בלי שלג ובלי סקי: חופשה באלפים הצרפתיים בקיץ
(כתב וצילם: גיא זקהם)
במקום האסטרטגי ביותר בסניף האלפים הצרפתיים של קלאב מד - בחיבור בין רחבת הריקודים והמדרגות למסעדת ה"הכול כלול" - ניצבת לה אח ענקית, כבויה. לצדה נמצא ארגז עם כמה פיסות עץ שאיש לא זורק לתוך האח. ככה זה, עכשיו חודש יולי. כשבחוץ 25 מעלות, הפינה שממגנטת אליה את כל התיירים בחורף הופכת פתאום לילדה הכי פחות מקובלת בכיתה.
טיול באלפים דווקא בשיא הקיץ נשמע כמו רעיון מוזר. רכס ההרים האירופי, שמשתרע לאורך שמונה מדינות ואלף קילומטרים, מושך אליו מבקרים בעיקר בעונה הקרה. המוני חובבי סקי מגיעים לכאן לגלוש במדרונות ההרים וליהנות מהנוף הלבן. אבל תעשיית התיירות באזור לא מסכימה להיכנע לשמש, ובימים אלו מעלה הילוך בניסיון להפוך את ההרים למוקד של חופשות קיץ.
במקום שתעשו סקי, היא תפתה אתכם לצאת לטיול אופניים. במקום להתכרבל מול האח, וולקאם לשיזוף בבריכה. טריק שיווקי או הברקה תיירותית? מצוידים בכפכפים, לקחנו על עצמנו את משימת הבדיקה.
מקלות גלישה שעברו הסבה למקלות הליכה
אחרי שצלחנו את התורים המסויטים של נתב"ג (המזוודה הגיעה!) נחתנו בשדה התעופה של ז'נבה. ככה זה, העיר השוויצרית קרובה יותר לאלפים הצרפתיים מאשר פריז. משם נסענו שעתיים וחצי באוטובוס של הקלאב, והופ, האלפים הופיעו בחלון. מפתה להעביר את החופשה בבהייה בנוף עם איזה ספר טוב, אבל לקלאב מד היו עבורנו תוכניות אחרות, פעלתניות. מהר מאוד התברר שזה הקטע של המקום.
לקלאב מד יש שישה מועדונים באלפים הצרפתיים. אנחנו שהינו במועדון בפייסי ולנדרי, בגובה 1,600 מטר, לא רחוק מהגבול עם שווייץ ואיטליה. הפעילות הראשונה שיצאנו אליה הייתה טיול רגלי בהרים, במסלולים שבדרך כלל משמשים לסקי. כמו בגלישה, גם כאן מחולקים המסלולים לפי רמות קושי. פדלאות? לכו על המסלול הירוק. בעלי ריאות ברזל? דלגו למסלול השחור.
אנחנו בחרנו במסלול הכחול - רמת קושי בינונית. קיבלנו מקלות גלישה שעברו הסבה למקלות עזר להליכה, עלינו לנסיעה קצרה באוטובוס ואז הגענו לנוף משוגע. פסגות האלפים, חלקן עדיין לבנות, דקרו את השמיים. עננים התעופפו בין ההרים. ברקע נשפך מפל עם מים שנמסו מהקרחון הסמוך.
בשלב מסוים, בזמן הטיפוס במעלה ההר, את תשומת הלב תפסו דווקא הצלילים שמסביב. מאות פרות צילצלו בפעמון שעל צווארן כשהן מלחכות את הצמחייה הירוקה, והאזור כולו נשמע פתאום כמו תיבת נגינה. בתום הטיול, לצד אגם קטן, חיכה צוות של קלאב מד עם גבינות "סבואה" מקומיות שהוכנו מהחלב של הפרות שפגשנו, או לפחות של אחד העדרים השכנים. קלאסה.
בין שמיים לדשא - בין דיווש לריחוף
למחרת יצאנו לטיול אופניים. שונאי הדיווש יכולים לבחור באופניים חשמליים שיביאו אותם בקלות אל היעד, אבל הכיף האמיתי טמון דווקא באופני ההרים הרגילים. אחרי אימון רכיבה של שעה עלינו בעזרת הרכבל המקומי לגובה של 2,400 מטר - קצת יותר מהפסגה הגבוהה של החרמון הישראלי - ומשם התגלגלנו עם האופניים 800 מטרים למטה.
האופניים קיפצו מעל כל סלע בקלילות של עז הרים, הרוח נשבה בפנים, ומול העיניים התערבלו הנופים הירוקים-לבנים ואפילו פסגת המון בלאן, ההר השני בגובהו באירופה. אי אפשר לחשוד בי שאני אוהב מאמץ פיזי - בישראל אפילו רכיבה של הילדה על בימבה נראית לי כמו סיוט - אבל משהו בשילוב בין האדרנלין המזנק לרוגע שמשרה האזור, יצר חוויה בלתי נשכחת.
בתוספת תשלום אפשר לצאת גם לסיבוב מצנחי רחיפה, עם מדריך שקושר אותך אליו ומתעופף איתך לגובה של 500 מטר מעל צמרות העצים. בגובה הזה הכול נראה קטן נורא וגם יפה נורא. מתחתינו נפרשו יערות צפופים, נחל שזרם לאיטו, כמה פרות וגם בתים מבודדים שמוקפים בשטחים עצומים, בלי שכנים על הראש.
מי שרוצה יכול לבקש מהמדריך לעשות עם המצנח תרגילים אקרובטיים וסלטות. אני ביקשתי, וגם התחרטתי עם גל הבחילות הראשון. להיות ציפור זה נחמד רק עד גבול מסוים.
סיבוב גלידריות ופטיסרי בעיירה אנסי
אם מיציתם את הטבע, תוכלו לצאת לטיול באנסי, עיר שזכתה לכינוי המחמיא "ונציה של האלפים" בזכות נחל שזורם לאורכה. הכינוי טיפה מוגזם, ונציה יש רק אחת, אבל אנסי בהחלט יפה ואפשר ליהנות בה מטבילה באגם טורקיז, שיט בסירה וגם מביקור בבית כלא עתיק שבו נאסרו בעבר נשים שהואשמו בכישוף וגברים שהבריחו מלח.
לעיר יש רובע עתיק שמרופד בגלידריות משובחות, בחנויות פטיסרי, בבוטיקי גבינות ואפילו במסעדות מישלן. המינוס הוא שההגעה לשם מהמועדון לא קצרה - בערך שעתיים נסיעה - ומתאפשרת רק באוטובוס מקומי או במונית יקרה. בקלאב מד מסבירים שלפחות במועדון גרנד מאסיף, אחד מששת המועדונים של הרשת באלפים הצרפתיים, תצא במהלך חודש אוגוסט פעמיים הסעה ללא תוספת תשלום.
כשתתעייפו מהפעילויות, תוכלו ליהנות גם מהכיף שקלאב מציע בתוך תחומי המועדון. בריכה, למשל. "אגדו" אומנם אין כאן, אבל את מקום ההרקדות תופסת שחייה שלווה מול הנוף האלפיני. לא רע. מי שבכל זאת חושק בהרקדות יוכל להצטרף כל ערב למסיבות בחלל המרכזי של המועדון. לעיתים אומנם נדמה שהשלג באזור גרם לטעם המוזיקלי של הדי-ג'יי לקפוא בזמן (שיר הקטשופ שולט כאן), אבל קצת אלכוהול מהבר הסמוך יגרום לכם ליהנות מהעסק. במומלצים: ליקר ז'נפי, משקה מקומי שעשוי מצמחים שגדלים בהרים הסמוכים.
כמה עולה כל הכיף הזה ועל מה לשים לב?
במחיר של כ-8,000 אירו לשבוע, קלאב מד מציעה חבילת הכל כלול לכל אחד מהאתרים - כולל הטיסות, ההסעות, הלינה, האוכל, האלכוהול, החטיפים, הטיולים והשמירה על הילדים. אם לא תלכו על פינוקי פרימיום שכרוכים באקסטרה תשלום, כמו מסאז' יוקרתי, תוכלו לצלוח בקלות חופשה שלמה בלי להוציא אפילו אירו נוסף.
מה שכן, חשוב שתשימו לב לדבר הבא: בעיירה שבה אנחנו בילינו מנצלים את הקיץ לבניית חדרי אירוח חדשים, ולכן כדאי שתבקשו מראש חדר שלא פונה אל אתר הבנייה. נוף עם מנוף זה קצת פחות כיף. ומה לגבי הילדים? בכל קלאב יש מועדונים והפעלות לילדים, ובמועדון בגרנד מאסיף יהיו במהלך רוב חודש אוגוסט אוגוסט גם מדריכים דוברי עברית שיוכלו לתקשר עם הקטנים שלכם בקלות.
מחירים מלאים בתאריכים 12-19.8.2022 במלון פייסי ולנדרי - העלות עבור זוג עם שני ילדים עד גיל 6, לשבעה לילות, לא כולל טיסות והעברות, היא: 4,878 אירו. על אותה חבילה כולל טיסות ישירות והעברות תשלמו: 8,811 אירו.
במלון גרנד מאסיף (המועדון שבו יש גם סידור לילדים) - העלות זוג עם שני ילדים עד גיל 6, לשבעה לילות, לא כולל טיסות והעברות, היא: 5,458 אירו. על אותה חבילה כולל טיסות ישירות והעברות תשלמו: 8,436 אירו.
בסופו של דבר, אפשר לומר שמדובר בחופשה די מושלמת. קונספט הקיץ בהרים מצליח לשלב בצורה מרשימה בין טבע, אקסטרים ובטן-גב. לא משימה פשוטה. וזה עוד לפני שדיברנו על המבטא הצרפתי שתשמעו בכל פינה. כשמתחילים את היום בברכת בונז'ור, יחד עם קרואסון חמים שמחכה במסעדה של הקלאב, לא הרבה יכול להשתבש.
הכותב היה אורח של רשת קלאב מד.
