שלטים בעברית, הזמנה למסעדה כשרה ודגלי ישראל בכניסה ללא מעט מלונות. כל אלו הם רק חלק ממה שפוגשים התיירים הישראלים לאחר הנחיתה בעיר בטומי שבגיאורגיה. יציאתה של טורקיה ממפת התיירות הישראלית ברקע היחסים העכורים בין המדינות היא בבחינת הזדמנות של ממש עבור הגיאורגים. הם רוצים את הישראלים שם, ולמען האמת תנאי הפתיחה שלהם לא רעים. בטומי קרובה, די זולה ועל אף שגיאורגיה אינה מסווגת ברמת האיום הנמוכה ביותר של המועצה לביטחון לאומי (רמה 2) – היא מרגישה מאוד בטוחה וידידותית.
ריקודים מסורתיים בבטומי
(צילום: אדיר ינקו)
העיר השנייה בגודלה בגיאורגיה רוצה להפוך לריביירה של הים השחור. היא עוד לא שם, אבל התבוננות קצרה על הבנייה הנרחבת של מלונות הענק ובתי הדירות שבקרבת החוף, לצד אלו שכבר קיימים, מצביעה על כך שבתוך כמה שנים – היא בהחלט עשויה להפוך לאחד היעדים התיירותיים המובילים באזור.
עבור ישראלים רבים בטומי היא בעיקר בתי קזינו או יעד לתיירות מרפא, לטיפולי שיניים וקוסמטיקה. זהו פספוס, משום שמי שלא יוצא ממנה עשוי להחמיץ נופים נהדרים, שמורות טבע יפהפיות ואוכל מצוין. מנגד, לא בטוח שהיא מתאימה לכל אחד. אין בה פארק מים או פארק שעשועים ממוסחרים שיעסיקו את הילדים והיא גם אינה יעד אטרקטיבי במיוחד לקניות. אולי זה גם חלק מהקסם שלה. בטומי היא פשוטה, טעימה ובתקופה זו מזג האוויר בה הוא נעים במיוחד.
בעיר השוכנת במחוז האוטונומי אג'ריה מתגוררים כ-155 אלף תושבים והיא נמצאת במרחק חצי שעת נסיעה בלבד מהגבול עם טורקיה השכנה. בטומי מוקפת בהרים ירוקים ובתקופה זו גם שאריות של הרים מושלגים. העיר נראית כמו שעטנז אדריכלי שמושפע משלוש תקופות. היא קצת אירופה עם בניינים יפיפיים וקלאסיים במרכזה העתיק, אבל נראה שהיא גם רוצה להיות דובאי, עם גורדי השחקים הנוצצים שנבנו ועוד נבנים על שפת הים. גם עברה הסובייטי ניכר, עם בניינים מיושנים ודחוסים, זכר לכמעט 70 שנות שלטונה של ברית המועצות בגיאורגיה.
אחת מגולות הכותרת של בטומי היא הטיילת שלאורך החוף (Batumi Boulevard). אנחנו מבקרים בה ביום הראשון שלנו בעיר ומופתעים לגלות שדרה ארוכה במיוחד ובה אכסדרות לבנות, גן יפני קטן, מזרקות וגם גינת עצי במבוק גדולה. לאורך כל שעות היום אפשר לטייל, לרוץ, לרכב על אופניים או לעצור לקפה באחד הדוכנים שעל התוואי שלה שאורכו שבעה קילומטרים.
בהמשך הטיילת מגיעים למעגן הסירות ושם נמצאים כמה אחד מסמלי העיר. הראשון הוא פסל האוהבים של עלי ונינו. מדובר על פסל של גבר ואישה המתמזגים בתנועה לדמות אחת. בתמונות נראה הפסל גדול ומרשים יותר, אך הוא עדיין מושך אליו לא מעט תיירים סקרנים. ליד נמצאים הגלגל הענק וגם מגדל אלפבית, שניהם מקומות מצוינים לתצפית על העיר, ההרים המקיפים אותה, והים.
מרחק הליכה קצר משם אנחנו מגיעים למרכז העיר. פה ההרגשה היא כבר אירופאית יותר וכיף מאוד להסתובב ברחובות ולראות לא מעט כתובות גרפיטי. הלב הפועם של מרכז העיר נמצא בכיכר אירופה, אבל אל תתנו לשם לבלבל אתכם. בכיכר אירופה הקלאסית אפשר למצוא גם קצת אמריקה, עם סניפים גדולים של מקדונלדס ו-KFC, למי שמעוניין בקצת פסק זמן מהמטבח הגיאורגי המצוין. שני אתרים נוספים ששווה להכיר באזור הם פארק השישה במאי ובית הכנסת של בטומי. במרכז הפארק אגם מלאכותי גדול, דשא וספסלים. ביום שמשי מדובר על מקום מצוין לפיקניק של מאפים, גבינות גיאורגיות, או סתם קפה.
לא רחוק מהפארק נמצא, כאמור, בית הכנסת של העיר. הקהילה היהודית בבטומי מונה כיום כ-50 משפחות ומרבית תושביה עלו לישראל. הוא נבנה ב-1904 ונסגר בתקופת ברית המועצות – עד שנפתח שוב. "היה פה בית ספר אבל הוא נסגר כי אין ילדים", מספר ויטלי (חיים), שמש בית הכנסת. "אין בגיאורגיה אנטישמיות", הוא מבהיר. "הגאורגים אוהבים את העם היהודי ואחרי ה-7 באוקטובר תושבים באו להניח פרחים בכניסה לבית הכנסת כדי להזדהות איתנו". התייר הישראלי ככל הנראה יסכים איתו, ובאופן אישי לא חווינו שום סוג של אנטישמיות או עוינות במהלך הביקור שלנו בעיר.
בטומי בטוחה לא רק לתייר הישראלי, אלא בכלל. לכן שווה להסתובב באזור כיכר אירופה גם בלילה ולגלות בה לא מעט מקומות מגניבים לדרינק או ארוחה. מצאנו שם מסעדה תאילנדית, אוקראינית ולא מעט ברי יין מלאים בצעירים מקומיים ותיירים. אפשר לשבת למרגריטה וטאקוס ב- Montaña Cantina המקסיקני או בבר מסעדה אלגנטי כמו ה-Kultura.
הטבע, האוכל והריקודים
בטומי היא נקודת יציאה ללא מעט אתרי טבע מרהיבים הנמצאים בסביבתה. שימו לב שחלק מהכבישים הם צרים ועשויים להיות מאתגרים לנהג הישראלי, ולכן כדאי לשקול להתנייד באמצעות נהג מקומי או באמצעות אפליקציית Bolt. אחד האתרים המרשימים ביותר באזור הוא הגן הבוטני, מרחק עשרים דקות נסיעה מהעיר. מדובר על הגן הבוטני הגדול בגיאורגיה ואחד הגנים הבוטניים הגדולים בברית המועצות לשעבר. יש בו צמחים, פרחים ועצים מדרום אמריקה, ארה"ב, סין, ניו זילנד וממקומות נוספים ברחבי הגלובוס. אפשר להעביר בגן יום שלם ולהסתובב בו ברגל או באמצעות הסעות פנימיות באתר.
מעבר לאלפי מיני הצמחים והעצים בפארק הענק, אחד המקומות שאסור לפספס בגן הוא המרפסת רחבת הידיים שמשקיפה על הים – נקודת תצפית נהדרת שממנה ניתן לראות את בטומי מרחוק לצד החופים הבתוליים והריקים שבקרבת הגן. אתר נוסף בקרבת מקום שאפשר ומומלץ לשלב באותו יום הוא מבצר פטרה שנבנה במאה השישית לספירה. מדובר על מבנה חשוב מימי האימפריה הביזנטית ששוכן על צוק שמשקיף גם כן על הים השחור. האוויר הנקי, הנוף ושרידי המבנה מספקים חוויה נהדרת שיכולה לסגור את היום בטבע של אזור בטומי. בדרככם חזרה לעיר אפשר גם לעלות על הרכבל של בטומי שהנסיעה בו נחשבת לארוכה באופן יחסי ואורכת 11 דקות. מדובר על אטרקציה לא רעה לילדים, ובמיוחד משום שבסופה מגיעים לנקודת תצפית מצוינת על העיר.
הטבע של בטומי רחוק מלסתכם רק בגן הבוטני. בכיוון השני של העיר ובמרחק של כ-40 דקות נסיעה ממנה מגיעים לאחד האתרים המקסימים באזור: מפל מירבטי (Mirveti Waterfall). מדובר על שמורת טבע שמרגישה קצת בתולית ולא תיירותית במיוחד ומיועדת למשפחות או לאנשים שאינם מחפשים טראקים קשוחים במיוחד, אלא בעיקר ליהנות מטבע יפה המורכב מהרים ירוקים, נהר רחב ידיים ובתים כפריים.
כשמדברים על כך שהתשתית התיירותית של בטומי עוד לא הוחרבה על ידי המוני תיירים – המקום הזה הוא דוגמה מצוינת לכך. הטיול מתחיל בהליכה על גשר ארוך מעל למי הנהר ובהמשך פוגשים את המפל היפיפה בגובה של 20 מטרים. בדרך חזרה אפשר לחלוף על פני גשר קטן בצורת קשת שנבנה במאה ה-13 ומאז נשמר כפי שהוא. בדרך לאתר מומלץ מאוד לעצור ב-Panorama Chorokhi, נקודת תצפית יפה במיוחד של מפגש בין נהרות גיאורגיה וטורקיה, כשצבעי המים השונים שלהם, ירוק וטורקיז, נפגשים זה בזה.
באותו אזור ובמרחק של כ-20 דקות נסיעה אפשר להגיע למפל נוסף ובקרבתו אטרקציות למשפחה. מדובר על מפל מקחונצטי (Makhuntseti Waterfall). פה האווירה כבר תיירותית יותר ואת פני המבקרים מקבלים דוכני מזכרות ואוכל. זהו מפל בגובה של 48 מטרים. בקרבתו ובמרחק הליכה נקודת יציאה לרפטינג בנהר הסמוך ובמרחק נסיעה קצר אומגה ארוכה שמסתיימת בנקודת היציאה לרפטינג וחולפת מעל מי הנהר.
בדרך חזרה לעיר כדאי ומומלץ לעצור ב-Adjarian Wine House. מדובר על שילוב של מסעדה, כרם ומרתף יינות מוקפים בטבע ירוק. במקום עשרות סוגי יינות ולא פחות חשוב מכך – אוכל גיאורגי משובח. מומלץ להזמין מקום מראש אם מעוניינים לאכול. אם המטרה היא בעיקר לסייר במקום או לשתות יין אין צורך בכך. זהו אחד מחלונות הראווה המקומיים למטבח הגיאורגי וגם לתרבות היין העשירה של גיאורגיה. בכלל, יש בבטומי ובאזור לא מעט מסעדות. חלקן תיירותיות ומסורתיות ואחרות קטנות ואותנטיות יותר. המחירים כמובן משתנים בהתאם. במסעדות היקרות יותר המחירים יכולים לנוע בין 100 ל-200 שקלים לסועד ובאחרות הרבה פחות. כך או כך, הגיאורגים גאים מאוד במטבח שלהם ולא צריך להתאמץ כל כך כדי להגיע לחצ'פורי או החינקלי המושלם. הם כבר יגיעו אליכם.
מודיעין שלום
אל על, ארקיע וישראייר טסות לבטומי והטיסה אליה אורכת כשעתיים. מחירי הלינה זולים בה משמעותית בחורף, וניתן למצוא בה רשתות בתי מלון גדולות כמו הילטון, מרידיאן, שרתון ורדיסון בלו. פה גם המקום להדגיש כי לבחירת המלון ישנה משמעות. בבתי מלון גדולים לרוב אווירת הקזינו דומיננטית במיוחד והם נמצאים בדרך כלל בקרבת החוף. בתי מלון קטנים יותר נמצאים בתוך העיר והם מציעים חוויה אינטימית ואותנטית יותר. הקירבה לים היא יתרון כמובן, אבל ככלל לא מדובר על עיר גדולה במיוחד וניתן להגיע בכל מקום תוך כמה דקות של הליכה לחוף הים. למעוניינים לשלב את אזור בטומי עם הבירה טביליסי - חשוב לדעת כי מדובר על נסיעה של יותר כחמש שעות והטיסות אינן מבוצעות על בסיס יומי, אך יש רכבת ישירה בין שתי הערים.
הנסיעה משדה התעופה של בטומי למרכז העיר אורכת בין רבע שעה לעשרים דקות אם אין פקקים. למי שלא מעוניין לשכור רכב מומלץ להוריד את האפליקציה Bolt שפועלת מצוין ומציעה נסיעות במונית באזור. נסיעה מהשדה לעיר אמורה לעלות בין 20 ל-30 שקלים בלבד.
המטבע בגיאורגיה הוא לארי גיאורגי ונכון להיום לארי אחד שווה 1.41 שקלים. המקומיים אומרים שהחלפת הכסף בשדה התעופה משתלמת פחות לעומת העיר ובה אינסוף מקומות שבהם שאפשר להמיר יורו ודולרים ללארי גיאורגי. בחלק קטן מהמקומות אפשר להמיר גם שקלים. כל בתי העסק, המסעדות והאטרקציות מקבלים כרטיסי אשראי בינלאומיים.
הכותב היה אורח של לשכת התיירות של גיאורגיה.
