את מקומה של הלחות תופסת רוח משחררת, ואת מקומם של התורים הארוכים והמזיעים תופסים השקט, הציפורים, המרבדים הירוקים. בקיץ הבא, במקום לחפש את הים, חפשו את ההרים.
בחצי העשור האחרון, ובמיוחד לאחר מגפת הקורונה, חלה עלייה חדה של מבקרים בעונת הקיץ בכל מקום שבו תמצאו את הים: חופי יוון, הריבירייה הצרפתית, חופי ליגוריה באיטליה, ברצלונה בספרד ועוד.
בשנה שעברה, למרות שריפות קטלניות וגל חום ארוך, 32.7 מיליון זרים ביקרו ביוון - המספר הגבוה ביותר שנרשם אי פעם במדינה. וכך, לתפוס מקום במעבורת בין איי יוון הפך למשימה שיש לתכנן חצי שנה מראש, בנוסף למחירי המלונות שמטפסים, למיטות שיזוף עם תג מחיר יקר ולרחובות וסמטאות כה פקוקים עד ששיטוט סתמי הופך לאתגר שיש להינצל ממנו. אפילו הטיסות הקצרות ליעדים אלה כבר לא זולות כמו שהיו.
תיירות יתר בסנטוריני
(קרדיט: רויטרס)
החופשה, שהייתה המטרה, הפכה למטרד. בודדים המקומות ליד הים שבהם ניתן לנפוש בקלות ובהנאה מבלי להמתין בתור משתרך כלשהו. ולכן, לאט-לאט, יותר אנשים בוחרים לשנות את מסלולם, ואם עד לאחרונה קיץ סימן ים מלוח ושיזוף מפתה, כעת, הקיץ הופך להזדמנות של רכסי הרים ירוקים, שבקצותיהם ניתן עוד לזהות שלג, נחלים שבהם זורמים מים קרים שאותם אפשר לשתות, אגמים בטמפרטורה של עשר מעלות שבהם ניתן לטבול ולהתעדכן במעלותיו של טרנד "אמבטיית הקרח" החדש בחינם, טיפוס הרים (גם לחובבנים), טיולי אופניים (גם חשמליים), גלישת רוח, קיט, טניס, רכיבה על סוסים, מועדוני ספא, אירועי תרבות ואספנות, וכל אלו בלי לחכות בתור, להזיע או אפילו להדליק מזגן.
בדולומיטים באיטליה, באלפים השווייצריים, האוסטריים או הצרפתיים, ניתן לראות יותר משפחות, זוגות, ספורטאים ומטיילים בודדים בוחרים בבקתות עץ, במלונות הרים מסורתיים או אפילו בקרוואנים על פני וילות בסנטוריני או Airbnb בכרתים, לובשים סוודר או ז'קט בלילה, ונהנים מפעילות ספורטיבית שממריצה את הדם ואת חדוות החיים במקום לשכב ולהיצלות שעות תחת השמש.
לאחר שהזדמן לי להגיע בתחילתו של חודש אוגוסט לעיירת סנט מוריץ ששוכנת במחוז מלויה, בעמק האנגדין שבאלפים השוויצריים, גיליתי שחופשה מהסוג הזה היא לא בהכרח זולה, ולא תמצאו במקומות האלו לילה במחיר מבצע או אספרסו בשני אירו - אבל פה הכסף שלכם שווה יותר.
מעל הכול, השהייה בטבע כה נשגב היא זו שמאפשרת למבקרים לחוש בגוף ובנפש חופש אמיתי. אחד כזה שניתן להרגיש רק כשמתרחקים מחיי העיר, הצפיפות, הרמזורים והרעש, ומאפשרים לטבע לתפוס כמעט את כל המקום
מעל הכול, השהייה בטבע כה נשגב היא זו שמאפשרת למבקרים לחוש בגוף ובנפש חופש אמיתי. אחד כזה שניתן להרגיש רק כשמתרחקים מחיי העיר, הצפיפות, הרמזורים והרעש, ומאפשרים לטבע לתפוס כמעט את כל המקום.
כל אובייקט פונקציונלי בעולם מביא עלינו את חובת השימוש, חובת הפעולה, אבל הטבע לא נולד או מתקיים עבורנו, ולכן אינו פונקציונלי עבור האדם. הוא מתקיים, חי ונושם, במלוא מובן המילה, בזכות עצמו - ובהרים, מסביב לטבע בקנה מידה כה גדול, המבקרים נטמעים בתוכו והופכים לחלק ממנו.
את הדרך לאגם קאבלוץ' תוכלו לעשות בשני מסלולים שונים: האחד, דרך סלולה שאותה ניתן לעשות בקלות באופניים גם עם ילדים קטנים; השני, מסלול פראי בתוך עושר של צמחייה. כשתגיעו לאגם המוקף ברכסי הרים ייחשף בפניכם מראה נשגב בגוני כחול וירוק עזים שבהם האמיצים טובלים, פינות פזורות שבהן ניתן לעשות ברביקיו או מסעדת הרים מסורתית אם תקף אתכם התיאבון.
מסלול נוסף מוביל ממרכז העיירה ועד ל"אלפלרט"- מסעדה מקומית המציעה יוגורט במגוון טעמים, גבינות שוויצריות וחמאה טרייה. כל אלו מוכנים במקום, לפעמים באותו הבוקר. הסבירות שתיתקלו במטיילים נוספים היא כמעט אפסית, ואת רוב הדרך ילוו דבורים, פרפרים ונחלים שמציצים בהפתעה מאיזו צלע הר.
בוואל פקס, עמק מבודד שאליו ניתן להגיע ברגל או באופניים בלבד, תגלו מספר בודד של בתים פזורים בין מרבדי דשא, וצלצול פעמוני פרות שמזכירים את קיומן, ליד אגם סטאץ שבו טמפרטורת המים חמימה, או פשוט במנוחה על כר דשא לצד אינסוף דבורים שיונקות צוף לדבש ביער ללא שם. כל אלה ישכיחו מכם את היומיום הקדחתני במרדף החיים המערביים, ויזכירו לכם שלטבע אין סוף וכל שעליכם לעשות הוא פשוט להיות. זוהי החופשה האולטימטיבית - לשכוח מהמעשי, מהפונקציונלי ופשוט להיות. הטבע מקבל את כולם בידיים פתוחות באופן שווה.
העיירה סנט מוריץ נודעת כאחד מאתרי הסקי היוקרתיים בעולם, ואם בחורף היא שמורה לגולשי הסקי, הסנובורד ובעלי תארים שמספרים סיפורי אצולה אירופית, בקיץ היא שייכת לכולם. כך סיפר לי גם מתאו, המארח הראשי של הבר במלון פאלאס היוקרתי: "בקיץ אנשים הרבה יותר נינוחים ומגיעים אלינו מכל העולם, לא בשביל לראות או להיראות, אלא כדי לטייל, לנשום ובעיקר לשהות בשקט. לקחת הפסקה מהכול".
מזג האוויר נוח עד חלומי, וגם אם התחזית תראה לכם ימים אפורים, אל חשש. בגלל מיקומה הגיאוגרפי, יש הטוענים שסנט מוריץ נהנית מ-300 ימי שמש בשנה, ולכן הסיכויים שתקבלו ימים שטופי שמש לטובתכם, ואם יום גשם יסתנן לחופשתכם, תודו לו אחר כך, כשתראו באור פלורסנטי את שלל הירוקים בגוונים אין-ספור.
עבור הילדים תוכלו למצוא בקלות מגוון פעילויות שישחררו אותם מהעולם הדיגיטלי, וגם מחנה קיץ שאליו אפשר להגיע בכל יום שרוצים. לא צריך לחשוב פעמיים או לדאוג להזמין מקום לפני שתרצו לבקר בכל אחת מהמסעדות שמפוזרת בעיירה, כמו קלאבאדאץ', ששוכנת על צלע הר בין סנט מוריץ לעיירה צ'אמפר ולה מרפסת שמש המשקיפה על שני אגמים - סילבהפלאנה וצ'אמפר. שם תוכלו ליהנות מארוחות מנחמות לאחר פעילות ספורטיבית או סתם לאחר יום בטלה: בירה קרה או שורלה (מיץ תפוחים מוגז שמצליח להיות טעים יותר מסתם מיץ תפוחים) לצד רושטי קריספי, שפצלי, מגש גבינות ונקניקים מקומיים או עוף שלם בתנור לצד רטטוי ירקות - מנות הרים מסורתיות.
פעילות ספורטיבית היא הכוכב האמיתי של האזור: משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר הצהריים המבקרים עסוקים בטיולים רגליים בהרים, ברכיבת אקסטרים באופניים שלה מסלולים ייעודים, במשחקי טניס, ברכיבה על סוסים, בקיט, בגלישת רוח ועוד
לקינוח, אם תשוטטו בעיירה תגלו ארכיטקטורה מסורתית לצד מודרנית כמו מבנה המגורים היוקרתי קאזה פוטורה, המשלב בין עיצוב פוטוריסטי לחומרי בנייה מסורתיים ושעליו אחראי האדריכל הבריטי נורמן פורסטר. 250 אלף רעפי עץ ארזית שנפוץ באזור מכסים את שלד הבניין.
לבסוף תגיעו לחנות השוקולד המפורסמת Laderach, שאפופה ריח שוקולד שווייצרי משכר: בלוקים של שוקולד חלב, מריר או לבן בתוספות של פטל מיובש, תערובת שקדים מקורמלת בנדיבות, פרלינים מפתיעים ושוקו חם אמיתי. על פולי הקקאו אחראים מגדלי קקאו מקוסטה ריקה, על החלב אמונים חלבנים ממזרח שווייץ, ועל האגוזים אחראים מגדלים מאזור פיימונטה שבאיטליה.
אין להתחמק מן העובדה שפעילות ספורטיבית היא הכוכב האמיתי של האזור: משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר הצהריים המבקרים עסוקים בטיולים רגליים בהרים, ברכיבת אקסטרים באופניים שלה מסלולים ייעודים, במשחקי טניס, ברכיבה על סוסים, בקיט, בגלישת רוח ועוד. אך באורח פלא, לא משנה באיזו פעילות תבחרו, תרגישו שאתם היחידים במקום. אתם והטבע. אם אינכם אוהבים להזיע בחופשה, תוכלו ליהנות ממספר לא מבוטל של מועדוני ספא. אחד מהם הוא הספא של מלון Kulm שבו תמצאו חמאם, סאונה ומגוון טיפולים נוספים. אלו לא זולים (בלשון המעטה), וכניסה יומית תעלה לכם כמה מאות שקלים, אך התמורה ניכרת - בשירות, באדיבות, בניקיון ובבריכה המחוממת או החיצונית שפונה אל אותו נוף עוצר נשימה. אם תחסר לכם מעט תרבות עירונית, תוכלו למצוא מספר גלריות שפזורות בין העיירות השכנות, וגם את אחד ממרחבי השמיים של המאסטר ג׳יימס טורל בסואוץ (40 דקות מסנט מוריץ).
היעדים האלה אינם מומלצים לאוהבי חיי הלילה, שכן רוב המועדונים סגורים בעונה הזו של השנה, אבל אם חשקה נפשכם בדרינק לילי תוכלו למצוא מספר ברים מפוזרים, בין אם רק לבירה קלה או לערב אלגנטי אצל מתאו בשביל דירטי מרטיני.
ולכן, בקיץ חפשו את ההרים. חפשו את הכוכבים בלילה שבו לא רואים דבר מלבדם. חפשו את השקט שטמון במרבדים ירוקים, שופעי פרחים וחרקים מכל סוג חוץ מיתושים. חפשו להתרחק מן הים, מן האיים. ואם לא על מנת לקבל חופשה אמיתית לנפש ולהתרחק מהצפיפות ומהתורים, אז בשביל אותם מקומות שקורסים תחת עומס האנשים, ויחדלו מלהתקיים לולא נשכיל לטייל אחרת.
