בתחילת נובמבר גמלה בליבי החלטה לבקר את בני וכלתי שמתגוררים כעת בעיר נוקסוויל שמדינת טנסי. לא ראיתי אותם הרבה זמן והגעגועים חנקו את ליבי. הזמן היה קצת אחרי מתקפת 7 באוקטובר וכל מה שבא בעקבותיה – המלחמה בדרום, החטופים, המתח בגזרת הצפון וכל הרגשות הקשים שמלווים את כל אלו. בלב כבד החלטתי לנסוע לראות את בני משפחתי. חשבתי שוויתור על נסיעה כזו הוא פשוט לשחק לידי חמאס שרוצה לראות אותנו מודרים מחיי היום-יום שלנו ואף הרבה יותר מזה.
אחרי אודיסיאה בת כמעט יומיים נחתי בנשוויל טנסי, שם נפגשתי עם בני. אחרי הפגישה המשמחת והמרגשת יצאנו לנסיעה של כשעתיים וחצי לכיוון נוקסוויל. כבר בנסיעה הזאת הבנתי שזכיתי לראות את השלכת של טנסי במלוא יופיה והדרה.
עונת הסתיו כשלעצמה היא חגיגה לכל ישראלי שאינו מורגל בעונות מעבר ברורות. האוויר הסתווי והצח של טנסי מרגיע ומשרה אווירה שונה מכל דבר אחר שאני מכירה. שינויי הצבעים מירוק לעבר פלטת הצבעים הסתווית הוא מרהיב ביופיו: צבעים אדמדמים, זהובים, כתומים, סגולים וצהבהבים מתחלפים להם מעת לעת עם האור ועם השעה ביום.
הצבעים משתנים ממש לנגד עיני הצופה המהופנט שאינו רגיל לתצוגת טבע כה מרהיבה. העצים והצמחייה ממש "רוקדים" וחוגגים את המעבר מן הקיץ אל הסתיו. העלים הנופלים על פני הקרקע בשלל צבעים אף הם מרהיבים ביופיים ומשמשים מרבד קסום להליכה בטבע ולצפייה. והאווירה? אווירה רגועה בלתי נתפסת שלצערי לא נודעת במחוזותינו.
מדינת טנסי שוכנת בדרומה של ארה"ב. נוקסוויל היא העיר השלישית בגודלה בטנסי אחרי הערים ממפיס ונאשוויל. נוקסוויל היא הוותיקה מארבע הערים הגדולות בטנסי ובעת הקמתה בסוף המאה ה-18 שימשה עיר הבירה הראשונה של המדינה. העיר קרויה על שמו של הנרי נוקס, מזכיר המלחמה הראשון של ממשלת ארה"ב.
בנוקסוויל שוכן הקמפוס המרכזי של אוניברסיטת טנסי, האוניברסיטה הגדולה בטנסי. האוניברסיטה ידועה בקבוצות הספורט המעולות שלה ובייחוד בתחומי הפוטבול וכדורסל הנשים. הקמפוס יפהפה כשלעצמו ובהחלט שווה ביקור.
נוקסוויל, כמו ערים רבות אחרת בדרום, ידועה במוזיקת הקאנטרי המפורסמת שלה. כאן הופיעה לא מעט זמרת הקאנטרי הידועה והשחקנית דולי פרטון. בני וכלתי גרים בעיירה פרגוט (Farragut) שהיא פרבר של העיר נוקסוויל. מדובר בשכונת וילות יפהפייה במיוחד, הבנוייה בתוך "יער פיות קסום", על צלע הר, כאשר רכס הרי הסמוקי משמש להם תפאורה קסומה.
כמובן שאת השלכת ועצי הסתיו ראיתי במלוא תפארתם בשכונה הנהדרת הזו שכל בתיה משתלבים בנוף וזה בזה ומהווים באמת פנינה אמיתית. לכל בית שטח גינה רציני ועצים המקיפים אותו. בשכונה עצמה יש אגם קסום ונהדר המהווה שטח לטיולים ולספורט.
בשכונת פרגוט אפשר לראות ולשמוע בעלי חיים שונים כגון ציפורי שיר עליזות, סנאים, צבאים ואפילו שני טווסים שאומצו על ידי בני המקום ומתהלכים בגאווה בשכונה.
כשהשחר עולה על שכונת פרגוט אפשר לשבת בפטיו של הבית ולצפות בזריחה יפהפיה ובצבעים המשתנים של הסתיו. ערפל מיסטי גם הוא תורם לאווירה המהפנטת. פרגוט נמצאת במרחק של כ-20 דקות נסיעה בלבד ממרכז העיר נוקסוויל ומהקמפוס. מסיבה זו הרבה מהאקדמאים העובדים באוניברסיטה בחרו לגור בשכונה זו.
ביקרנו במרכז הקמפוס של אוניברסיטת טנסי ונהנינו מעצי המגנוליה העבותים שלה רבי הצבעים, המהווים אחד מהסמלים של הדרום. בהקשר זה אזכיר את הסרט האמריקני המפורסם "מגנוליות מפלדה" משנת 1989 המשקף היטב את אווירת הדרום ואת היחסים בין נשות הדרום בעיקר. בסרט זה שיחקו דולי פארטון וג'וליה רוברטס ועוד שחקניות מוכרות. הסרט מומלץ גם כיום לצפייה. בסרט מתוארות הנשים בדרום "כמו פרחי המגנוליה": עדינות ורכות אך מסוגלות להיות קשוחות כפלדה. כמובן שהסרט האמריקני העוד יותר מפורסם "חלף עם הרוח" (המבוסס על רומן באותו שם מאת מרגרט מיטשל) גם הוא מתאר את אווירת הדרום בשנים עברו.
מרכז העיר נוקסוויל הוא חגיגה אמיתית למבקר בעיר: האווירה קלילה ומשוחררת והאזור מתהדר בשלל צמחייה ועלווה וכיכרות קטנות ובפסלים סביבתיים יפים. בליל של אנשים רבים מתהלכים להם בסוף השבוע במרכז: מטיילים, משפחות, תיירים, סטודנטים, בנות שיצאו לבלות ועוד ועוד.
בין החנויות הקסומות ישנן חנויות עתיקות, חנויות עיצוב עם פריטים מיוחדים, חנויות ספרים נוצרות סוד ועוד שלל דברים שכל תייר ימצא בהם עניין. לא נמנענו מאכילה בחנות הגלידה המפורסמת במרכז נוקסוויל שעיקר קסמה הוא בגלידה עם ארומה של פעם ובשלל טעמים מיוחדים; ובכלל בנוקסוויל ישנן מסעדות טעימות מאוד שמציעות מגוון של סוגי מזון ושתייה.
כל מבקר בנוקסוויל ודאי ירצה לבקר באחד או יותר מהפארקים הנהדרים של העיר. אנחנו נהנינו במיוחד בפארק Ijams הידוע, עם המדרגות מעץ המתפתלות והאקספרסיביות שלו, שהוא חגיגה אמיתית, אולם ישנם פארקים נוספים בנוקסוויל השווים ביקור.
אזכיר גם את גן החיות של נוקסוויל והמוזיאון לאמנות של העיר שאף הם בין האטרקציות המעניינות בעיר.
וסוף דבר: חזרתי מן הביקור בטנסי בעיצומה של המלחמה רגועה יותר אחרי שחוויתי אתנחתא מסוימת ונהניתי מהביקור המשפחתי המוצלח. האם חזרתי עם תובנה חדשה לגבי המתרחש בארץ? לאו דווקא.
