מי שמגיע בימים אלה לנתב"ג, נתקל בשדה תעופה שסובל מתסמינים קשים של פוסט קורונה: תורים של מאות אנשים, טיסות שלא יוצאות בזמן, נדחות או מבוטלות, אלפי מזוודות שלא מועלות כלל למטוס, אנשים שממתינים שעות בתור. כל נציגי סוכנויות הנסיעות שאיתם דיברנו מספרים על בעיות של ביטולי טיסות, איחורים, אובדן מזוודות.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
אלא שהבעיות לא מסתיימות ברגע שעליתם למטוס, כי בעולם המצב דומה, ובעיקר באירופה, וגם שם אתם בסיכון שהטיסה שלכם חזרה תתבטל. ביום ראשון השבוע פגשנו בנמל התעופה ברנדנבורג בברלין את איבן דה נרגרד ובן זוגה, שהיו צריכים לחזור הביתה לאמסטרדם אחרי סופשבוע ארוך בברלין. איבן היא מורה, והייתה חייבת לחזור בזמן. הם עמדו שעות בתור לצ'ק אין, עוד שעות בבידוק הבטחוני, ובדרך לגייט קיבלו הודעה שהטיסה של איזי ג'ט בוטלה. החברים שאיתם הגיעו החליטו לקחת מלון ליד השדה, עד שחברת התעופה תמצא להם טיסה חלופית. דה נרגרד חיפשה טיסה חלופית על חשבונה, העיקר לחזור בזמן. ברגע שנפתחו הדלפקים לטיסה החדשה שמצאה, כבר עמדו בתור יותר מ־200 איש. עכשיו, צריך להבין, לסיפור הזה יש גם השלכות עלינו: מה שקרה לאיבן בדרך מברלין לאמסטרדם עלול באותה הקלות לקרות גם לישראלים בדרך מברלין לנתב"ג.
הטוויטר מלא בסיפורים של אירופאים שלא הגיעו בזמן לחתונה או ללוויה משפחתית, קבוצות ילדים שנסעו לטורניר טניס ראשון בחייהם ולא הגיעו, אנשים שנסעו לחופשה קצרה ביוון והמזוודות שלהם הגיעו ליעד רק אחרי שהם כבר חזרו לביתם. לחלק חיכתה הפתעה כשהם עדיין באוויר. "טסנו לסוף שבוע ארוך בברצלונה עם איזי ג'ט", מספרת קטרינה ברנדנבורג, עורכת דין מברלין, שטסה עם בעלה, איש תיאטרון, ושתי הבנות שלהן. "יום לפני החזרה שלחו לנו מייל שהטיסה בוטלה, בלי הסברים. היינו חייבים לחזור, אז מצאנו טיסה אחרת לברלין, ממדריד. לקחנו רכבת ועוד מונית, הגענו בריצה לטרמינל, ואז גילינו שהטיסה תאחר בחמש שעות. חיכינו חמש שעות, ושעה לתוך הטיסה, הטייס מודיע שבגלל שביתה של פקחי הטיסה לא נוכל לנחות בברלין, אלא בדיסלדורף. הגענו הביתה באמצע הלילה, אחרי סיוט של 24 שעות. ההחלטה הראשונה הייתה לבטל את כל הכרטיסים והמלונות של חופשת הקיץ שלנו, כי הם כללו טיסה. אנחנו השנה ניסע לחופשה ברכב או ברכבת. אי־אפשר לסמוך על טיסות. אני כבר יכולה לתאר לעצמי איזה חלום בלהות הולך להיות פה בחופשת הקיץ של יולי־אוגוסט".
אם להסתמך על מה שקרה בעולם התעופה האירופי מאז חופשת הפסחא, חלום הבלהות אכן יתממש. אלפי טיסות של כל חברות התעופה התאחרו או בוטלו בכל היבשת, תורי נחש (בעיקר באמסטרדם) הכריחו לפעמים נוסעים לחכות מחוץ לטרמינל, שביתות, שיבושים בתנועת המזוודות. חברת KLM ההולנדית עצרה לארבעה ימים את כל מכירות הכרטיסים והחזירה מטוסים ריקים לאמסטרדם בגלל חוסר היכולת של השדה לקבל נוסעים נוספים. הגעה של חמש או שש שעות לפני טיסה הפכה לדבר שגרתי. בנמל התעופה בנירנברג לא הועלו על מסועים 1,700 מזווודות בסוף השבוע שעבר. אנשים שקנו כיסאות פרימיום קיבלו כיסאות רגילים, הורים שקנו חבילת כיסאות משפחתית הופרדו מילדיהם.
לופטהנזה והחברה–הבת שלה ביטלו יותר מ–1,000 טיסות עתידיות. איזי ג'ט, שמאז אפריל מוציאה 17,000 טיסות, סירבה תחילה, עד שהגיעה לקטסטרופה תדמיתית והחלה לבטל
בריטיש איירווייז הריחה את הסכנה כבר באפריל, וביטלה מראש אלפי טיסות לקיץ. לופטהנזה והחברה־בת שלה יורוווינגס ביטלו יותר מ־1,000 טיסות עתידיות. גם חברות אחרות ביטלו. איזי ג'ט, שמאז אפריל מוציאה 17,000 טיסות ביום, סירבה תחילה לבטל טיסות, ומתחה את שדות התעופה עד קצה גבול היכולת עד שהגיעה למצב של קטסטרופה תדמיתית, והחלה לבטל טיסות עתידיות. מייקל אולירי, המנכ"ל של ריאן אייר, הציע לגייס את הצבא כדי לעזור בבדיקות הביטחון בשדות התעופה בבריטניה. לאף אחד לא היה ברור אם הוא רציני או מתבדח.
בארץ סיפר לנו השבוע ליאור שטרית, מבלוג התעופה FlyingOut: "באל על טיסות מתבטלות פה ושם ברגע האחרון, אולי בעיקר בגלל הסכסוך עם הטייסים, אבל יש חברות רבות שמבטלות טיסות מראש בגלל מחסור בכוח אדם. לופטהנזה ביטלה מראש בצורה יזומה כ־900 טיסות ליולי. זה פחות מ־1% מכלל הטיסות של החברה. KLM הודיעה שבתקופה הקרובה תשאיר מספר מושבים פנויים בכל טיסה שלה, כדי שתהיה לה יכולת להעביר אליהם נוסעים שפיספסו את טיסתם המקורית נוכח התורים העצומים בשדה הבית שלה, שנובעים ממחסור בכוח אדם".
גורם בענף התיירות בארץ טען בפנינו שרשות שדות התעופה לא עושה מספיק כדי להתמודד עם הבעיה. "המצב בנתב"ג מזעזע ומזכיר מדינת עולם שלישי", אמר, "תורים אינסופיים, עיכובי המראות, ביטולי טיסות ואובדן מזוודות הפכו לסטנדרט. יש בעיית כוח אדם מוכרת, אבל יש תחושה שניתן לעשות יותר, ויפה שעה אחת קודם. אולי הגיע הזמן שרשות שדות התעופה, שקיבלה הרבה פיצויים מהמדינה בתקופת הקורונה, תכשיר כוח אדם זמין – כמו חיילים בשירות סדיר או בשירות לאומי, שיכירו להם בזה כעבודה מועדפת – וכך תגדיל מיד את כוח האדם. המצב הזה פוגע גם בתיירות הנכנסת".
גם עוז גור, מנכ"ל אתר החופשות holidayfinder, טוען שהרשות לא התכוננה מספיק ליום שאחרי: "הרי היה ברור לכולם שאחרי הקורונה יגיע מפץ גדול ודרישה מוגברת ליציאה לחו"ל. אני מעריך שהמצב עוד יחמיר משמעותית. אני יכול להצביע על מגמה שלקוחות כבר מוותרים על חופשת הקיץ בגלל המצב".
האשמה, כאמור, היא הקורונה. הישראלים, וגם האירופאים, ש"השתחררו" מהקורונה מתנפלים על הטיסות והחופשות, וחברות התעופה ושדות התעופה, בארץ ובעולם, שאיבדו עובדים רבים בקורונה, מתקשים לתת את השירות להמוני הנוסעים הנלהבים. באירופה העלייה במחירי הדלק ייקרה את הטיסות ב־25% לעומת התקופה שלפני הקורונה וב־45% לעומת לפני שנה, ורבים הבינו שהקיץ זו ההזדמנות האחרונה לצאת לחופשה במחירים נורמטיביים לפני עלייה נוספת, ולפני שהחורף יניח בתיבות הדואר שלהם חשבונות אנרגיה מפלצתיים.
חברות הטיסה מצידן לא שמו מעצורים ומכרו כמה שיותר כרטיסים, ורבות מציגות שיפור במכירות וצמצום בהפסדים בשנה האחרונה, אבל לא יכולות לתת שירות איכותי בהתאם. "חברות התעופה מוכרות כמה שיותר כרטיסים, בעיקר ליעדים פופולריים", אומרת אמאלי רייזל, יועצת לענייני תעופה בברלין, "וזה מיתרגם לרצון שהמטוס יעזוב שוב חצי שעה אחרי שהוא נוחת, וזה דורש שתוך חצי שעה צוות המטוס, הדלפקים, המזוודה ושירות המטוס יהיו מוכנים. מדובר בעבודה בקור אימים בחורף וחום קשה בקיץ, בפחות מ־2,000 יורו בחודש. למה שאנשים ירצו לעבוד בתנאים הללו?"
כעת החברות עושות מאמצים עצומים לגייס עובדים, חלקן מציעות בונוסים של אלפי יורו כמענק חתימה, אבל ההיענות לא גבוהה. גם אלו שנענים צריכים לעבור תהליך הכשרה לא קצר. מחסור חמור בכוח אדם קיים גם בקרב עובדי הקרקע בשדות התעופה. בשדה בברלין יש כרגע מחסור של יותר מ־30% בעובדים. בבריטניה המצב חמור פי כמה, גם בגלל הברקזיט. רבים מעובדי השירות בשדות התעופה שם היו זרים עם רשיונות עבודה, שהיום לא יכולים לעבוד יותר בבריטניה. ומצד שני, הניתוק מהאיחוד האירופי גרם לעומס הרבה יותר גדול בתורים להגירה ובבדיקת הדרכונים. בחודשים האחרונים היו בבריטניה ימים של 300 ביטולים מתוך 10,000 טיסות – אחוז עצום. חלקם ממש בשנייה האחרונה.
את רוב הישראלים, כך נראה, המצב לא מרתיע. "מוקדי ההזמנות שלנו מוצפים ומספקים מענה לביקושים הגוברים לחופשות מיידיות, לחופשות קיץ, חגים, חנוכה, כריסמס ואף לאביב 2023", אומר יעקב אמסלם, מנכ"ל ובעלים של קבוצת אמסלם טורס. לדברי שירלי כהן עורקבי, סמנכ"ל אשת טורס, "לא רק הטיסות, גם בתי המלון באירופה מלאים, קשה למצוא רכב פנוי להשכרה, מחירי האוטובוסים לטיולים המאורגנים התייקרו ב־20%-30% – אבל זה לא מרתיע את הישראלים ואנחנו רואים צמיחה עקבית בהזמנות".
ליאור שטרית מ־FlyingOut: "טבעי שחברות לא יבטלו טיסות דגל ליעדים החשובים, לכן עדיף לטוס לשדה גדול ביעד מרכזי, ולא לשדות קטנים שהאפשרויות החלופיות להגיע אליהם מצומצמות"
אז מה אפשר לעשות כדי לצמצם את הסיכון לתורים ארוכים, ביטולים, דחיות ואובדן מזוודות? יניב לניס, מייסד אתר "טיסות סודיות": "מומלץ לבחור בטיסות ישירות, ואם לוקחים קונקשן, עדיף עם המתנה של שלוש שעות לכל הפחות. בנוסף, לבחור בחברת תעופה עם רקורד יציב של טיסות. עדיף לטוס בטיסות בוקר, כי להן יש סיכוי נמוך יותר לעיכובים, ולהימנע ככל האפשר משליחת כבודה לבטן המטוס. כך תקטינו את ההוצאה על כרטיס הטיסה, תחסכו תורים ארוכים ותבטיחו שחפציכם יגיעו איתכם ליעד. אם בכל זאת החלטתם לשלוח מזוודה – שימו בתיקי היד שלכם כל מה שתידרשו לו לימים הראשונים, למקרה שלא תגיע".
ליאור שטרית מוסיף: "באופן טבעי חברות תעופה לא ירצו לבטל את טיסות הדגל שלהן ליעדים החשובים, אז יש היגיון בהעדפה לטוס לשדה גדול יותר, של יעד מרכזי יותר, ולהימנע מטיסות לשדות קטנים יותר, שגם האפשרויות החלופיות להגיע אליהם מצומצמות יותר. לדוגמה, מי שרוצה לבקר ביער השחור, כנראה עדיף לו לבחור טיסות לציריך או אפילו למינכן, ולא לבזל או לשטוטגרט".
ומעבר לכל זה, עד שהמצב יירגע, תגיעו לשדה התעופה ארבע שעות לפני הטיסה, עם הרבה סבלנות, ותקוו לטוב.
מרשות שדות התעופה נמסר: "הקורונה יצרה לרשות אפס הכנסות מאגרות וממסחר, מה שלא מנע מאיתנו להשאיר את נתב"ג ורמון פועלים. בנוסף, משרד האוצר משך מקופת הרשות לפני משבר הקורונה את כל יתרות ההון להשקעה בתשתיות והשאיר אותה ריקה. ביטולי טיסות נעשים מסיבות שונות. חלק נובעים ממחיקת הסלוטים במדינות השונות. איחורים מתרחשים בגלל צפיפות גדולה במרחב האווירי, כשאסור לטוס באזורי הלחימה ברוסיה ואוקראינה, וממחסור חמור בכוח אדם. נמלי תעופה בעולם נהנו מהזרמה של כסף מהממשלות שלהן, בעוד שבישראל הרשות לא קיבלה שקל אחד. בעולם יש מחיקה של עשרות אלפי טיסות. בישראל אנחנו עומדים בכל ההתחייבויות שניתנו לחברות התעופה למרות המחסור בכוח אדם. ב־2019 היו לנו 1,850 עובדי ביטחון, היום יש כ־600. כדי לצמצם את הפער, מאות עובדים עוסקים נוסף על תפקידם בסיוע לעבודת הביטחון, ואנחנו עושים מאמצים גדולים בגיוס עובדים. תורים היו ויהיו. אין שום דבר חריג ממה שקורה בכל עולם התעופה. עיקר הבעיה: ישראלים לא מסוגלים לעמוד בתור. הצפי הוא שהתעופה תתאושש ב־2024 ותחזור לצמוח רק ב־2025".
שלומי עם שלום, סמנכ"ל אל על: "אנחנו עושים מספר צעדים מיידיים, החל מלאפשר לעובדים שלא רצו לחזור למשרה מלאה לעבוד חצי משרה, ועד אפשרות בתפקידים מסוימים לעבוד גם מהבית, ובמקביל מגייסים כל הזמן עובדים. אחת האופציות שהעליתי בוועדה בכנסת היא להיעזר בכוח עזר מצה"ל ולהכיר בזה כעבודה מועדפת. אנחנו מקדמים חבר מביא חבר תמורת בונוס, פתחנו שירות טרום טיסה למספר יעדים בחינם, עושים מאמצים למצוא פתרון לסכסוך עם הטייסים. הקמנו צוות מיוחד לטיפול בנוסעי טיסות שמבוטלות. בנוסף, מי שיכול לטוס רק עם טרולי יכול להגיע לעמדה עם שלט W לבידוק מהיר, והכנסנו 'סיירת ילדים' שבאים לשלוף מהתורים את המשפחות עם הילדים ולטפל בהן באופן מהיר יותר".
פורסם לראשונה: 07:30, 17.06.22
