"הטיול הזה היה משהו אחר לגמרי מכל מה שחווינו עד היום. זה לא דומה לשום דבר שעשינו בעבר. מונגוליה היא מקום כל כך שונה, הרגשת שאנחנו יוצאים למסע אחורה בזמן, למקום שבו החיים קשורים בטבע באופן ישיר ובלתי אמצעי" – שני פינאלי ובר שלגי חזרו לאחרונה מטיול קשוח של 34 ימים בדרכים הקשות של מונגוליה, וחלקו איתנו את חוויותיהם.
המסע שלנו במונגוליה
(קרדיט: Instagram / barandshany@)
לטיול במונגוליה שני ובר הגיעו לאחר חודשים ארוכים של טיול תרמילים מפנק בדרום קוריאה, יפן ותאילנד. בתשובה לשאלה אם מונגוליה שונה באופייה מארצות המזרח הרחוק המוכרות, שני התחילה לצחוק ובר לקח נשימה ארוכה. "הטיול הזה היה בדיוק ההפך", אמר בר, "הוא הצריך מאיתנו להקריב את כל הנוחות שהתרגלנו אליה ולהתמודד עם קשיים פיזיים, נפשיים ומנטליים.
אחד היעדים הפופולריים בקרב מטיילים במדינה האסיאתית הוא מדבר גובי המפורסם, המשתרע על פני דרום מונגוליה וצפון סין. זהו המדבר החמישי בגודלו בעולם. "התחלנו את הטיול במדבר גובי", סיפרה שני. "זו הייתה חוויה ראשונה, מהממת ועוצרת נשימה. הנופים של המדבר הזה, עם הדיונות הענקיות שלו, לא דומים לשום דבר שראינו. כל הימים הראשונים הוקדשו ללמידה איך להתמודד עם המדבר הפראי הזה. יש המון נוודים שמקימים גרים (אוהלים מונגוליים – א"ק) בכל מקום וממש חיים מהטבע – מהאוכל ועד לציוד המחיה הבסיסי. הם חיים בצורה כל כך אחרת ממה שאנחנו רגילים לה".
בר הוסיף כי מה שהפתיע אותו במיוחד היה הניתוק המוחלט מהציוויליזציה המוכרת. "אין כאן הרבה כפרים, אין אינטרנט, ובקושי יש חשמל. כל הדברים האלה שאנחנו רגילים לקחת כמובן מאליו, לא היו קיימים שם. היה לנו קשה במיוחד בהתחלה, כי לא היה ברור איך נשרוד את השהייה בתנאים הקשים האלה, אבל עם הזמן למדנו להסתגל".
מטיילים רבים במונגוליה מעדיפים להתכנס לקבוצות של שישה ולשכור ואן עם נהג מקומי. בחירת הרכב הצוות והחיבור בין אנשים שונים ומשונים במשך שבועות ארוכים בתוך חלל צר כמו צוללת הוא חוויה מורכבת בפני עצמה שלא מתאימה לכולם.
שני ובר יצאו לטיול עם ארבעה חברים נוספים, כולם מטיילים מנוסים. "אנחנו שישה חברים שמכירים טוב אחד את השני. ידענו מראש שזה לא הולך להיות קל. כל יום היה מלא באתגרים, אבל זה בדיוק מה שחיפשנו בטיול הזה – משהו שידחוף אותנו לקצה".
הקבוצה נסעה יחד ברכב לטייל בשעות היום, ובכל לילה התמקמו ללינה בגרים של המקומיים או הקימו אוהלים בשטח. "הייתה לנו הזדמנות לישון עם משפחות נוודים בכל רחבי מונגוליה", סיפרה שני. "הם אירחו אותנו באוהלים שלהם, והכינו לנו אוכל מונגולי מסורתי, שברובו מבוסס על חלב יאק. אכלנו כל מיני מאכלים שהם מכינים בעצמם, כמו יוגורטים מותססים, גבינות יבשות, וגם שתינו תה שמוסיפים לו חמאה ומלח".
על אף החוויה האותנטית, שני הודתה שלא כל האוכל המונגולי המסורתי היה לטעמם. "האוכל לא תמיד היה הכי טעים, זה טעם חייתי מאוד, שונה ממה שאנחנו רגילים אליו. אבל רצינו לחוות את התרבות כמו שהיא, וזה חלק מזה. ארוחת הערב המשפחתית המבוססת על חלב יאק הייתה חוויה, מזל שאחד החברים בקבוצה אהב באופן מפתיע את היוגורט המקומי והיינו מגניבים לו צלחות לנקות.
השיחות עם שני ובר לא יכלו להתנהל בלי לשאול על התנאים הקשים. "השירותים שם זה משהו שאתה חייב להתרגל אליו," צחקה שני. "בכפרים הקטנים יש שירותים של בור ברצפה, וכשישנים בטבע – אז פשוט משתמשים בשטח הפתוח. זה הופך מהר מאוד להיות הנורמה. הבעיה הרצינית הייתה המחסור במקלחות".
למזלם של חבורת ההרפתקנים הצעירה, הנהג המקומי גילה להם על סצנת מקלחות ציבוריות בכפרים תמורת תשלום סמלי. "המקלחות הציבוריות האלה היו הפתרון היחיד להרבה מאיתנו. תמורת כחמישה שקלים אפשר להיכנס ולהתקלח, וזה היה שדרוג. היו קבוצות אחרות של תיירים מרחבי העולם שפגשנו במהלך הדרך שלא ידעו על הקיום של המקלחות האלה, והם פשוט לא התקלחו במשך כל הימים. אנחנו השתדלנו להתקלח כל שלושה-ארבעה ימים לפחות, וזה ממש לא היה קל, אבל היה הכרחי".
לשני ובר היה גם אתגר נוסף. "הטיול חיזק אותנו כזוג", סיפר בר. "הקשר שלנו מאוד התחזק בטיול, בהיכרות אחד עם השנייה ובתקשורת. היינו צריכים ללמוד להסתדר אחד עם השני גם ברגעים קשים. שני הוסיפה: "זה טיול שאולי לא יתאים לכולן, כי הוא מצריך להיות פתוח ולהתמודד עם סיטואציות קשות על אמת. אבל אם את מוכנה לכך ויש תקשורת טובה ואהבה, זה יכול להיות אחד הדברים הכי מרגשים שחווית".
אחד מרגעי השיא של הטיול של שני ובר במונגוליה היה המסע אל שבט איילי הצפון, שבט נוודי שחי באזורים הקפואים של צפון מונגוליה, שם הם רועים עדרי איילים. שני: "המסע לשם היה אתגר רציני. רכבנו שישה ימים על סוסים, עשר שעות ביום, כדי להגיע אליהם. זה היה כואב מאוד, במיוחד למי שלא רגיל לרכיבה ממושכת, אבל זה היה שווה כל רגע. ברגע שהגענו לשם, התקבלנו בחום על ידי המשפחה שחיה באזור. הם לקחו אותנו לחלוב איילים, והכינו לנו לחם ותה מהחלב שלהם, זה היה התה הכי טעים ששתינו בכל מונגוליה".
בר: "המפגש עם השבטים בצפון היה מדהים. ישנים איתם באוהלי טיפי ורואים את חיי היום-יום שלהם מקרוב. זו חוויה שמעטים יכולים לחוות. הם חיים בתנאים קשים מאוד, בקור בלתי נסבל, ומצליחים לשמור על מסורות עתיקות של נדידה ותחזוקת עדרי איילים".
מונגוליה היא ארץ ענקית ונסיעות ארוכות ומתישות הן חלק בלתי נפרד מטיול עומק רציני. במערב מונגוליה בר ושני חוו מפגש מרגש עם משפחה מהמיעוט הקזחי שמגדלת עיטים זהובים למטרות ציד. "הם צדים בעזרת העיטים ארנבות, שועלים ומרמיטות", סיפר בר בקול מהורהר. "העיטים האלה הם חלק בלתי נפרד מהחיים שלהם. הם מאמנים אותם במשך שנים לצוד עבורם, וזה היה מרשים בטירוף לראות את הציפורים האלה בפעולה. יש שם תיירות שמנצלת את הציד הזה לצורכי בידור, אבל עבור המשפחות הקזחיות זו דרך חיים אמיתית".
הציד האכזרי באמצעות חיית בר מאולפת עורר מחשבות אצל זוג הישראלים. "זה היה קצת עצוב לראות את הציפורים הללו בשבי, אבל חשוב לזכור שזו מסורת של מאות שנים, והיא חלק מהחיים שלהם. בקיץ הם מציגים את היכולות של העיטים לתיירים, ובחורף הם ממש משתמשים בהם לציד כדי לשרוד את התנאים הקשים".
על דבר אחד אין ויכוח, זה לא טיול שמתאים לכל אחד. "זה טיול לאנשים שאוהבים הרפתקות, מוכנים לוותר על הנוחות ולחוות תרבות שונה בצורה הכי אותנטית שיש", אמרה שני. "צריך גם להיות מוכנים לכך שלא תמיד יהיה אוכל טעים ולא תמיד יהיה מקום טוב לישון בו. חשוב גם שתהיה כימיה טובה עם האנשים שאיתם יוצאים למסע, כי זה יכול לגבש או להרוס קבוצות".
בר הוסיף: "יש מטיילים שמגיעים לשם ונשברים באמצע הדרך, יש קבוצות שמתפצלות וטיולים שנהרסים בגלל חוסר תקשורת. זה לא פשוט לשהות כל כך הרבה זמן ברכב קטן עם עוד אנשים, אבל אצלנו היה מזל – הכרנו טוב אחד את השני מראש, והצלחנו לעבור את זה ביחד".
לאחר הטיול במונגוליה, שני ובר לא מתכוונים לעצור. "אנחנו עכשיו בצפון הודו ומפה נעבור לנפאל, והכיוון משם הוא הפיליפינים", אמר בר. "בסוף אוקטובר 2025 אנחנו מתכננים להתחיל ללמוד בישראל: אני אלמד מדעי המחשב ושני מתכננת ללמוד הנדסה ביו-רפואית. אנחנו מאוד מתרגשים לקראת זה".
טיפים לטיול במונגוליה
- מי שרוצה להיות בקשר קבוע עם הבית, צריך להביא מהארץ מכשיר טלפון לווייני.
- כדאי מאוד להביא בקבוק עם פילטר כדי שיהיה אפשר לשתות מים נקיים מהנהרות.
- כשמוציאים סכומים גדולים של כסף, עדיף להוציא מהבנק ולא לשלם עמלה גבוהה בכספומטים.
- רוב הטיסות ל מונגוליה מגיעות מסין, דרום קוריאה ורוסיה. ישראלים מקבלים בכנסיה ויזה של 30 יום.
- בעיר הבירה אולן בטור יש סוכנויות נסיעות רבות שמארגנות את השכרת כלי הרכב והמדריכים ועוזרות לסגור את המסלול הכי טוב בהתאם למשך הטיול. שני ובר ממליצים על "גולדן גובי", זו הסוכנות שהם טיילו דרכה.
- הזוג הישראלי ממליץ גם על Mushroom community - מסעדה עם אוכל מערבי מעולה, וגם על Khaan buuz - מסעדה מקומית שפתוחה 24/7.
מה אוכלים?
האוכל המונגולי לתייר המערבי הוא חוויה קולינרית רדיקלית ללא כל ספק, אולם הטעמים וחומרי הגלם המרכיבים את המנות המסורתיות לא תמיד מתאימים ולא בהכרח טעימים לכל אחד. מומלץ לנסות ולטעום כמה שיותר מאכלים ומשקאות מכל הסוגים והמינים ולמצוא בשאיפה ובתקווה את מה שאוהבים. לכן שני ובר הכינו לכם רשימה של מאכלים מונגוליים מסורתיים עם הסברים קצרים לכל אחד:
בוז (Buuz): כיסוני בשר מאודים ממולאים בדרך כלל בבשר כבש או בשר בקר, ולעיתים גם עם ירקות. הם פופולריים במיוחד במהלך חגים ואירועים משפחתיים.
חולוד (Khuushuur): סוג של פנקייק או טורטייה מטוגנת ממולאת בבשר, בדרך כלל בשר כבש או בקר. החולוד פריך מבחוץ ורך מבפנים, ומהווה חטיף פופולרי.
הוט פן (Hot Pot): מרק בישול עצמי שבו מבשלים בשר וירקות בטמפ' גבוהה. מדובר בחוויה חברתית, בה כולם מתכנסים סביב השולחן ומבשלים יחד.
טה צ'אי (Tea with Milk): תה שמבושל עם חלב, לעיתים עם תוספות כמו חמאה ומלח. זהו משקה יומיומי שמלווה את המונגולים בכל ארוחה.
איירן (Airag): חלב תסס של סוסה, שמוגש בדרך כלל במיכלים מיוחדים. זהו משקה אלכוהולי קל, בעל טעם חמוץ ומיוחד, שמכיל הרבה חומרים מזינים.
בולוד (Boodog): בשר (בדרך כלל כבש או עיזים) שמבושל בתהליך מסורתי, שבו הבשר ממולא במרכיבים שונים ומבושל בתוך עור החיה. מדובר בחוויה קולינרית שמתקיימת לעיתים במהלך חגים.
יוגורט יאק (Yogurt): יוגורט תוצרת בית המיוצר מחלב יאק. טעם המוצר עשוי להיות חזק ומיוחד, והוא מהווה מקור חשוב לחלבון עבור המקומיים.
נארח (Naruul): סוג של דייסת אורז או חיטה מבושלת, שמוגשת לעיתים קרובות עם חלב, שמן או חמאה. זהו מאכל בסיסי וטעים שמוגש לארוחות בוקר.
צ'ימק (Chimak): סוג של פשטידה או לחם שמבושל על אבן חמה. זהו מאכל מסורתי שמכינים בעיקר במהלך חגים ובאירועים משפחתיים.
באור (Baar): עוגיות מסורתיות, לעיתים ממולאות בקטניות או אגוזים. זהו חטיף שמוגש לרוב באירועים חברתיים ומסיבות.
