פאסו טונלה בצפון איטליה
( צילום: אלון סטרימלינג)
לא הרבה פעמים בחיי יצא לי לראות שלג, שלא לדבר על לצעוד עליו. כך מצאתי את עצמי דורך על האדמה הקפואה של העיירה פאסו טונלה, ששוכנת בצפון איטליה, ברכס ההרים הדולומיטים שבין מחוזות לומברדי לטרנטינו. לעשות זאת בתוספת של סקי - זו כבר חוויה אחרת.
אז מי את, פאסו טונלה?
120 קילומטרים של מסלולים נרחבים, ברים, מסעדות, חנויות ועיירה אחת ציורית ויפייפיה שנמצאת במרחק גלישה מאתר הסקי. עונת החורף היא התקופה בשנה שבה העיירה הקטנה פאסו טונלה (או בעברית, מעבר טונלה) הופכת לגן עדן עבור חובבי הסקי.
כשהגעתי לאתר, שממוקם כ-1,800 מטרים מעל פני האדמה, קיבלתי את הסקי-פס, שמאפשר את הגלישה במסלולים הנרחבים ואת השימוש במעליות, הגונדולות ואוטובוס הסקי המקומי. העיירה נבנתה במקור עבור הסקי ומאורגנת בצורה חכמה, כך שניתן להגיע לכל מקום באמצעות מעליות.
לא חוויתי שלג כמו שראיתי במקום הזה עד הרגע שבו כף רגלי דרכה על האדמה הקפואה. את הדרך לפאסו, נסיעה בת כשלוש שעות משדה התעופה במילאנו, עשיתי באוטובוס שלקח אותי מהמקום והוביל אותי דרך הבתים המוארים והמקושטים, כיאה לתקופת חג המולד.
את הגלישה הראשונה עשיתי יחד עם קבוצה ותחת הדרכה צמודה של המדריכים המקומיים, שבאופן מקצועי הבינו עם מי נדרשת עבודה צמודה יותר, ומי יכול לעלות על המסלול באופן עצמאי. אחרי כמה נפילות, ותחושה של חוסר שליטה על המשטח המחליק, הצלחתי להבין את הבסיס. היציבות, האחיזה והתנועה בשלג היא זרה לגמרי עבור מי שלעולם לא עשה סקי, ובמיוחד מי שהתחיל בזה רק לקראת גיל 30, כמוני.
המדריך במקום היה סבלני מאוד והסביר כיצד להחליק בצורה בטוחה ולא ליפול על הישבן. עם זמן ותרגול אפשר אפילו ללמוד לגלוש בצורה בסיסית, גם אם מועדים ארבע פעמים עוד בשלב ההדרכה. עוד קודם לסקי, סחיבת הציוד עצמו, שאותו שכרנו מהחנות הצמודה למסלול למשך כל השבוע, עלולה להיות מאתגרת ומתסכלת, אבל לומדים להתרגל אליה. למעוניינים יש אפשרות לשכור לוקר בחנות להשכרת הציוד שמובילה למסלולים, בעלות של 10 יורו ליום.
עבור גולשים מנוסים יותר, כמו רוב הישראלים שהגיעו לטיול, החוויה היא פשוט נפלאה. עם 12 מסלולים אדומים ושישה שחורים, האתר מתאים לכל רמות הגלישה, ונחשב נעים למתחילים. גולשים מתחילים יכולים "לטייל" למסלולים הקלים באמצעות המעליות, לרמת הביניים מיועדים המסלולים האדומים, ולמקצוענים המסלולים השחורים, שמהווים את שיא האתגר עבור הגולש.
האתר נחשב ידידותי מאוד למשפחות ומותאם גם לילדים. ההורים יכולים ליהנות מראש שקט, בזמן שהילדים נאספים לקייטנה, שמדי יום מתחילה בשעה 09:00 ומסתיימת אחר הצהריים.
לא רק סקי
ביום השני לטיול המדריכים של סקידיל (SkiDeal) הזמינו אותנו ליהנות מה"אפר'ה סקי" - המקום שבו הגולשים מבלים אחרי הסקי, שם התפנקנו בבירה קרה, וגם קיבלנו צ'ייסר על חשבון הבית. האווירה ב"רדיבל", המסעדה שמשקיפה על המדרונות המושלגים, הייתה מרוממת, והדיג'יי המקומי אף דאג לקבל את האורחים הישראלים עם שירים של עומר אדם ועדן בן זקן, בשביל התחושה הביתית.
מה לגבי חיי הלילה? במוצאי שבת הזמינו אותנו למועדון Gazana bar, שנחשב למקום שאליו מתנקזים גם התיירים וגם המקומיים לבילוי של שעת לילה מאוחרת בסופי השבוע. האלכוהול היה במחיר סביר, המוזיקה הייתה טובה והאווירה הייתה שמחה.
כ-500 מטרים של הליכה ממלון "מיראמונטי" שבו שהיתי נמצאת פסגת קרחון הפרסנה (Presena), בגובה של 3,000 מטרים. לפסגה הגעתי באמצעות הגונדולות, המעליות הסגורות שאיתן אפשר לשייט עד לקצה, ובמקום חיכה בית קפה שהציע שוקו חם ומאפים. התצפית מהמקום מרהיבה ועוצרת נשימה; ציפורים שעפות בגובה ההר, מטוסים שנמצאים לא רחוק מעל הראש והוואדי שנמצאת מתחת, שהיא בעצם פאסו טונלה. למתקדמים שבינינו ניתן גם לגלוש מפסגת ההר דרך המסלולים השחורים.
סמוך לפאסו טונלה שוכנת העיירה הכפרית פונטה די לניו, שהיא קסם שלם בפני עצמה. מדובר בעיירה שניתן לגלוש אליה מפאסו טונלה, או להגיע באמצעות הגונדולה. היא נראית כמו כפר קטן, עם רחובות צרים ונחלים, העוברים בתוך העיירה.
למקום הגעתי באמצעות גונדולה מפאסו טונלה, בלי ציוד סקי, ונהניתי מאוד לטייל שם. העיירה מציעה מגוון של בתי קפה ומסעדות איכותיות במחירים נוחים לכל כיס, והיא פשוט מרהיבה ביופייה. אני ממליץ במיוחד להגיע למסעדת "לה פרגולה", שמציעה פסטות ופיצות מעולות.
במסגרת הטיול הוצעו לאורחים אטרקציות נוספות, בהן ארוחת טעימות של יין וגבינות, גלישה על אופנועי שלג, וארוחת שף באחת מהמסעדות המקומיות. כולן תמורת תוספת תשלום, שנעה בין 20 ל-120 אירו.
הפינוקים במלון
גלישת סקי יכולה להיות אינטנסיבית ומתישה, במיוחד אם היא נמשכת לא מעט שעות. השרירים מתחילים להיתפס, ומהר מאוד הגוף מתעייף. לכן, מלון "מיראמונטי" שבו שהיתי מציע לאורחיו ליהנות מספא מפנק ומשחרר, שמתאים בול למנוחה שאחרי הגלישה. בספא מצאתי סאונה יבשה, רטובה, מקלחות להתרעננות, ג'קוזי ובריכה. כשבחוץ קפוא, הסאונה החמה מהווה בריחה של ממש, ומשחררת את כל השרירים בגוף.
It's Christmas time, וגם חנוכה. התמזל מזלי וזכיתי לראשונה בחיי ליהנות מחג מולד אמיתי בחו"ל. עצי האשוח המוארים, הקישוטים והתפאורות שהכינו במלון הזכירו לנו שזו התקופה הזאת בשנה. בערב החג, ביום ראשון, ארוחת הערב הייתה בקונספט חגיגי, ולהבדיל משאר הימים - לא היה בופה, והמלצרים הגישו לנו מנות חגיגיות לאור נרות.
בסיום הארוחה הלובי התמלא באורחים, וליד הפסנתר התיישבה זמרת הבית של המלון, לצד בדרן שהגיע במיוחד, ששעשע אותנו עם משחקי טריוויה מוזיקליים. מי שרצה לשיר קריוקי הוזמן בברכה, וצלילים של שירים ישראליים מילאו מהר מאוד את המקום.
אז מה בכל זאת טעון שיפור?
פאסו טונלה היא עיירה שבנויה לסקי, ומותאמת במיוחד למשפחות ולמתחילים. המקום אינו רווי במועדונים וברים שפתוחים עד לשעות הקטנות, וחיי הלילה אינם שוקקים במיוחד. גם המסלולים מותאמים יותר למתחילים ולמתלמדים, והדבר עלול להפריע למתקדמים, שעלולים להרגיש חוסר באתגר.
בנוסף, אצל האיטלקים, בדומה לספרדים, יש "סיאסטה" בצהריים. כך מצאתי את עצמי מגיע לגלידרייה בצהרי היום, ומקבל תשובה מהמוכר ש"אולי בהמשך היום נמכור". לאיטלקים יש חוקים משלהם. למרות זאת, האפליקציה של סקידיל מנסה לעשות סדר בבלגן, והיא מכילה את רשימת העסקים במקום ואת שעות הפעילות (המשוערת, לפחות) שלהם.
האיטלקים, מיותר לציין, אינם מצטיינים בשפה האנגלית. גם במלון מצאתי את עצמי מנסה להסביר למלצרים באנגלית בסיסית ביותר מה אני רוצה, ללא הועיל. תודעת השירות של האיטלקים דורשת שיפור, וכך גם הגישה שלהם לתיירים.
הכותב היה אורח חברת SkiDeal
