עונת הטיולים בצפון הודו בשיאה, השלגים נמסו מפסגות ההרים ונתיבי התנועה המשובשים והדרכים העתיקות נפתחו. אחד המסלולים השווים והפחות מתוירים בהרי ההימלאיה ההודית הוא המסלול המעגלי הקשוח שעובר בעמק ספיטי ובעמק קינור. מדובר בטיול שמשלב נופים שומטי לסת של מדבר מושלג, כפרים ציוריים, דרכים משובשות, גבהים מאתגרים, אוכלוסייה מקומית נעימה ומסבירת פנים – והכול באווירה טיבטית חולמנית.
סניף הדואר הגבוה בעולם בעמק ספיטי
(קרדיט: אריאל רון)
אריאל רון, בן 22 מפרדס חנה-כרכור, סיים שירות מילואים ארוך במהלך המלחמה וטס להודו לעשות את הטרק הקשוח יחד עם זיו טייב, חברו הטוב מהצבא. "הטיול הזה נולד מתוך הרצון שלי לאתגר את עצמי ולחוות משהו יוצא דופן", סיפר בשיחה עם ynet. "אני אוהב להחליט בעצמי לאן אני הולך ומה אני עושה. החופש הזה הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה עבורי. בטיול כזה, כשיש לך אופנוע, אתה באמת חופשי לבחור את הנתיב שלך. המסע הזה נתן לי הזדמנות להתבונן פנימה, לחוות חוויות רוחניות ולגדול כאדם. זה היה מסע שלא רק הרחיב את אופקיי, אלא גם חיזק אותי כאדם".
רון הוסיף וסיפר כי הוא וזיו שימשו נהגי פנתר בצבא ורצו לעשות יחד, על אופנוע אחד, את כל הסיבוב של ספיטי וקינור. "על המפה זה 20 שעות נסיעה", הסביר אריאל. "החלטנו לעשות כל יום מקטע קטן של כמה שעות, ותוך שבועיים או שלושה לסיים את הסיבוב.
"במהלך הדרך גילינו שהחלק האחרון, בחזרה למנאלי, סגור בשל שלגים. ידענו שאולי לא נוכל לסיים את הסיבוב ונצטרך לחזור לאחור, אבל כל יום הנוף הפך ליותר מטורף, והחלטנו להתקדם פנימה בכל זאת ולקוות לטוב. התחלנו מאזור ירוק עם מפלים, וככל שהתקדמנו לכיוון ספיטי הנוף הפך למדברי עם שלג על ההרים - זו חוויה שלא ניתן להשוות לכל מקום אחר שהייתי בו".
גם בשיא עונת התיירות לספיטי, בקיץ, הדרכים משובשות והדרך לא פשוטה. באביב הבוגדני של הרי ההימלאיה הדרך המשובשת הייתה קשה אף יותר. "היו פעמים שנסענו בטמפרטורה של אפס מעלות, אבל היינו מצוידים בבגדים חמים ותרמיים ולא היה נורא. כל יום החלטנו איפה לעצור ולישון, קמנו בבוקר, ארגנו את האופנוע, קשרנו את התיקים ונסענו".
אריאל הוסיף וסיפר על האוכלוסייה המקומית: "הרוב שם טיבטים, וזה לא מרגיש כמו בהודו. הכול רגוע ופחות לחוץ. התארחנו בגסטהאוסים צנועים, והארוחות היו במחירים מצחיקים. פעם אחת ארוחת ערב של 'אכול כפי יכולתך' עלתה לנו פחות מחמישה שקלים - אורז, דאל, אלו גובי ותבשילי ירקות. גם מחירי החדרים נמוכים מאוד – סביב 50 שקל לזוג לחדר בתנאים בסיסיים עם מיטה זוגית גדולה ומקלחת. רוב הפעמים היו מים חמים, ולפעמים עשינו מקלחת הודית עם דלי.
"פגשנו גם אנשים מקסימים שאוהבים לעזור. באחד הכפרים, אחרי יום ארוך של רכיבה, הגענו להוסטל וביקשנו לעשות כביסה. צעיר מקומי שהיה שם מיד הושיב אותנו בסלון, הביא לנו קפה ועוגיות, פתח לנו טלוויזיה, שוחח איתנו וגם כיבס לנו במקביל. הוא סיפר לנו על הכפר ועל חייו. היה לנו כל כך נעים בחברתו, וזה היה רגע מיוחד מאוד. בסופו של דבר הוא לא היה מוכן לקחת כסף עבור הכביסה, ואמר שהוא רוצה שנזכור חוויה טובה מהכפר שלו".
יש קליטה בדרכים?
"במהלך הטיול בעמק ספיטי איכות הקליטה הייתה אתגר משמעותי. בדרכים לא הייתה קליטה בכלל, בכפרים הקטנים הייתה קליטה סבירה, אך לא בכל מקום. השתמשנו במפה באפליקציה אופליין. לרוב הדרך ישרה, אין כמעט פיצולים ואין צורך לחשוש מטעות. הבעיה הייתה שלא הייתי יכול לאחסן את החומרים שצילמתי בענן, ולא היה לי מספיק זיכרון לצלם את הסוף של הטיול".
איך זה לטייל עם החבר הכי טוב, רבתם לפעמים?
"לא היו לנו מריבות בכלל, אנחנו נהנים אחד מחברת השני ומהבדיחות הפרטיות שלנו. הגישה שלנו היא למצוא פשרה בכל דבר, גם ברגעים קשים אחרי שעות רבות בדרכים. באנו לטיול ליהנות ולא לקטר. השארתי את הקיטורים מאחור הרבה לפני הטיול המשותף, שהיה מלא ברגעים טובים והנאה".
בסופו של דבר, אריאל וחברו נאלצו לחזור על עקבותיהם כשגילו שהכביש חזרה למנאלי סגור בשל שלגים. "זה היה קצת מבאס, אבל כשאתה נמצא במקום כזה מדהים, למי אכפת?", אמר אריאל. "כשיצאנו לטיול, ידענו שהחלק האחרון של הדרך חזרה למנאלי עלול להיות סגור בגלל השלגים. כל יום התקדמנו והתבשלנו עם הרעיון שאנחנו אולי נצטרך לחזור אחורה, אבל לא היינו בטוחים עד הסוף.
"הגענו לנקודה שבה הכביש היה חסום בשל שלג כבד. זה היה מתסכל, במיוחד אחרי שעברנו כל כך הרבה ימים בדרך. היינו עייפים מאוד, ובאותו רגע לא היה לנו אכפת כל כך. היינו פשוט מותשים. התחלנו לחזור אחורה לכיוון קאזה, העיר הראשית של עמק ספיטי, והדרך הייתה קשה במיוחד, עם כבישים שבורים ומלא סלעים, וצוק ענק בצד אחד של הדרך. זה היה אינטנסיבי ומאתגר, אבל זה היה חלק מהחוויה".
איך התייחסו אליכם כישראלים במקומות שטיילתם בהם?
"כולם מאוד אהבו אותנו. בכפר טאבו, אחת העצירות בסיבוב של ספיטי, פגשנו קבוצת הודים שהגיעה לטייל באזור. כשאמרנו להם שאנחנו מישראל הם התרגשו מאוד והתחילו לספר לנו כמה הם אוהבים את ישראל. הם מעריכים את העובדה שאנחנו מטיילים בארצם ומביאים להם תיירות ופרנסה, וגם אוהבים את התרבות הישראלית ומרגישים חיבור אלינו. זה היה כיף לדעת שמקבלים אותנו בברכה, ושיש לנו מקום חם בכל מקום שהגענו אליו".
מודיעין שלום
עמק ספיטי המכונה גם "המדבר הקרחוני של הודו" ממוקם בגובה של כ-4,200 מטר מעל פני הים, והוא אחד האזורים המיושבים הגבוהים בעולם. הוא ידוע בכפרים הציוריים שלו, במנזרים הבודהיסטיים העתיקים ובפסגות המושלגות המרשימות. אתרי תיירות פופולריים כוללים את קאזה (העיר הגדולה בעמק), את המנזר קיי, את אגם צ'נדרה טאל ואת מעבר ה-Kunzum La. טיולים רגליים, טרקים ורכיבה על אופניים הם פעילויות פופולריות בעמק.
עמק קינור ידוע בשם "ארץ האלים" בשל המספר הרב של מקדשים ומנזרים הפזורים בו. הוא ירוק יותר מעמק ספיטי, עם נופים של יערות עבותים, כרי מרעה ופסגות מושלגות, וגם נמוך יותר - כ-3,500 מטר מעל פני הים. אתרי תיירות פופולריים כוללים את רקונג פאו (בירת העמק), את המנזר קי, את מעבר הרוהטנג ואת אגם Sangla. טיולים רגליים, טרקים וראפטינג הם פעילויות פופולריות בעמק.
האוכלוסייה באזור ברובה בודהיסטית, והדת הטיבטית משחקת תפקיד מרכזי בחיי היומיום. ניתן למצוא בכל מקום מנזרים עתיקים, פסלים בודהיסטיים ודגלים צבעוניים המתנופפים ברוח. שפת המקום היא קינאורי, שפה טיבטו-בורמזית הקרובה לטיבטית. רבים מהתושבים מדברים גם הינדי. האומנות המקומית ידועה בעבודות יד משובחות, כמו אריגת צמר, גילוף עץ ויצירת תכשיטים. לאורך השנה מתקיימים באזור פסטיבלים רבים, צבעוניים ותוססים, בהם ריקודים מסורתיים, מוזיקה וטקסים דתיים. ניתן לזהות בקלות את תושבי עמקים אלו על פי לבושם הייחודי, המשלב השפעות טיבטיות והינדיות. המטבח המקומי שונה מהמטבח ההודי המסורתי, עם שימוש רב יותר בבשר יאק, בגבינה ובחלב יאק.
המטבח של עמק ספיטי הוא צמחוני ברובו. רוב המאכלים מבושלים על אש פתוחה, והאוכל נוטה להיות מלוח וחריף. המטבח של עמק ספיטי מושפע רבות מהתרבות הטיבטית, וניתן למצוא בו מגוון רחב של מאכלים מבוססי דגנים, ירקות וחלב: טוקפה - מרק עשיר העשוי מחלב יאק, ירקות ותבלינים, המוגש בדרך כלל עם אורז או לחם; מומו - כופתאות מאודות או מטוגנות ממולאות בבשר, ירקות או גבינה; ת'וקפה - פנקייק עשוי מקמח יאק, חמאה ומים המוגש בדרך כלל עם דבש או ג'אם; צ'אנג - תה טיבטי עשוי מעלי תה, חמאה ומלח; צ'ורפי - גבינה קשה העשויה מחלב יאק ומוגשת בדרך כלל כנשנוש או כתוספת לתבשילים; אג'ו - מרק עבה העשוי מקמח, חמאה ומים ומוגש בדרך כלל עם ירקות או בשר; צ'וטוקפה - תבשיל עשיר העשוי מחלב יאק, אורז, ירקות ותבלינים; ופרקפה - פודינג אורז מתוק העשוי מחלב יאק, אורז וסוכר.
ניתן להגיע לעמקי ספיטי וקינור באוטובוס או בג'יפ ממנאלי או משימלה. העונה הטובה ביותר לבקר בהם היא בין יוני לספטמבר, כאשר מזג האוויר נעים והשמיים בהירים. חשוב להוציא אישור מעבר מיוחד כדי לבקר בעמק ספיטי, מכיוון שהוא ממוקם קרוב לגבול עם טיבט.
טיפים חשובים לטיול בטוח
- התכוננו לגובה הרב, שתו הרבה מים והקפידו על התאקלמות הדרגתית.
- לבשו בגדים חמים - גם בקיץ, הטמפרטורות יכולות לרדת בלילה.
- כבדו את התרבות המקומית: התלבשו בצניעות כשאתם מבקרים במקומות קדושים, ובקשו רשות לפני שאתם מצלמים אנשים.
- למדו כמה מילים בסיסיות בהינדי, זה יעזור לכם לתקשר עם המקומיים.
- עמקי ספיטי וקינור נמצאים בגובה רב, בין 3,000 ל-6,000 מטר מעל פני הים. בגבהים אלו כמות החמצן באוויר נמוכה במידה ניכרת מאשר בגובה פני הים, מה שיכול להוביל למחלת גבהים. התסמינים של מחלת גבהים הם כאב ראש, בחילות והקאות, סחרחורת, עייפות, קוצר נשימה, אובדן תיאבון ונדודי שינה. במקרים קיצוניים, מחלת גבהים עלולה להוביל לבצקת ריאות או לבצקת מוחית, שהן מצבים מסכני חיים. כדי למנוע מחלת גבהים עלו לגובה בהדרגה (מומלץ לבלות מספר ימים בגובה נמוך יותר לפני העלייה לספיטי וקינור), שתו הרבה מים (התייבשות עלולה להחמיר את תסמיני מחלת הגבהים), הימנעו מפעילות גופנית מאומצת, קחו תרופות למניעת מחלת גבהים (ניתן לרכוש תרופות אלו ללא מרשם בבתי מרקחת בהודו) והימנעו מאלכוהול ומקפאין.
