שעת בוקר חמה במיוחד בשיטים, כפר קטנטן הממוקם בערבה הלוהטת – שעת נסיעה מאילת או שלוש שעות מתל אביב. יש חניה בשפע ואין הרבה אבק. בעבר אירועי המידברן היו מתקיימים בשטחי מדבר נידחים תוך שמירה פיזית ואידיאולוגית על המבנה הקלאסי האמריקני של עיר אוהלים ואמנות בצורת חצי סהר - בדיוק כמו בברנינג מן המקורי בנבדה. במדינת ישראל שנמצאת במצב מלחמה, הנהלת המידברן נאלצה השנה להתפשר מטעמי ביטחון ולוח זמנים על המיקום - והשטחים הפתוחים סביב האשרם הפכו לבית זמני לעיר האוטופית המופלאה שקמה כבמטה קסם מהמדבר.
כיוון שהחום בשעות הצהריים המוקדמות היה כבד מנשוא, איילת מייזנר, המתנדבת האחראית על קשרי עיתונות והבייביסיטר שלי במידברן, שלחה אותי לטיפול ראשוני בקמפ המלתחה. באחד הרחובות הראשיים של עיר האוהלים הקימו חנות בגדים יד שנייה אקססוריז חמודים ותחפושות שונות ומשונות, וצוות המתנדבים החרוץ של הקמפ מתפקד כזבנים ומלבישים וכל מי שלא הספיק להתארגן מראש על תלבושת מוטרלת למסיבות של הלילה והיו הרבה כאלה, זכה למייק אובר ומהפך משודרג.
על אף החום הכבד, צוות הברנריות החרוצות של קמפ המלתחה, בהובלת מרים קרן הסטייליסטית הסבלנית, התנפלו עליי ועזרו לי למדוד מול המראה סטים של בגדי נשים בצבעים בוהקים. למזלי הכול היה קטן עליי ובגד הים שהבאתי מהבית הפך לאופציה מועדפת.
באופן כללי לא הייתי היחיד שבא למידברן 2024 ללא תלבושת מושקעת, שהיא אחת מסממני ההיכר המפורסמים של האירוע האופנתי הנועז. כנראה בהשפעת המלחמה ומצב הרוח הלאומי הירוד במידברן 2024 לא היו כמעט נוצות וגם לא נצנצים וחצאיות טוטו - אבל החוטיני נשאר.
לאחר שתהליך ההלבשה הסתיים והחום התגבר הזמינו אותי לפשוט במהירות את הבגדים החדשים ולהיכנס לבריכת השכשוכית המפנקת של הקמפ הנדיב. וכך מצאתי את עצמי טובל במים הנעימים עם כוס רב פעמית של מוחיטו בקרדי וקוביות קרח, באמצע המדבר, מוזיקה אלקטרונית שווה ברקע וחבורה עליזה של ברנרים שובבים מארחת אותי כיד המלך.
לאחר שהצגתי את עצמי לנוכחים בבריכה, הגיע סיבוב נוסף של משקאות, הפעם ערק תוצרת חוץ עם אשכוליות ופלטת פירות של אבטיח קר, דובדבנים וגבינה בולגרית. היה קצת צפוף במים, האלכוהול התחיל להשפיע והאינטימיות התגברה. במקום לדבר על פסיכודליה או אמנות, מיניות וקהילה, אחד הבחורים של הקמפ שיתף אותי באירועים הקשים שעבר במהלך הלחימה בעזה.
"הייתי מפקד טנק במילואים, נלחמנו כמו אריות, ראיתי דברים שאני רק רוצה לשכוח ואיבדתי חברים קרובים. לגבי הקמפ, אנחנו כמה חברים שחזרנו לפני חודשיים מעזה אחרי חצי שנה, והחלטנו להתאבד על המידברן הזה ולהקים קמפ בכל מחיר. הייתי בטוח שרק כאן אוכל להתנתק מכל מה שעברנו וגם ביקשו שלא נדבר על פוליטיקה והנה במקום לתת לך ליהנות בשכשוכית ולצחוק עם הבנות, אני טוחן לך את המוח על המלחמה".
שינוי פיזי בולט במיוחד במידברן 2024 היה המים שזרמו בברזים, במקלחות ובאסלות. באופן מסורתי, ובהתאם לכללים הברורים של הברנינג מן האמריקני, במידברן הישראלי לא היה מקור מים קבוע למשתתפים והיה צריך לשנע אותם לשטח באמצעות מכליות ובעלות גבוהה. הרחצה בקמפים השונים הייתה במקלחות שדה מאולתרות, בצמצום, ובהתאם למעמד הכלכלי של יושבי הקמפ.
באופן משמח, המקלחות הקרות והשירותים הנקיים של שיטים, שהחליפו את השירותים הכימיים הנוראיים, הסירחון הכבד, החום והזבובים, הפכו את השהות המאתגרת בשטח לקצת יותר נסבלת. בנוסף, העמותה הביאה לכפר מערכת התפלה יקרה, שנרכשה באמצעות מימון המונים, כך שהיה אפשר לשתות את המים המליחים של האזור.
19 צפייה בגלריה
יותם טל, קמפ זקני השבט. מילואימניק שיצא מעזה אחרי חצי שנה ונפצע בהקמות, מתאוורר עם שפריצר
(צילום: אסף קמר)
אולם לא כל המשתתפים במידברן Burn to Basics התלהבו מתוספת המקלחת והשירותים הנקיים. חבר ותיק בקהילה שלא החמיץ כמעט אף ברן בישראל או בארה"ב, טען כי "מתוך הקושי נוצרים דווקא דברים מאוד יפים".
נפגשנו בשכונת האלפיון העליון של המידברן, כך מכונה באופן לא רשמי חניון הקרוואנים של הפלאייה. בקרוואן המפנק היה מיזוג אוויר, מקלחת ושירותים פרטיים, עמדת הטענה לטלפון, מיטה זוגית נקיה ולהט אידיאולוגי בלי מתפשר.
"בגלל המלחמה והצורך להתגמש, הוחלט שהמידברן השנה יהיה בשיטים ולא באמצע המדבר, זה לא אידיאלי עם המקלחות והמים הזורמים ואני מקווה שבעתיד הקרוב נוכל לחזור לפעילות מלאה בסגרת עשרת העקרונות של ברן".
באופן אישי אני חושב שיהיה קשה לחזור אחורה, בזכות המקלחות כולם היו יפים ונקיים ומתחמי המיניות 18+ עבדו שעות נוספות. אחד הבחורים בתור למקלחת, לוחם חי"ר במילואים, שיתף אותי: "חזרתי משבעה חודשים של לחימה בעזה בלי מקלחת ובלי שירותים, אכלתי אבק בכמויות, יש לי צלצולים באוזניים מכל הפיצוצים ויש לי צו גיוס ביד לעוד חודש - סיבוב שלישי בעזה. לדעתי הישראלים לא צריכים להתנסות בכוונה בתנאי שטח עוינים במיוחד כדי להגיע לתובנות. המקלחת הקטנה הזאת עוזרת לי להיות יותר נחמד לאנשים וגם נותנת לי יותר סבלנות ורצון ליהנות מכל האמנות היפה שמסביב".
אחרי המקלחת המרעננת הלכנו למסיבת הצהריים הכי שווה במידברן, מתחם המסיבות 18+ של "קמפ שטיפלה" הוותיק, שסיפק באופן מסורתי במשך שנים רבות מקלחות שדה משותפות ומסיבות מים נועזות, הוצב צמוד למקלחות של שיטים. באופן משמח, כל מי שחשש כי האיכות הגבוהה של מסיבות המים הפרועות של שטיפלה ייפגעו כתוצאה מריבוי המקלחות בשיטים - התאכזב. הייתה אחלה מסיבה ואנשים התפשטו, התרחצו ורקדו ממש כמו בימים הטובים.
הקמפ המדהים שבו התארחתי, אכלתי וישנתי היה קמפ "זקני השבט", שהיה מפורסם לאורך השנים בגיל המתקדם יחסית של חברותיו וחבריו הקשוחים, ובאיכות הגבוהה של האמנות שהם יצרו. השנה בגלל המלחמה הגיעו מעט אנשים והוחלט להתחבר עם קמפ "גם וגם" וקמפ "בז" שגם הם לא הגיעו במצבה מלאה. באופן אישי הערבוב של הקמפים יצר אווירה מעולה, שיחות סלון מרתקות ותחושה נעימה של הקלה רגעית מכל המתח והבלגן של המדינה.
לאחר שהשמש שקעה והמחנק והחום פינו מקום לבריזה נעימה, דן פלג ברנר מקמפ "גם וגם" שמתארח אצל קמפ "זקני השבט", הזמין אותי לבקר במיצג המוזיקלי האמנותי המושקע והמסקרן שיצר עם חבריו.
"אנחנו קוראים לו "גם סיקוונסר", או GAM sequencer. מדובר במיצג אור קולי אינטראקטיבי שנותן לכל אחד ליצור את המוזיקה שלו בצורה מאוד פשוטה. אפשר ליצור מוזיקה כאינדבידואל וגם כקבוצה ולנגן ביחד. המטרה היא להנגיש מוזיקה לאנשים. טכנית יש 150 מתגים על הלוח וכל מתג מדליק תו אחד בסיקוונס של ארבע רביעיות. על המיצג עצמו יש לדים שמסבירים לך איזה תווים עומדים להתנגן ואיזה התווים מנגנים לך עכשיו בלייב, כל צבע צליל אחר".
מתי הכנתם אותו?
"המיצג שלנו היה אמור להיות מוצג במדברן 2023 שהתבטל, החברים בקמפ שלנו עבדו על המיצג הזה כבר יותר משנה ולמרות שבסוף הקמפ שלנו לא הגיע השנה למידברן, החלטנו כמה חברים להביא את המיצג כדי לחוות את החוויה המופלאה הזאת".
איך הולך בינתיים?
"המידברן השנה הוא אחד הטובים שהיו לי, לראות את האנשים נהנים מהיצירה שלנו ולקבל את הפידבקים זאת חוויה מדהימה ברמות. אתמול בלילה פגשנו במקרה שני די-ג'ייז מאוד טובים, חברים שלנו שסיימו לנגן בטכנודרום בזריחה, והם ניגנו לנו בסיקוונסר וזאת הייתה מסיבה מטורפת ולדעתי אחד האירועים הכי מרגשים שהיו לי באירוע".
בעקבות המצב הביטחוני השנה, גם הדיפ פלאייה ומיצבי האמנות היו יחסית קטנים וצנועים בתקציב ובגודל. אך למרות זאת הם סיפקו חוויה אמנותית מעולה והשיטוט הלילי בתוך התערוכה הכי שווה בישראל היה מצוין. אזכיר בקצרה את "המקדש לאקס" של גיל בורשטין האינטימי והמרהיב, וגם "העין של סאורון" שיצרו נעם כהן וסוף גולן היה מושלם ויצר התקהלויות וחיוכים באמצע המדבר.
כמו כן, "קליידקסקופות" המהנה והנועז של ליאור בכר, רן שלום, יוליה לושק, איתן זיו, ערן שמשי ורוי יעקובזון היה מצוין. זו יצירת אמנות פסיכודלית הכוללת מבנה חיצוני דמוי איבר מין נשי, כך שמי שפותח את השפתיים החיצוניות ונכנס לתוכו מגלה קלידיוסקופ מטורף של מראות שיוצרות מודעות חדשה ושכפול עצמי.
מבחינת מוזיקה ומסיבות היה פחות טכנו מסורתי ויותר אפרו האוס, אנשים רקדו ונהנו אבל הקרחנה הייתה מאופקת יחסית. "הטרקלין" המטורף עם הספות המפנקות, בדי הקטיפה האדומים, העיצוב החושני ומוזיקה מחשמלת היה המקום הכי שיקי בעיר. חללים ואוהלים עם מזגן הפכו לנכס צאן ברזל וכל נושא הלבוש הלילי המפורסם עם תאורות לבישות מעלי אקספס נזנח לטובת בגדי ים.
ואי אפשר בלי לדבר על החטופים והשכול הכבד שלנו. על גבעה נישאת בקצה הדיפ פלאייה, וצמוד למיצג "הטמפל" היפה, שגם השנה לא נשרף בסוף האירוע, הוקם צריף בודד ועצוב ללא קירות ורק מי השקיע זמן ונכנס פנימה זיהה מקבץ תמונות קטן של אנשים מחייכים ללא כל הסבר בכתב. אלו תמונות של חברי קהילה שנרצחו. את מיצב "הבית" המצמרר יצרו לילי פלג ומורן אוליאל והוא חדר לי לתוך הנשמה ולא נתן מנוח.
"הבית נולד מתוך רצון להנציח את נרצחי ה-7 באוקטובר ולהעביר את התחושה והקרע שנוצר בבית שלנו, לתת לקהילה מקום לעבד את רגשותיהם ובמקביל לעבור חוויה של שחרור, פרידה ובנייה מחדש. הבית בנוי מיסודות בלבד כאשר ניתן 'לחדור אליו' מכל ארבעת הכיוונים, בדיוק כמו שחמאס פרץ לנו לבתים, הרס לנו את הבית, שרף אותו עד היסוד והרג לנו מלאכים תמימים".
לסיכום: חרף המלחמה, ואולי גם בזכותה, היה מידברן מוצלח. אומנם קטן יחסית, אך זה בין היתר מה שסייע ליצור הזדמנות לאינטימיות ומצב צבירה מסקרן שבו כמעט כל אדם שפגשתי על הפלאייה היה אמן רדיקלי שמציג עם חבריו לקמפ מיצג אמנותי. כולם השתתפו ותרמו וכולם נתנו מעצמם בנדיבות למען הקהילה ולא היה אפילו בדל סיגריה אחת על הרצפה. על רקע הקרע שהולך ומחמיר מול ארגון האב, הברנינג מן האמריקני, שבחר להתעלם בגסות מהסבל והרצח של חברי הקהילה בידי חמאס, הישראליזציה המבורכת שעברה הקהילה של המידברן, כולל מקלחות ציבוריות מפנקות וגם ויתור משמעותי ומאוד מפתיע על שריפת ה-Effigy המסורתית בסוף האירוע (מסיבות בטיחותיות), אותו פסל אדם גדול המהווה את מקור השם לתנועה העולמית, יצר גאווה מקומית ותחושה פנימית חזקה בקרב המשתתפים כי עמותת המידברן לומדת לצעוד לבד ובגדול - ומיצרת פיוז'ן ברן ישראלי איכותי ואותנטי.
