חוזרת להיות רלוונטית: ביום שני הקרוב 27.9.21 מקסיקו תצא מרשימת המדינות האדומות ותעבור לרשימת המדינות הכתומות, לאחר תקופה ממושכת שבה היה אסור לנסוע אליה, למעט אישורים חריגים. מקסיקו היא אחד היעדים הפופולריים בשנים האחרונות עבור ישראלים רבים. לפניכם המלצות מתוך הטיול המשפחתי האחרון שלנו במדינה הרחוקה והכה קרובה ללב.
מקסיקו חברים, רק מקסיקו!
כמו הרבה ישראלים גם אנחנו הבטחנו לבנות הנוער שלנו שניסע לתאילנד בשנייה שיהיה אפשר. רק שאחרי ארבעה ביקורים במקסיקו אני רוצה רק לשם. אז אני מנסה לחשוב על מניפולציות ראויות לשינוי יעד שלא כוללות שוחד או נטישה ו/או שקרים גסים נוסח: בטח שזה תאילנד חמודות, זה רק שבעונה הזו יש פה מלא מקסיקנים.
ולמה דווקא מקסיקו? בעיקר כי יש להם ים שקוף מכל עבר, עם גלים בצבעי אזמרגד שמתנפצים על חול לבן שחתוך דק דק. כחובבת כפייתית של חופי טורקיז עם נגיעות עצי דקל על מצע של פירות טרופיים אני שמחה לבשר שבמקסיקו תמצאו את המנוחה והנחלה! זה טורקיז שאין צורך לחפש אותו שעות בנסיעה על טוסטוס ל"חוף הסודי שמעבר לגבעה" או לשוט שעתיים בספיד-בואט עם חוסם עורקים במסווה של חגורת הצלה, מי אמר תאילנד. בקיצור, זהו, פה אני רוצה להיקבר. זאת אומרת אם הייתה להם חלקת כהנים.
לא יודעת לאן תכננתם לנסוע פוסט קורונה אבל ממליצה שתעזבו הכל (אלא אם אתם מחזיקים תינוק ואז לא לעזוב, תניחו אותו בזהירות) ורוצו למחשב להזמין טיסה למקסיקו!
אתם ליד המחשב? יופי! תקלידו: "הכול כלול..." ככה תגלו שהמקסיקנים לקחו את הקונספט של הכול כלול הזכור לנו מהימים היפים בטורקיה והביאו אותו לרמת גימור מעוררת השראה! וגם מעוררת השמנה והאנגאובר כל בוקר, אבל אני לא מתלוננת. הריזורטים ענקיים והרוב המוחלט שלהם מעוצב להפליא ועמוס מסעדות המציעות קולינריה גלובלית בארבע מנות לא כולל קינוח.
בגדול מדובר בארוחה אחת שנמשכת כל היום ומתפרסת לה על בופה באורך 100 מטר אורך שזה מעולה כי ככה כשאת צועדת מקצה לקצה את משכנעת את עצמך שאת מרזה בדרך. הגאווה הלאומית של המקומיים היא תירס, אותו הם יגישו לכם בכל מיני מצבי צבירה: כטורטייה, כבוריטו, כבצק או כאבקה, כגוש עטוף עלי בננה וגם סתם על מקל בציפוי מיונז גבינה וצ'ילי - כי זה נשמע להם הגיוני ותכל'ס זה טעים בקטע לא ברור.
רצועת החוף הקריבי המתויירת של מקסיקו לא מאוד גדולה, וזה לדעתי אחד הבונוסים ביעד כי יש ערימות של כיף במרחק נגיעה. אנחנו נחתנו בקנקון ומשם המשכנו לטולום בשלוש שעות נסיעה. הכבישים נוחים מאוד, ובניגוד למקסיקו סיטי, המקומיים נוהגים בצורה שפויה למדי. כך שאפשר לראות המון גם במתכונת של טיול כוכב, למרות שממליצה לכם לנוע בין מלונות אחת לשלושה ימים.
הדבר היחיד שיש פה יותר מאוקיינוס פוטוגני זה אטרקציות. אז איך בונים ביקור מוצלח? טוב ששאלתם.
הנה שש המלצות תיירותיות וארבעה טיפים שאסור. אני חוזרת א ס ו ר לפספס:
הסונטות: ביקור באחת הסונטות בגזרה הוא בגדר חובה. שימו לב, בניגוד למה שימליצו לכם תעשו את זה עצמאית - לא לקנות סיור במחיר מופקע כי אין צורך. הסונטות הן מערכות מים מתוקים תת קרקעיות שפוגשות את פני השטח בבריכות צלולות טבעיות. לרוב בתוך מערות אבן מרהיבות וזה פשוט דבר מופלא. קרוב לפלאיה דל כרמן יש מערכת של ארבע סונטות. לראשונה קוראים: Cenote Cristalino משם אפשר לנוע רגלית לשלוש הנוספות. אם אין לכם בעיה להרחיק קצת אז לכו על כל הקופה בביקור בסונטה שהפכה לפארק לאומי: Aktun Chen Natural Park. ואם אתם לנים בטולום אז לכו ל: Gran Cenote כי זה ממש קרוב.
פארק Xcaret: ביקור חובה לצעירים ולצעירים בנפשם וסתם למי שאוהב להגיד וואווווו. הפארק החביב הזה מתמזג לתוך הטבע והרבה מהמתקנים שלו מתבססים על מפגש טבעי עם הים השקוף. קשה לתאר את כולו במילים אז היכנסו לאתר שלהם, מניחה שכבר תבינו, או תבכו - כמוני כשאני נזכרת שאני פה ולא שם.
שיט פלוס: צאו לשיט על קטמרן לאיסלה מוחרס אבל תוודאו שזה השיט שכולל שנורקלים באזור המוזיאון התת ימי. כן כן יש מיצגים על קרקעית הים.
תרבות המאיה: אי אפשר להיות במקסיקו ולא ללכת לחזות בשרידים של שבטי המאיה. צמוד לטולום על קו החוף יש פארק לאומי שנותן טעימה יפה: Tulum - El Castillo. אם זה לא הספיק לכם תמיד אפשר להשקיע בנסיעה לתוך היבשת ולהגיע לאחד משבעת פלאי תבל של העולם העתיק: Chich'en itza, רק תשאירו כוח לטפס על ראש פירמידת אל קסטיליו ולהודות לאל שתם עידן הקרבת קורבנות אדם. ואם הרחקתם עד שם אז תציצו בעיירה: Valladolid כדי לקבל טעימה מקסיקנית עם נגיעות קולוניאליות.
עיירה קסומה: פלאיה דל קרמן מקסימה, צעירה אנרגטית ותוססת בקטע טוב, והיא כל כך מתוקה שיכולה לדגמן למגזין: "עיירות מקסימות בגלובוס".
טולום: ואם בקסם עסקינן אז טולום. מדובר באזור הכי אינסטגמרי ברצועת החוף הקריבית, הודות לסט מרשים של מלונות מעוצבים שגורמים למיקונוס להיראות כמו אי שהוזמן בעלי אקספרס ואם תלונו באחד מהמלונות של AZULIK תבינו בדיוק למה אני מתכוונת. הקפידו לשלב יום טיול בטולום, תגלו עיירה פראית מסתורית ומלאת היסטוריה, את המסעדות הכי טובות שיש למקסיקו להציע.
ארבעה טיפים חשובים:
1. לינה ולוקיישן: חובה לבחור טוב טוב את מקום הלינה שלכם. מבחר המלונות, עם כוכבים ומחירים שונים, הוא עצום. כמו בכל מקום יש לחפש את המחיר המתאים לכם שהוא האטרקטיבי ביותר ביחס לחבילה המוצעת ולשים לב למיקום! המלון.
ישנם אזורים על רצועת הים הארוכה הזו שהם סוערים מאוד מבחינת המים. הכי מבאס זה אם המלון שבחרתם יושב בול על מים שהם בגדר לראותם בלבד, שזה כמובן מה שקרה לנו (טירונים שכמותנו) בסיבוב הראשון. אם אתם שואלים אותי עדיף לרדת דרומה יותר לאזור ריברה מאיה, שהוא מעולה כי יש שונית ענקית מול קו החוף שמתפקדת כמו שובר גלים טבעי עם בונוס של שנורקלים.
2. אוכל: אם טעיתם (גם זה קורה) ולא לקחתם הכול כלול אז אל תאכלו באזורי התיירות כי זה משחטה של ארנקים! וגם לא צריך כי האוכל של המקומיים טעים וזול מאוד.
3. רכב: לדעתי חובה רכב שכור. כאמור הנהיגה קלה, המקומיים ידידותיים ובסופו של טיול זה גם יהיה יותר כלכלי.
4. מיתוס: אם אתם לא סטודנטים בספרינג ברייק מקולג' אמריקאי מפונפן, אין לכם ממש מה לעשות בקנקון עצמה. אפשר לדלג. מדובר ברצועת חוף מלאכותית עמוסת מלונות וזהו. העיר עצמה מכוערת להפליא ובשוק הדוכנים המפורסם שלה יש הכל חוץ מאותנטיות או מחירים טובים. את המועדון המפורסם קוקו בונגו תוכלו לפגוש גם בפלאיה דל כרמן, אז בואו.
ועדיין, אם אתם מתעקשים על אזור קנקון אז בסדר לא צריך להתעצבן רק עדיף לכוון למלון בחלק הצפוני ביותר של רצועת המלונות, היכן שקו החוף יוצר מפרץ עם פנים היבשת, ככה תוכלו גם לשחות בים. מלון האינטרקונטיננטל הכי יפה ויש לו חוף מופלא.
זהו. אם שרדתם עד כאן אז דעו שיש לי המלצות חמות לשילוב ביקור בלתי נשכח של שלושה לילות במקסיקו סיטי (פשוט שירי העורכת אמרה לי לא להאריך. ויש שם גם היילייטס באינסטגרם לשמירת מיקומים במפות שלכם).
נחתך בעריכה וחזר: מה עושים במקסיקו סיטי?
תראו, כנראה שלא הייתי בוחרת בלוקיישן הזה כיעד לחופשה השנתית שלי, ותכל'ס, מקווה שמקסיקו סיטי לא שומעת, אבל נראה לי שכל מי שנמצא פה - קצת בדרך למקום אחר. יחד עם זאת, נגיד שאתם בדרך לקנקון או לקאבו אההא, אל תאמרו צער. להפך! תנו פה שני לילות כי מסתבר שנחמד פה לאללה.
אני למשל גררתי את מאיר בעלי ל-72 שעות בגין עבודה. הוא הסכים כי הוא אוהב אותי יותר ויותר מדי יום, כבר 20 שנה וגם כי שיקרתי לו שבטוח נקבל שדרוג לביזנס בטיסות. מפה לשם נחתנו בעיר של 24 מיליון תושבים ואותו מספר של דוכני טורטיה פר בן אדם. וכמובן שגם לנו אמרו ששודדים פה ברחובות.
חצי שעה הספיקה לי להכריז ש"בכלל לא מסוכן פה, אשכרה יכולתי לבוא לבד", בעיקר הודות לטריליון שוטרים ושוטרות שעומדים בכל פינה עם אפודי ימ"מ ומבט של: תדליקו אותנו, נראה אתכם! אחרי כמה שעות הפסקתי להחזיק את התיק חזק חזק, גם כי נרדמו לי האצבעות אבל בעיקר כי הבנתי שאם בכל זאת יבוא שודד הוא בטח יבקש ממני רשות קודם ויתנצל יפה אחרי שיגנוב את ה-400 פזו העלובים שנשארו לי בכיס אחרי שטחנתי צ'פס סגול מרובע בטעם כבד אווז. ויש עוד מלא טעמים!
בשלושה ימים גילינו שהפקקים מתחילים בשבע בבוקר ונגמרים בשבע בבוקר למחרת, והחלטנו ש-נהיגה צמודה צמודה מדי לאוטו מימין וגם משמאל- זה הספורט הלאומי שלהם. כולם נוהגים מהר כאילו אכלו חלפיניו לארוחת בוקר. כנראה כי הם באמת אכלו חלפיניו לארוחת בוקר.
אפרופו אוכל, ארוחת צהריים בשרית זוגית עלתה לנו 40 שקלים. וזה אחרי שהסתבכנו עם גוגל טרנסלייט, התייאשנו ופשוט הזמנו את "עמוד 3" בתפריט. ואז, שבעים וטובי לב הלכנו לחפש קצת תרבות, ומה מסתבר?! עלות כניסה ממוצעת למוזיאון - 15 שקלים.
כאילו מה, אין להם ארנונה על הראש? לא צריך לשלם ל-500 השומרים שפזורים פה מכל עבר ולכל אלה שמנקים את האובליסקים העצומים האלה מהאבק שהצטבר עליהם 1,800 שנה? וכאילו זה לא מספיק אז גם יש איזה 30 מוזיאונים שווים לבחור מהם, זה לעניין? בסוף נכנסנו למוזיאון הלאומי לאנטרופולוגיה ועמדנו פנים אל פנים עם אבן השמש. היה מרגש. או שזה החריף מהצהריים. לא ברור.
בעודי נפעמת מאבן השמש, הסתבר לי שהיא נמשתה מאתר ארכיאולוגי מדהים חובה חובה חובה, כולה שעה נסיעה מהעיר, משהו עם פירמידות. עשינו בירור קצר במלון הפלצני שלנו, אמרו לנו - 'בטח יש סיור כזה, 240 דולר לאדם ואתם שם'. שאלתי אם זה במסוק וכולל הופעה של אלוויס? אמרו שלא. אז מאיר הנסיך נכנס לאינטרנט וסגר ב-38 דולר לאדם. פרנציפ!
למחרת בשש בבוקר עלינו על אוטובוס עם עוד 20 תיירים נלהבים שחצי מהם לא שמעו על ישראל ויחד הגענו אל האימפריה המטורפת שהייתה פה. ולמרות שהקריבו קורבנות אדם לאלים הכי קולים - האימפריה קרסה. אולי אם היו מגישים לאלים קוסקוס וספינג' זה היה נגמר אחרת, אבל זו סתם תיאוריה שהמצאתי הרגע כי אני קצת רעבה, לא משהו מדעי.
בעודי מטפסת מיליון וחצי מדרגות לראש פירמידת השמש (מאיר נשאר למטה ונישנש אימפנדאס שהבאנו לשעת חירום) חשבתי לעצמי שזה שיעור מופלא בפרופורציות וצניעות. אז סעו לשם אם בא לכם מחשבות יפות כאלה.
עוד כמה פרנציפים חשובים על מקסיקו סיטי:
התנועה בעיר - רק ב-Uber. העלויות מגוחכות ואין סיבה לנסוע בדרך אחרת.
אזורים מומלצים בעיר לטיולים:
CENTRO HISTÓRICO הוא אזור הכיכר המרכזית: Plaza de la Constitución / Zocalo.
כל האזור של שדרות La Reforma - שם נמצאת הכיכר עם מלאך העצמאות המוזהב ועד לנקודה שבה השדרה מתחברת לפארק המרהיב והענק: Bosque de Chapultepec - נמצאים חצי מהמוזיאונים השווים, אגם מקסים פלוס גן חיות בתוך הפארק. זה גם אזור מצויין למצא מלון ויש אופציות ורמות מחיר שונות.
אזור Plaza La Rosa - מלא מסעדות אותנטיות, בתי קפה פלוס מלכודות תיירים עמוסות בסומבררו, אבל בקטע מגניב.
והמקום החביב מכולם שגילינו ממש במקרה: רובע POLANCO. נראה כאילו גנבו אותו מארצות הברית ויש מצב שבגלל זה טראמפ רוצה לבנות חומה. דביל.
זהו. לא יודעת איך אחזור לחיי אחרי ששלושה ימים קראו לי סניורה כהן. לסיכום, המקסיקנים הם עם חמוד למדי, תאמינו לי האמריקאים סתם מלכלכים עליהם. יאללה, אנחנו בדרך הביתה...
לעוד המלצות על טיול במקסיקו ובעוד כ-90 מדינות, לא כולל המלצות על טיולים בארץ - היכנסו לעמוד האינסטגרם של ליאת כהן רביב.
