הרפתקאות ואתגרים בטבע על רקע נופים קסומים הם מהות חייו של רום (היחפן) כרמי, בלוגר הטיולים האתלטי שנוהג לרוץ יחף בזמנו הפנוי. לאחר שירות מילואים ארוך ומשמעותי בלחימה בעזה, רום ובת זוגו אלן צ'רנילוב יצאו לטרק קשוח בהרי פאגראש ברומניה. "היינו שם חודש", סיפר בשיחה עם ynet, "זה היה טיול מדהים, אחד המיוחדים שעברנו. הנופים השתנו תוך כדי תנועה. ראינו הרים מכוסים ירק בגובה נמוך ואז, כשהגענו לפסגות הגבוהות יותר, הנוף השתנה לסלעים חשופים ואוויר צלול. הפסגות המוכרות ביותר הן פסגת נגויו ופסגת מולדבנופיק, שהיא הגבוהה ביותר עם גובה של 2,544 מטר".
טרק בהרי פאגראש ברומניה
(רום כרמי ואלן צ'רנילוב)
רום הוסיף וסיפר: "זה מסלול של בין תשעה ל-12 ימים, תלוי בקצב ההליכה. יצאנו באוגוסט ובהתחלה היה מזג אוויר מצוין, אבל אחרי שלושה ימים נתקלנו בסופת ברקים קשה. היינו צריכים לרדת מההר ולהשלים את הטרק מהכיוון השני, אבל החוויה הייתה שווה את כל המאמץ".
סופת ברקים באוגוסט?
"זה היה בהחלט מפתיע, כי התחלנו את הטרק בימים חמים. הגענו לטמפרטורות של יותר מ-20 מעלות ביום, ולפעמים אפילו 40 מעלות בעמק, כך שהיה נחמד להתפנק בקור של הלילות".
מפת המסלול
הטרק לא היה רק מבחן גופני אלא גם מבחן לנפש. רום ובת זוגו נתקלו באתגרים כגון דובי בר פראיים וכלבי רועים תוקפניים. "בהתחלה אתה עולה מהכפר ליערות, ולאט לאט אתה מגיע להרים שמכוסים בדשא, נוף מדהים. ככל שאתה עולה יותר למעלה בגובה, גם ההר נהיה הרבה יותר סלעי ויש הרבה מפגשים עם רועי צאן ועדרי כבשים ועזים", סיפר רום. "כדי להגן על עדרים מפני הדובים הרעבים, לכל רועה יש 10 או 15 כלבים לפחות. וגם אנחנו היינו צריכים להיזהר מהם והיה לנו ספריי נגד דובים. הכלבים יותר מפחידים מהדובים כי הם ממש תוקפים. אחות של חבר מהצוות שלי טיילה באותו טרק שבוע לפנינו ושלושה כלבים תקפו אותה, היו צריכים לפנות אותה עם מסוק. אנחנו רק שמענו דובים ולא ראינו אותם".
איזה צליל עושה דב?
"אתה יושב באוהל מפוחד באמצע הלילה עם הספריי דובים ואתה שומע בחוץ עצים וכל מיני דברים נשברים ואוכל סרטים. היה לנו ערב שישנו ליד רועה צאן והבנו שדב שהגיע לטרוף את הכבשים. הרועה ירה שתי יריות באוויר כדי להפחיד את הדוב וגם כל הכלבים שלו התעוררו. בבוקר הוא הראה לנו כבשה שקיבלה ביס מהדוב, ואז הכלבים הצליחו להבריח אותו".
במהלך הטרק, הזוג ההרפתקן לא פספס הזדמנות לשתות מהמים המינרליים הרומניים. לדברי רום, "המים המינרליים ברומניה הם לא רק טהורים אלא גם מרפאים. בכפרים מסוימים אנשים מביאים מים מהמעיינות המקומיים כדי לשתות ולהתרפא. זה כמו תוסף תזונה טבעי שמזין אותך מבפנים".
במהלך הטרק אפשר לישון גם בבקתות מסודרות לאורך המסלול המפרך. "בהרים הגבוהים הבקתות נראות כמו מבצרי אבן שמוקפים בנופים עוצרי נשימה. חלקן נבנו מחדש לאחר רעידות אדמה, ויש תחושה של יציבות וביטחון בתוך הבקתות האלה. בגדול, הבקתות האלה הן למקרה שאתה נתקע בהר בסופת שלגים מטורפת, אבל גם בקיץ כולם משתמשים בהם".
14 צפייה בגלריה
עוצרים ומצלמים עם הנוף, למרות שיש לנו מצלמות הסמרטפאון יותר זמין ומצלמים איתו
(צילום: אלן צ'רנילוב)
בונים את האוהל בתוך הבקתה?
"אם אתה מגיע אחרי עשר בלילה אז לא תקים אוהל כי אתה גמור והכל חשוך. הבקתה הייתה מפוצצת במטיילים ופשוט ישנו במבואה שלה, איפה שאנשים שמו את הנעליים, זה היה לילה מסריח, אבל היינו יבשים ולא נרטבנו מהגשם".
מה אוכלים בטרק?
"בישלנו אורז כל ערב וגם סחבנו גם טורטיות, שזה הרבה יותר טוב מלחם ולא מתכווצ'ץ בתיק. חברה שלי אוכלת בשר וביצים, אני טבעוני, אז אכלתי יותר חומוס ושעועית. אכלנו גם טחינה ומלפפונים ושתינו קפה או תה. יש שם נביעות מטורפות, המים טריים, בהתחלה היינו מסננים ובמהלך הטיול כבר למדנו מה צריך לסנן ומה לא, זה גם מסומן במפות".
מעבר לטבע והנופים, רון חווה גם את התרבות המקומית של רומניה. "המטפלת של סבתא שלי הייתה מרומניה", סיפר, "וההורים הקיבוצניקים שלי שומרים איתה על קשר עד היום וגם ביקרו אותה ברומניה כמה וכמה פעמים. יש לה בית בעיירה נחמדה וגם בית בכפר, והיא נתנה לנו לישון אצלה. הבעיה שאין מזגנים בבתים באירופה וסבלנו מחום נוראי, אז הקמנו אצלה על הדשא אוהל ואני נשבע שהיה שם הרבה יותר נעים".
היו רגעי משבר בטרק?
"טיילתי עם בת הזוג שלי וגילינו שאנחנו הולכים בקצב שונה. אני רגיל לרוץ כל יום עשר קילומטר, אז אני בכושר שיא והרבצתי שם את העליות, ואז צריך להתאים את הקצב לבת הזוג או לחכות לה כל פעם, והיה יום של משבר, היא טענה שאני הולך מהר מדי בשבילה, ואולי אנחנו לא צריכים לעשות את המסלול הזה ביחד. אבל עברנו את זה וסיימנו ביחד.
"אם אתם מחפשים הרפתקה ייחודית, הטרק של הרי הפאגראש הוא המקום שבו תמצאו את כל מה שחלמתם עליו. הטרק הזה מציע שילוב מושלם של נופים מרהיבים, אתגרים טבעיים וחוויות תרבותיות. אז הקפיצו את הרגליים שלכם אל אחד המקומות היפים ביותר באירופה, ותנו לנופים ולתרבות להקסים אתכם כפי שהקסימו אותנו".
