טרגדיה בדרך להגשמת החלום: דניאל וולפסון (44), האישה הישראלית הראשונה שהעפילה לפסגת האוורסט, מטפסת בימים אלה על הר להוטסה, ההר הרביעי בגובהו בעולם. וולפסון יצאה לדרך ב-17 באפריל במסגרת משלחת שכללה עשרה מטפסים נוספים, אלא שבדרך דברים השתבשו וביום שבת מת אחד מחברי המשלחת כתוצאה ממחלת גבהים. במקביל, נערכים באזור חיפושים אחרי מדריך נפאלי שנעדר מאז יום ראשון במפולת שלג שאירעה בהר. "סיכוי קלוש שהוא שרד", אמרה וולפסון.
בחודש שעבר סיפרה וולפסון בריאיון ל-ynet כי הציבה לעצמה אתגר חדש וקשה במיוחד: לטפס על 14 הפסגות הגבוהות ביותר בכדור הארץ. הטיפוס על הלהוטסה, ששוכן על גבול סין ונפאל וגובהו 8,516 מטר, הוא חלק מאותו אתגר שרק 44 מטפסים עמדו בו, ומאות נהרגו במהלך ניסיונותיהם.
המטפס מהמשלחת של וולפסון שנהרג הוא פאבל קוסטריקין (55), ד"ר לכלכלה מרוסיה, שניסה ללא הצלחה לטפס על האוורסט ב-2013 וב-2016. במהלך השלב של ההתאקלמות השנייה הוא לא חש בטוב והתקשה להמשיך. הוא לא הצליח להגיע לקמפ 2 ששוכן בגובה 6,500 מטר. מסוק חילוץ הוקפץ למקום, אך לא יכול היה לנחות על הקרחון ועל אף הטיפול הרפואי שקיבל בשטח קוסטריקין מת על קרחון בגובה של 6,200 מטר. כפי שקורה במקרים רבים מסוג זה גופתו נשארה קפואה על ההר.
"הוא פשוט מת על הקרחון ונשאר כך לנצח נצחים על הר אוורסט", סיפרה וולפסון בשיחה עם אולפן ynet. "זה עצוב מאוד, זה משפיע על המצב רוח של הקבוצה, היו התלבטויות אם להמשיך או לא, אבל כרגע שמים את זה בצד, זה לא שובר אותנו, עם כל העצב והצער". וולפסון שוחחה עם אולפן ynet מהכפר דיבוטצה (Dingboche), בגובה של 4,000 מטר מעל פני הים, שם היא מעבירה כמה ימי מנוחה לקראת המשך הדרך.
"דיברתי אתמול עם הבן שלי שאמר לי לעשות הכל כדי לחזור הביתה", סיפרה וולפסון. "אני עושה הכל כדי לחזור הביתה, אבל כמובן היעד והאגו ולהיות בפסגה זה משהו שנמצא בתוך-תוכי ואני רוצה להגיע לפסגה, והכי חשוב אני רוצה לרדת מההר ולחזור הבית ולחבק את כולם ולספר את הסיפור".
השלב הבא במסע הוא טיסה במסוק לאוורסט בייס קמפ, ומשם יציאה לקמפ 1 (6,100 מטר), ולאחר מכן לקמפ 2 (6,500 מטר), המשך לקמפ 3 (7,300 מטר) ולבסוף עלייה לקמפ 4 (7,990 מטר). למעשה עד קמפ 4 מדובר באותה הדרך כמו אל פסגת האוורסט, אך במחנה הרביעי יש שתי נקודות שמרוחקות עשרות מטרים זו מזו – קמפ 4 להוטסה וקמפ 4 אוורסט. משם מתפצלים – מי שפונה שמאלה ממשיך אל הפסגה הגבוהה בעולם ומי שפונה ימינה ממשיך אל הפסגה הרביעית הגבוהה בעולם.
בקמפ האחרון כבר ממתין לוולפסון ולמשלחת בשטח אוהל ובתוכו אוכל, גזיה ועשרה בלוני חמצן. לפי התוכנית הם ינוחו שם כמה שעות ואז ימשיכו אל הפסגה מתישהו בבין 17 ל-19 במאי.
"הטיפוס על האוורסט הוא לא הכי טכני", הסבירה וולפסון. "יש הרים אחרים שהטיפוס עליהם הרבה יותר טכני, בקילומטר האחרון של הלהוטסה יש קרחון שמטפסים עליו עם כלים מיוחדים". טיפוס על הר כה גבוה לא מתבצע בצורה לינארית, אלא עלייה לנקודה מסוימת, שינה והתאקלמות ואז ירידה בחזרה לגובה נמוך יותר, ומשם שוב עלייה לנקודה גבוה יותר.
אם תצליח לטפס בהצלחה על הר להוטסה יישארו לה לכבוש עוד 12 פסגות בגובה של מעל 8,000 מטר – K2, קנצ'נג'ונגה, מקלו, צ'ו אויו, דהאולָגירי, מנסלו, ננגה פרבט, אנפורנה 1, גאשרברום 1, פסגת ברוד, גאשרברום 2 ושישהפנגמה.
הפציעה הקשה - והשיקום שאיש לו ציפה לו
לפני כעשור נפצעה וולפסון באורח הקשה כאשר נפלה מרכבל במהלך חופשת סקי בבולגריה. לפני שנה בדיוק, כחודש לפני כיבוש האוורסט, סמדר שיר פרסמה ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet את סיפורה. לאחר שנפצעה הרופאים לא נתנו לה סיכוי לחזור וללכת. על טיפוס הרים לא היה בכלל מה לדבר. "התעוררתי מחוברת להמון צינורות", סיפרה באותו ריאיון. "הסבירו לי ששברתי את עצם הירך ושהשתילו לי פלטינה. לכל אורך רגל ימין יש לי פלטינה".
במהלך השבוע בבית החולים בסופיה היא כבר סימנה לעצמה מטרה. "הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו מעבר ליכולות שלי. אמרתי לעצמי, 'אני אראה לכולם, אני עוד אטפס לפסגת האוורסט'. זה היה הזוי, על גבול הלא-שפוי. לפני עשר שנים לא ידעתי שום דבר על טיפוס, חוץ מזה שהאוורסט הוא ההר הכי גבוה בעולם".
באותה שיחה עם שיר סיפרה עוד כי "הרופאים בשיקום היו קצת יותר אופטימיים. זה אמר לי, 'תוכלי ללכת רק עם מקל' וזה אמר, 'תמיד תהיה לך צליעה'. במשך שמונה חודשים של אימוני פיזיותרפיה יומיומיים ההבטחות האלה נכנסו לי לראש דרך אוזן אחת ויצאו דרך האוזן השנייה. בכל פעם שאמרו לי 'לא' אמרתי לעצמי 'כן'. אני יודעת להיות עקשנית, זה חלק מהחינוך הרוסי".
בשנים שחלפו מאז היא טיפסה על עשרות הרים בכל רחבי הגלובוס. אררט, איילנד פיק, מון בלאן, אקונקגווה, קזבק, קוטופקסי, צ'ימבורסו, איליניסה נורטה, רוקו פיצ'ינצ'ה, וויטני, צ'אסטה ועוד.
"על ההר אני מרגישה הכי מוצלחת והכי טובה", סיכמה באותו ריאיון, "ומי שמטפס איתי מקבל אותי בגרסה הכי משודרגת שלי, בלי מסכה ובלי איפור, הכי אותנטית ואמיתית. ההרים מלמדים אותי שאין גבולות לחלומות. הם מאפשרים לי להיות עירומה וחשופה, ויחד עם זאת הכי חזקה".