דניאל פרץ ונועה קירל שברו את הרשת כשהודיעו על אירוסיהם לפני שבועות אחדים. לפני שנה בדיוק עשו השניים את הבכורה הרשמית שלהם בגרמניה כבני זוג, כשהם מחזיקים ביד כוס זכוכית ענקית, מלאה בירה צוננת, כי זה מה שכולם עושים בזמן הזה בשנה במינכן – שותים הרבה יותר בירה מהרגיל. הזוג הנוצץ הגיע לאירועי האוקטוברפסט בעיר, יחד עם שאר שחקני מועדון הפאר באיירן מינכן, ולצידם אינספור גרמנים מכל רחבי המדינה ותיירים מכל העולם, שבאו לחגיגת הבירה השנתית.
אוקטוברפסט 2024
(צילום: רויטרס)
מדי שנה מתמלאת העיר במבקרים שמגיעים במיוחד לפסטיבל הבירה הגדול בעולם, רבים מהם בלבוש המסורתי של האירוע – הגברים במכנסיים קצרים עשויים בד עבה, ז'קט מחויט וכובע פדורה מצמר עם נוצה בצד; הנשים בשמלות בצבעי פסטל הנלבשות מעל חולצה לבנה עם שרוולים תפוחים. הגילים מגוונים: מקשישים וטרנים בוגרי מלחמות ועד ילדים שרחוקים מגיל השתייה המותר ובינתיים נהנים להתקשט בבגדי החג במידות קטנות.
מעל 6 מיליון מבקרים (!) מגיעים מדי שנה לאוקטוברפסט, שמתקיים השנה בין התאריכים 21 בספטמבר עד 6 באוקטובר. יותר מ-7 מיליון ליטר בירה נמזגים במהלך הפסטיבל. מתחם הפסטיבל ממוקם במרכז מינכן, במגרש עצום שעובר הכנות במשך חודשים ארוכים. יש בו 17 אוהלים גדולים, 21 אוהלים קטנים ואינספור עמדות עם שולחנות עץ ארוכים, כולם עמוסים בבליינים עליזים.
מותג הבירה פאולנר (Paulaner) הוא נותן החסות הראשי לפסטיבל זה שנים רבות. פאולנר היא מבשלה רשמית של פסטיבל האוקטוברפסט, אחת מתוך שש מבשלות בוואריות שמורשות לבשל ולהגיש בירת אוקטוברפסט אמיתית. כדי להיחשב מבשלה רשמית, על המבשלה להיות בתוך תחומי העיר מינכן ולעמוד בחוק טוהר הבירה הבווארית.
פאולנר מבשלת לפסטיבל את בירת האוקטוברפסט המיוחדת שלה, שמבושלת פעם בשנה בלבד לכבוד הפסטיבל, בירת לאגר צלולה בעלת 6% אלכוהול העשויה מלתת בווארי מובחר. הבירה עשויה בתהליך בישול איטי במיוחד הנמשך מספר חודשים ממארס עד אוגוסט, הנעשה פעם בשנה במיוחד עבור הפסטיבל ולכבוד מיליוני המעריצים שמחכים לה. זאת הבירה שמוגשת באוהל של פאולנר. מעל 60 אחוז מהבירה שנמכרת בפסטיבל האוקטוברפסט היא של פאולנר. את בירת פאולנר אוקטוברפסט ניתן למצוא גם בארץ בבקבוק 500 מ”ל ברשתות השיווק, בחנויות האלכוהול וגם במזיגה מחבית בברים נבחרים ברחבי הארץ.
ראשית, קצת היסטוריה. מבשלת Paulaner am Nockherberg במינכן נמצאת באזור שבו התמקמו בתחילת המאה ה־17 חבורת נזירים שהקימו לעצמם מבשלת בירה. באותם ימים נהגו הנזירים לבשל לעצמם בירת חיטה, ואת השאריות שלא שתו – לחלק לעניים ולנזקקים. קצת יותר ממאה שנה אחר כך, היה זה כבר מפעל לייצור בירה בעל רישיון.
בשנים האחרונות הוקמה כאן מבשלה עצמאית קטנה שמבשלת בירות ייחודיות. את מגוון הבירות מלוות מנות בוואריות טיפוסיות — בעיקר צלי בקר עם תוספת של שפצ'לה – אטריות בצק בצורת נטיפים, הנפוצות בדרום גרמניה וגם בחלקים מסוימים באוסטריה, שווייץ וצרפת. במבשלה אפשר לראות דודי מתכת ענקיים שבהם מיוצרות הבירות, וגם חדרי קירור מלאים בחביות של הנוזל הענברי, ולקבל הסבר.
הקינוח המוגש במבשלה הוא קלאסיקה בווארית בפני עצמה, שהיום מקובלת מאוד במטבח האוסטרי דווקא — קייזרשמרן ( Kaiserschmarrn).
מדובר באירוע מתוק וממכר המורכב מקרעי פנקייק עבים המטוגנים בחמאה. לתערובת הקרעים מוסיפים צימוקים, בוזקים אבקת סוכר ומגישים עם רסק תפוחים ורוטב שזיפים סמיך.
כל התענוגות הקולינריים הגרמניים הללו נהדרים לריפוד הבטן לקראת הילולת השתייה הגדולה של האוקטוברפסט. הכוס המקובלת ביריד הבירה היא של ליטר, ומקובל לסיים אותה — ואז להזמין עוד אחת.
הכניסה למתחם האוקטוברפסט מזכירה כניסה לפארק שעשועים ענק, מעין דיסנילנד של עולם הבירה. לצד אוהלי השתייה מאוכלס המתחם באינספור מתקני שעשועים – מכוניות מתנגשות, קרוסלות שלא מומלץ לעלות עליהן אחרי ליטר בירה, עמודי ענק ועליהם צלחת שמעלה מבקרים אמיצים לגבהים קשוחים.
כדי להכין את הקיבה לעיכול המשקאות ממתינים למבקרים שלל דוכני אוכל מכל המינים והסוגים. אפשר למצוא כאן נקניקיות פרנקפורטר בלחמנייה, קונוסים עם פירות ים מטוגנים, כריכי בשר וגם שלל נישנושים כמו אגוזים מסוכרים, צמר גפן מתוק, סוכריות וחטיפים.
בין העוברים והשבים מסתובבים מוכרים מחויכים עם בלוני הליום בצורת כוסות בירה, ומוזיקה בווארית מסורתית נשמעת ברקע וגורמת למבקרים לפרוץ בריקודים ספונטניים. לצד אוהלים המיועדים לאורחים מקושרים במיוחד, ובהם מתקיימות הופעות של להקות מקומיות, ממתינים למבקרים שולחנות ארוכים שבהם יושבים לצד זרים גמורים, שיהפכו חיש-קל לחברים הכי טובים שלכם, ותודה לבירה.
מתחם אוקטוברפסט פעיל במשך כשבועיים מהשעה 12:00 בצהריים ועד 23:00 בלילה. בשעות היום מגיעות בעיקר משפחות עם ילדים. בלילה החגיגות מעלות הילוך, הבירה נמזגת בקצב ומלצריות בשמלות ירוקות וצמות בשיער נושאות בו־זמנית שמונה כוסות של ליטר מלאות בנוזל מקציף, והכל מגיע לשולחן בשלום. יש הרבה פסטיבלי אלכוהול ברחבי העולם, אבל יש רק אוקטוברפסט אחד.
ומה עוד עושים במינכן? כבודו של האוקטוברפסט במקומו מונח, אך בכל זאת מדובר באחת הערים המתוירות ביותר בגרמניה, בירת מדינת בוואריה וביתה של קבוצה הכדורגל המפוארת ביותר בגרמניה. הנה כמה המלצות לביקור.
כיכר מריאן (Marienplatz): מריאנפלאץ היא הכיכר המרכזית של העיר ומשכנם של שוקי כריסמס המפורסמים שלה. היא שילוב בין ישן לחדש: מצד אחד בתי קפה עכשוויים ושלל חנויות מותגים, ומצד שני שורת מבנים היסטוריים, בהם מגדל פעמונים עם שעון עתיק ובית העירייה הישן.
ארמון רזידנץ (Residenz München): הארמון המפואר השוכן במרכז העיר, לא רחוק מכיכר מריאן, שימש משכנם של מלכים ודוכסים בוואריים בשנים 1508־1918. המבנה עצמו נבנה כבר ב-1385 כטירה ולימים הוסב לארמון. השיטוט בין האגפים שהשתתפנו בו עובר בין תקופות שונות בעולם האמנות, מהבארוק והרוקוקו ועד לתקופה הניאו קלאסית. חלקים נרחבים מהארמון הושמדו במהלך מלחמת העולם השנייה, ומיד אחריה הוא עבר חידוש ושיפוץ. היום, עם שורת תצוגות של אוצרות שאפשר לראות בו, הוא נחשב לאחד המוזיאונים הגדולים בבוואריה. ממול הארמון נמצאים גנים מטופחים. הכניסה לארמון בתשלום, הכניסה לגנים היפים בחינם.
הפארק האולימפי: לפארק האולימפי (Olympiapark) של מינכן יש, כמובן, חיבור מיוחד למדינת ישראל. הפארק נבנה במיוחד לכבוד המשחקים האולימפיים של 1972, בהם התרחש הטבח בחברי המשלחת הישראלית שנשלחה לאולימפיאדה. 11 ספורטאים נרצחו בידי מחבלים מארגון "ספטמבר השחור", והם מונצחים על גבי אנדרטה מרשימה בפארק. סיפורם האישי מוצג בהרחבה, ועל לוח הזיכרון יש צילומים של חפצים אישיים שלהם. מרגש ושווה ביקור.
בפארק עצמו אפשר להיכנס לתוך האצטדיון האולימפי, להשקיף על מינכן מגובה של כמעט 200 מטר מפסגת המגדל האולימפי, או סתם לשוטט בשבילים הרחבים הסובבים אגם מטופח ומוקפים מדשאות ועצים.
מוזיאון BMW: מוזיאון שיעניין חובבי רכבים ואופנועים. הוא נמצא במבנה מעוצב שמשמש גם כמפגן כוח של תאגיד הרכב הגרמני הנודע. השיטוט במוזיאון נע בין דגמי מכוניות עכשוויות ועתיקות לבין שלל תחומים אחרים: קמפיינים לפרסום רכב, שלדות של רכבים, הצצה לקרביים של מנועים, סרטים שמדגימים את יכולות המותג במרוצים ועוד ועוד.
אגף נפרד במוזיאון מוקדש לדו-גלגליים, והוא מרתק ממש. פרט לאופנועים מכל הסוגים והמינים שאפשר להעלות על הדעת, מוצגים בו סיפוריהם של רוכבים נועזים שגמאו ארצות ואף יבשות שלמות על האופנוע BMW שלהם. גם החפצים האישיים של הרוכבים, שהסתפקו בציוד מינימלי כדי לא להכביד על עצמם, מוצגים בתערוכה, וגם האופנועים עצמם שעברו מספר קילומטרים בלתי סביר. תערוכת צילומים מרהיבה מציגה אופנועים בטבע, בחוף הים ובשקיעה פוטוגנית.
כנסיית הגבירה (Frauenkirche): אייקון מפורסם ביותר של מינכן, ששני צריחיו מעטרים את קו הרקיע שלה. אפשר לעלות עליהם (בתשלום) לתצפית יפה. הכנסייה עצומה בגודלה ומלאה בחלונות ועליהם ויטראז'ים שקשה להסיר מהם את העיניים. ממש מוזיאון אמנות בחינם. העלייה לתצפית בתשלום.
קניות: במדרחוב שמוביל לכיכר מריאן תמצאו את כל החשודים המיידיים לשופינג מוצלח בעיר אירופית גדולה. מי שרוצה לרכז את הקניות תחת קורת גג אחת מוזמן לסור לאחד הקניונים הגדולים שבעיר.
בקניון PEP נמצאת חנות הדגל של חובבי השופינג בזול — פריימרק. לצידה תמצאו סניפים של רשתות אהובות כמו H&M ורשת חנויות הנעליים הגרמנית השווה Deichmann, הפרפומריה Douglas ועוד ועוד. החיסרון: נסיעה לא קצרה ברכבת התחתית.
בצפון מינכן, לא רחוק מהפארק האולימפי, נמצא עוד קניון ראוי: Olympia. בלי פריימרק, אבל עם סניפים נאים של C&A, Deichmann ועוד. גם לכאן מגיעים ברכבת התחתית, שעוצרת ממש בסמוך.
כמה דברים שלא ידעתם על אוקטוברפסט
- במקור הפסטיבל החל כמרוץ סוסים שנערך לכבוד חתונתם המלכותית של יורש העצר הנסיך לודוויג מבוואריה והנסיכה תרזה, נסיכת סקסוניה־הילדבורגהאוזן, באוקטובר 1810.
- המלך מקסימיליאן הראשון, מלך בוואריה, כל כך נהנה מהאירוע שהחליט להפוך אותו לאירוע שנתי במדשאות מול שערי העיר.
- האזור של הפסטיבל קיבל את השם Theresienwiese – חיבור של שם הנסיכה Therese והמילה Wiese, אחו/שדה בגרמנית. המלה "האחו" הפכה להיות גם השם שבו משתמשים המקומיים לפסטיבל כולו.
- איפה שיש חגיגה – יש בירה. ב-1818 התחילו לראשונה בעלי הפונדקים להגיש בירה מסביב לאוהל המלך בפסטיבל. לאט לאט הפסטיבל גדל, מסורות חדשות התחילו, והבירה הפכה למשמעותית יותר ויותר.
- החגיגה הרשמית הראשונה של האוקטוברפסט כפי שאנחנו מכירים אותו הייתה ב-1835, לכבוד חתונת הכסף של לוודויג ותרזה, שבה נערך מצעד חגיגי ברחבי העיר ומטח כבוד – מסורות שמתקיימות עד היום.
- האוקטוברפסט הראשון התחיל ב-17 באוקטובר ומכאן שמו, למרות שכיום הוא נערך בחודש ספטמבר שבו מזג האוויר נוח יותר.
הכותבת הייתה אורחת חברת טמפו ובירה פאולנר
