פקידת הקבלה במלון שאליו אני מגיעה בסיאטל, ביום גשום בשלהי נובמבר, שואלת אותי בחביבות אם זהו ביקורי הראשון בעיר. סתם שיחה מנומסת בעודה מעבירה את כרטיס האשראי שלי ומוסרת לי את המפתח לחדר, כרטיס לבן וחלק שיפתח את הדלת עם רפרוף קל באוויר אל מול המנעול.
חיוכה מתרחב כשאני מספרת לה שמכאן אני ממשיכה לפארק הלאומי אולימפיק ולעיירה פורקס הסמוכה. מתברר שהיא עברה למדינת וושינגטון מהקצה השני של ארצות הברית - מפלורידה, בעקבות סדרת סרטי "דמדומים" שעלילתם מתרחשת במדינה. עשור חלף והיא עוד פה, עובדת כפקידת קבלה במלון והכל בגלל האובססיה שלה לסיפור אהבתם של בלה ואדוארד. זה עשוי להיות מביך להודות במשהו כזה, אבל קצת פחות מאשר להודות שסיבת המעבר לעיר היא בעקבות סדרת סרטים אחרת - "50 גוונים של אפור".
היא לא היחידה שהסרטים המבוססים על ספריה של סטפני מאייר שלחה אותה לוושינגטון. פורקס, המרוחקת כשלוש שעות וחצי נסיעה מסיאטל, הייתה עיירה קטנה שאיש לא שמע עליה עד שיצא הסרט הראשון בסדרה ב-2008. עד לסאגת הערפדים הקולנועיים, עצרו בה לחניית לילה רק בגלל קרבתה לפארק הלאומי אולימפיק. "דמדומים" הפכה אותה לאתר עלייה לרגל למעריצים וליתר דיוק, למעריצות.
נובמבר הוא לא חודש פופולרי לתיירות, בטח לא בסיאטל הידועה במזג אוויר סגרירי, קר וגשום - הגשם יורד בעיר במשך 150 יום בשנה. ועדיין, בשלהי הסתיו העיר נצבעת בצבעי שלכת מדהימים בגוני כתום, אדום וצהוב והכבישים הרטובים נראים מצוחצחים ונקיים.
כשאין ערפל כבד - הגיעו למגדל האיקוני של סיאטל
שתי האטרקציות המרכזיות בסיאטל הן הספייס נידל, המגדל ממנו ניתן להשקיף על העיר, ומוזיאון הזכוכית צ'יהולי. את המגדל, סימלה של העיר, ניתן לראות בכל סרט שצולם בה מ"נדודי שינה בסיאטל" ועד ל"50 גוונים של אפור". בקיץ ניתן לצפות ממנו על הרי האולימפיק והקסקייד ועל הר רינייר. בחורף, כשהשמיים מעוננים, רואים בעיקר ערפל ואפשר לוותר על הביקור בו. בכל מקרה, תצטרכו להציג תעודת חיסון בכל ביקור במוזיאון או מסעדה בעיר.
מוזיאון הזכוכית הצמוד למגדל קרוי על שם האמן דייל צ'יהולי שנולד בטאקומה הסמוכה לסיאטל. צ'יהולי הציג את יצירותיו ברחבי העולם ובשנים 1999־2000 גם בחצר מגדל דוד בירושלים. המוזיאון כולל מאות יצירות זכוכית שלו, וגם בגינה שבה פרחים ופסלי זכוכית צבעוניים. בערב הפסלים המוארים זוכים למראה קסום במיוחד.
לבקר בסניף הראשון של סטארבקס
השוק המפורסם של העיר הוא פייק פלייס (Pike Place), ובו תמצאו מאות דוכנים לממכר דגים, סבונים, תכשיטים, דברי אמנות ולמעשה כל מה שעולה בראשכם. בשוק הצופה אל הים יש עשרות בתי קפה ומסעדות, כשהפופולרי שבהם הוא סטארבקס.
זהו הסניף הראשון של רשת בתי הקפה המצליחה ותמיד יש מחוצה לו תור ארוך (ומסודר) של אנשים הממתינים לרגע שבו יוכלו להגיד שהם היו בסניף ההיסטורי. בשעת אחר הצהריים שבה ביקרנו בשוק, הטמפרטורה הייתה עשר מעלות, הרוח הכתה בפנים וירד גשם, אך הלקוחות של סטארבקס המשיכו להמתין בסבלנות, כולל אחת שנעזרה בקביים ואחר שישב בכיסא גלגלים.
המפלים מהסדרה "טווין פיקס"
מפלי סנוקוואלמי שוכנים כחצי שעה נסיעה מסיאטל. יותר מ־1.5 מיליון מבקרים בשנה מגיעים אל המפלים שגובהם 80 מטר, וניתן לצפות בהם בנוחות ממגרש החניה של המקום. יש שביל המוביל אליהם, אך בחורף הוא בוצי ולא נוח להליכה. המסלול שאורכו שני קילומטרים מומלץ להליכה בין החודשים מאי לאוקטובר. זרימת המים במפלים כה חזקה כך שקחו בחשבון שרסיסי מים יכסו אתכם במהלך התצפית.
מעריצי הסדרה "טווין פיקס", יזהו מיד את המפלים, שכן העיר הבדיונית מוקמה כמה דקות נסיעה מהם. תושבי העיר האמיתית, רוזילין, הגאים בייחוס הטלוויזיוני, הותירו על מקומו את שלט הכניסה לעיירה שהכריז "ברוכים הבאים לטווין פיקס". לאחר שהשלט נגנב שוב ושוב על ידי המעריצים, נמאס להם והם חדלו להציב שלטים חדשים. גם בלי השלט, כדאי לבקר ברוזילין הקטנה והפסטורלית עם בתיה היפים הטובלים בהמון טבע ירוק.
לאכול במסעדה מ"דמדומים" ולמסור ד"ש לשכנה קנדה
למחרת בבוקר, אנו נוסעים במשך שעתיים וחצי לעיירה פורט אנג'לס, הנמצאת על קו המים, צפונית-מזרחית לפורקס שגם היא מוזכרת בסדרת הספרים והסרטים.
יש כמה דרכים להגיע לפארק הלאומי אולימפיק ששטחו כ-3,580 קמ"ר. ניתן להפליג במעבורת (עם המכונית) אל האי ביינברידג' ומשם להמשיך צפונה עד לכניסה לפארק. ואפשר גם לנהוג מסיאטל לטאקומה. לא משנה באיזו דרך תבחרו, החוויה המיוחדת מובטחת, גם בזכות עצי האשוח הגבוהים משני צידי הדרך שילוו אתכם.
גם העיר הזאת הפכה למקום עלייה לרגל למעריצי "דמדומים". בעליה של מסעדת "בלה איטליה" מתגאה בכך שהדייט הראשון של אדוארד ובלה נערך במקום. בשנה הראשונה לאחר יציאת הסרט, הוא מכר 4,500 מנות רביולי פטריות כי זה מה שבלה הזמינה לאחר שאדוארד הציל אותה.
עסקיו בשנים הראשונות לצאת רומן הערפדים הפופולרי, עלו ב-20 אחוזים, אך הזמן העבר, הקסם התעמעם ואז הופיעה הקורונה. בעוד שבעבר פקדו את הפארק הלאומי 3.5 מיליון איש בשנה, מפרוץ המגפה הצטמצם המספר בעשרות אחוזים ועיקר המבקרים הינם מקומיים.
מפורט אנג'לס תוכלו להשקיף לעבר השכנה קנדה ועל האי ויקטוריה. תוכלו לעלות על מעבורת עם המכונית ולהגיע לשם תוך שעה וחצי, אך קחו בחשבון שגם מחוסנים חייבים בהצגת בדיקת PCR שלילית. עד לקורונה, נהגו קנדים רבים לקחת את המעבורת ולהגיע לפארק הלאומי אולימפיק. ההכרח לבצע בדיקת קורונה בכניסה וביציאה, הוציא לרבים מהם את החשק לצאת מגבולות המדינה.
דרך חובה: כביש 101
מפורט אנג'לס אנו ממשיכים אל היערות הקסומים הנמצאים כמה דקות נסיעה ממנה. הדרך עוצרת נשימה ביופיה. כביש מספר 101 עובר לאורך אגם קרסנט למרגלות ההרים האולימפיים, כשמצידו השני צמחייה עבותה ועצים שלא ניתן לראות את צמרותיהם מחלון המכונית. העצירה הראשונה שלנו היא במפלי מארימיר (Marymere) שהגישה אליהם קלה ונוחה ממגרש החניה המשקיף אל נהר שוצף. עצי מחט ומייפל שעליהם צומח אזוב ושטיחי עלים בצבעי כתום, אדום וצהוב, מקשטים את השביל הרחב המוביל אל המפלים הנמצאים ביער גשם עתיק.
בפארק יש אלפי מסלולי הליכה, חלקם קלים מאוד ואחרים מיועדים למיטיבי לכת. אחד מהמסלולים היותר מאתגרים הוא להר הסטורם קינג: מסלול באורך 8.5 ק"מ הכולל עלייה תלולה ומצריך טיפוס בחבל בקטע מסוים. אם אתם בכושר טוב, מחכה לכם למעלה נוף בתולי של אגם קרסנט והרים ירוקים.
לא חייבים להתאמץ במיוחד כדי ליהנות מיופיו של המקום. כל מסלול, גם אלו מהם המיועדים לילדים קטנים, מציע הפתעות, מפלים, נחלים ועצים ענקיים, ועם קצת מזל, תוכלו לפגוש בדרך גם באיילי רוזוולט (על שם הנשיא תיאודור), ואם קצת פחות מזל - בדובים שחורים. במידה ותיתקלו בדוב - למרות שעד היום לא נרשמו במקום תקריות בין מבקרים לדובים - שמרו על מרחק של כ-15 מטר ממנו, כי הם עלולים להיות תוקפניים אם הם חשים מאוימים.
המעיינות החמים סול דוק ויער הו
כ־20 קילומטר משם שוכנים המעיינות החמים סול דאק )שמשמעות שמם בניב האינדיאני המקומי הוא "מים תוססים"). בחורף הגישה למעיינות חסומה, אבל אם תבקרו במקום עד סוף אוקטובר תוכלו ליהנות מרחיצה במעיינות החמים (15 דולר לאדם). כל מסלול הליכה בפארק העצום הזה יוביל אתכם למפלים ולנחלים. לפעמים תבחינו בעצים שנפלו ולצידם צומחות פטריות שניזונות מהם.
כשעה נסיעה מסול דוק, שוכן היער הקסום הו (Hoh Forest). כדי להגיע אליו יש להקיף את הפארק, שכן הוא נמצא ממש במרכז הפארק. במקום יש מרכז מבקרים ובו תוכלו לקבל מפות והצעות למסלולי הליכה. היער מאופיין בעצים מחטניים כאשוח דאגלס חופי ואשוחית סיטקה וסיידר מערבי אדום, שרכים ואזוב. העצים מכוסים באזוב ירוק המשתלשל מענפי העצים כזרועות ארוכות.
המראה ציורי מאוד וכשמטיילים שם בגשם, אפשר לדמיין שאתם חיים בממלכה פרטית כי אין נפש חיה באזור. היער הזה נחשב לאחד מהמקומות הגשומים ביותר בארה"ב. לא הרחק משם שוכן הר אולימפוס, בקיץ מכוסה האזור כולו במרבדי פרחים צבעוניים, סגול, לבן, צהוב וכתום.
אחד המסלולים המומלצים הוא שביל נהר הו העובר לאורך נהר. תעברו ביער עבות עד למורדות הר אולימפוס והקרחון הכחול. אורך המסלול 28 ק"מ, אבל לא חובה לעשות את כולו.
באר שבע בסיאטל
ויש גם נקודה ישראלית בסיאטל - פארק באר־שבע. העיר הנחשבת לגשומה ביותר בארה"ב היא עיר תאומה של בירת הנגב. ב-1978 הוקם הפארק הזה שלפי אמונת האינדיאנים, היה מקום לידתה המקודש של בת הצ'יף. הפארק נמצא בדרום סיאטל וממנו תוכלו להשקיף על אגם וושינגטון, האי מרסר ועל הרי הקסקייד. תושבי העיר נהנים לערוך בו פיקניקים ושיעורי יוגה כשהגשם מפסיק לרדת לכמה דקות.
