הפארק הלאומי קייפ הילסבורו הוא אחד מהמקומות השלווים בחופי קווינסלנד. הוא שוכן בין יערות גשם ועצי אקליפטוס, עצי מנגרוב וחופים סלעיים. זה מקום נפלא לטייל בו ולחקור את החוף הגאות לשפל. זו נקודה שבה יער גשם צפוף פוגש את האוקיינוס ואת חופיו הלבנים והחוליים באזור שונית המחסום הגדולה. האבוריג'ינים חיו פה אלפי שנים לפני שמגלה הארצות ג'יימס קוק העניק לו ב-1779 את שמו הנוכחי - קייפ הילסבורו.
בפרקים הקודמים:
שדים טסמניים ואי ללא מכוניות
כמה עולה לטייל בקרוואן עם 3 ילדים?
לכל הכתבות מהמסע של משפחת ברזני - הקליקו
בכל בוקר לפני הזריחה קבוצות של וולבי וקנגורו יורדות אל החול בקייפ הילסבורו בחיפוש אחר מזון. הם מחפשים אחר תרמילי הזרעים של עצי המנגרוב ואצות הים שנשטפו אל החוף מהגאות במהלך הלילה. כדי להגיע לחוף שעה לפני זריחה נסענו בחשיכה מוחלטת, הוולבי והקנגורו על החוף מספקים הזדמנויות צילום לתמונות בלתי נשכחות. כשדמיינתי את אוסטרליה אלה בדיוק התמונות שהיו לי בראש.
באוסטרליה מקפצים יותר קנגורואים מבני אדם, כ-50 מיליון ואף יותר, פי שניים ממספר התושבים. זה המקום להרחיב על בעל החיים המזוהה ביותר עם אוסטרליה. הקנגורואים הם חיות הכיס הגדולות ביותר שקיימות כיום על פני כדור הארץ. המין הגדול ביותר של קנגורו (במשקל) הוא הקנגורו האדום שמגיע למשקל של 80 ק"ג. הקנגורו האפור המזרחי הוא הגבוה ביותר, זכרים בוגרים עשויים להגיע לגובה שני מטרים.
לא כל הקנגורואים זהים, ישנם עשרות מינים. הם מגיעים בצורות ובגדלים רבים. חלק בכלל נקראים וולבי או וולרו. איך מבדילים? בעיקר לפי הגודל: הקטנים ביותר נקראים וולבי, מינים בגודל בינוני נקראים וולרו והגדולים ביותר נקראים קנגורו.
קנגורואים הם בעלי החיים הגדולים היחידים שנעים באמצעות קפיצה. יש להם גפיים אחוריות עוצמתיות שעוזרות להם לקפוץ למרחקים עצומים. הקנגורו הגדול ביותר יכול לדלג עד שמונה מטרים בקפיצה אחת.
לנקבה כיס בקדמת הבטן, שם היא נושאת את הצאצאים. גור קנגורו נקרא ג'ואי, תקופת ההיריון היא כחמישה שבועות, כשהג'ואי נולד הוא קטנטן, בגודל של ענב. מיד לאחר הלידה הוא מטפס על הבטן של אימו ונכנס לתוך הכיס כדי לגדול שם לפחות עוד שישה חודשים לפני שייצא להכיר את העולם. גם אחרי גיל שישה חודשים, אם יחוש בסכנה, הוא יחזור במהירות לכיס.
האירופאים הראשונים שנתקלו בקנגורו תיארו אותו כחיה מוזרה המקפצת כצפרדע אך בעלת ראש של אייל. מקורו של השם בשפה האבוריג'ינית (גנגורו). בעבר חשבו כי פירוש השם "קנגורו" הוא "אינני מבין את דבריך", כתשובה שניתנה למגלה הארצות הבריטי ג'יימס קוק, על ידי הילידים, כששאל אותם באנגלית על שם בעל החיים המוזר. חוקר טבע בריטי שהתלווה למסעו של ג'יימס קוק הוא הראשון שהשתמש בכתב במילה קנגורו, אך לאחר 50 שנה, קצין אחר בצי הבריטי טען כי שם החיה הוא בכלל מי-נואה ולא קנגורו. כך נפוצה שמועה כי קפטן קוק טעה בשם, ולא הבין את הילידים במסעו בשנת 1770. רק בשנת 1971 גילו כי השם קנגורו אכן נפוץ בשימוש השבטים בצפון אוסטרליה, וקפטן קוק לא טעה בשם. ואילו מי-נואה גם הוא מתייחס לקנגורו, פשוט פירושו "חיה שניתן לאכול".
רגל חמישית
בגלל כפות הרגליים הארוכות והזנב הגדול והארוך, הקנגורו לא יכול ללכת או לקפוץ לאחור. אומרים שזו אחת הסיבות שהקנגורו מופיע בסמל אוסטרליה, הוא מייצג אומה שתמיד מתקדמת ולא נעה לאחור.
זנב הקנגורו מלא בשרירים, הוא משתמש בו כמו רגל חמישית בזמן תנועה. הזנב משמש לאיזון בעת דילוג. הוא חזק מספיק כדי שיוכל לשאת את כל משקל גופו של הקנגורו בזמן שהוא מתאבק, כאשר הוא מרים את רגליו האחוריות כדי לבעוט ביריב. כשהוא מתאזן על הזנב, הוא נשען לאחור, מסוגל לתת אגרוף ולבעוט כדי להוציא את היריב מאיזון ולהפיל אותו. הקנגורו משתמש בזנב שלו גם בשחייה, קנגורואים הם שחיינים מצוינים, הם בדרך כלל שוחים כדי לחצות נהרות או להגן על עצמם מפני טורפים. הם מחזיקים את הראש מעל המים כדי לנשום וחותרים עם הרגליים במים. אם קנגורו נרדף על ידי טורף, הוא ינסה לברוח לעבר המים. ברגע שהמים יגיעו לגובה החזה שלו, הוא יסתובב ויתעמת עם הטורף ואף ינסה להטביע אותו.
קנגורואים הם יצורים חברתיים, והם חיים בקבוצות גדולות של 50 בעלי חיים ואף יותר. יש להם הרבה דרכים לתקשר אחד עם השני, כולל נגיעה באף, רקיעה ברגליהם האחוריות ונהמות. אם הם חשים מאוימים, הם דופקים בקרקע ברגליהם החזקות לאזהרה. הם שורקים ונוהמים כאשר נבהלים, אימא קנגורו אפילו תשמיע קולות נקישה או צקצוק כדי לקרוא לגור חזרה אליה.
קרב מגע בהדרכת אימא
אם קנגורו זכר יילחם ביריב הוא יבעט חזק. הם לפעמים גם נושכים. הזכרים לומדים להילחם באימון כשהם צעירים. בהתחלה בהדרכת אימם ואחר כך עם זכרים צעירים אחרים.
הם אוכלי עשב. אוהבים ללעוס גם עלים, פרחים ושיחים. במהלך היום הם בדרך כלל נחים בצל, בשעות אחר הצהריים או בערב יוצאים לאכול. הם זקוקים למעט מאוד מים כדי לשרוד ומסוגלים לעבור חודשים מבלי לשתות כלל. עם זאת, כשהם צמאים ונואשים ידוע כי הם מסוגלים לחפור בורות בעומק של מטר בחיפוש אחר מים.
יש להם ראייה חדה ושמיעה מצוינת, הם יכולים לסובב את האוזניים לכל הכיוונים כדי לקלוט צלילים. לקנגורו פרווה קצרה, בהתאם למין הקנגורו הפרווה שלהם יכולה להיות אדומה, אפורה או בגוונים שונים של חום.
מלבד בני אדם וכלבי בר הנקראים דינגו, קנגורואים מתמודדים עם מעט טורפים טבעיים. אבל לא קל להם, סכנות שעומדות בפניהם הם בית גידול הולך ונעלם, שינויי אקלים הגורמים לתנאי חום, בצורת או רעב. הם נחשבים למזיקים על ידי החקלאים באוסטרליה. במיוחד כשהם מתגנבים לשטחים החקלאיים לאכול.
שונית המחסום הגדולה
מקייפ הילסבורו האצנו צפונה עמוק לתוך קווינסלנד, אחרי כחודשיים טיול באוסטרליה, עברנו 12 אלף ק"מ והגענו ליעד הסופי באוסטרליה לעיר בשם קיירנס, אזור קיירנס, בניגוד לאזורי החוף האחרים שבהם טיילנו, הוא אזור יערות גשם, חיים בו בעלי חיים מיוחדים לאוסטרליה כמו הקזואר (הציפור השלישית בגודלה בעולם, אחרי היען והאמו).
הקזואר נראה קצת כמו ציפור פרהיסטורית, עם רגליים ענקיות ועצם גדולה על הראש, זו ציפור חזקה שאם תרגיש בסכנה, עלולה לפגוע באמצעות הרגליים שלה הארוכות שלה. באזור הזה חיים ומסתווים בין העצים גם קנגורו קטנים ומיוחדים, בעוד שרוב מיני הקנגורו שומרים את רגליהם על הקרקע, ישנם מינים דמויי קנגורו, כמו קנגורו העצים, המבלים ביערות הגשם. הם מותאמים לחיים בצמרות העצים, עם זנב ארוך שעוזר להם לזנק מענף לענף.
נשארנו בקיירנס שבוע שלם כדי לחוות אחד מפלאי הטבע שנקרא שונית המחסום הגדולה. זכינו להכיר את העולם העשיר של השונית אשר נחשף במלוא הדרו מתחת לפני המים. זו שונית האלמוגים הגדולה בעולם, היא מורכבת מ-2,900 שוניות נפרדות ומ-900 איים המשתרעים לאורך 2,300 קילומטרים בים האלמוגים הנמצא מול חופי קווינסלנד בצפון מזרח אוסטרליה. היא כל כך גדולה שניתן לראות אותה אפילו מהחלל החיצון. השונית היא המבנה הגדול ביותר בכדור הארץ שנבנה על ידי אורגניזמים.
יצאנו ההורים בהפלגה מקיירנס לשלוש צלילות יומיות. זאת הייתה הפעם הראשונה מזה 300 ימים שהשארנו את הילדים בדירה בלעדינו. בין שוניות האלמוגים, פגשנו צבים, כרישים, צלופחי מורנה, תמנונים, בטאים, כוכבי ים ומאות סוגי דגים.
למחרת יצאנו עם הילדים לאי בשם גרין איילנד, שטנו לתוך ים האלמוגים כ-45 ק"מ מקיירנס, כבר כשירדנו מהסירה למזח, וצעדנו על גשר עץ המוביל לאי הצלחנו לזהות כמה צבי ים במים. כאשר נכנסו למים, גילינו עולם עשיר וצבעוני מלא באלמוגים, קונכיות ודגים צבעוניים, כמו דגי תוכי עם מקור, כוכבי ים כחולים, מלפפוני ים רבים, טריגונים, זוהרונים, שושנות ים, צדפות ענקיות, ולשמחתנו הרבה גם שני צבי ים, אחד מהם היה מאוד חברותי ויכולנו להתקרב אליו ולצלם אותו, והשני קצת פחדן. הוא ברח כשהתקרבנו. החוויה בין שוניות האלמוגים הייתה מאוד מוצלחת, סיום נפלא לפרק הטיול באוסטרליה.
לדף הבא בספר המסע
אחרי שבוע ימים בקיירנס טסנו ליעד הבא במסע. באמת קשה להאמין שהגיע הזמן לסכם את פרק אוסטרליה, ישבנו בערב עם הילדים והחלפנו חוויות מהפרק המדהים במסע. זה התחיל באירוח במלבורן אצל חברים מקסימים מישראל, נחיתה הכי רכה שאפשר, הרגשנו בבית. לא מצאנו קרוואן מתאים למסלול ארוך בכיוון אחד. לכן שכרנו רכב בשלושה מקטעים, ממלבורן עד אי הקנגורו, וטיול בדרך האוקיינוס הגדולה. טיסה לטסמניה, וצפונה על החוף המזרחי עד קיירנס דרך סידני ובריזביין.
נדדנו בין דירות ומלונות, וזה עבד מצוין. עברנו סך הכל 12 אלף ק"מ בחודשיים ושבוע, ולא שמענו אף לא צפירה אחת בכביש. טסמניה הייתה מטריפה ונדירה, בולטת מבחינת הטבע והפארקים הלאומיים, הרווחנו המון טבע וטיולים לצד בעלי חיים ייחודיים כמו קואלות, קנגורו, וולבי, וומבט, שדים טסמניים, קיפודן, ברווזן, נחשים, לטאות, אמו, קוקברה, תוכי קקדו, וגם צבי ים, כרישים ודולפינים רבים.
גם הגענו לאיים קסומים, מלאי חופי טורקיז בעיירות קסומות של גולשי גלים ורוח מכל הסוגים והמינים. וגם ערים גדולות, מרהיבות ומעניינות מלבורן, סידני, בריזביין. הילדים למדו פה המון על בעלי חיים, וגם על סגנון חיים בשיטת No Worries. על הדרך במסע הזה אנו לומדים הבדלי תרבויות וכלכלה בין פרקי המסע שלנו בארה"ב, קנדה, מקסיקו, מדינות מרכז אמריקה ואוסטרליה.
בפרק הבא נגיע ליפן, או כמו שמכנים אותה מטיילים "יקום מקביל" נתחיל בביקור בטוקיו, שחברים אמרו לנו ש"ניו יורק נראית פתח תקווה לידה", מבלי לפגוע בפתח תקווה כמובן.
לפני תשעה חודשים כתבתי: "פעם סיפרו לי שהעולם הוא כמו ספר פתוח, מי שלא מטייל נשאר כל הזמן באותו הדף". אז הנה, אנחנו עוברים פרק בספר המסע, הפעם ליפן המדינה הכי מסודרת במזרח אסיה, אולי גם הכי מפתיעה, אנשים הסבירו לנו שעלינו לתכנן את הטיול ביפן ולהזמין מראש, אך צורת הטיול שלנו לא מאפשרת לנו ממש לתכנן או להזמין מראש. יהיה מעניין.
עינב ברזני הוא צלם, טייל, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, מרצה ומנחה חוגי ילדים בנושא קיימות וטבע. אתם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט שלו, ולעקוב אחרי בלוג המסע ודף הפייסבוק "לקצה העולם עם עינב ברזני".
