המרדף אחרי אורות הצפון ואורות הכוכבים באיסלנד: מדינת האי בצפון האוקיינוס האטלנטי היא יעד פופולרי עבור צלמים רבים, שיוצאים לטיולים נהדרים שמשלבים חוויה של צילום עם אור בלתי נגמר, שקיעות ארוכות, לילה עם זוהר צפוני וכוכבים וזריחות בלתי נשכחות. כל אלה הופכים את איסלנד למקום שניתן לצלם בו 24 שעות ביממה.
כצלם אסטרו ונוף אתה מבין שהאורות הכי יפים ביקום - כולל השקיעות, הזריחות, אורות הירח ואורות הכוכבים והגלקסיות בשמי הלילה - נראים טוב יותר בעין ונקלטים טוב יותר במצלמה במקומות חשוכים שבהם אין זיהום אור. רוב איסלנד היא חשוכה עם זיהום אור מינימלי, וניתן לראות טוב יותר את אורות הצפון ככל שחשוך יותר. אותה אנלוגיה זהה לצילומי אסטרו, שבהם רוצים לצלם עצמים מרוחקים כמו גלקסיית אנדרומדה או ערפילית אוריון. ככל שתלכו למקום חשוך יותר, כך תראו את אורות הכוכבים העמומים טוב יותר וכך התמונה תצא טובה יותר. וכאן מתחיל המרדף אחרי המקום החשוך והמושלם בזמן הטוב ביותר בחודש, כשאין ירח, כדי לראות את אורות הצפון בצורה הטובה והברורה ביותר בשמיים חשוכים.
כצלם נוף, שחוקר יעדים מרוחקים עם טבע פראי, ומדריך טיולי צילום, איסלנד הייתה יעד מרכזי עבורי. רציתי לנסות לתפוס את אורות הצפון יחד עם ערפילית אוריון, משהו שעדיין לא צולם בעבר, וזה היה אתגר צילומי מבחינתי להשתמש בטכנולוגיה הכי חדישה בצילום, ולשלב כמה פילטרים כדי לקבל מקסימום פרטים בתמונה אחת. צילמתי עם פילטרים של אסטרונומיה יחד עם מצלמה רגילה שעברה הסבה לאסטרו, כלומר קולטת יותר תדרים ממצלמה רגילה, כדי למקסם את הפרטים והצבעים שניתן לקבל עם כל הפרטים הנפלאים שיש בשמי הלילה.
בעבודתי אני מדריך טיולי צילום בפוטו-טור מסביב לעולם, עם משיכה אדירה לטבע, ומלמד צלמי נוף כיצד לשלב נוף ואסטרו, כדי להרחיב את האופק הצילומי שלהם ולגלות את סודות היקום בשמי הלילה - השמיים הם הכול, רק לא שחור. בשמי הלילה מסתתרים סודות חבויים של יקום נפלא וצבעוני, הכולל ענני גזים אדומים של תדרי מימן, צבירי כוכבים של חמצן וגלקסיות צבעוניות. לכל אחד מהעצמים הללו ניתן לשלב פילטר מיוחד אשר יקלוט אך ורק את התדרים של העצמים האלה עם האור שהם פולטים, ולשלב את זה לתמונה אחת מדויקת של היקום. רק צריך שמיים ללא עננים, מצלמה, עדשה, חצובה שיודעת לעקוב אחרי תנועת הכוכבים וידע מתאים בצילום - ובשמי הלילה.
יצאנו אם כן לאיסלנד כמה חברים צלמים מכל העולם. ביום הראשון לא הצלחנו לצלם אפילו קליק אחד, הגשם לא הפסיק לרדת והיו מאה אחוז עננות. תחזית מזג האוויר בישרה רעות גם לימים הבאים, הכול היה מעונן מאה אחוז, זה אומר שגשום ואין אור שמש ואין אור כוכבים, ובטח שאין אורות צפון אם ימשיך להיות מעונן.
הגענו לאיסלנד לשמונה ימי צילום, במסלול מסודר שבו נוכל לצלם את אורות הצפון ביעדים הפופולריים במדינה, כמו הר קירקג'ופל, החוף השחור, איסטרהורן, הלגונה, חוף היהלומים וארטיק הנג'. המטרה העיקרית האישית שלי הייתה לנסות להביא משהו חדש ולצלם משהו שלא צולם בעבר, ולחזור עם תמונות נדירות של אורות הצפון וערפיליות אוריון, אך מזג האוויר המשיך להיות גשום ולא מתאים לצילומים כלל. המשכנו במרדף לכיוון דרום איסלנד, למקום ללא עננים, בדיוק כמו שצלמי לילה מנוסים עושים כדי למצוא כוכבים - בודקים במפות ויוצאים לדרך.
איך אומרים הצלמים, איסלנד יפה בכל מצב. המשכנו ליעדים הפופלריים שבהם יש נוף צילומי יפה. האיסלנדים מציעים מגוון רחב של אטרקציות בחודש אוקטובר, כגון טיולי סוסים בחוף השחור וסיורים במערות קרח בלגונת הקרחונים. בקיצור, עשינו לימון מהלימונדה וצילמנו מה שאפשר.
ביום הרביעי זה קרה. השמיים התפוצצו וראינו את אורות הצפון משתוללים מעלינו. הייתה השתקפות של השמיים דרך המים וזה היה מטורף. העננים התחילו להתנקות, כפי שרואים בתמונה, ובחלק שבו נחשפו השמיים ולא היו עננים בדיוק זרח אוריון, וזה היה מחזה קסום - כל השמיים עננים ואורורה מנסה לחדור דרך העננים, ורק בצד של קונסטלציית הכוכבים אוריון היה נקי מעננים. מהר צילמתי עם פילטרים וללא פילטרים כדי לקלוט את כל הסצנה - אוריון זורח בגובה נמוך, אורורה ועננים. זה מחזה נדיר, הגשמתי חלום והמטרה הושגה: השגתי צילום נדיר של אורות הצפון וערפיליות קונסטלציית הכוכבים של אוריון - הכול בתמונה אחת.
חזרתי עם סיפוק אדיר ופניות רבות בקשר לתמונות של אוריון ואורורה, אפילו מסוכנות החלל האמריקנית, שנציגיה שלחו לי הודעה שהם אהבו את התמונה ושיתפו אותה בעמוד האינסטגרם שלהם - Astronomy Photo of the Day. גם סוכנות החלל האירופית ESA יצרה קשר, והודיעה שהיא רוצה לפרסם פוסט ב-23 בנובמבר עם התמונה והסבר כיצד היא צולמה. בנוסף, התמונה זכתה בפרס הנייטסקייפר של מגזין צלמי הלילה הגדול והנחשב ביותר בעולם.
ביום החמישי המשכנו דרומה לכיוון העיירה הופן, סמוך להר המצולם בסטוקסנס, שהוא השם הכולל של חצי האי, ויש עליו חוף שבו ממוקם אחד ההרים היפים והפוטוגניים ביותר באיסלנד - ווסטרהורן (Vestrahorn).
מול ההר יש מים בגובה של שני סנטימטרים שאפשר ללכת בהם, ובתמונות זה נראה כאילו הולכים על המים, מחזה סוריאליסטי.
לאחר יום מוצלח אכלנו בעיירה הסמוכה הופן וצילמנו גם ביום. משם המשכנו לחוף היהלומים, ואורות הצפון הגיעו גם בלילה השישי.
היה רגע שהייתי לבדי בחוף היהלומים, כשעה שלמה כל החוף היה לרשותי, הצלמים הלכו למקומות אחרים לצלם והייתי כולי לבד מול קרחוני ענק, ים סוער ואורות הצפון.
ביום השביעי המשכנו ללגונת הגלסייר, שם ניתן למצוא קרחונים ענקיים בתוך הים, צפים להם בנחת עם השתקפות בלתי נגמרת ואור נהדר.
גם שם קיבלנו מופע של הגברת הירוקה, שרקדה מעלינו באור ירוק ובוהק שניתן לראות גם בעין בעוצמה חזקה. אורות הצפון, האורורה בוריאליס, זאת חוויה שקשה לתאר במילים.
אחרי שלושה ימים רצופים של אורורה, עם הרבה חומרים מוצלחים במצלמה, כל הצלמים היו מרוצים. חזרנו לכיוון שדה התעופה וראינו שקיעה בלתי נשכחת עם ברווזים באגם.
בדרך לשדה קיבלנו מופע של קשת בענן שהיה הדובדבן של שעל הקצפת, וסיכמנו טיול צילום מוצלח.
אתם מוזמנים לעקוב אחרי עמודי האינסטגרם והפייסבוק של רועי, להתעדכן לגבי סדנאות חדשות, ולבקר באתר שלו האינטרנט שלו. כמו כן, תערוכת צילומים שלו בשם "שמיים מעל המים" מוצגת בימים אלה בקניון ים המלח.