בחודש שעבר זכינו לחוות את אחת מתופעות הטבע המדהימות ביותר – הזוהר הצפוני, במופע בלתי נשכח, במקום מאוד בלתי צפוי.
כמידי שנה אני מדריך את סדנת צילום באיי פארו ובשלב ההכנה אני תמיד מציין שאמנם יש סיכוי מסוים שנראה את הזוהר הצפוני - האורורה, אך הסיכוי הוא די קלוש וממש לא כדאי לצפות לזה. הן בגלל מיקומם של האיים בכדור הארץ וקו הרוחב היחסית נמוך שלהם (מחוץ לחוג הקוטב הצפוני) מה שגורם לזוהר להיות חלש עד מאוד, והן בגלל שכמעט תמיד השמיים באיי פארו גדושים בעננים בחודשים בהם הלילה חשוך מספיק בשביל לצפות בתופעה. השנה, זכינו להפתעה.
זוהר הקוטב הוא מופע מיוחד של שלל אורות צבעוניים המרצדים בשמי הלילה. הזוהר בדרך כלל נצפה יותר בחלקו הצפוני והמיושב של כדור הארץ, בסמיכות לקוטב הצפוני, ולכן נפוץ בשמו "הזוהר הצפוני", אך הוא מתרחש גם לא מעט בקוטב הדרומי, אך מתועד פחות.
אותם אורות שמיימיים הינם בעצם רגע ההתנגשות של חלקיקים טעונים הנפלטים מהשמש ועושים דרכם לכדור הארץ על גבי רוח סולארית, כאשר הם פוגשים את האטמוספרה של כדור הארץ המכילה בין השאר חמצן, מימן וחנקן. אותה התנגשות יוצרת תגובה אנרגטית שנראית בשמיים כאור צבעוני.
בדרך כלל הזוהר נצפה בצבע ירוק, אך כאשר פעילות השמש מוגברת במיוחד, יכולים גם להופיע אורות בצבע סגול, כחול, אדום וורוד, זאת כתלות בסוג החלקיקים המתנגשים. לדוגמה, מפגש עם אטומי חמצן יוצר אורות בגוונים ירוקים, מפגש עם אטומי מימן יוצר אורות אדומים ומפגש עם אטומי חנקן יוצר אורות סגולים ולעיתים כחולים.
הזוהר יכול גם להופיע בצורות שונות בשמיים כתלות בעוצמת וכיוון הפעילות הסולארית. המופע הנפוץ ביותר של הזוהר הוא כקשתות ענק לרוחבי השמיים. כאשר הפעילות הסולארית גוברת, הקשתות הופכות מובחנות יותר ומשנות צורתן באופן בלתי צפוי. הן יכולות להראות עגולות יותר ובעלות קימורים רבים יותר. מופע נוסף של הזוהר הינו של כתרים עגולים במרכז השמיים המקרינים רצועות זוהר אנכיות, זה קורה כאשר הפעילות עוצמתית במיוחד, כמו גם צורות של פסי זוהר אנכיים, צרים וצפופים המפמפמים בשמיים במחזה מרהיב. במהלך אותו לילה יוצא הדופן, זכינו לראות כמעט את כל תצורות הזוהר הצפוני המיוחד.
ישראלים רבים מצפינים בחודשי הסתיו והחורף החשוכים עד למדינות כמו איסלנד, גרינלנד, פינלנד ונורבגיה בין השאר, אך איי פארו אינה ידועה כיעד אליו נוסעים לצפות בזוהר.
איי פארו היא קבוצה של 18 איים השוכנים בצפון האוקיינוס האטלנטי, מתחת לאיסלנד ומעל לסקוטלנד. זרם הגולף שעובר ליד האיים הבתוליים מאפשר מזג אוויר יחסית נח בחלקים גדולים של השנה, מה שהופך את המקום ליעד נהדר שתופס תאוצה בקרב אוהבי הנופים המיוחדים, שוחרי הטבע המנותק וכמובן חובבי הצילום.
אחרי שחקרנו וצילמנו את פלאות האיים במשך כשבוע בין פיורדים עצומים, מפלים נסתרים, ליוותנים חמודים וצוקי ענק הנופלים לים, תכננו שהלילה האחרון יהיה למנוחה לקראת הטיסות חזרה ארצה, אך את ההפתעה הזו קיבלנו בחדווה רבה למרות טמפרטורה של מעלה וחצי בחוץ.
באותו הלילה כדור הארץ "נפגע" מענן פליטה מאסיבי שהגיע מהשמש ויצר סופה סולארית גיאומגנטית חזקה ומפתיעה בדרגת G2 (זה לא מעט) שגרמה למופע קסום של אורות מרצדים בשלל צבעים בשמי הלילה (ואף גרמה לבעיות תקשורת בחלקו הצפוני של כדור הארץ). זכינו לחוות ולצלם את האירוע המפעים הזה ללא הפסקה במהלך מספר שעות ואף יכלנו לעבור ממקום למקום כאשר כל פעם השמיים נראים אחרת. זו היתה אחת החוויות הזוהר המדהימות שראיתי, ודווקא במקום שבו הפוטנציאל לכך נמוך.
המומחים צופים שכמות הסופות הסולאריות הללו ומופעי זוהר צפוני בעקבותם רק ילכו ויגברו בשנים הקרובות עם כניסתנו לתוך מחזור פעילות גבוה של השמש (סולאר מקסימום), כך שאם תמיד רציתם לראות או לצלם את הזוהר הצפוני, השנים הקרובות הם הזמן לכך.
לצפות בתופעה החמקמקה של זוהר הקוטב זה דבר נפלא וממכר. להצליח גם לצלם את הזוהר זו לעיתים משימה לא קלה, אך התגמול בהצלחה גבוה במיוחד כאשר רואים את התוצאה במסך המצלמה.
כיום, ניתן לצלם את הזוהר בכל מצלמה וגם בטלפון, תחת מצב "לילה" או מצב "מקצועי".
10 טיפים לצילום הזוהר הצפוני
1. מיקום - כאמור, כדי לצפות בזוהר הצפוני יש להגיע לאזורים הצפוניים בכדור הארץ בהם ניתן לצפות בתופעה. מדינות כגון איסלנד, גרינלנד, פינלנד, נורבגיה, רוסיה, קנדה, אלסקה ולעיתים גם איי פארו.
2. תאורה – בדומה לצפייה בכוכבים או בשביל החלב, יש להיות במקום חשוך, הרחק מזיהום אור של ערים ויישובים. וכמובן שיש צורך בשמיים נקיים מעננים ע"מ שנוכל לראות את הזוהר ברקיע.
3. חצובה – כיוון שהלילה חשוך ויש להכניס הרבה אור לתוך חיישן המצלמה, מומלץ מאד להשתמש בחצובה ע"מ לקבל צילום יציב בו הפרטים ברורים וחדים בניגוד להחזקת המצלמה בידיים למשך מספר שניות. אם אין ברשותכם חצובה, ניתן להניח את המצלמה על גדר או אבן יציבה.
4. צמצם פתוח – אם במצלמה שברשותכם ניתן לשלוט במפתח הצמצם, יש לפתוח את הצמצם למצב הפתוח ביותר כך שכמות גדולה של אור תגיע אל החיישן מבעד לעדשה וזמן החשיפה יתקצר.
5. ISO גבוה – כוונו את רגישות החיישן במצלמה לערכים גבוהים ובכך תסייעו בקיצור משך זמן החשיפה והכנסת פרטים נוספים לתמונה. שימו לב שאתם מכירים את המצלמה שברשותכם ואת הקצה העליון של גבול רגישות החיישן.
6. זמן חשיפה – נתון זה מאד תלוי בעוצמת מופע הזוהר, אך יש לשאוף לזמן חשיפה קצר יחסית (בין 2 ל6 שניות) ע"מ לקלוט את תצורות הזוהר השונות מבלי שתיווצר מריחה אחת ירוקה בכל התמונה.
7. קומפוזיציה – אמנם הזוהר מופע מרשים בזכות עצמו, אך כמו בכל צילום רגיל גם כאן לקומפוזיציה ובניית התמונה חשיבות מכרעת בנראות הסופית של התמונה. אל תצלמו את השמיים לבדם, נסו להכניס אלמנטים נוספים מהמום בו אתם נמצאים (הר, נחל, עץ, מפל, דמות וכדו').
8. סוללה – טמפרטורה נמוכה בשילוב צילום חשיפות ארוכות עלול לפגוע משמעותית בחיי הסוללה של המצלמה או הטלפון שלכם. שימו לב שיש לכם סוללות נוספות או דרך להטעין אותן במקום.
9. RAW – אם יש לכם מצב RAW במצלמה – השתמשו בו ותהיה לכם גמישות רבה יותר בעריכת התמונה מאוחר יותר.
10. טבע – זכרו שאנחנו רק אורחים של הטבע. עלינו להשאיר ללא פגע וללא אשפה את המקומות בהם אנו מבקרים, לכבד את בעלי החיים המקומיים, להשאר בשבילים המסומנים, לכבד שטחים פרטיים ולנסות ללמוד ולהכיר את מערכות החיים השונות שמתרחשות סביבנו.