"אם אני מוותר אפילו על יום אחד בלי שחיית חורף, אני מרגיש ממש לא בנוח". כך אמר יו דקאנג, 76, תושב "עיר הקרח" חרבין שבצפון-מזרח סין, שטוען כי שחייה במים קפואים שומרת עליו בריא והוא מעולם לא חטף צינון. יו הוא לא היחיד שמעז לטבול בנהר סונגחואה הקפוא.
כדי ליהנות מכל הטוב הזה תושבי העיר חצבו בריכה בנהר, כשהם שוברים שכבת קרח בעובי של 10 סנטימטרים שנוצרה מחדש במהלך הלילה. לאחר מכן, הם התפשטו ובתורם, אחד אחד, קפצו אל המים המקפיאים של הבריכה, שאורכה כ-10 מטרים.
חלק מהשחיינים הנועזים הודו שגפיהם כבר היו רדומות במזג האוויר של 13- מעלות צלזיוס. צ'ן שיא, שהגיעה ממחוז ג'ג'יאנג, כ-1,700 קילומטרים (1,000 מייל) דרומה, קפצה לנהר על אף שהייתה מצוננת. היא אמרה שמי החורף בעיר הולדתה חמימים יותר מאלו שבחרבין, שם טמפרטורת המים נעה סביב נקודת הקיפאון.
החוויה חיזקה את ביטחונה בשחיית חורף, ספורט שהיא עוסקת בו במסירות כבר כ-20 שנה. "חשתי דקירות בכל גופי", אמרה צ'ן, בת ה-56. "אבל זה עדיין גרם לי להרגיש אושר עילאי".
13 צפייה בגלריה
תושבים מתכוננים לשחות בבריכה שנחצבה בקרח על נהר סונגחואה הקפוא בעיר חרבין
(AP Photo/Andy Wong)
תושבת חרבין, יו שיאופנג, סיפרה ששחיית החורף בעיר שלה, שקרובה יחסית לגבול רוסיה, החלה בשנות ה-70, לאחר שתושבים מקומיים ראו מאמינים רוסיים-אורתודוקסים נטבלים בנהר. דבר אחד הוביל לאחר ובשנת 1983 הוקמה אגודת שחיית החורף של חרבין, עיר שידועה גם בפסטיבל החורף המתמשך שלה, שבו מוצגים פסלי קרח ושלג.
יו, בת 61, אמרה שמצאה תחושת משפחתיות גדולה ושמחה במהלך שלושת העשורים שבהם היא עוסקת בשחייה. "מאז המגפה, המצאנו סיסמה: עדיף לסבול משחיית חורף מאשר לעמוד בתור בבית החולים", אמרה, והוסיפה ששחייני חורף נראים כבעלי בריאות טובה יותר מאחרים.
