הצצה לחיים של בני שבט המאיה האחרונים
(קרדיט: Jovany Grande)
אני יושבת מול השמאן הקשיש בבית האלים - המקום שבו נערכים טקסי הפולחן, וממתינה בציפייה לתחילת הטקס שנועד לברך אותי על ידי האלים. דון אנטוניו, שלדברי בני השבט, כבר נושק לגיל מאה - מרים את הקונכייה אל פיו ונושף בה, מזמן את האלים לרדת ולקבל את המנחה המוצעת להם.
לכל אל יש קערה מחרס (God pot) עם פני האל הרלוונטי עליה. דון אנטוניו מניח בכל אחת מהן גושי קטורת עשויים שרף מעצי האורן. הוא מתחיל בשירת מזמורי תפילה עתיקים, בזמן שהוא מבעיר את הקטורת ומעביר מעליה עלים. לאחר מכן הוא מברך אותי בעלים אלו, מעביר אותם שוב ושוב מעל ראשי וכתפיי, ואז מעניק לי אותם כסגולה לברכה.
טקס ברכת האלים של רוית חבשוש בשבט בני המאיה במקסיקו
(קרדיט: רוית חבשוש)
מדינת צ'יאפס, אחת מ-31 המדינות שמרכיבות את מקסיקו, היא יהלום ירוק בפינה הדרומית ביותר במדינה ולמרות היותה אחת המדינות העניות במקסיקו, היא מציעה עושר תרבותי אדיר משום שחיים בה ריכוזים גדולים של ילידים גאים מבני המאיה.
הגעתי לכאן לראשונה בשנת 2005 ובביקור בעיר ההררית סן כריסטובל דה לאס קסאס, נחשפתי לסיפורה היוצא דופן של טרודי בלום. אנתרופולוגית וצלמת נועזת שהגיעה לכאן מאירופה בשנות ה-40 ותיעדה את שבטי הילידים ביערות הגשם במשך חמישה עשורים.
20 צפייה בגלריה
בעקבות טרודי בלום: הביקור השני של רוית חבשוש בשבט החבוי במקסיקו
(צילום רחפן: Jovany Grande)
טרודי רקמה עם בני הלקנדון קשרים קרובים וארוכי שנים, ובייחוד עם המנהיג המיתולוגי, צ'אן קין וייחו, אשר הפך לחברה הקרוב במשך חצי מאה. יחד, הם נלחמו בכריתת היערות המאסיבית למען שימור יער הגשם, ביתם של בני הלקנדון, מאבק שנמשך עד מותה בשנת 1993.
אישיותה ההרפתקנית וקשריה הקרובים והאותנטיים עם הילידים הסעירו את דמיוני ומילאו אותי השראה. מבלי לדעת ניטעו בי אז הזרעים אשר הביאו אותי לעסוק שנים אחר כך באותו התחום, לערוך לבדי מסעות הרפתקניים בעולם לתעד שבטים נידחים ומסורות שהולכות ונעלמות מן העולם.
20 צפייה בגלריה
חבשושית במסע אחר בעקבות טרודי. עם שמאן בשבטי האיגורוט, בפיליפינים
(צילום: רוית חבשוש)
השנה, 16 שנים מאוחר יותר, החלטתי לחזור אל צ'יאפס כדי להמשיך את פועלה של טרודי הנועזת. אני נכנסת לבדי אל עומק הג'ונגלים, כדי למצוא ולתעד את צאצאיו של צאן קין וייאחו, בני המאיה האחרונים שעדיין חיים כאבות אבותיהם בג'ונגל הלקנדון.
ההגעה לכאן לא היתה פשוטה. ידעתי שאני צריכה לנסוע אל העיר הקרובה ביותר, ומשם, כתרמילאית נטולת רכב, להגיע באופן עצמאי אל הכפר הנמצא בעומק הג'ונגל. לאחר נסיעה מטלטלת בת מספר שעות בקולקטיבו, התחבורה הציבורית בצ'יאפס, הגעתי אל הטרמינל, ואז חלקתי נסיעה עם מספר מקומיים עד הכפר האחרון.
מכאן היה עליי להמשיך עצמאית. בלית ברירה, התחלתי ללכת בדרך העפר הנכנסת אל הג'ונגל - מקווה לטוב, ואכן התמזל מזלי ואחרי כשעה עצר לי טנדר שעשה את דרכו אל הכפר. את החלק הזה של הנסיעה עשיתי בארגז של אותו טנדר, כשהוא מטלטל מצד לצד בדרך העפר, וכך גם אני.
מי אתם - בני הלקנדון?
מדובר בשילוב של קבוצות מאיה שונות שחיו בשפלת צ'יאפס בסוף המאה ה-18, עד להגעת השלטון הקולוניאלי הספרדי. כאשר אלו דחקו בהם להתנצר, הם העדיפו להימנע מעימותים ונסוגו אל יערות הגשם הסבוכים, שם הם חיים בבידוד עד היום, בכפרים קטנים בעומק הג'ונגל.
מבין כל שבטי המאיה, בני לקנדון הם היחידים שמעולם לא נכנעו לשליטה ספרדית ושמרו על נאמנות למסורת, כשהם ממשיכים לסגוד לאלי המאיה הקדומים. למרות שבמשך השנים הם שכחו הרבה מהמסורות הדתיות שלהם, הם עדיין מאמינים אדוקים עם קשר חזק לעולם העל-טבעי.
הם מכונים Hach Winik, שמשמעותו בשפת המאיה: "אנשים טהורים". הטבע הוא הדת שלהם מזה מאות שנים, וכל אלמנט בחייהם מחפש הרמוניה והתקרבות לטבע: החל באופן שבו הם לבושים, צורכים את מזונם, מתנהלים זה עם זה ושאר אורחות חייהם.
הם חיים בעומק הגונג'ל, משולבים בו בהרמוניה ומתקיימים באופן עצמאי ממה שהטבע עצמו מספק, כשהם לוקחים רק את הדרוש לקיומם. הם נמנעים מעישון ושתיית אלכוהול והגברים לבושים בטוניקות בהירות, מגדלים את שיערם והולכים יחפים או בכפכפים.
הם אנשים עדינים ושוחרי שלום, והקשר שלהם עם העולם החיצון מנוהל באופן מבוקר כדי להגן על מסורותיהם ולעכב שינויים חיצוניים. מסיבה זו הם נאלצים להתנהל באופן עצמאי לחלוטין, ראשי המשפחות בוחרים בעצמם את הצ'יף והמועצה, אשר מתכנסת אחת לחודש לפתור את בעיות הקהילה. זוהי חברה שוויונית המכבדת את כל חבריה.
לחיות בתוך השבט הוותיק
כשאני מגיעה לכפר, שדרך העפר חוצה אותו לכל אורכו, נראה שהוא נטוש מאדם. מדי פעם אני רואה אנשים חומקים בצמחייה או הולכים על השביל, אבל כשהם רואים אותי הם נעלמים בבתים, שומרים על פרטיותם בקנאות.
מה שמציל אותי הוא שלט המסעדה - היחידה בכפר אגב, שם מקבל את פניי בחיוך ביישן - דון קין גרסיה, בנו הצעיר ביותר של המנהיג המיתולוגי צ'אן קין וייחו!
מלבד מסעדה, הוא מציע לינה בבקתה הסמוכה לבית המשפחה. הבקתה ממוקמת בלב צמחייה עם נהר מפכפך בצידה ומעניקה חוויה פסטורלית קסומה. הדבר היחיד שהעיב על השמחה היא העובדה שהשירותים והמקלחת (ובה מים קרים בלבד) נמצאים בצריפים נפרדים מעבר לנחל.
עכשיו דמיינו את עצמכם הולכים באמצע הלילה, בחושך מוחלט לשירותים, כשקולות הג'ונגל מלווים אתכם בדרככם. אבל החיים לצד המשפחה המורחבת שחיה יחדיו, לצד חיות המשק: כלבים תרנגולות, חזירים - היו חוויה מקסימה שלא הייתי מוותרת עליה לרגע.
20 צפייה בגלריה
צ'אן קין צ'אנוק המכונה פפה, מתמחה בהכנת קשתות וחיצים לצייד, מחומרים שהוא מלקט מהטבע
(צילום: רוית חבשוש)
את הימים הבאים אני מעבירה בתיעוד חברי הקהילה השונים ואורחות חייהם, וזאת בתיאום עם הקואופרטיב שהם הקימו, המרכז עבור כל חברי הקהילה את פעילות מרכז התיירות האקולוגית.
שומרי הג'ונגל וחלחול התרבות המערבית
כריתת היערות המסיבית, שהחלה מאמצע המאה ה-20, בחסות ממשלת מקסיקו, מעמידה את קיומם בסכנה. במהלך 70 השנים האחרונות, פונו ונשרפו כשני שליש מיערות הגשם המקוריים, אשר הומרו לשדות תירס ואדמות מרעה לבקר עבור 300 אלף חקלאים וחוואים נטולי אדמות שנדדו לשם ממקום אחר, וכעת החלו לנגוס בשולי הג'ונגל. יערות הגשם נותרו רק בהרים ובצוקים הבלתי נגישים, שם מרוכזים בני הלקנדון.
עם זאת, יש תקווה. בשנת 1998, התיר החוק המקסיקני לקהילות לקנדון להכריז על אדמותיהן כשטחי שימור של צמחייה ובעלי חיים ובני הלקנדון ניצלו את ההזדמנות, והעניקו לעצמם את הסמכות החוקית והמוסרית כשומרי הג'ונגל. אחת מהדרכים לשמירה על היער היא פיתוח תיירות אקולוגית, המלמדת ומשתפת את אורחות חייהם עם העולם.
20 צפייה בגלריה
מריה קו היא אשתו הרביעית של המנהיג המיתולוגי צאן קין וייחו. היא עדיין עונדת את הקישוט המסורתי על צמתה העשויה נוצות נדירות
(צילום: רוית חבשוש)
20 צפייה בגלריה
צ'אן קין הצעיר. רוב תושבי השבט הם צאצאיו של צ'אן קין וייאחו, ונושאים את שמו בגרסה כזו או אחרת
(צילום: רוית חבשוש)
בשנת 2002, הוקם מרכז התיירות האקולוגית שהוא קואופרטיב של הכפר. באמצעותו יכולים תיירים לערוך סיורים בג'ונגל, לבקר בלגונות ולהתפעל מהיופי המרשים של הטבע וכן, לצפות בטקסים של אנשי לקנדון וללמוד על תרבותם. זוהי הזדמנות עבור בני הלקנדון לשמר את היער, לנצל את משאביו ברי הקיימא ולהעביר את הידע והאהבה שלהם לטבע.
גם כיום השבט ממשיך לתחזק את היער ונלחם על שימורו במקביל לניסיון לשמר את המורשת המפוארת שלהם. למרות שהם עדיין נחשבים מסורתיים למדי באורח חייהם, התרבות המודרנית מחלחלת אט-אט ומתחילה לשנות את דרכיהם לנצח.
כמעט לכל הצעירים יש טלפונים סלולריים, ולמרות הגישה הרעועה לרשת האינטרנט, ההשפעות החיצוניות משפיעות על חיי היומיום שלהם וגישתם לחיים. הצעירים קיצצו את שערם הארוך וזנחו את הטוניקות הלבנות לטובת בגדים מודרניים. כנסיות הוקמו בכפר ונראה כי אורח החיים המסורתי עתיד להיכחד בקרוב.
"כשהג'ונגל ייכחד יתחיל סוף העולם"
מדור לדור, מאב לבן במשך דורות ומאות שנים מעבירים הלקנדונים את אמונותיהם בעל פה. בכפר נהא נותר דון אנטוניו - השמאן האחרון, המנהיג הרוחני והמרפא בעל הידע הנדיר. אך עם מותו הקרב כל המידע עתיד להיעלם שכן הוא האחרון שיודע לבצע את הטקסים העתיקים, ואין לו ממשיך.
אני מראה לו במכשיר הנייד שלי את תמונתו, אשר צולמה על ידי טרודי לפני יותר מחצי מאה. זו הפעם הראשונה שהוא זוכה לראות את עצמו כבחור צעיר, והוא מתרגש עד דמעות.
"אלו היו זמנים אחרים, פשוטים ותמימים יותר. כיום המסורת הולכת ונעלמת, ואף אחד לא רוצה להמשיך אותה", הוא אומר בצער. אנחנו מצטלמים יחד למזכרת, ואני יודעת שככל הנראה לא אזכה לראות אותו שוב.
אני נזכרת בציטוט של צ'אן קין וייחו, המנהיג המיתולוגי של הלקנדון – "אלוהי כל האלים ברא את השמיים ואת הג'ונגל. בשמיים הוא נטע כוכבים ובג'ונגל נטע עצים. שורשיהם הם אחד. זו הסיבה שכאשר עץ נופל, נופל גם כוכב בשמיים", ומבינה את כוונתו. שורשי כל היצורים החיים קשורים זה בזה. באותו אופן גם מסורת "האנשים הטהורים" ויערות הגשם כרוכים זה בזה. הטרגדיה היא שברגע שאחד מהם ייכחד – ייעלם גם השני. וכאשר הג'ונגל ייכחד, ומורשת "האנשים הטהורים" תיעלם - יתחיל קיצו של העולם.
רוית חבשוש ("חבשושית מחברת בין תרבויות") היא צלמת גיאוגרפית מבית "מסע אחר", אנתרופולוגית הרפתקנית ומרצה חווייתית על תרבויות, המתעדת את החיים האותנטיים בגובה העיניים. לעוד טיולים ומסעות של "חבשושית" היכנסו לאתר "מסע מופלא".
