חופשה בקוסטה בראווה מתחברת לנו אוטומטית עם הקיץ. חוף, שמש, שמחת חיים, אוכל עז טעמים של מנות קלילות וצבעוניות. אבל בחורף יש לה קסם אחר, כזה שמתחבר לטבע, לגסטרונומיה ולרוגע שכובש את הנשמה. על רקע כל הטוב הזה, שף ישראלי ושף ספרדי נפגשו לאחד כוחות ולתכנן את שילוב המטבחים בין הארצות. קבלו את קים קאסייאס ותומר טל, שאותם ליוויתי במהלך יומיים גדושי קולינריה וטעמים – מג'ירונה ועד ת"א.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
אזור העיר ג'ירונה, בירת הפרובינציה הנושאת את שמה במחוז קטלוניה, הוא ריכוז של שפע קולינרי מדהים. לא במקרה הוא נחשב מהמובילים בעולם במספר המסעדות המתהדרות בכוכבי מישלן. באזור מצומצם יחסית, בין הרי הפרינאים והים התיכון, נהנים המקומיים מתוצרת ענפה מהים והאדמה, שהפכו את טקס הסעודה והישיבה סביב השולחן לחלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית. הם אפילו המציאו מנה נהדרת שמחברת בין שני העולמות ונקראת "ים ויבשה” שבה משתלבים על הצלחת תוצרים מהחווה (בשר או עוף) עם תוצרים מהים (דגים ופירות ים).
שפים גדולים כמו פראן אדריה, ג'ואן רוקה, סנטי סנטמריה או כרמן רוסקיידה הפריחו את המטבח המקומי בעולם והצמיחו אחריהם קבוצה של שפים צעירים ויצירתיים. קאסייאס, שף מסעדת Casamar בכפר יאפראנק, הוא אחד מהם והשבוע הוא אצלנו בביקור בת"א, במסעדת ג'ורג' וג'ון של השף טל. את ההצלחה של המטבח הקטלאני והספרדי הוא זוקף גם לתחושת האחדות בין כל השפים: "יש משפט שאומר 'אם אתה רוצה ללכת מהר, לך לבד. אם אתה רוצה להגיע רחוק, לך בקבוצה'. ברשימת המסעדות הטובות בעולם תמיד יש מסעדות ספרדיות. זו דוגמה למקצוענות אבל גם לעבודה בקבוצה. האיחוד עושה לנו טוב".
בין הכפרים בקוסטה בראווה ניתן לעבור בשביל שמחבר ביניהם, הנקרא Camino de Ronda. הליכה לאורכו מובילה אותנו מכפר אחד לשני במסלול צמוד לים. אך בנוסף למסלול הגיאוגרפי מחבר את כפרי האזור מסלול גסטרונומי דמיוני. הביקור של קים בישראל הוא הזדמנות נהדרת להכיר מקרוב את תוצרי המחוז שבו הוא נולד, ולתת המלצות לעושר הקולינרי דווקא בעונות הסתיו והחורף. לא מעט מהכפרים אמנם נשארים ריקים החל מנובמבר ועד מארס-אפריל (בעיקר כפרים שחיים מתיירות ובהם בתי חופש של תושבי ברצלונה והאזור) אך באחרים ממשיכה הפעילות ודווקא השקט התיירותי, האוכל המעולה והטבע הם הקלף לחופשה רגועה. קחו טעימה מהתוצרים הנבחרים ביותר.
אחד מכפרי החוף החשובים באזור הוא פלאמוס. בחודשי הקיץ רצועת החוף שלו והמפרצונים הקטנים הומים במקומיים ותיירים שזופים תחת השמש הים-תיכונית. בסתיו ובחורף, כשגל התיירות חולף, הופך החוף לגן עדן רגוע עם זריחות מדהימות ובעיקר אפשרות להתרכז בגסטרונומיה מהים. ענף הדיג כאן משגשג בכל ימות השנה והוא מהחשובים בסביבה. הנמל שלו עם שוק הדגים המקומי (La Lonja de Pescado) מהווה מקור אספקה עיקרי לכל עסקי המסחר בפרובינציה. בבורסת הדגים נערכת מדי יום מכירה פומבית של תוצרי הים הטריים, ובעיקר של השרימפס האדום הייחודי לאזור, ומוכר בשם la Gamba de Palamós - שרימפס שמן ועסיסי עם טעם מעט מתקתק שנחשב לאחד מהטובים והטעימים מסוגו. מהעושר ומגוון הדגים שנשלפים בכל יום מהים ברשתות הדייגים ועד דוכני המכירה בשוק ניתן ליהנות גם כמבקרים מאזור תצפית מיוחד.
צמוד לשוק ולבורסת הדגים נמצא מוזיאון הדיג המרשים El Museo de la Pesca de Palamós - הראשון מסוגו בכל אזור הים התיכון. הוא נפתח ב־2002 ומרכז בתוכו תיעוד של מסורת דיג ארוכת שנים והקשר העמוק של המקומיים לים. עבורם לא מדובר רק בהיסטוריה של פעם, אלא בנכס מקומי תרבותי וכלכלי חשוב, עם תקווה לשמרו לעוד שנים ארוכות. ככזה מנסה המוזיאון להיות גם אתר פעיל בחוויות הקשורות לים כמו למשל מתן שיעורי בישול של תוצרי הים או להצטרף ליום דיג באחת מסירות הדייגים של הכפר.
פאלס הוא כפר יפהפה ואחד מהמומלצים ביותר לביקור באזור. יש לו צד שמשתרע על רצועת החוף (Pals playa) וצד שני ששימר להפליא את מבני האבן וסימטאות ימי הביניים, בהן כיף לטייל ולהיכנס לחנויות הקטנות, למעדניות ולבתי הקפה (Pals pueblo). ואם מדברים על גסטרונומיה, אז התרומה שלו היא בעיקר מסורת האורז שהתפתחה במקום עוד במאה ה־15, ושדות האורז המקיפים אותו מניבים את התוצר גם היום – שם דבר במסעדות האזור. מבנה טחנת הרוח המרכזי ששימש לטחינת האורז הוקם עוד ב־1452, אליו הגיעו חקלאי האזור לטחון את הדגנים שלהם ולשלם מס לבעלי האדמות.
במאה ה-18 היו שדות האורז גם מקור למחלות שהביאו היתושים. היום הוא מהווה סמל לאיכות גסטרונומית וניתן אף לצאת לסיורים והיכרות מקרוב עם שלבי גידולי האורז: בחודשים אפריל-מאי הם עובדים את האדמה, בקיץ צומחים הגבעולים הזקופים ומכסים את השטחים בירוק, ובסתיו נעשה איסוף הדגנים. הצמיחה האיטית של האורז הופכת את הגרגירים לבעל מרקם קשה, משהו מה שמונע בישול יתר, ועוזר לשמור על הטעמים. אין מסעדה באזור שלא תתגאה לפחות במנה אחת בכיכוב האורז המקומי, האורז של פאלס.
אטרקציה מומלצת במקום היא "מסלול האורז" (La Ruta del Arroz) - סיור ברכבת שיוצאת ממרכז הכפר לשדות האורז, כולל עצירה במטחנה העתיקה ומכונות הייצור העכשוויות, ואף טעימה של בירה מתוצרת האורז המקומי.
פלפרוז'ל הוא כפר הומה בחודשי הקיץ, אך גם בימי הסתיו והחורף הוא שומר על רף מבקרים בעיקר בזכות החוויה הגסטרונומית שהוא מרכז סביבו בחודשים ינואר עד מארס, אז מציעות מסעדות הכפר מנות מיוחדות בכיכוב כוכבי הים. חודשי החורף הקרים הם התקופה שבה כוכבי הים בשריים ביותר ובעלי טעם חזק. עבור רבים מדובר במעדן מוערך יותר אף מהקוויאר, וכדי לשמר את הגידול מותר הדיג רק לתקופה קצרה, כאשר מי שיחרוג מהזמנים מסתכן בקנס לא קטן. למי שלא טעם את המאכל הייחודי הזה, זו בהחלט הזדמנות נהדרת לטעימה ראשונה בחגיגה שבה משתתפות גם מסעדות בכפרים סמוכים, ונקראת בשם La Fiesta de la Garoinada.
פלפרוז'ל מוכר גם בזכות שוק הפירות והירקות העשיר שלו, שמשתרע לכל אורך השדרה המרכזית בכיכר הכנסייה, ופתוח גם בימי ראשון. סמוך אליו נמצא מוזיאון השעם המתאר את התעשייה ממנה התפרנסו בעבר כל תושבי הכפר (Museo del Suro), אך בחודשים הקרובים תהיה התערוכה סגורה חלקית בשל שינויים.
פנינה שבהחלט שווה ביקור היא חנות היינות והליקרים הגדולה GRAU, שאמנם לא נמצאת במרכז הכפר, אך לאוהבי היין היא ביקור חובה. יותר מ־12,000 סוגי יינות מכל העולם (ביניהם גם רקנאטי מישראל) וכמו מגוון היקבים כך גם המחירים: החל משני יורו ועד ל־29,950 יורו לבקבוק (נו, אם שאלתם: Romanée-Conti 2008). המוניטין של החנות כבר מזמן הפך לבינלאומי, כל המבחר מפורט באתר ומגיעים אליה לקוחות ממקומות שונים באירופה שמחפשים בקבוק ספציפי.
אגב יינות, בשנים האחרונות התפתח המבחר באזור, ומלבד הקאבה והיין המתוק מוסקטל יש לא מעט ייקבים עם יינות מקומיים נהדרים. אחד המומלצים הוא יקב אוליברדוטס (Finca Olivardots) שהוכתר בשנתיים האחרונות לטוב במחוז.
העיר ג'ירונה, בירת הפרובינציה, היא מהמתוירות באזור ויש לה את כל הסיבות להיות כזו. בעלת רובע עתיק יפה וציורי עם סמטאות אבן בהן חבויות חנויות קטנות ובתי קפה, נהר שחוצה אותה וחזיתות הבניינים הצבעוניים משתקפות במימיו. יש בה רובע יהודי עתיק וחומה שמקיפה את הרובע הישן ומאפשרת הליכה לאורכה המשלבת טבע וצריחי כנסיות במבט אחד. לא סתם היא נבחרה להיות לאחד מאתרי הצילום של סדרת הפנטזיה המצליחה "משחקי הכס" המדמה את תקופת ימי הביניים. אבל ג'ירונה היא גם בירת המתוקים של האזור, ונחשבת למקום בו נולד הצ'וצ'ו – בצק מטוגן ממולא בקרם ומצופה בסוכר. מעדן אמיתי, מתוק וממכר שהלך והופץ במחוז כולו. מתוק נוסף הוא הבונואלוס, כדורי בצק מטוגן עשירים בסוכר ומזכירים את הסופגנייה. מעדניה מומלצת למתוקים בעיר היא Pasteleria Tornes, אחת המוותיקות והטובות באזור. בג'ירונה, אגב, נמצאת המסעדה של האחים רוקה, בעלת שלושה כוכבי מישלן.
