(צילום: אוהד נבון ומאור בניזרי, תסריט ועריכה: תמר אברם)
נחתנו בעיר מאלה, עיר הבירה של המלדיביים, ובלי לבזבז זמן ישר הלכנו לרציף שנמצא ממש מחוץ לשדה התעופה. עלינו על סירה גדולה מעץ שנקראת "דוני", שממנה נשוט לאתרי הצלילה, נתארגן ונקפוץ למים. שטנו מהרציף לסירה גדולה יותר בשם Theia, שהיא יאכטה גדולה ומפנקת ועליה נחיה בשבוע וחצי הקרובים. יחד איתי היו עוד 15 ישראלים הרפתקנים כקבוצה מטעם חברת "באדי דייברס", שמארגנת טיולי צלילה בכל העולם. התלוותה אלינו לקבוצה מדריכת צלילה בשם דפנה, שהיא גם חוקרת ימית ומכירה את האקולוגיה של בעלי החיים שאנחנו צפויים לראות. זה כיף גדול לא רק לראות ולחוות, אלא גם להבין מה עומד מאחורי ההתנהגות של חיה מורכבת כמו כריש.
קבלת הפנים הייתה מפנקת עם קוקטיילים על הסיפון. הכרנו את צוות הספינה שמורכב בעיקר מאנשים חביבים מהמלדיביים, אנשי ים אמיתיים שדאגו לנו לאורך כל ההפלגה – גם מבחינה מקצועית וגם מבחינת כל הצרכים האישיים שלנו. הרמנו "לחיים" בארוחת הערב, התחלנו להכיר זה את זה והלכנו לישון לקראת צלילת הבוקר המחכה לנו.
השכמנו בשעה שש בבוקר, עברנו תדרוך צלילה מקצועי בחדר התדריכים של הספינה ויצאנו לצלילה הראשונה שלנו. צלילה זה דבר מורכב, במיוחד כשצוללים באתר צלילה חדש בפעם הראשונה, אז הצלילה הראשונה הייתה איטית במיוחד ורדודה יחסית. צללנו בקרבת הנמל של העיר מאלה, שמתברר שהוא עשיר בדגים באופן קיצוני מכיוון שדגים גדולים רבים נמשכים לרשתות הדייגים שחוזרים מהים, וכבר בשתי הצלילות הראשונות ראינו דברים מיוחדים מאוד: כריש פטיש, כריש טיגריסי שהם כרישים גדולים מאוד ונדירים, וממש עלינו חלפה להקת סטינג רייז ענקית (הדג השטוח עם העוקץ בגרסה הגדולה מאוד שלו). מבסוטים עלינו למים, וחברנו ליאכטה מורעבים ישר לארוחת הצהריים.
החדרים בספינה מפנקים, ואין דבר שאני אוהב יותר מלפתוח את העיניים ולגלות שאני בלב ים. מתברר שבמהלך הלילה הפלגנו מחוץ לנמל, כדי להגיע לאתרי הצלילה המבודדים והשווים באמת. המסלול הזה נקרא "המיטב של המלדיביים" כי הוא ארוך במיוחד, כולל שני סופ"שים כדי שיתאפשר למי שצריך לקחת ימי חופש מהעבודה, ומקבלים בו טעימה מכל אזור במלדיביים כדי לחוות הכול מהכול בצורה מעמיקה.
הלו"ז היומי הוא אינטנסיבי אבל מתגמל. קמים בבוקר, שותים קפה בסיפון העליון מול הים, יורדים לחדר התדריכים לשמוע על אתר הצלילה הבא, יורדים לצלילת בוקר, חוזרים, אוכלים, נחים, צוללים, אוכלים, ככה שלוש צלילות ביום, ובערב יש בדרך כלל פעילות או הרצאה מדפנה. מובן שכיף לסיים את היום על בירה או כוס יין, ליצור שיחות מעניינות עם אנשי הקבוצה ולהסתכל על השמיים שהיו שטופי כוכבים.
כל צלילה פה היא באמת משהו מיוחד, אבל אתם בטח שואלים את עצמכם איך הגיוני שצוללים עם כרישים ולא קורה כלום? אז התשובה היא שב-99% מהמקרים כריש לא יתקוף אותכם. אנחנו לא בתפריט שלו, הוא לא נמשך לדם שלנו ואנחנו לא מעניינים אותו בשום צורה שהיא. מתי כרישים כן תוקפים? או כשמדובר בגולשים שמלמטה נראים לכריש כמו כלב ים או כשאנשים מציקים לכרישים, נוגעים בהם ומאכילים אותם כדי שיתקרבו, ואז הם מתבלבלים. המסר שלי הוא שכדי לשמור על הטבע אתם צריכים להיות צופים מהצד, להיטמע בתוכו בלי להפריע. כשכריש מתקרב במים נסו להיות רגועים, לא לעשות תנועות חדות ובטח לא לרדוף אחריו ולהציק לו.
יש ביקוש רב לספארי צלילה במלדיביים, כי האמת היא שיש בו הרבה מאוד יתרונות. זו מדינה זולה ואפילו הטיסות לא יקרות מאוד, הכול מפנק מאוד והחופים בצבע טורקיז צלולים ומהממים - והכי חשוב זה שמגוון בעלי החיים הימיים הוא מהגדולים ביותר בעולם. אכן, אחת הסיבות העיקריות שהגעתי למלדיביים היא כדי לראות מַנטת ענק. מנטה ריי הוא דג סחוס שטוח שיכול להגיע גם לרוחב של חמישה מטרים, ומפגש איתו נחשב לשאיפה של כל צולל שמכבד את עצמו.
שטנו למקום שבו המנטות אוהבות לצלול כי יש להן שם הרבה פלנקטונים טעימים שהן יכולות לאכול, אבל כיאה לחיית בר אי אפשר לצפות איפה הן יהיו. בצלילות הראשונות נחלנו אכזבה רבה כשלא ראינו אותן, אבל בצלילה השלישית סוף-סוף זה קרה - ארבע מנטות ענקיות הקיפו אותנו ושיחקו איתנו במשך שעה שלמה. מתברר שהתנועות המהירות שהן עשו סביבנו היו מחול חיזור שביצעו זו עבור זו. מרתק, מרגש ומלא אדרנלין.
עלינו מהצלילה מרוגשים ושמחים, נחנו קצת, ואחרי שהשמש שקעה הצוות שלנו הדליק פנסים עם אור שמכוון כלפי המים כדי שהמנטות יתקרבו אלינו, כי ככה רואים טוב יותר את הפלנקטונים. חיכינו לחושך וקפצנו למים עם פנסים דולקים, התיישבנו על החול וחיכינו. הראות הייתה קשה מאוד ובקושי הצלחנו לראות מטר אחד קדימה מרוב כל החול, עד שפתאום בהבזק אור מנטה ענקית חלפה מעל הראש שלי במרחק סנטימטר מהפרצוף שלי. ניתן אשכרה לראות את הבטן שלה נמרחת על עדשת המצלמה שלי. חוויה מטורפת בתחושה של סרט מתח.
תשעה ימים בלב ים היו מסע מרתק, חווייתי ומלמד. מתחת למים הקצב הוא אחר, כל הלו"ז והלחץ היומיומי הופכים בן-רגע לשקט נפשי ולרוגע שמרגישים כאילו הכול בסלואו מושן. השקיעות מדהימות ברקע האוקיינוס, האוכל מעולה ומתאים גם לדתיים ולצמחוניים, ובקיצור כל המעטפת מושלמת לחופשה הרפתקנית שכזו. מבחינת עונות השנה ניתן לצלול במלדיביים כל השנה - בכל חודש יש אזורים מומלצים עם חיות משתנות. מוזמנים להיכנס לעמוד האינסטגרם שלי לעוד חוויות מהעולם ומהמלדיביים.
