פאגסטיק. יש בו סמטאות יפות עוד מימי הביניים ואת בית הקפה של Forlida - הכי ותיק ביוון שנוסד בשנת 1785! ממנו המשכנו אל חוף פלטניאס (Platanias).
ליד הכפר, ישנה רצועת חוף קטנה וחביבה מאוד, בה עומד קיוסק קטן, לצידו כמה מיטות חוף ושני גברים שמתפעלים אותו. למרות שהיינו הלקוחות היחידים, השירות היה איטי אך מחוייך.
מהחוף הזה עולה שביל לצד המצוק הצמוד וממנו עוברים בהליכה כרבע שעה בשביל יפה מעל הים, בסוף השביל מגיעים לחוף נוסף שקוראים לו "מיקרו", זהו חוף חולי רחב שבו יש מקבץ של כמה בתים בסביבה, שתי מסעדות דגים ושלוות גן עדן.
אחת מהן כבר נסגרה בתום עונת התיירות, בשנייה ישב הבעלים עם זקן שחור, התיישבנו לצד שולחן עם מפת נייר לבן עם עיטורים כחולים, מסביב הסתובבה חבורת חתולים מתפנקת. גם אנחנו התפנקנו עם "טרי מהים יש לנו סרדינים ודגי אנשובי", לצד צ'יפס טרי, סלט יווני עם חתיכה גדולה של גבינה פטה, שמן זית ולימון, הרבה לימון.
ה"פונפון": אל הקצה למטה – טריקרי
ככל שתדרימו, כך הנוף הופך ל"ים תיכוני" יותר, עם פחות כפרים ויותר רוגע בעין ובאווירה, לא שצפוף בצפון חצי האי אבל הבנתם. בדרום הכפרים קטנים, חלקם הוא מקבץ בתים לצד הים - מקום מפלט אולטימטיבי בפנטזיה.
אי שודדי הים והאסירות הפוליטיות
ביום טיול שכולו נסיעה בכביש לצד ים כחול, בין עצי זית וכפרים קטנים, הגענו אל הקצה הדרום-מערבי של חצי האי פיליון. שם, בכפר זעיר עם חוף זעיר בשם אלוגופורוס עלינו על סירת מונית, מחיר נסיעה: חמישה אירו הלוך ושוב לאדם, ותוך מספר דקות הגענו לאי פאלאיו טריקרי (Palaio Trikeri).
האי מכוסה כולו עשרות אלפי עצי זית ואין בו מכוניות, במאה ה-17 שימש כמקום מחבוא לשודדי ים ובאמצע המאה ה-20 נכלאו כאן אסירות פוליטיות. במעלה הגבעה ישנו מנזר וליד המזח שתי טברנות. אכלנו באחת ושוב - נהננו מאוכל פשוט, טרי וטעים. אפשר לבלות כאן שעה שעתיים רגועות, ליהנות מהשקט ולחזור שוב ליבשה באותה הדרך.
הכפר המרכזי בדרום מערב פיליון הוא טריקרי (Trikeri) שהיה מנותק משאר האזור מבחינה תחבורתית-יבשתית עד לא מזמן, אך לפני מספר שנים נסלל אליו כביש והתחושה בו עדיין "רחוקה" משאר היבשת. אנחנו ראינו בעיקר מבוגרים מהורהרים יושבים בסמטאות ואם תסיירו עד למעלה הכפר בין בתים עתיקים ועד הכנסייה, תוכלו לקבל תצפית יפה מהכפר הגבוה שמשקיף לים ולאיים מסביב ולהרגיש שהפעם הצלחתם באמת לברוח מהרעש והבלגן של שאר העולם.
עיר, עיירות והחופים שביניהן
וולוס – עיר הנמל היא העיר הגדולה באזור, אם חשקה נפשכם בקצת שופינג, ואתם לא מגיעים לעיר גדולה אחרת כמו סלוניקי או אתונה, אז זה המקום למצוא בו חנויות ביגוד עם הרשתות המוכרות: זארה, H&M וכדומה. יש בה מדרחוב חביב, בתי קפה שבהם יושבים סטודנטים, מרינה עם אינספור יאכטות וכמובן מגוון מסעדות. מומלץ לחנות בחניון שנמצא בפתח הנמל וקרוב למדרחוב.
אם תמשיכו עם הכביש דרום מזרחית לוולוס, תגלו שהוא עובר צמוד לים וחוצה דרך כפרים רבים עם טברנות ממש על הים, כאשר המלצרים חוצים במהירות את הכביש בדרך מהמטבח לשולחנות הסועדים. אחד הכפרים המרכזיים – "קלה נרה" (Kala Nera) מציע חוף ארוך יחסית עם מגוון של מקומות בילוי ואוכל, כמו גם חדרים להשכרה. זהו מקום טוב לישיבה נינוחה עם כוס משקה ביד בעוד השמש שוקעת בכתום בוהק במערב.
