"כן, יש לנו גם ימים של כיף ואנחנו פוגשות חברים ופוגשות אנשים, אבל הייתי מוותרת על הכול כדי לחזור הביתה, אנחנו מתגעגעות לבית שלנו" – יערה דיליאון ורוויה בלום, בנות זוג בנות 30 ממטולה, נודדות ומטיילות בעולם במהלך המלחמה. בשיחה עם ynet משווייץ הפסטורלית הן סיפרו על רכבת ההרים הרגשית, ועל הרצון לשוב יום אחד להתגורר בצפון הארץ.
ריאיון אולפן יערה דיליאון, רוויה בלום
(צילום: ירון ברנר)
"גרתי ממש על הגבול", סיפרה רוויה, "עוד לפני המלחמה הייתי רואה את המפגינים מהצד של לבנון, באים ויורים לייזרים ירוקים שהגיעו לנו עד לבתים, וקצת גיחכנו. לצערי הרב, בשביעי באוקטובר הייתי בעצמי במסיבה בדרום הארץ, ברוך השם לא בנובה, אבל בעצם מהחמישי באוקטובר לא חזרתי הביתה. הצלחתי פעם אחת בלילה, בזחילה כמו גנבת, לחזור הביתה ולקחת כמה בגדים, וזאת בעצם הפעם היחידה שחזרתי, השארתי שם את הבית שלי עם הבגדים עדיין תלויים על המתלה".
"יומיים לפני המלחמה טסתי לארצות הברית לביקור משפחתי", סיפרה יערה. "בעקבות המלחמה נשארתי בארה"ב עד נובמבר. כשחזרתי ארצה הצטרפתי לרוויה שגרה אצל הוריה באפרת, ואז החלטתי למכור את האוטו ולטוס להודו בתחילת ינואר. חזרתי מהודו במרץ ומצאתי את רוויה במצב רוח ירוד. אמרתי לה, 'רוויה, בואי נטוס להודו, הרי אנחנו לא מתכוונות לבנות בית חדש או למצוא עבודה חדשה מחוץ לצפון".
מהודו המשיכו השתיים להונגריה לאחר עצירה של כמה ימים בגיאורגיה. "נפגשנו עם חברים בפסטיבל מוזיקה ועכשיו אנחנו בשווייץ ומשם נשיך ליוון לעוד פסטיבל", אמרה יערה.
רוויה הוסיפה ואמרה: "פגשנו המון מפונים בדרך, המון אנשים שחוו ניתוק מהבית, מהקרקע ומהיציבות וזה בלבל אותם מאוד. אני זוכרת שפגשתי ברחובות דרמסלה בהודו משפחות עם ילדים שמסתובבות ומנסות להתחיל מאפס את החיים שלהם. המצב בארץ כמפונות היה מאוד קשה עבורי מבחינה נפשית".
מה אומרים בני המשפחה שלכן?
"הם כמובן מתגעגעים, אבל הם מבינים את המצב", השיבה רוויה. "הם מבינים שהחיים שלנו ושל עוד אלפים השתנו מהקצה לקצה ביום אחד, והם מבינים שיש לנו גם צורך קצת לנקות את הראש ולהקליל את האווירה. אז הם מפרגנים, כמובן מאוד רוצים שנחזור הביתה. אני באופן אישי גם ממשפחה שעלתה לארץ משוויץ, קשה להורים שלי עם התחושה שהבת שלהם 'בורחת מהארץ' ברגעים הקשים האלה, כי עלינו לישראל מתוך ציונות, אבל אני יכולה להגיד פה בשידור לייב שאני מתכוונת לחיות את חיי בארץ ישראל, בעזרת השם, במטולה, ואם צריך לבנות אותה מחדש, אנחנו נבנה אותה בטוריה".
יערה הוסיפה וסיכמה: "אני אישית לא מוכנה לגור בארץ בשום מקום אחר שהוא לא הצפון".
