זה היה הטיול הכי ספונטני שעשיתי בשנים האחרונות, בלי הרבה תכנונים או תחקיר. היו לי שני כרטיסי טיסה למילאנו עם איזיג'ט שרכשתי בסכום כולל של 160 אירו בשיא מגפת הקורונה. הטיסה בתאריך המקורי התבטלה, אבל הייתה לי אפשרות לשנות לתאריך עתידי ללא תוספת תשלום, וכך חלפו להן שנתיים של ביטולים עד שלפני כמה חודשים זה קרה – יצאתי לטיול באיטליה ובשווייץ.
בעלי שלא האמין כבר שהטיסה תצא לפועל ויתר עקב אילוצים של עבודה, אז הצעתי לדודתי האהובה להצטרף אל הלא נודע. לפני שאפרט על המסלול, אציין שעונת התיירות באזורים המוזכרים בכתבה מתחילה בסוף חודש מרץ ונמשכת עד תחילת נובמבר. כל המלונות עלו לנו בממוצע 500 שקל ללילה לזוג, כולל ארוחת בוקר, והזמנתי את החדרים במהלך הטיול שנמשך חמישה ימים וחצי.
עד כאן עם ההקדמות, בואו נתחיל: נחתנו במילאנו כאשר התכנון היחיד שלנו היה לראות כמה שיותר טבע, עיירות קטנות ואגמים יפים. פחות חיפשנו עיר עם המון מכוניות ופקקים.
בתוך שדה התעופה ממוקמת תחנת רכבת שמקשרת את הנוסעים לתחנות רכבת מרכזיות, ומשם יש רכבות לכל יעד באיטליה. הטיול היה קצר יחסית, אז בחרנו לנסוע לאגם קומו - האגם הכי קרוב למילאנו.
עלות הנסיעה: כ-11 אירו. נוסעים שתי תחנות עד שמגיעים לתחנת Saronno, ושם מחליפים רכבת. לאחר מסע קצר של שעה ורבע הגענו לתחנה חשוכה, וממנה הלכנו ברגל במשך עשר דקות עד שהגענו למלון Albergo Del Duca שבמרכז העיירה קומו. זהו מלון משפחתי קטן ברמה של שלושה כוכבים עם שירות חייכני, חדרים קטנים אך חדשים ואפילו מכונת נספרסו. טיילנו בערב בעיירה וטעמנו פיצה טעימה בפיצרייה טובה, שקיבלנו עליה המלצה מעובר אורח מקומי.
למחרת התחיל הטיול. לאחר ארוחת בוקר קונטיננטלית טיילנו בעיירה קומו המקסימה, שנחשבת להכי פחות יפה מכל העיירות שלאורך האגם. אני אישית לא מצאתי מה לא יפה בה.
המחיר: 5.5 אירו לנסיעה הלוך-חזור. העלייה אורכת שבע דקות, ובסופה יש תצפית נפלאה על העיירה קומו ועל האגם, כמובן.
נכנסנו לחנויות המזכרות, ישבנו לבהות בנוף ולאחר כשעה ירדנו לקומו, טיילנו במרכז העיר באזור שפת האגם על רק תפאורת שלכת בגוונים צהובים-כתומים וטעמנו גלידה איטלקית תוצרת בית.
קומו הייתה רק תחנת מעבר בדרך לעיירה מנג'יו. אחרי שעשינו צ'ק אאוט מהמלון צעדנו ברגל לעבר תחנת האוטובוס המרכזית, שם רכשנו כרטיס נסיעה למנג'יו ששוכנת בגדה המערבית של האגם. מחיר כרטיס הנסיעה: כ-6.5 אירו.
הדרך שנמשכה כשעה הייתה קסומה וכללה הרבה תחנות עצירה וכבישים צרים, אך הנופים והמעבר בין העיירות הציוריות הם חלק מהחוויה. ניתן כמובן להגיע לרוב העיירות המרכזיות באגם בעזרת מעבורת (איטית או מהירה), אבל אנחנו בחרנו באוטובוס שהוא גם זול יותר וגם מהיר יותר.
האוטובוס עצר לנו בפתח מלון Bella Vista שממוקם במרכז העיירה, במרחק שתי דקות הליכה מהרציף שבו עוגנות המעבורות.
הזמנו חדר עם מרפסת שצופה לאגם. החדר היה משופץ ומרווח, עם חדר שינה וסלון קטן. הנוף הוא משהו שלא רואים כל יום, ומבחינתנו זאת הייתה האטרקציה - פשוט לשבת במרפסת הקטנה עם כוס קפה ביד ולהודות לבורא עולם על היופי שיש כאן.
במרכז העיירה הקטנה יש טיילת מקסימה, מסעדות איטלקיות ביתיות, בתי קפה וחנויות. ישבנו בבית קפה/מסעדה בכיכר המרכזית והאוכל היה סביר. לאחר הארוחה תפסנו את האוטובוס ליד המלון ונסענו כעשר דקות לעיירה טרמצו.
בטרמצו ישנה וילה מרשימה בשם Carlotta, ורוב התיירים שעוברים בעיירה נכנסים לביקור. המחיר: 12 אירו למבוגר, והנחות לפנסיונרים ולילדים.
אגם קומו מוקף בווילות שנבנו על ידי משפחות אצולה. חלק מהן הפכו עם הזמן לבתי מלון, וחלק עדיין משמשות למגורים או כאתרים לביקור. בווילה יש שני מסלולים לבחירה: המסלול הכחול, שכולל סיור של כחצי שעה בגנים בוטניים מרשימים; והמסלול הכתום, שכולל סיור של כ-75 דקות בווילה, במוזיאון ובגנים הבוטניים. אפשר לטייל ברוגע ולשבת על אחד הספסלים בגנים היפים, שצופים לנוף האגם ולעיירה בלאג'יו שמנצנצת ממול.
ממנג'יו החלטנו להמשיך לעיירות שבגדה המזרחית – בלאג'יו וורנה. התעוררנו לבוקר בהיר. השמש כאן זורחת די מאוחר, סביב 7:40 בבוקר, וכיף לשבת במרפסת מול האגם ולצפות בשחר העולה אט-אט.
לאחר ארוחת בוקר טובה אך נטולת ירקות, מסיבה לא ברורה, הלכנו שתי דקות ברגל למזח המעבורת ורכשנו כרטיסים לעיירה בלאג'יו. משך ההפלגה כרבע שעה, והמחיר הוא כחמישה אירו. ניתן גם לקנות כרטיס יומי להפלגות בין כל העיירות במחיר סמלי.
כשירדנו במזח ראינו רכבת תיירים אדומה, שילמנו חמישה אירו ונסענו לסיור פנורמי של כחצי שעה בעיירה. הדרך הייתה מלווה בהסברים באנגלית ובאיטלקית על אודות המבנים הארכיטקטוניים, הווילות של בני האצולה האיטלקית, השדות הירוקים והנופים הפתוחים.
הווילה הכי מפורסמת בבלאג'יו היא וילת מלצי. מחיר הכניסה: שמונה אירו. מעבר למבנים ולמוזיאון, גולת הכותרת כאן היא הגנים המעוצבים עם מזרקות המים. באוקטובר זכינו לשלכת בגוונים צהובים/כתומים - גן עדן לצלמים. כל היופי הזה ממוקם על גדות האגם השלו, ואפשר בכיף להביא שמיכת פיקניק, לשבת כאן שעות ולהקשיב לצלילי הטבע.
בבלאג'יו תמצאו סמטאות רבות, רחובות עם גרמי מדרגות (לא נגישים לכיסאות גלגלים ולעגלות), חנויות מקומיות, מזכרות תיירותיות ומסעדות שמלאות כולן עד אפס מקום. אנחנו בחרנו לקחת פיצות ופוקצ'ות לדרך באחת המאפיות וישבנו על ספסל מול האגם, הרחק מההמון.
מבלאג'יו הפלגנו במעבורת כעשר דקות לעיירה היפה ורנה. העיירה היפה הזאת קצת פחות מתוירת מבלאג'יו, אך בעיניי היא יותר אותנטית ויפה. יש בה סמטאות צרות וחוף קטן וסודי שגילינו במקרה, עם ברווזים חביבים להשלמת הגלויה. בוורנה הכי כיף לטייל וללכת לאיבוד בלי מטרה מוגדרת. גם כאן תמצאו וילות מרשימות, בתי מלון קטנים על המים, גלידריות איטלקיות ומסעדות רבות.
בשקיעה חזרנו למנג'יו, שם טיילנו בטיילת ושמחנו לגלות ממקומיים שיש אוטובוס ישיר מהמלון ליעד הבא – לוגאנו שבשווייץ.
למחרת לקחנו את האוטובוס הנוסע כ-40 דקות ללוגאנו, ירדנו בתחנת הרכבת של העיר וקנינו כרטיס לאוטובוס מקומי. עשר דקות נסיעה נוספות והגענו למלון מרשת איביס, ששוכן בשכונת פרדיסו. זהו מלון ברמה של שלושה כוכבים, נעים עם חדרים מינימליסטיים אך נוחים. חדר המקלחת היה קטן, כמו באונייה, אך לשני לילות זה בהחלט הספיק, במיוחד כשבאים לטייל ולחוות.
ארוחת הבוקר מצוינת, והופתענו לגלות שכל אורח במלונות העיר מקבל כרטיס טיצ'ינו שמעניק לו נסיעה חינם בתחבורה הציבורית בכל המחוז, פלוס הנחות בשיעור 15%-25% על כל האטרקציות.
לוגאנו כמו שווייץ כולה היא עיר יקרה, בעיקר במסעדות ובחנויות. אל תבנו כאן על קניות שוות, אלא אם כן נוסעים לאאוטלט שמרוחק כשעה נסיעה, אך אפשר עם עבודת הכנה לטייל בשווייץ בעלות סבירה. מול המלון היה סופרמרקט מרשת מיגרוס שמוכר סלטים טובים, סושי, כריכים ועוד במחירים סבירים, וסניף מקדונלדס עם הנוף הכי שווה בעיר (זול יותר מבישראל). מי שיבחר בכל זאת להיכנס למסעדה ישלם כ-80 שקל על מנה פסטה פשוטה ולא הכי טעימה.
אטרקציות מומלצות בלוגאנו
רוב האטרקציות במרכז העיר קרובות זו לזו, ואפשר להגיע אליהן בתחבורה מדויקת ויעילה.
האטרקציה הראשונה בשכונת פרדיסו, שלוש דקות הליכה ממלון איביס, היא ה-Funicolare San Salvatore – עלייה בפוניקולר לתצפית נוף מדהימה לעבר האגם. למעלה יש מסעדות פנורמיות, מסלולי הליכה ונקודות תצפית מדהימות. לצערי היומיים שלנו בלוגאנו היו די מעוננים, אז הראות לא הייתה חלקה, ולכן מומלץ לעלות רק כשבהיר או מעונן חלקית.
תצפית נוף נוספת בצד השני של האגם נקראת Monte Bre. גם כאן עולים בפוניקולר לתצפיות נוף משגעות, מסעדות, מסלולי הליכה, פארק רחב ידיים, מתקני שעשועים ועוד. אם אתם מגיעים ללוגאנו עם ילדים, לדעתי התצפית הזאת יותר מומלצת למשפחות.
לחובבי ההליכה אני ממליצה על שביל הזיתים (Sentiero dell'olivo), שעובר בין לוגאנו לכפר הדייגים Gandria שבעצמו שווה ביקור. אורך השביל: כארבעה קילומטרים של נופים ציוריים. אני ממליצה להתחיל את השביל בלוגאנו, כי רוב הדרך היא בירידה ואחר כך אפשר לחזור מכפר הדייגים בתחבורה ציבורית.
האטרקציה הבאה היא Swissminiatur – מיני-שווייץ. סעו ברכבת שתי תחנות אל מחוץ לעיר עד שתגיעו אל הפארק המיניאטורי המושקע, שמציג לפרטי-פרטים את כל המבנים, העיירות והסמלים המזוהים עם שווייץ. זהו מקום מומלץ למשפחות, ולכל מי שרוצה לטייל בכל המדינה ביום אחד.
מרכז העיר שוקק במבקרים, ויש חנויות יוקרתיות לצד רשתות עממיות, חנויות מזכרות, בתי קפה לרוב ומסעדות. נעים מאוד לשוטט כאן כי אין תנועת מכוניות והשיטוט הוא בין מדרחובים מטופחים, אך ביחס לערים אירופיות אחרות, לוגאנו די רגועה ולא עמוסה. מובן שיש עוד הרבה מה לראות ולחוות כאן, ואפשר בכיף לבלות כאן יותר מיומיים ולעבור הלאה לאזור ההרים הנישאים.
ביום האחרון נסענו לתחנת הרכבת וקנינו כרטיס נסיעה לשדה התעופה מלפנסה שבמילאנו - נסיעה של כשעה וחצי בעלות של 23 פרנק.
לסיכום: היה לנו טיול מקסים בלי הרבה תכנונים, והתחבורה הציבורית התגלתה כיעילה ונוחה. מזג האוויר היה נעים - כיף של חוויות וזיכרונות נעימים.
הילה מור אלון היא יוצרת תוכן, יועצת טיולים, צלמת, בעלת הבלוג "לטייל זה לחיות" ואחת ממנהלות קבוצת הפייסבוק חו"ל זה כאן. אתם מוזמנים לצפות בכל הטיול באגם קומו ולוגאנו בהיילייטס בעמוד האינסטגרם שלה.
