בסוף השבוע האחרון מפלס נהר הדנובה ירד וחשף ספינות גרמניות שהוטבעו במלחמת העולם. זה קורה על רקע דיווחים רבים ששינויי האקלים יובילו לכך שמקומות שונים בעולם יוצפו וייעלמו בעתיד מהמפה בשל עליית גובה פני הים. אך הסיפור של הכפרים והערים הבאים הפוך - הם קמו לתחייה דווקא בעקבות אותם שינויים.
כנסייה מתוך האדמה
מראה הכנסייה המציצה ממימיו של אגם מברובו (Mavrovo) במקודוניה הצפונית, לא יותיר אף תייר אדיש. כנסיית סנט ניקולס (St Nicholas Church) נבנתה ב־1850 משיש וגרניט וזכתה לפופולרית בזכות האייקונים המורכבים שלה שצייר האמן דיכו זוגרף.
אבל כשנבנתה במקום תחנת כוח הידרואלקטרית בשנות ה-50, הכנסייה האהובה שקעה במים. למרות זאת, מבנה הכנסייה נשמר באופן יחסית, ומגדל הפעמונים עדיין קיים - בניגוד לחלקה הפנימי ולגג הרעפים שנהרסו. בקיץ, כשהטמפרטורות עולות ומפלס המים יורד, ניתן להגיע אל הכנסייה גם בהליכה.
עיירת הנופש הזוהרת
זו הייתה עיירת נופש שהוקמה בשנות ה-20 של המאה שעברה, על חוף לגונת אפקואן בפרובינציית בואנוס איירס, כ־520 ק"מ דרומית־מערבית לבירה. עשרות אלפי תיירים פקדו את ויז'ה אפקואן (Villa Epecuén) בימי הזוהר שלה, נהנו מסגולות המרפא של מי הלגונה המלוחים והתארחו בכ־5,000 חדרי מלון שהיו במקום שנחשב לאחד מאתרי הספא המבוקשים בארגנטינה.
ב־10 בנובמבר 1985, מזג אוויר סוער גרם לשיטפון עקב פריצת סכר באגם, וגם הסוללה שהייתה אמורה להגן על העיירה ותושביה קרסה. 1,500 התושבים נסו על נפשם, וגובה פני המים המשיך לעלות עד לשיא שרשם ב־1993 - 10 מטרים.
מאז נסוגו המים והעיירה הנשכחת שבה אל פני הקרקע ונגלו מחדש הבתים ההרוסים והמכוניות החלודות. למרות שהעיר טבעה במים, כמה מבנים שרדו, וביניהם בית המטבחיים העצום שבנה האדריכל הארגנטינאי פרנסיסקו סלומונה. לעיירת הרפאים הזאת אפשר להגיע דרך כביש רעוע וללמוד על ההיסטוריה שלה במוזיאון קטן השוכן בתחנת הרכבת לשעבר.
הכפר הנסתר
ב־1992, הכפר אסרדו (Aceredo) הנמצא במחוז גליציה שבצפון־מערב ספרד, שקע תחת המים שהציפו אותו שהוזרמו במטרה ליצור את מאגר המים אלטו לינדוסו. חלק מ־250 תושבי הכפר קיבלו פיצוי כספי כדי לעזוב את בתיהם, אך אחרים סירבו ומחו נגד הקמת הסכר ונלחמו בצווי הפינוי הקרבים.
מאמציהם נכשלו, וההחלטה להציף את אסרדו יצאה לפועל, ואילצה אותם לעזוב את בתיהם, עם עוד תושבי ארבעה כפרים באזור, שפונו אף הם. במשך שלושה עשורים היה הכפר נסתר מהעין, אך בנובמבר 2021 צנח מפלס המים במאגר לשיא שלילי חדש, שלא נראה מאז הוקם.
קפסולת הזמן הספרדית הזאת נחשפה, על מבניה, כבישיה, שביליה ואדמותיה החקלאיות, ומהם ניתן ללמוד על החיים שהיו כאן לפני ההצפה. מאז הכפר הפך לאטרקציה תיירותית ובבתיו המתפוררים והמלאים בבוץ ניתן לראות את שרידי הקמינים, הרהיטים והחפצים של התושבים שהועזבו. האדמה הסדוקה מראה עד כמה המאגר התייבש.
העיר ששקעה עם המנזרים שבה
במחוז קנצ'נבורי שבתאילנד נמצאת העיר מואנג בדן (Muang Badan), ששקעה בעקבות בניית סכר וצ'יראלונגקון (Vajiralongkorn), שנפתח ב-1984. למעשה, מאגר המים ההודי הציף ובלע לתוכו גם שלושה מקדשים.
חלקים מהמבנים הקדושים של העיר העתיקה לא תמיד שקועים במלואם, מכיוון שמפלס המים של האגם המלאכותי נמצאים בנסיגה - לרוב בחודשים מארס ואפריל - דבר המאפשר לפלא ההיסטורי הזה להיחשף בחלקו הרב או כמעט במלואו. למקום ניתן להגיע באמצעות סירה וכשמפלס המים מאפשר זאת והאדמה נחשפת במלואה, אפשר גם לבקר בו.
"הסטונהנג' הספרדי"
הכינוי הנ"ל הוענק לאתר ההיסטורי בן יותר מ־4,000 שנים הנמצא במזרח ספרד ונקרא הדולמן של גוודלפראל (Dolmen of Guadalperal). במשך למעלה מ-50 שנה היו 150 אבני הגרניט מתחת למימי מאגר ולדקניאס.
לפני כשלוש שנים הן נחשפו בשל טמפרטורות גבוהות בספרד (חודש יוני באותה שנה היה מהחמים במאה השנים האחרונות) שייבשו את המים וחשפו את הפלא הארכיאולוגי שעורר את סקרנות האנתרופולוג הגרמני הוגו אוברמאייר, שניתח את מבנהו הארכיטקטוני וגילה כי ככל הנראה מדובר באתר קבורה קדוש, בשל סמלים בצורת אדם ודמות שנראית כנחש שנחרטו על כמה מהאבנים. בשל ייחודיות המקום, עלתה דרישה להעביר את האבנים למקום בטוח - לטובת מחקר עתידי וגם כדי להפוך אותו לאטרקציה תיירותית ובעיקר כדי לשמור על הנכס הלאומי־תרבותי הזה, למקרה שפני המים יעלו ויציפו שוב את המקום.
זה לא סלע! זו עיר עתיקה
למרות שבקלות אפשר לטעות ולחשוב שמדובר באי סלעי המגיח מהמים, פבלופטרי (Pavlopetri) היא עיר יוונית עתיקה מאוד המתגלה בהדרגה. העיר שנמצאת בחצי האי הדרומי פלופונסוס, נוסדה לפני כ-5,000 שנה ושקעה בסביבות 1100 לפנה"ס, כנראה בעקבות רעידות האדמה השכיחות באזור, שחיקה, עליית מפלס הים או אפילו צונאמי.
העיר תוכננה להפליא עם כבישים, בתים בני שתי קומות עם גנים, מקדשים, בית קברות ותשתיות מים מורכבת הכוללת תעלות וצינורות. הפלא האדריכלי וההיסטורי הזה הגיע גם לאוזני אנשי ה־BBC שהפיקו ב־2011 סרט תיעודי על העיר שמתחת לגלים.
עיר רפאים
שרידי העיירה הספרדית הזאת הם עדות מצמררת למה שהיה בעבר ביתם של כ־600 אנשים, עד שסכר שהוקם בשנות ה־60 אילץ אותם לברוח ולהותיר את מנסייה דה לה סיירה (Mansilla de la Sierra) המרוחקת 270 ק"מ ממדריד, לשקוע מתחת למים. עם זאת, בתקופות יובש, עיר הרפאים זוקפת מחדש את ראשה. אחת מהן התרחשה ב-2016, כשהמאגר היה בכרבע מהקיבולת שלו.
עם השנים מפלס המים ירד והוביל לכך שהעיירה נחשפה במלואה, והפכה לאתר עלייה לרגל. תושבי מנסייה דה לה סיירה בני ה־60 ומעלה, שהכירו את העיר לפני שהוצפה, יכולים להסתובב כעת בהתרגשות ברחובות עיר הולדתם ולספר לנכדיהם אודותיה.