אם אי פעם טיילתם בחו"ל, בטח נתקלתם בהם. אין מצב שפספסתם. חבורה של כ-30 בני אדם מיוזעים עם בקבוקי מים חצי ריקים ותיקי גב (או פאוץ', לא עלינו) מסתופפת בצילו של מדריך יודע-כל ומאזינה לפטפוטיו בעיניים כלות. הם שם, הם תמיד שם - סמוך למוזיאון הלובר בפריז, ברובע החלונות האדומים באמסטרדם או במדרגות הספרדיות ברומא, מסתכלים על האיש שסחב אותם לכאן במבט של "לא מעניין אותי מה אתה אומר אבל שילמתי, אז אני אקשיב". אחרי שהוא מסיים את ההרצאה שלו הם חוזרים לאוטובוס התיירים הענק שלהם, עם המושבים הנוחים, הנהג המקומי והמזגן המפנק, ועושים את דרכם ליעד הבא. לא לכולם יש מושג מהו, אבל מה זה משנה? העיקר שהמדריך יודע.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות למנויי +ynet:
השנה היא 2022 והטיול המאורגן, איכשהו, עדיין חי ובועט. האפשרות שנולדה לפני כמה עשורים במטרה לסייע לאנשים עם כסף וזמן פנוי לבקר במדינות מעבר לים עדיין קיימת. היא כאן אף על פי שכל זב חוטם מסוגל להזמין לעצמו כרטיס טיסה ברשת. היא כאן למרות גוגל מפות, ווייז, איירביאנבי ובוקינג. היא כאן, ואחרי שתקראו את הכתבה הזו תבינו שהיא גם לא הולכת לשומקום.
"החברה שלנו קיימת 47 שנה, ומעולם לא הייתה ירידה בביקוש לטיולים המאורגנים", אומר רענן בן בסט, מנכ"ל החברה הגיאוגרפית. "זה נכון שהיום הכול יותר פשוט ויותר קל. המהפכה הגדולה של האינטרנט הביאה את כל המערכות שפעם היו שייכות רק לחברות טיולים או סוכני נסיעות, כמו מערכות תעופה ומערכת הזמנת בתי מלון, לקהל הרחב. זה הקל על שיטת הטיול העצמאית הפרטית והגדיל אותה, אבל הטיולים המאורגנים נשארו. למה? כי יש משהו שהם נותנים שאף אחד עדיין לא הצליח לייצר לו תחליף".
"הטיול המאורגן עדיין קיים, ולאחרונה יותר ויותר אנשים מתאהבים בו מחדש. כנראה שהפלוסים עולים על הסטיגמות", אומר יניב בן יעקב, מנהל מסחר טיולים מאורגנים בחברת נתור (מבית ישראייר), שמוציאה אלפי קבוצות מאורגנות בשנה ליותר מ-50 יעדים. "אני נתקל בהמון אנשים שאמרו 'בחיים אני לא אסע בטיול מאורגן', ואז פתאום מזדמנת להם סיטואציה, הם טסים במאורגן ומתאהבים בנוחות. כשאדם יוצא לחופשה, נשאלת השאלה אם הוא רוצה להיות מובל או להוביל. הרבה אנשים מוצאים שזה די נחמד להיות מובל, להצטרף לטיול שיש בו מדריך והכול מסודר בו מאל"ף עד תי"ו. זה באמת כיף".
עבור ישראלים, תור הזהב של הטיולים המאורגנים היה בשנות ה-80-70. למי שרצה לבקר בחו"ל כמעט שלא הייתה אפשרות אחרת. העולם היה גדול, מפחיד ומסובך. גם אם רכשת כרטיס טיסה אצל סוכן נסיעות, נשארו שאלות פתוחות רבות: איך תגיע מהשדה למלון? איפה תאכל? איפה תקנה כרטיסים למוזיאון מראש? קונספט הטיול המאורגן נתן מענה מושלם לחרדות, בדמות חבילה שכללה הכול: טיסות, העברות לבתי מלון, מלונות, אוטובוס תיירים, מדריך וכניסה לאתרים. למטייל נשאר רק לבחור את היעד ולשלם. וזה עבד. הו, כמה שזה עבד.
מאות אלפי ישראלים מצאו את עצמם מדי קיץ מעיינים בחוברות הטיולים הצבעוניות והמפתות, יוצאים למסע של 12 ימים לשבע בירות באירופה, רצים מהאייפל לביג בן, שותים בצמא את דברי המדריך שהיה ויקיפדיה בעולם נטול ויקיפדיה, מצלמים תמונות שמאוחר יותר יפתחו בחנות צילום מיוחדת וישמרו באלבום ומסמנים וי. בעיקר מסמנים וי.
מאז גדלנו, למדנו דבר או שניים, התחלנו לטייל לבד, ונראה היה שמי שלא חצה את גיל 70 כבר יכול להספיד את המוסד הוותיק. אבל זה לא מה שקרה.
"בטיול המאורגן יש שלושה פקטורים שגורמים לכך שהמוצר הזה לא ימות לעולם", אומר בן בסט. "הראשון הוא העניין החברתי. לא לכולם מתחשק לטייל לבד. יש אנשים שרוצים להתחבר לאנשים אחרים, ולך תמצא מישהו שפנוי עכשיו לשבועיים כדי להצטרף אליך; השני הוא הנוחות. חלק מהסיבות להירשם לטיול מאורגן זה חוסר הרצון לעבוד בזה. לא לכולם בא לקחת עכשיו את קמבודיה או ארגנטינה ולהתחיל לפצח את זה בעזרת גוגל. יש הרבה אנשים שלא רוצים להתעסק בללמוד את החומר, בלקרוא על היעד מראש או בלחפש טיסות ומלונות; השלישי הוא המדריך שמעביר את הידע ומייצר את החוויה, ועם כל הכבוד להמלצות מטריפאדווייזר, לרוב הוא יעשה את זה יותר טוב מהאדם הממוצע. יש לו ניסיון, הוא מומחה בזה, הוא כבר היה ביעד הזה עשר פעמים קודם. יהיה קשה להתעלם מכל אלה גם בשנים הבאות, אלא אם מישהו ימציא איזה משהו טכנולוגי שמדבר איתך ולוקח אותך ממקום למקום וגם דואג לך. אני בספק".
"רוב האנשים היום לא טסים בטיול מאורגן, אבל לפי מספר החברות שיש היום בשוק כנראה שיש מספיק נוסעים לכולם", מוסיף שחר בן מנחם, מנכ"ל רימון טיולים: "תמיד יהיו אנשים שחלק מהחוויה שלהם זה להזמין את הטיסות ובתי המלון ולחקור על היעד באינטרנט, ובסופו של דבר הם גם הרוב, אבל יש כאלה שלא רוצים את הכאב ראש הזה".
אז עולם הטיולים המאורגנים לא נפגע, אבל הוא בהחלט עבר מתיחת פנים רצינית כדי להתאים את עצמו לדרישות החדשות של הקהל. השינוי הדרמטי הראשון שהוא שהטיולים כולם התקצרו עם השנים. השינוי הזה התאפשר הודות למהפכת התעופה, שהולידה טיסות מוזלות וטיסות ישירות למגוון רחב של יעדים.
"פעם הטיולים היו מינימום 20 יום וכללו הרבה מדינות", אומר בן מנחם. "אנשים לא טסו פעמיים-שלוש בשנה, וכשהם כבר עלו על מטוס זה היה מאורע מושקע וארוך. היום רוב הטיולים הם בני שבוע ליעדים קרובים או שבועיים ליעדים מרוחקים".
"כשהתחלתי להדריך בגיאוגרפית, הטיול הראשון שיצאתי אליו היה 35 ימים לדרום אמריקה", נזכר בנוסטלגיה בן בסט. "הסיפור הזה נגמר. היום אנשים מבינים שאין סיבה לצאת ליותר מחודש. הם יכולים לחזור לדרום אמריקה שלוש-ארבע פעמים במהלך החיים. קיצור הטיול משמעותי גם לגבי אירופה: אין סיבה לטוס לשווייץ, בלגיה, איטליה וצרפת בשבוע. תפסת מרובה לא תפסת. אנשים היום הרבה יותר ממוקדים".
רענן בן בסט, מנכ"ל החברה הגיאוגרפית: "אנשים היום יותר מפונקים ויותר יודעים מה הם רוצים. אם לפני 25 שנה לשבת על עוגה בקפולסקי נחשב לבילוי, אז היום צריך מסעדת שף. הלקוחות דורשים יותר מהטיול כמו שהם דורשים יותר מהחיים"
השינוי השני הוא שהטיול המאורגן כיום הוא פחות ניסיון לסמן וי על כל היעדים התיירותיים ששמעתם עליהם, ויותר ניסיון לייצר חוויות. "כל תרבות הצריכה שלנו השתנתה", מסביר בן בסט. "אנחנו יותר מפונקים ויותר יודעים מה אנחנו רוצים. אם לפני 25 שנה לשבת על עוגה בקפולסקי נחשב לבילוי, אז היום מסעדת שף נחשבת בילוי. פעם יציאה למסעדה הייתה אירוע דרמטי, היום אנשים יוצאים למסעדה פעמיים-שלוש בשבוע. אנשים מחפשים חוויה. הלקוחות דורשים יותר מהטיול כמו שהם דורשים יותר מהחיים. רף הריגוש שלנו עלה. אנחנו יותר רואים עולם, יותר נוסעים, יותר חווים חוויות ביומיום שלנו. נהיה יותר ויותר קשה לרגש אותנו".
אז איך בכל זאת מרגשים?
"אם לדוגמה נוסעים ליעד קלאסי כמו פריז, אז ברור שנבקר באייפל ובלובר אבל בתוך הימים האלה נעשה גם דברים חווייתיים: מופע מוזיקלי, שיעור ריקוד, סיור טעימות, מסעדה מיוחדת... בנוסף ב-15 השנים האחרונות התפתחו טיולי קונספט ייחודיים. אנחנו לדוגמה מוציאים טיול בעקבות לאונרד כהן או בעקבות הביטלס, או הגיטרה הספרדית עם דיוויד ברוזה. בינואר אנחנו מוציאים טיול קולינרי לטורקיה עם חיים כהן ונוף עתאמנה".
"בשנים האחרונות אנחנו נותנים דגש גדול על התוכן", מוסיף בן יעקב. "הטיולים היום הם פחות לכיוון המוזיאונים ויותר לכיוון סיור טעימות קולינרי עם שף מקומי. תרבות הפנאי מכוונת אותנו לדברים האלה. יש לנו טיול שנקרא 'אספרסו קצר ברומא - סופ"ש לפנתיאון', ובפירוט הטיול אנחנו כותבים במפורש שנבקר בשדרות הקניות, נעשה סיור קולינרי ונטעם ארנצ'יני. אלה דברים שלפני 20 שנה לא עשינו, ואם עשינו - לא טרחנו לכתוב".
דבר נוסף שהשתנה הוא מגוון היעדים. כיום ישראלים יכולים לטייל במדינות כמו איחוד האמירויות או מרוקו, שלא היו פתוחות בפניהם בעבר, במדינות כמו אתיופיה, שאומנם הכניסה אליהן הייתה מותרת תמיד אך רמת שירותי התיירות בהן הייתה נמוכה, ובמדינות כמו קולומביה, שנחשבה בעבר למסוכנת בגלל מלחמות קרטלי הסמים והפשיעה. גם כיום ישראלים רבים מעדיפים להגיע למקומות כאלה במסגרת כלשהי, ולא באופן עצמאי.
שיקול נוסף לבחירה בטיול מאורגן הוא כלכלי. "העלות של טיול מאורגן היא חד-משמעית נמוכה יותר מטיול פרטי לאותו היעד", אומר בן יעקב. "אני כמובן לא מדבר על ארבעה לילות בבודפשט. בשביל זה אפשר למצוא חבילת נופש זולה ולעשות את זה לבד, אבל אם רוצים טיול שיש בו רכבות וראפטינג וג'יפים וכניסה לאתרים, זה יוצא יותר זול. למשל טיולי החורף שלנו ללפלנד - העלות של טיול כזה באופן פרטי היא כמעט פי שניים, בשל אופי הפעילויות וההתניידות שם. כוח הקנייה שלנו כקבוצה הרבה יותר גדול, ויכולת ההתארגנות שלנו מול ספקים ונותני שירות הרבה יותר מקצועית".
אחד מקהלי היעד של טיולים מאורגנים הוא משפחות עם ילדים. מדובר ברעיון הגיוני, שלא לומר גאוני: ההורים מתרווחים בספסלים בקדמת האוטובוס, משוחחים עם הורים אחרים, מקשיבים למדריך ומציצים מהחלון. הילדים מתנחלים בספסלים האחוריים עם חברים חדשים בני גילם שהכירו לפני דקה ורבע, וכולם מרוצים.
"אם אני נוסע עם המשפחה והילדים שלי, אני נוסע תמיד בטיול מאורגן", אומר בן מנחם. "לנסוע ברכב מאות קילומטרים ביום עם שני הילדים שלי, שכמעט הורגים אחד את השני כשאנחנו בבית, זה לא כיף גדול. בטיול מאורגן כל אחד מהם מוצא את החברים בגילים המתאימים, ולי יש את השקט שלי. אני יודע טוב מאוד מה היה קורה אם הייתי צריך להעיר את הבת שלי בשבע בבוקר במהלך טיול כדי לצאת לבקר באיזה יעד. היא לא הייתה מתעוררת, ולא היינו מגיעים בחיים ליעד הזה. בטיול מאורגן אין לה ברירה".
"נסענו עם הבנות לטיול בהולנד ברכב שכור, וזה היה סיוט מהגיהינום. לזאת יש פיפי רבע שעה אחרי שהתחלנו לנסוע, זאת רעבה פתאום וזאת עושה לי פרצופים שעתיים כי הגענו לאתר שהיא חיכתה לו וגילינו שהוא סגור. בפעם הבאה אנחנו נוסעים רק במאורגן"
"נסעתי עם הבנות שלי לטיול בהולנד ברכב שכור, וזה היה סיוט מהגיהינום שאין לי שום כוונות לחזור עליו בשנים הקרובות", מספרת מורן, שיצאה עם בעלה ושלוש בנותיה לחופשה בקיץ האחרון. "צריך להבין שטיול עם ילדים זאת לא חופשה. את עסוקה 7/24 בריצוי, ואת גם צוות הווי ובידור על הדרך. לזאת יש פיפי רבע שעה אחרי שהתחלנו לנסוע, זאת רעבה פתאום וזאת עושה לי פרצופים שעתיים כי הגענו לאתר שהיא חיכתה לו וגילינו שהוא סגור - ועוד לא אמרתי מילה על הריבים ביניהן במהלך הנסיעה. מה שמצחיק הוא שאם תשאלי אותן, הן יספרו שהן נהנו מאוד. גם בתמונות הכול נראה מיליון דולר. רק אני ובעלי יודעים את האמת: בפעם הבאה אנחנו נצא בטיול מאורגן או שפשוט נשאיר אותן בבית".
אבל עם הכבוד למשפחות עם ילדים, הלקוחות המרכזיים של טיולים מאורגנים היו ונשארו אנשים מבוגרים.
"בגדול ובהכללה, הטיולים המאורגנים פונים לקהל מבוגר יותר", מודה בן בסט. "בגילי 50 פלוס וצפונה קורים לאדם הממוצע שני דברים: הראשון הוא שיש לו יותר זמן, והשני הוא שיש לו יותר כסף. הזמן הפנוי הוא תוצר של העובדה שהילדים נהיו יותר גדולים, וכסף הוא תוצר של התקדמות בקריירה. בשלב זה הוא יכול לאפשר לעצמו לטייל ביעדים רחוקים שדורשים הכנה משמעותית יותר, כמו אפריקה או אמריקה הלטינית. אי אפשר להגיד 'אני קופץ לשלושה שבועות לדרום אמריקה' מעכשיו לעכשיו, מה שכן אפשר לומר על שלושה ימים בברלין. ביעדים מרוחקים הבנייה של הטיול יותר מורכבת".
גם בן מנחם ובן יעקב אומרים שהביקוש לטיול מאורגן עולה עם הגיל: "הגיל משתנה בהתאם לאופי הטיול. ללפלנד מגיעות הרבה משפחות, וגם קבוצות של חברים גברים. ויש גם טיולי סופט-אקסטרים שכוללים ג'יפים, ראפטינג וכו', שאליהם מגיעים חבר'ה בני 45 שמכירים מהצבא. לטיולים גיאוגרפיים יכולות להגיע פתאום גם שתי צעירות בנות 27 שרוצות להגשים חלום וגדול עליהן לטוס לבד, אבל המאסה העיקרית היא גילי 75-55".
בשורה התחתונה, משפחות ואנשים מבוגרים מטיילים בטיולים מאורגנים. צעירים אחרי צבא מטיילים עם מוצ'ילה על הגב וכרטיס טיסה פתוח, ואני תוהה לאן נעלמו כל אלה שבאמצע. "פעם היו הרבה אצלנו", אומר מנחם. "אנחנו התחלנו כחברת טיולים לצעירים, אבל היום כבר לא מגיעים אלינו אנשים בני 30. כל כמה שנים אנחנו מנסים להרים קבוצה לצעירים, אבל לצערי זה פחות הולך".
פחות הולך? תלוי את מי שואלים. ב-2014 מירי סוסלנסקי, אז צעירה בראשית שנות השלושים לחייה, רצתה לטייל במרוקו. היא חיפשה פרטנרים בני גילה לנסיעה, ומהר מאוד גילתה שהיא לבד במערכה. לדבריה, הטיולים המאורגנים שהציעו החברות השונות בשוק כוונו בעיקר לאתרים התיירותיים בערים הגדולות, בעוד שהיא התעניינה יותר בטבע, באזורים המבודדים ובמסלולי הליכה. בנוסף, כל הקבוצות הורכבו ממטיילים שגילם כפול מגילה. סוסלנסקי לא הרימה ידיים. היא פנתה לכמה חברות שמאפשרות בניית טיול עצמאי, בדרישה להוציא טיול מאורגן ייחודי שמיועד כולו לצעירים. חברה אחת זרמה עם הרעיון, ולאחר שהרכיבו מסלול לדרישתה ונבחר מדריך שמתאים לווייב הצעיר של הקבוצה, סוסלנסקי פרסמה פוסט בפייסבוק והזמינה אנשים להצטרף אליה. ההיענות הייתה מדהימה, והטיול המתוכנן למרוקו יצא לפועל עם 20 מטיילים צעירים.
"חלק מהאנשים הגיעו ממעגל החברים הראשון שלי וחלקם ממעגל שני. היה טיול בלתי נשכח ונוצרו שם חברויות מדהימות. מהטיול הזה יצאתי עם בן זוג, והיינו ביחד שלוש שנים", היא מספרת.
סוסלנסקי שבה ארצה לחיי השגרה ולעבודתה כמנהלת מרקום בחברת סטארט-אפ, אבל ההתלהבות של הסובבים אותה מהטיול שארגנה לא שככה: "כל הזמן שאלו אותי אם הולכים לצאת טיולים נוספים למרוקו ואם יש התארגנות ליעדים אחרים". אז היא הוציאה קבוצת צעירים נוספת למרוקו ושתי קבוצות לגאורגיה - כי קבוצה אחת פשוט לא הספיקה.
אם חברה חיצונית בנתה את הטיול, מה בעצם היה התפקיד שלך?
"לא לקחנו טיול קיים לגאורגיה, אלא בנינו משהו מותאם לקהל צעיר עם הליכות ופעילויות כיפיות. אני הייתי האדם היחיד שתקשר עם החברה. בחנתי אתרים, נפגשתי עם המדריך מראש וכמובן הבאתי את האנשים".
מה יצא לך מזה?
"במרוקו שילמתי כמו כולם. בגאורגיה שילמתי חצי, אבל זה עדיין לא היה ביזנס אלא יותר דרך עבורי לצאת ולטייל עם אנשים שמתאימים לי".
כמה חודשים אחר כך זה כבר הפך לביזנס כשחברת הסטארט-אפ שבה עבדה במשרה חלקית הודיעה: משרה מלאה או יאללה ביי. היא בחרה באפשרות השנייה והקימה את "יאנג טראוולינג", חברת טיולים מאורגנים לצעירים בגילי 45-25. בשמונה השנים שחלפו מאז היא הספיקה להוציא טיולי צעירים ל-25 יעדים ברחבי העולם.
12 צפייה בגלריה
''לא חשוב לי למלא אוטובוס אלא לייצר גיבוש ואינטימיות''. יאנג טראוולינג בלפלנד
(צילום: נילי צ'לאק)
"הג'וב הזה תפור עליי. אני נהנית מהתכנון, מהארגון ומהבנייה, ויש לי תשוקה לעולם התיירות. מבחינתי, יש לי אחריות מאוד גדולה על הכתפיים. אנשים לא רק משלמים לי כסף, אלא נותנים לי את ימי החופש המצומצמים שלהם וסומכים עליי שאקח אותם לחוויה בלתי נשכחת. הם יודעים שחקרתי היטב כל מדינה, ושהשקעתי המון שעות בלמצוא את האתרים הנכונים. בסופו של דבר, תמיד מדובר על טרייד-אוף של זמן וכסף. לא כל אחד יכול לצאת לטיול של חודש. מי שיש לו שבועיים בשנה רוצה לדעת שבאמת יכניסו לשם את הדברים הנכונים. חשובים לי הפרטים הקטנים, גם ברמת ההתאמה וגם ברמת האיכות. הקבוצות שאני מוציאה הן מקסימום 25 איש, כי לא חשוב לי למלא אוטובוס אלא לייצר גיבוש ואינטימיות. אני שמה דגש חברתי על משימות, משחקים ופעילויות כדי לייצר קבוצה של ממש. לדוגמה, לקראת סוף הטיול אנחנו עושים 'גמד וענק', ובערב האחרון מחליפים מתנות. נוצרת ממש קהילה, סוג של מועדון".
יש הגבלת גיל לטיולים שלך?
"לא רשמית, אבל הטיולים מיועדים לבני 45-25. ברור לי שהגיל לאו דווקא מעיד על הווייב ושיש בני 60-50 שהם יותר צעירים בראש מבני 30, אבל בגלל שזה משהו מאוד חברתי ואנשים רואים בזה הזדמנות להכיר אנשים, אז כן חשוב שהטווח יהיה דומה. לחבר'ה בני 18-17 שפנו אליי הסברתי שזה פחות מתאים כרגע, אבל בני 23-22 או 48 אישרתי, אחרי שהסברתי שהם ככל הנראה יהיו הצעירים ביותר או המבוגרים ביותר בקבוצה".
12 צפייה בגלריה
יוצאת לשניים עד ארבעה טיולים בשנה. מירי סוסלנסקי במצרים
(צילום: באדיבות יאנג טראוולינג)
את יוצאת לכל הטיולים?
"כבר לא. אני מלווה בין שניים לארבעה טיולים בשנה. יש לי מדריכים קבועים שמתאימים בגישה לחבר'ה הצעירים. מבחינתי, מדריך מקצועי וידען שלא מסוגל להתחבר לקבוצה ולעשות פעילויות מגניבות ולצאת איתם בערב לא מתאים. הידע הוא לא הדבר העיקרי".
מה כולל הטיול?
"מצד אחד זה לחלוטין טיול מאורגן עם הטיסות, המלונות, ההדרכה, פעילויות, אתרים; מצד שני, כשאני מתכננת טיול אני בהחלט לוקחת בחשבון שמדובר בקהל צעיר, אז יש לפעמים חצאי ימים חופשיים כדי לתת לחבר'ה קצת ספייס להסתובב לבד ולחוות לבד. לא כל הזמן צריך לרוץ ממקום למקום".
מדי פעם יוצא טיול צעירים ליעד סודי. כ-25 צעירים משלמים אלפי שקלים, לוקחים חופש מהעבודה ומצטרפים לטיול מאורגן ביעד שאין להם מושג מהו. ממש כמו ב"מרוץ למיליון", הם מגלים באיזו מדינה הם נמצאים רק אחרי שכבר נחתו בה
לאילו יעדים הטיולים?
"פחות לונדון ופריז ויותר אקזוטיקה נוסח קירגיזסטן, לפלנד, פורטוגל או קובה. יש הרבה ערך מוסף ביעדים מרוחקים ולא קלאסיים. ובכל מקרה, בשביל סוף שבוע ברומא או שופינג בפריימרק בלונדון אף אחד לא צריך אותי. יש יעדים שבהם להגעה במסגרת קבוצה יש ערך של ממש. בטיול לסקוטלנד לדוגמה לקחתי את החבר'ה לארוחת ערב בחווה מקומית. זה משהו שלא יקרה לך אם תטוס לבד".
לצד היעדים האקזוטיים, סוסלנסקי מוציאה מדי פעם טיול ליעד סודי. כן, אתם קוראים נכון. כ-25 צעירים משלמים אלפי שקלים, לוקחים חופש מהעבודה ומצטרפים לטיול מאורגן ביעד שאין להם מושג מהו. בשדה התעופה הם עם כיסוי על העיניים, וממש כמו ב"מרוץ למיליון" הם מגלים באיזו מדינה הם נמצאים רק אחרי שכבר נחתו בה. היעד הסודי האחרון שאליו יצא טיול כזה היה קרואטיה.
"זו רמת האמון הכי גבוהה שאני יכולה לקבל. כמו כל הטיולים, גם את הטיול הזה אני מפרסמת ברשת ואנשים פשוט מתקשרים ונרשמים. אני לא מגלה להם כלום חוץ מהתאריכים, רשימת הציוד שהם צריכה להביא איתם ואת השעה שבה הם אמורים להתייצב בשדה התעופה".
נשמע מטורף. מי קהל היעד? מי מתקשר אלייך?
"מגיעים אנשים מכל הארץ, הרבה הייטקיסטים וראשי צוותים ובעלי מקצועות חופשיים. אלה אנשים שעובדים מאוד קשה ואומרים: 'אין לנו את הזמן להשקיע בתכנון טיול, אין לנו כוח לשבת על האינטרנט ולהזמין מלונות ולבדוק טיסות. אנחנו מרוויחים טוב, ובא לנו את הפינוק הזה'. יש הרבה אנשים שעם השנים המעגל החברתי שלהם הצטמצם. אנשים סביבם התחתנו, הביאו ילדים והם נשארו די לבד. הטיולים האלה נותנים מענה חברתי. ברור לי שמאוד קל להזמין סופ"ש באינטרנט ולבחור מלון, אבל אם רוצים חוויה במקומות שקצת יותר קשה להסתדר בהם או להרחיב את המעגל החברתי, אז טיול מאורגן זו התשובה. במקרה שלי, רוב החברים הטובים שמקיפים אותי היום הם חבר'ה שטיילו איתי. אנשים יוצאים מהטיולים האלה עם חברים לחיים או עם זוגיות. אומנם אלה לא טיולים שמשווקים כפנויים פנויות, אבל 90% מהחבר'ה רווקים ויש הרבה דייטים אחרי הטיולים. עד היום נוצרו 12-10 זוגות, היו כמה חתונות ונולדו כבר שמונה ילדים שאני מכנה בייבי טראוולרס. זה מאוד מרגש אותי".
משה רוזנטל הוא הלקוח הקלאסי לטיולים של סוסלנסקי. הוא בן 38, הייטקיסט, רווק ומתגורר ברמת גן. בגיל 24 טס לראשונה במסגרת טיול מאורגן עם אחת החברות המובילות בשוק, ומצא את עצמו ב"אוטובוס מלא בזקנים".
למה לבחור בטיול מאורגן בגיל 24?
"גדלתי בבית חרדי ולא היה מקובל אצלנו לטוס לחו"ל, אז טסתי לראשונה בחיי רק בגיל 23. נסעתי עם חבר והייתי צריך לארגן הכול לבד, ולא ידעתי איך עושים את זה. כשחזרתי שמעתי שיש דבר כזה שנקרא 'טיול מאורגן'. שאלתי איך זה עובד ואמרו לי 'שמע, אתה מביא לנו את כרטיס האשראי שלך ואנחנו אומרים לך מה המסלול ומה כדאי לארוז, ושם זה נגמר'. אני זוכר שחשבתי 'וואי, מדהים! אני אלך רק ליהנות, בלי לעבוד בזה'. יצאתי לטיול המאורגן הזה לסלובניה וקרואטיה עם זוג חברים מהעבודה, וביום הראשון הייתי קצת בשוק כי פתאום קלטתי שכל שאר האוכלוסייה בני 60. מה אני קשור? יחד עם זאת, נהניתי בטיול. זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת הייתי בחופש. לא התעסקתי בלאן אני נוסע מחר ואיפה אני מחזיר את הרכב. פשוט באתי ליהנות. זה קצת כמו שמירות בטירונות, שאומרים לך 'תכבה את המוח כשאתה נכנס, תדליק אותו כשאתה יוצא'".
אחרי שחזר ארצה יצא לטיולים מאורגנים נוספים עם אוכלוסייה מבוגרת, והפך לחסיד נלהב של הקונספט.
"אני עוסק בתחום התקשורת בהיי-טק המון שנים, והעבודה שלי מאוד מלחיצה ותובענית. כל היום אני עסוק בניהול וארגון, ודווקא בחופשה אני רוצה לשחרר. טיול מאורגן נותן לי שקט נפשי לא רק לגבי הארגון, אלא גם לגבי המקומות שאני נוסע אליהם. אחד היעדים שמאוד רציתי להגיע אליהם היה איסלנד, אבל איך לעזאזל מסתדרים באיסלנד? אני לא יודע את השפה, אני לא מכיר שם כלום. אני אפילו לא יודע איזה ציוד צריך לשם. זה יעד שחששתי ממנו, אבל גם מאוד רציתי לראות אותו. טיול מאורגן ממש סגר לי את הפינה. הגענו למקומות שבחיים לא הייתי מגיע אליהם לבד. יום שלם של 300 ק"מ ברכב שטח עם נהג מקומי. איך אני אעשה דבר כזה לבד?"
12 צפייה בגלריה
''הגעתי למקומות שבחיים לא הייתי מגיע אליהם לבד''. משה רוזנטל
(צילום: מתוך האלבום הפרטי)
לא ראית בזה שום חיסרון? נגיד, אם אתה מגיע למקום מסוים שמוצא חן בעיניך ובא לך להיתקע בו כמה שעות ואי אפשר.
"לא חששתי מזה כי ידעתי שאם אני רוצה, אני תמיד יכול לחזור בהמשך למקום הזה שלא במסגרת טיול מאורגן. החוק שלי הוא שכשאני מחתים דרכון אי אפשר לעצבן אותי. עד שאני לא חוזר לארץ אי אפשר להרגיז אותי. אני משחרר שליטה, אחרים דואגים שיהיה לי כיף".
חוץ מהטיול הראשון, טסת פעמים נוספות לבד?
"בטח. אני טס הרבה, ביקרתי עד כה ב-35 מדינות - חלקן יותר מפעם אחת - ואת רובן עשיתי לבד. טסתי לדוגמה לטיול ביפן לבד, כי לא היה טיול מאורגן שהתאים לי מבחינת מקומות ותאריכים, אז ישבתי לארגן את זה ואני חייב לציין שזה לקח לי שבועות. יפן היא יעד מורכב. זאת מדינה מדהימה ונהניתי מאוד מהטיול, אבל חזרתי עייף. הרגשתי שאני צריך חופש מהחופש. נסעתי שם ברכב כל היום, הייתי צריך להספיק למקומות שרציתי לראות בעצמי ולדאוג שאני מגיע למקום הלינה בזמן, כי אי אפשר לנחות באיירביאנבי ב-12 בלילה. ממש עבדתי בזה, וזה לא היה קל. בשורה התחתונה, אחרי הרבה שנים של ניסיון אני חד-משמעית מעדיף מאורגנים".
מה יצא לך יותר זול?
"בחלק מהמקרים הטיול המאורגן יצא לי יותר זול, כי כשאני קונה לבד אני הולך למלונות הכי שווים, ודווקא במאורגן יש להם קשרים למלונות סבבה במחירים סבירים שאני פחות מכיר. זה חלק מהעניין של לחפש. בחלק מהמקרים המאורגן יצא יותר יקר, אבל אני בנאדם שמוכן לשלם על הנוחות שלו".
לטיולי הצעירים של "יאנג טראוולרס" הוא הגיע דרך פרסום בפייסבוק, ועד היום הספיק להצטרף לשמונה טיולים. מאחד מהם יצא עם בת זוג לשלוש שנים.
"בטיולים הרגילים נהניתי מהמקום ומהמדריך אבל לא מהחברה, כי בשבע בערב כולם הלכו לישון ואף אחד לא בא לשבת איתי על בירה בפאב. בטיולי צעירים קיבלתי הזדמנות להכיר עשרות אנשים בגילי שלא הייתה לי שום הזדמנות להכיר אותם בשום מקום אחר. אני לא סטודנט, את האנשים בעבודה שלי אני כבר מכיר, ובברים ההיכרות מאוד מוגבלת. פתאום יש חוויה עם אנשים בגילך, בראש שלך, שמבינים אותך, ונוצרות חברויות תחת חוויה משותפת ולפעמים גם זוגיות. אני יכול להצביע על 15 אנשים שאני בקשר בין יומי לשבועי איתם שהכרתי בטיולים מאורגנים לצעירים. זאת נקודת מפגש של אנשים שיש להם כסף, שלא מחפשים להתכלב בהוסטל, באותו הווייב, פחות או יותר באותו מצב סוציו-אקונומי ועם אהבה לטיולים ולעולם הגדול".
במרץ הקרוב הוא יטוס לטיול צעירים מאורגן בנורבגיה, יעד שלדבריו חלם כל חייו לבקר בו, ונכון לעכשיו אף חבר לא מצטרף אליו: "בדרך כלל אני טס עם מישהו שאני מכיר מהבית, אבל גם אם אין, זה לגמרי לגיטימי לטוס לטיול כזה לבד כי אני לא באמת אהיה שם לבד. תהיה שם קבוצה שלמה של אנשים שחלקם 'לבד' כמוני".
