אחרי סגר ארוך בבית – יש דבר אחד ש(כמעט) כולנו רוצים: לחזור לטייל וליהנות מהחופש. ואם לא לנסוע בעצמנו - אז לפחות ליהנות מתיירים מחויכים שמשתזפים בחופי הים התל אביביים, ומדברים ביניהם בשפה זרה ברחובות.
אז ברגע שנגיף הקורונה משבית השמחות יפסיק לאיים על חיינו, ונוכל לשוב לחיים נורמליים של עבודה, לימודים, סופרמרקט (בתקווה שיהיו בו גם ביצים) ויציאה של יותר ממאה מטרים מהבית - אפשר יהיה, אולי, להתחיל ולתכנן את הטיול הבא. כעת זה אולי נשמע כמו מחשבה דמיונית, אבל היי - לכל דבר (כמעט) יש סוף בסוף.
ועד שזה יקרה, הנה עשרה דברים מעולם התיירות שאנחנו מתגעגעים אליהם במיוחד - החל מביקור ביעדים חדשים, דרך האווירה המרגשת בדיוטי פרי ועד, תאמינו או לא, מחיאות הכפיים של הישראלים כשהמטוס נוחת.
1. קפה ומאפה בדיוטי פרי
במהלך השנים הוא זכה לא פעם להשמצות, אבל בואו רגע נניח את הדברים על השולחן ונודה באמת: כמעט אין מי שלא מתגעגע לאווירת החופש המרגשת שמפציעה ברגע שנכנסים לדיוטי פרי. החל מהחנויות המזמינות עם האורות הבוהקים, דרך המוכרים והמוכרות החייכניים שנראים כאילו הרגע יצאו מסרט מצויר של וולט דיסני ועד למזרקה המפונפנת ולבתי הקפה והמסעדות הפזורים במתחם. כי למרות המחיר הגבוה של כוס הקפה, אין מה לעשות - ההפוך של נתב"ג שווה יותר.
2. געגועים לתיירים
עד שהקורונה הופיעה כאן והרסה כל חלקה טובה, ישראל נחשבה ליעד תיירותי מבוקש למדי. תיירים רבים, בגילים שונים וממדינות שונות, נהגו להגיע הנה לחופשות, בעיקר באביב ובקיץ. חופי הים בתל אביב היו מלאים בתיירים בבגדי ים, שניצלו את מזג האוויר הלוהט שלנו - על מנת לקבל קצת צבע ולחזור לביתם שזופים. בתי הקפה, הברים והמסעדות היו מלאים בדוברי שפות שונות, והרחובות (בעיקר התל אביבים והירושלמים) נהנו מהחולניקי"ם שהסתובבו בהם מאושרים וחסרי דאגות (לפחות כך הם נראו לנו מהצד).
12 צפייה בגלריה
פעם, כשהיה כאן כיף: תיירים שהגיעו לחגוג את מצעד הגאווה - משתזפים בים
(צילום: ירון ברנר)
אבל הקורונה העלימה את התיירים, שחזרו במנוסה למדינותיהם, ואיתם נעלמו גם האושר ושמחת החיים (טוב, זה לא רק בגללם, זה גם בגלל שאנחנו נצורים בביתנו כעת). ברור לנו שאחרי שכל זה ייגמר, וכשאנשים ירגישו בטוחים יותר לחזור ולטייל מחוץ למדינתם - נזכה שוב לשמוע שפות זרות ברחוב, ולפגוש תיירים משתזפים בחופי הים.
3. ניקוי רעלים מהמדיה החברתית
מדיה חברתית וחדשות ללא הפסקה, בכמות היסטרית כמו זו שאנו רגילים לצרוך בארצנו הקטנטונת, עשויים להיות ממכרים, ולצד ההשפעות החיוביות שלהן (כמו להיות מעודכנים, למשל) מוטב לכולנו לעשות הפסקה מהם מדי פעם.
לצערנו, המצב הנוכחי לא מאפשר לנו להתנתק מהם כפי שנהגנו (או לפחות רובנו) לעשות פעם, לפני עידן הקורונה, כשהיינו יוצאים לטיולים ולחופשות. בין אם הם פועלים על ערוצי החדשות, ובין אם על מנת לספק לעצמנו קצת שקט מהילדים הקטנים והמשועממים - בימים אלו, כמעט ואין בית בישראל שבו לא פועלים במקביל הטלוויזיה, הנייד, האייפד ומכשירי מדיה נוספים.
אין ספק שמדובר בתקופה לא פשוטה, אבל עצה שלנו: נסו לצפות בדברים נוספים מלבד בחדשות ובערוצי ילדים - למשל, בערוצי טבע או טיולים. מבטיחים לכם שהם יגרמו לכם להרגיש טוב יותר, ועל הדרך אולי תצליחו גם להפיק מהם דברים חדשים (כמו למשל, באיזה יעד תרצו לבקר אחרי שנגיף הקורונה יסיים להשבית את חיינו).
4. לחזור הביתה אחרי חופשה
אין דבר מהנה יותר מאשר לחזור הביתה, היישר לידיהם של בני משפחתכם האוהבים, אחרי טיול בחו"ל, ולא משנה לכמה זמן נסעתם. בסופו של דבר, ההתרחקות מדברים שלעתים קרובות אנחנו נוהגים לקבל כמובן מאליו, כמו משפחה, חברים קרובים ובית - גורמת לנו להעריך אותם יותר.
אז נכון שאנחנו מתגעגעים לחופשות ולטיולים בחו"ל,אבל יש בנו גם געגוע לחזרה הביתה, עמוסים בשוקולדים ובמזכרות מהטיול השווה אליו יצאנו. כמו גם, ללהט בו סיפרנו לכל מי שרצה לשמוע (וגם לאלו שלא) את סיפורי המסע מעוררי הקנאה שלנו.
זה עוד יחזור, אנחנו יודעים, אבל בינתיים, תנו לנו להתרפק על הזיכרונות המתוקים שנראה כאילו עבר נצח מאז שהתרחשו.
5. ויטמין די
נדמה כי הפעם האחרונה בה יצאנו לטיול בטבע הפורח או ישבנו על חוף הים, נרגענו ונהנינו מהיתרונות הבריאותיים של רחש הגלים וריח המליחות באוויר - הייתה לפני עידן ועידנים (למרות שבפועל מדובר בכמה שבועות בלבד).
מאז אותה פעם אחרונה, הפכנו רובנו ל"בטטות כורסה", כשהבילוי העיקרי שלנו מבוסס על מסך (לא משנה מאיזה סוג, אגב). עבור מרבית בני האדם, ובפרט המטיילים שבהם, אין עונש גדול יותר מאשר הגבלות על התנועה. אולם, זכרו שלא מדובר במצב אינסופי - ויום אחד, אולי אפילו מהר יותר משנדמה לנו, נוכל כולנו לשוב לטבע, לחופי הים ולמסלולי ההליכה הירוקים - ונספוג את מנת הוויטמין די שכל כך חסרה לנו בימים אלה.
אין ספק כי קרני השמש והחום - האחראיים גם על מתן ויטמין די - הם בעלי השפעה לא קטנה על מצב הרוח ומייצרים שמחת חיים. ואגב, הנה בשורה משמחת: על מנת ליהנות מהשפעותיו המלאות של אותו ויטמין די, אנחנו זקוקים רק ל-20 דקות ביום של חשיפה לשמש. נצלו אותן, גם אם כרגע מדובר ב-100 מטרים הסמוכים לביתכם.
6. להביט על הכול מלמעלה
הסעיף הבא מתייחס לטיסה כמכלול שלם, הכולל בתוכו גם את ההמראה שעלולה לגרום לחלקנו לכאבים באוזניים, את הנחיתה המרגשת שעלולה לעתים להיות מלווה בחשש קל וגם את הנוסעים שלא מסוגלים לשבת דקה שלמה במקום, ומסתובבים במטוס הלוך-ושוב. כן, אפילו אליהם אנחנו מתגעגעים.
אנחנו מתגעגעים גם לדיילים שמברכים אותנו לשלום בעלייה למטוס - ושמחים להיפטר מאיתנו עם הנחיתה (סתם, בצחוק), למיץ העגבניות המוזר שרוב האנשים לעולם לא היו מחזיקים בביתם, אבל במהלך הטיסה הוא המשקה הראשון שנגמר ובעיקר, לאפשרות להסתכל על הכול מלמעלה. אה, וכמעט שכחנו - אנחנו מתגעגעים אפילו למחיאות הכפיים הסוערות של הישראלים כשהמטוס נוחת, ומבטיחים שלעולם לא נתלונן עליהן יותר.
7. שפה זרה ואוכל תאילנדי: לימוד מיומנויות חדשות
בין אם מדובר בלמידה של מיומנות חדשה דוגמת בישול אוכל תאילנדי או לימוד שפה זרה (כמו קלטית עתיקה, למשל), חשיפה לתרבויות חדשות ושונות מהתרבות שלנו - מאפשרת לנו להרחיב את הידע שלנו על העולם, ובכלל.
ואגב, מעבר לכך שלמידה הופכת את מוחנו לפעיל וערני יותר, פסיכולוגים מצאו כי השכלה מגדילה את רמת האושר שלנו - במיוחד כשאנחנו לומדים דבר מה שגורם לנו להנאה.
אז נכון, אנחנו נמצאים בתקופה שבה הטכנולוגיה מאפשרת לנו ללמוד (כמעט) כל מה שנרצה דרך המסך, אבל עם כל הכבוד לחדשנות - אין כמו ללמוד לבשל מאכלים מקומיים, בכפר נידח בתאילנד מבשלן או בשלנית מקומיים. כנ"ל לגבי שפה מקומית, ולמעשה - כמעט לכל דבר שניתן לחשוב עליו. בינתיים, עד שהחיים יחזרו למסלולם, נאלץ להסתפק בקורסים מקוונים.
8. חוף הים ואתרי הסקי: ביקור ביעדים חדשים
טיולים מספקים הזדמנות נהדרת לפגוש יעדים חדשים ותרבויות לא מוכרות, ובאופן כללי - מאפשרים לנו לספוג מראות שכמותם טרם ראינו בעבר, כאלה שיישארו עמכם לנצח (לרע ולטוב).
ברגעים אלו, בהם כולנו נצורים בביתנו, זה בדיוק הזמן לשלוף אותם מהקופסה ולהתרפק עליהם, לפחות עד שנוכל לצאת לטיול הבא.
כעת, זה בדיוק הזמן המתאים להיזכר באותם רגעים בהם התבוננתם בקרני השמש המאירות את יער הגשם האקזוטי או את אתר הסקי, שלעתים נדמה כאילו אין לו סוף; בחוף הים עטור עצי הדקל וגם במפל המים הגועש והשוצף, שגרם לכם לשפשף את העיניים על מנת לוודא שאתם לא חולמים.
גם אם מדובר רק בזיכרון רחוק מימים טובים יותר, זכרו כי הוא יכול לגרום לכם לתחושת סיפוק עצומה זמן רב אחרי שהרגש עצמו חולף.
9. "הלו מיסטר": שיחה עם אנשים ממדינות אחרות
הרבה יותר קל להכיר חברים חדשים בטיולים, מאשר כשנשארים בארץ. בישראל, אנשים פחות נוטים לשוחח עם זרים באוטובוס או לפצוח בשיחה עם אדם זר בבר.
אולם, אצל רובנו, כשאנחנו נמצאים במדינה אחרת במרחק של אלפי קילומטרים, נראה שהגבולות החברתיים לפיהם אנו פועלים ביומיום - מיטשטשים מעט, ויצירת קשרים עם זרים הופכת למשימה קלה הרבה יותר.
בין אם אתם מהמסתחבקים עם המקומיים, אותם עצרתם בדרך כדי לשאול איך להגיע לכביש המהיר, ובין אם במהלך הטיול פגשתם מטיילים כמותכם רק ממדינה אחרת, ואתם מעוניינים להציע להם לשבת על בירה או להשתתף במונית - אינטראקציות חברתיות גורמות לכולם להיות מאושרים יותר, ומגדילות את המעגל החברתי שלנו.
ובכלל, חברים ממדינות שונות בעולם זה תמיד טוב. לכו תדעו - אולי אם יהיה סגר נוסף יום אחד (לא שאנחנו מייחלים חלילה לכזה דבר), אולי תעדיפו לבלות אותו בכלל אצל החבר מהקריביים, אותו פגשתם במהלך החופשה האחרונה שלכם.
10. יציאה מהשגרה
ונסיים את רשימת הגעגועים בגעגוע הגדול מכול - יציאה מהשגרה וניתוק מהטרדות שמלוות אותנו ביומיום. אז נכון שבימים אלו כולנו מייחלים לחזרה לשגרה שנקטעה באמצע, אבל אנחנו מתגעגעים ליציאה לחופשה במדינה אחרת, שעל מנת להגיע אליה צריך לעלות על מטוס ולחצות את הים, ושם להתנתק לכמה ימים (או יותר) מכל העיסוקים שגורמים לנו לרצות לצאת לחופשה.
אנחנו רוצים לחוות שוב את השקט והשלווה, להניח בצד את רעשי הרקע (וגם את רעש הילדים, אבל זה כבר סיפור אחר), להרפות מהמתח והמחרדה המצטברים - ופשוט ליהנות מהרגע. וגם מהאוכל, מהנופים, מאווירת החופש ומהחיים שמחייכים אלינו כשאנחנו מסתובבים ברחובות כמו אותם תיירים אליהם אנחנו מתגעגעים כל כך.
ועד שנחזור לשגרה ונוכל שוב לצאת לטיול או לחופשה עליהם חלמנו, שיהיה לכולם חג חירות שמח!
