"Jaguar"! צעק המדריך המקומי במבטא פורטוגזי, עשרים דקות מהרגע שנכנסו עם הסירה אל תוך הפנטנל. לרגע התקשנו להאמין ששמענו נכון, יגואר? כל כך מהר?! ואז הוא הופיע במלוא הדרו, המלך הבלתי מעורער של הג'ונגל הברזילאי. הלב על 2,000, אדרנלין בשיאו, מחליפים מבטים עם חברי הסירה ולכולם מרוח חיוך כזה ענק על הפנים...אין ספק - בשביל רגעים כאלו אנחנו חיים!
אבל נחזור רגע להתחלה, תכירו את הפנטנל - האח ה"קטן" והפחות מוכר של האמזונס בברזיל. פנטנל הוא אזור הביצות הגדול בעולם, הוא משתרע על שטח של כ-250,000 קמ"ר (יותר מפי 10 משטחה של ישראל) באמריקה הדרומית - בעיקר במרכז ובמערב ברזיל, אך גם במזרח בוליביה ובמזרח פרגוואי. בשנת 2000 הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
מה שרבים לא יודעים זה שדווקא באזור הפנטנל אפשר לראות הרבה יותר בעלי חיים מאשר באזור האמזונס. האזור הוא פשוט גן עדן לחובבי טבע, עם מגוון עצום של בעלי חיים, חלקם ייחודיים אך ורק לאזור, ירוק בעיניים ושלווה שרק טבע פראי יכול להעניק. העונה לבקר בפנטנל נשלטת על ידי הגאות והשפל בשמורה. העונה הרטובה היא בין נובמבר לאפריל, אז הנהרות עולים על גדותיהם. העונה היבשה היא בין מאי לאוקטובר, אז יורדים פני המים ובעלי החיים יוצאים ממקומות המסתור, זה גם הזמן המומלץ לבקר שם.
ההיילייט בפנטנל מבחינת בעלי חיים הוא ללא ספק היגואר, זאת ממש הממלכה שלו. היגואר הוא החתול השלישי בגודלו בעולם (אחרי האריה והטיגריס) והוא מצוי ביבשת אמריקה בלבד. מלבד היגואר, האזור כולל כמה מבעלי החיים הגדולים מסוגם בעולם - החל מהלוטרה הגדולה בעולם, הקפיברה שהיא המכרסם הגדול בעולם, תוכי המקאו שהוא התוכי הגדול בעולם ובנוסף - טוקנים, טפירים, תניני קיימן, ציפורים, נחשים, זוחלים, פרפרים ועוד שלל בעלי חיים מיוחדים ומדהימים. רוב בעלי החיים בפנטנל מצויים בסכנת הכחדה חמורה כשהאיום העיקרי שלהם הוא בני האדם (התנגשויות עם חקלאים, שריפות, כריתת עצים ועוד...)
לפנטנל יצאנו עם חברת פוטוטבע לטיול צילום של תשעה ימים ממש בסיומה של העונה היבשה, אמצע-סוף אוקטובר. ההגעה לאזור לקחה לנו "רק" 30 שעות, 3 טיסות, והרבה שעות קונקשיין. המסלול שעשינו: ישראל - טורקיה - סאו פאולו (ברזיל) - קויאבה (בירת חבל מאטו גרוסו בברזיל). משם נסיעה של כארבע שעות והגענו ליעד. כבר בדרך, כשהתקרבנו לאזור, התחלנו לחוות את המגוון עם כמות מרשימה למדי של עופות דורסים, ציפורים צבעוניות ולטאות ענקיות בדרכנו ללודג' הראשון.
ביומיים הראשונים שהינו ב-Pousada Piuval, שטח חקלאי עצום, מרחבים ירוקים עם הרבה מאוד בעלי חיים. הקפיברות היו הראשונות לקבל את פנינו ואם ביום הראשון עוד התרגשנו מנוכחותם, בהמשך הם כבר הפכו להיות דבר שבשגרה.
כדי לתור אחר בעלי החיים בסביבה, התניידנו במעין משאית עם מקומות ישיבה. אלו היו יומיים בעיקר מלאי ציפורים, החל מתוכי המקאו המרשימים, לנץ הסוואנה ועוד שלל עופות ודורסים.
ביומיים הללו זכורים לנו בעיקר שני מפגשים מיוחדים ומרגשים. הראשון ביניהם היה עם משפחה של כוס המחילות (Burrowing owl) - אמא עם שלושה פרחונים. זה מין ינשוף קטן ומתוק, מזכיר מאוד את כוס החורבות שיש לנו פה בארץ. חיכינו בסבלנות לאות מהמדריך המקומי שניתן לרדת על מנת שנוכל לצלם אותם ממש בגובה העיניים, נשכבנו על הרצפה והתחלנו בזחילה איטית לכיוונם בתקווה שלא יברחו. זה היה מאתגר אבל לגמרי השתלם!
המפגש השני היה עם דוב נמלים ענק (Giant anteater), מן יצור שנראה קצת פרהיסטורי וכשפוגשים בו קשה לפספס אותו. בזמן שהוא צעד בשטח בין קני הטרמיטים בחיפוש אחר מזון, לא תמיד היה ברור לנו איפה נגמרת רגל ומתחיל הראש. מאחר שהוא די ביישן ופחות רגיל לנוכחות של אנשים, ועל מנת להצליח לצלם אותו יחסית מקרוב ובגובה העיניים, עשינו מסע בשטח, כשבכל פעם ניסינו לנחש לאיזה כיוון הוא ילך והמתנו בשקט במרחב בתקווה שהוא יתקרב לכיווננו. בסוף זה הצליח! לראות בפעם הראשונה את בעל החיים הזה בטבע, בסביבה שלו וכל כך מקרוב, היה פשוט מפעים.
ביום השלישי של המסע המשכנו לכיוון Porto Jofre, אזור הביצות, לחמישה ימים מאתגרים של שייט בסירות, כשהמטרה העיקרית היא לפגוש את מלך הביצה - היגואר. כבר בהגיענו ללודג' פגשנו זוג תוכי מקאו יפיפיים, נץ סוואנות, קרקרה (ממשפחת הבזים) וכמובן קפיברות.
בשעות אחר הצהריים עלינו על סירת המנוע (ארבעה מטיילים בסירה עם רינגר מקומי) ויצאנו לדרך. החוויה היא מדהימה, אין דרך אחרת לתאר אותה. הרוח המלטפת, האוויר הנקי, הכל מסביב ירוק, פשוט לנשום ולמלא את הריאות. כבר עם כניסתנו לאזור זכינו למפגש חלומי עם יגואר מרשים שהקפיץ לנו את הדופק, והיה אחלה ספתח לחמישה ימים הבאים שכללו מפגש יום יומי עם היגוארים (לפחות פעמיים ביום) ועוד כל כך הרבה תצפיות טבע מעניינות, שגם בחלומות לא יכולנו לדמיין.
באחד הבקרים, ממש אחרי הזריחה, פגשנו את אחד מבעלי החיים הייחודים לאזור - הלוטרה הענקית (Giant otter). אחרי שהעברנו במחיצתן של הלוטרות מספר שעות, נוכחנו לראות מקרוב עד כמה הלוטרה היא ציידת דגים מיומנת ומאוד מאוד משעשעת - הקולות של הלוטרות נשמעו ממש כמו צחוק מתגלגל ולרגע הרגשנו שאנחנו במופע סטנדאפ בחסות הטבע.
מגוון הציפורים שפגשנו בשמורה היה עשיר ביותר - החל מקורמורנים שדגו על ימין ועל שמאל, תחמסון שהסתווה בצורה מדהימה ונראה ממש כחלק מגזע העץ, נץ הסוואנות שדגים הם חלק עיקרי בתפריט שלו, טוקנים, תוכים ועוד הרבה מינים שראינו לראשונה בחיינו.
באחד הימים נקלענו למחזה ממש מפתיע - טוקאן נכנס לקן של ציפור בשם weaver (אורג), גנב את אחד הגוזלים ואכל אותו תוך שהאורגים מסביב מנסים למחות ללא הצלחה. זה היה אכזרי מחד ומרתק ומדהים מנגד. זה היופי שבטבע.
הימים בפנטנל בעונה זאת מאוד חמים, אבל היה יום אחד שהיה חם במיוחד. בזמן שחיפשנו קצת הפוגה בצל, זכינו לפגוש בעוד חיה מאוד מעניינת וייחודית לאזור - הטפיר (קצת מזכירה את דמותו של "אלף" מהסדרה המדוברת). המפגש עם הטפיר היה מרגש כפליים, כי לא רק שפגשנו בו לראשונה, הוא גם הגיע בתוספת בונוס של אם וגור שברחו גם הם מהחום ונכנסו למים להצטנן קצת.
לפינאלה שלנו ב-Porto Jofre, לא יכולנו לבקש סיום מוצלח יותר מזה שקיבלנו - מפגש נוגע ללב עם אימא וגור יגואר מתוק בן שמונה חודשים לערך. בילינו איתם כמה שעות טובות וזה היה אחד הסשנים היפים והמרגשים שחווינו.
את היומיים האחרונים העברנו ב-Mato Grosso , אזור מומלץ בחום לחובבי ציפורים. השהייה שם אפשרה לעכל את החוויה שעברנו, רגע לפני שהתחלנו את הדרך הארוכה חזרה ארצה.
זה לא היה טיול פיקניק מבחינת תנאים – חום ולחות קיצוניים, יתושים וחרקים שלא ידענו על קיומם, תנאי צילום קשוחים מאוד ועם כל זה נהנינו מכל דקה! קיבלנו והבנו שזה חלק מהחוויה של להיות בג'ונגל ופשוט התמסרנו. הטבע המטורף של הפנטנל נתן לנו הצגה אחת גדולה. המגוון של בעלי החיים היה בלתי נתפס, התרחשויות מיוחדות שלא יצא לנו לראות בשום מקום אחר, כמות יגוארים מרשימה ביותר שזכינו לפגוש, הירוק בעיניים סנוור מרוב יופי וכל זה בחברת אנשים טובים שהפכו את החוויות לעוד יותר מתוקות.
מומלץ לכל אוהב טבע להגיע לשם לפחות פעם אחת בחיים. מקום שצריך וכדאי להכיר.
מה שבטוח, הזיכרונות משם ישארו איתנו לעוד שנים ארוכות.
רילז סיכום של פנטנל, הדר מנור
איילה פישהיימר היא צלמת טבע המתמחה בצילום Wildlife. בשנים האחרונות, חמושה במצלמה, חרשה את הגלובוס מערבות אפריקה ועד לקרחונים של הקוטב הצפוני. תפיסת הרגעים האנושיים והמרגשים בטבע הפראי והעברת סיפורם של בעלי החיים באמצעות התמונות הן אהבותיה הגדולות. אתם מוזמנים להתרשם מצילומים נוספים ולעקוב אחריה באינסטגרם ובפייסבוק.
הדר מנור היא צלמת טבע שהתאהבה בצילום Wildlife לפני חמש שנים. המפגשים המרגשים עם בעלי חיים השונים שינוי לה את החיים והיא ממשיכה לתפוס את הטבע המופלא בעדשת המצלמה שלה ברחבי העולם. לצילומי טבע מרהיבים נוספים אתם מוזמנים לעקוב אחרי הדר מנור באינסטגרם.
