מההרים הכחולים שבאזור סידני המשכנו צפונה לביירון ביי, עיר הגולשים המפורסמת ששוכנת גם כן על קו החוף המזרחי. ביירון ביי מציעה, בין היתר, חופי ים רחבים ולגונות רדודות וצלולות. הילדים שיחקו בחול ולא רצו לצאת מהמים. זו עיירת גולשים אמיתית, מלאה בצעירים שמתרוצצים על החוף ובגולשי גלים ברמות שונות. שמחנו לראות גם דולפינים שתופסים גלים מעת לעת - בקרבת החוף חיים באופן קבוע כמאה דולפינים חמודים.
בפרקים הקודמים:
הרים כחולים, קואלות ועיר שכבשה את ליבנו
שדים טסמניים ואי ללא מכוניות
כמה עולה לטייל בקרוואן עם 3 ילדים?
לכל הכתבות מהמסע של משפחת ברזני - הקליקו
טיילנו סביב העיר בטיילת העמוסה בבתי קפה, וטיפסנו לנקודת תצפית גבוהה סמוך למגדלור בנקודה המזרחית ביותר באוסטרליה, שממנה אפשר לראות דולפינים וצבי ים. בביירון ביי מצטופפים על העצים עשרות עטלפים נדירים וענקיים שנקראים "שועלים מעופפים", ובאמת, אם מתבוננים היטב הם נראים כמו שועלים. זה מקום נפלא לבלות בו כמה ימים וליהנות מהאווירה האוסטרלית.
מביירון ביי המשכנו צפונה ועברנו ממדינת ניו סאות' וויילס לקווינסלנד, שם, סמוך לעיר גולד קוסט, ביקרנו במתחם פארקים לכל המשפחה. במשך שבוע שלם התרוצצנו בין פארקי שעשועים מטורפים. פארק מים, סי וורלד, חוות אוסטרליות ולונה פארק. בפארק המים יש מגלשות עם לופים, מגלשות קמיקאזה, מערבלי מים, נהר לעצלנים, בריכת גלים ועוד.
בלונה פארק של האחים וורנר תמצאו רכבות הרים מהירות ומטורפות. זה פארק שדומה לדיסנילנד, רק עם דמויות מהיקום הקולנועי של האחים וורנר: פגשנו את באגס באני, טוויטי, סקובידו, רוד ראנר (ביפ ביפ), באטמן, סופרמן, וונדרוומן ועוד דמויות וגיבורי-על. הילדים יצאו מאושרים.
משם הפלגנו למנה הגונה נוספת של טבע באי נפלא בשם נורת' סטארברוק איילנד (North Stradbroke Island), שמורת טבע ימית מומלצת. במהלך טיול רגלי מעל המפרץ צפינו בבעלי חיים ימיים כמו צבי ים, מנטה ריי, דולפינים, וגם המוני קנגורואים שהתקרבו אלינו. מהאי המשכנו לבריזביין – העיר הגדולה באזור. גם בה תוכלו למצוא פארקים רבים על שפת הנהר ונקודות תצפית מרהיבות.
דולפין במשקפיים
בהמשך הדרך צפונה עצרנו במפרץ טין-קאן בקווינסלנד, שם בשעת בוקר מוקדמת הצטרפנו להאכלת דולפינים בטבע. אלה דולפינים מסוג האמפ-בק, ופרויקט האכלתם נמשך כבר יותר מ-70 שנה. זקני העיירה מספרים שאי-אז בתחילת שנות ה-50, דולפין שנפצע מסירה התיישב על החול ליד המזח, ותושבים מקומיים החלו לטפל בו ולהאכיל אותו. הוא היה מצולק מפציעות שונות, והם כינו אותו סקארי. כשהחלים והיה מספיק בריא כדי לדאוג לעצמו הוא חזר למפרץ. המקומיים היו בטוחים שלא יראו אותו יותר, אך הוא חזר בקביעות לבקר ולאכול, ואף הביא איתו דולפינים אחרים. מאז עברו שנים רבות, ועד היום הדולפינים מגיעים בכל בוקר, וממתינים בסבלנות עד שהמתנדבים יסיימו להסביר למבקרים מה קורה ואז יאכילו אותם.
את הלהקה מוביל זכר אלפא בשם מיסטיק. החבורה כוללת גם נקבה בוגרת בשם פאץ', זכר צעיר בשם הרמוני, נקבה בשם אלה והגור הקטן שלה ג'ו, נקבה בשם אוסי והגורה שלה לונה. בנוסף להם מגיעים גם צ'ומפי, סקווירט, ולנטיין וסנפיר לבן. לכל אחד סימנים ייחודיים ואישיות מובהקת. לא כולם מבקרים במפרץ בכל בוקר. למעשה, המתנדבים הסבירו שמיסטיק מחליט בכל יום מי יגיע ומי לא. לכבודנו הגיעו חמישה דולפינים.
הדולפינה המבוגרת ביותר שהגיעה הייתה בת 41, והגור הצעיר ביותר בן שנה, עדיין יונק מאימו. קיבלנו הסברים על דולפיני האמפ-בק האופייניים רק לאזור זה באוסטרליה. הגורים תלויים באימם עד גיל שלוש, וההיריון נמשך 11 חודשים. במפרץ הזה חיים 80 דולפיני האמפ-בק. מתברר שיש רק אלף כאלה בעולם.
זהו פרויקט חוקי להאכלת הדולפינים בטבע (במקומות אחרים אין להאכיל דולפינים בטבע). מקפידים לתת להם כמות שמספיקה לארוחת בוקר בלבד, כדי שלא יהיו תלויים בבני אדם וילמדו לצוד בעצמם. כל אחד מהדולפינים הבוגרים קיבל מהמבקרים שלושה קילו דגים, מתוך 15 ק"ג שהם אמורים לאכול במהלך כל היום.
אסור לגעת בדולפינים, אלא אם הם בוחרים ליזום מגע. נכנסנו למים והאכלנו את מי שבחרו להגיע אלינו. בסיום ההאכלה המתנדבים הראו לדולפינים דליים ריקים מדגים והם עזבו את המפרץ, עד לבוקר הבא.
צל בדרום
משם האצנו צפונה דרך הרווי ביי והעיר בונדנברג, שם אפשר ללמוד על שימור צבי ים בעונה המתאימה (נובמבר עד מרץ), לעיר מאקאי המכונה בירת הסוכר של אוסטרליה. שליש מתפוקת הסוכר של אוסטרליה מגיע מכאן, לכן לאורך כל הדרך ראינו מטעים רבים של קני סוכר. למדנו כיצד מפיקים את הסוכר מהקנים, ולהפתעתנו זו הפעם הראשונה שהילדים ראו וטעמו קנה סוכר, ונשכו את הסיבים שיצא מהם עסיס מתוק וקר. בתהליך ארוך ניתן להפיק מהמיץ הזה סוכר חום וגם סוכר לבן.
בהמשך הגענו לעיירת חוף מקסימה שנקראת איירלי ביץ'. צמוד לחוף יש בריכה ציבורית ענקית בעומק משתנה שהתאים לכולנו, עם מציל ומצופים להשאלה, והכול בחינם. לילדים תמיד קשה לעזוב בריכות, אז נאלצנו לנסוע שעתיים בחושך לעיר טאונסוויל.
למחרת טיפסנו לנקודת תצפית גבוהה וצפינו על העיר ועל החוף. בנקודת התצפית היה שולחן שעליו שלט מתכת מוזהב עם שושנת הרוחות, ועליה הכיוונים צפון, דרום, מזרח ומערב. נופר הניחה את בקבוק המים שלה במרכז השולחן, והצל של הבקבוק הצביע לכיוון דרום, מה שאִפשר לנו להעביר שיעור חשוב על כיוון הצל בחצי הדרומי של כדור הארץ, מתחת לקו המשווה. כאן באוסטרליה השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב, אבל במשך היום היא נמצאת בצפון, בניגוד לישראל שבה השמש נראית במשך היום בדרום, ולכן הצל בישראל באמצע היום יהיה לכיוון צפון.
ליקוי חמה
בהמשך דרכנו צפונה גוגל גילה לנו שאמור להתרחש ליקוי חמה מלא באוסטרליה. ליקוי חמה מתרחש כאשר הירח נמצא בין השמש לכדור הארץ ומסתיר את השמש, באופן מלא או באופן חלקי. לצפות בליקוי חמה מלא זה מלהיב מאוד, אבל אז נזכרנו שאוסטרליה ענקית, וגילינו כי ניתן יהיה לצפות בליקוי המלא רק מאזורי החוף של מערב אוסטרליה, ואילו בחוף המזרחי נוכל לראות ליקוי חלקי בלבד.
הסכמנו שגם ליקוי חמה חלקי יהיה מדהים, וחיפשנו מקום מתאים לשעת השיא של הליקוי ב-14:37. בחרנו בעיר רוקהאמפטון, שיש בה גנים בוטניים רחבי ידיים וגם מסלול תצפית מרהיב על הר גבוה. אין להתבונן ישירות בשמש ללא אמצעי הגנה, בשעת הליקוי ובכלל, לכן השתמשנו במסנני ND ובמשקפי שמש לפרק זמן קצרצר. בנוסף החלטנו לעשות ניסוי מדעי - לקחנו נייר כסף, חוררנו חור בקוטר חוד של עיפרון, חיפשנו מרחק מוקד מתאים והצלחנו להקרין את הליקוי על נייר לבן מבלי להסתכל לכיוון השמש. הירח הסתיר כ-20% מהשמש. הילדים התלהבו מאוד ולמדנו המון מהניסוי, ומהליקוי כמובן.
תשעה חודשים לתוך המסע שלנו עברנו כ-9,000 ק"מ באוסטרליה, ואנחנו מרגישים חלק מההוויה. אנחנו מזהים קואלות בין עלי האקליפטוס, קנגורואים בשעות הערב וכמובן בעלי חיים ימיים. אנחנו מבקרים באיים, בחופים מרהיבים ובפארקים לאומיים וזוכים לימי שמש נפלאים. רמת הפיתוח והכבישים באזור החוף של אוסטרליה מרשימה מאוד. זה מפתיע כי מדובר במדינה ענקית עם שטח של 7.7 מיליון קמ"ר, ובשביל לפתח מקום ענק שכזה דרוש כוח אדם, ופה חיים רק 27 מיליון בני אדם. נתראה בפרק הבא.
עינב ברזני הוא צלם, טייל, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, מרצה ומנחה חוגי ילדים בנושא קיימות וטבע. אתם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט שלו, ולעקוב אחרי בלוג המסע ודף הפייסבוק "לקצה העולם עם עינב ברזני".