זה היה יכול להסתיים אחרת: במהלך יום הכיפורים שני תרמילאים ישראלים שיצאו לטרק ביערות של ניקרגואה נזקקו לחילוץ לאחר שאחד מהם חש ברע והתקשה להמשיך במסלול. הדרמה התחוללה זמן קצר לפני שניקרגואה, בת בריתה של איראן, הודיעה על ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל.
בעת שהיו בשטח הררי סבוך ובמרחק של כשעה הליכה מנקודת העצירה, רז כהן, אחד משני המטיילים, התקשה להמשיך ללכת. הוא וחברו יצרו קשר עם מוקד החירום של כלל ביטוח והתריעו כי כהן סובל מחום, הקאות, תחושת נימול בידיים וחולשה כללית בגוף.
חברת "מגן איתור וחילוץ" של כלל ביטוח הקפיצה צוות שמנה 20 מחלצים מקומיים מקצועיים שהצליחו להגיע אל הישראלים ולהעביר אותם – תחילה ברגל ולאחר מכן ברכב – אל העיר הקרובה.
"עם קבלת האירוע במוקד החירום, בעיצומו של יום הכיפורים, הפעלנו באופן מיידי את חברת החילוץ של כלל שהנחתה והובילה את הצוות המקומי להגיע למיקום המבוטחים", סיפר דרור זסלר, משנה למנכ"ל ומנהל מערך התביעות בחברת כלל.
כהן הועבר לקבלת טיפול רפואי ושוחרר לאחר שמצבו השתפר. "היינו בטרק באזור מיוער וסבוך", סיפר לאחר מכן בשיחה עם ynet. "הרגשתי מאוד לא טוב ותכננתי להקים אוהל כדי שאוכל לנוח, אך הבנתי שאני לא מצליח להתאושש. למזלי, היינו באזור עם קליטה ופניתי מיד למוקד החירום, הסברתי מה מצבי, והם דאגו לחלץ אותי כדי שאקבל טיפול רפואי מתאים. אני אומנם מרגיש יותר טוב וכבר לא בבית החולים, אך עדיין מתאושש. אני שמח שהאירוע מאחוריי".
ניקרגואה, שבראשה עומד הנשיא דניאל אורטגה היא בעלה בריתה של איראן. בשנים האחרונות היא הפכה ליותר ויותר מבודדת, אחרי שאורטגה - שכונה לא פעם דיקטטור - דיכא באלימות קשה הפגנות נגד ממשלתו ב-2018. לפי ארגוני זכויות אדם, באותם עימותים נהרגו כ-300 איש.
הצעד לא הפתיע את ישראל. היסטורית, זו אינה הפעם הראשונה שניקרגואה נוקטת צעד כזה. בשנת 2010, המדינה ניתקה את יחסיה עם ישראל בעקבות תקרית משט המרמרה, אך חידשה אותם ב-2017. עם זאת, גם לאחר חידושם, היחסים נותרו "ריקים מתוכן". לא הייתה שגרירות ישראלית במנגואה, ולא הייתה שגרירות של ניקרגואה בישראל.
בישראל, התגובה לצעד הייתה מאופקת. גורמים ישראליים ציינו כי "נשיאה של ניקרגואה דניאל אורטגה הוא דיקטטור צ'אביסט פרו-איראני, שמוקצה על ידי הרבה ממדינות העולם המערבי. מה שמפתיע זה שאורטגה הוא חיכה שנה שלמה למהלך הזה".
בנוסף לצעדים הדיפלומטיים, ניקרגואה נקטה גם צעדים משפטיים. בחודש מרץ השנה, המדינה הגישה תביעה לבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) נגד גרמניה על מתן סיוע כספי וצבאי לישראל ועל הפסקת המימון של סוכנות הפליטים הפלסטינית של האו"ם, אונר"א.
ניקרגואה אינה המדינה היחידה באמריקה הלטינית שנקטה בצעדים דיפלומטיים נגד ישראל. בוליביה ובליז ניתקו גם הן את יחסיהן עם ישראל מאז פרוץ המלחמה. קולומביה ניתקה את היחסים ב-2024, אך השאירה משרדים קונסולריים. צ'ילה החזירה את שגרירה מישראל, וביקשה להצטרף לתיק רצח העם של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין בהאג.
ברזיל, בהנהגת הנשיא לולה דה סילבה, החזירה את שגרירה מישראל לאחר עימות דיפלומטי. למרות זאת, היחסים ממשיכים ברמה מסוימת, אם כי מוגבלת. "בסך הכול היחסים נמשכים כסדרם", נמסר ממקורות דיפלומטיים.
