אדיר ינקו מדווח מדובאי בשבוע שעבר
(צילום: שחר גולדשטיין)
יש כל מיני מסקנות מהביקור בן שלושת הימים באיחוד האמירויות. המרכזית שבהן היא שמדובר במדינה שבה חוק הוא חוק. לא המלצה או הוראה גמישה שנתונה לפרשנות, פשוט חוק. גם הפאר הרב שנראה בכל מקום והגאווה של התושבים המקומיים במדינתם לא יצליחו להסתיר זאת.
האם זו דיקטטורה בכסות של מדינה מודרנית או משמעת אזרחית מבורכת? כל אחד יחליט בעצמו, אך זהו הדבר הראשון שניתן לשים אליו לאחר ההגעה לאיחוד האמירויות ושיש להבין אותו לקראת ביקור במדינה.
ברוכים הבאים למדינה שבה לא מנהלים משא ומתן עם שוטרים, לא מותחים את הגבולות כי אפשר ותמיד עושים את מה שגורמי אכיפת החוק, כמו גם יתר המקומיים, מבקשים לעשות או לא לעשות. פה זה לא אירופה. גם לא תאילנד ואפילו לא ארצות הברית.
הסיפורים הבאים אולי ממחישים יותר מכל למה כוונתי ב-"מדינת חוק": חוף ה-Wave Breaker באבו דאבי הוא אולי נקודת התצפית הטובה ביותר לקו הרקיע של העיר. למעשה, מדובר במיקום הטוב ביותר לצילום מהסוג הזה. הוא נמצא בסוף רחוב Al Alam וממנו ניתן למעשה להשקיף על העיר.
ביקשתי מאחד המבקרים במקום לצלם אותי על רקע העיר והסרתי למספר שניות את המסכה. תוך זמן קצר מאוד עצרה מולי ניידת משטרה וביקשה ממני לשים מיד שוב את המסכה.
בנוסף, החום אמנם כבד מאוד ובלתי אפשרי כך שמראש כמות האנשים ברחובות דלילה במיוחד ובכל זאת, גם כאשר הטמפרטורה מתקרבת ל-50 מעלות, כולם ברחוב עם מסכות, ללא יוצא מן הכלל.
במקרה אחר, כאשר צילמתי בתום לב מרחוק את מסגד שייח' זאיד, אולי הסמל האדריכלי של אבו דאבי, שוטר ביקש שלא לעשות זאת. "אל תנסה שוב, אתה לא רוצה להסתבך", אמר לי מיד נהג המונית שליווה אותי. כאמור, חוק זה חוק.
זו העובדה המרכזית שאותה צריכים להכיר תיירים ישראלים שוודאי יפקדו את היעד החדש והמסקרן לאחר שייחתם הסכם הנורמליזציה בין המדינות ולאחר שתוסדר כניסתם עם דרכון ישראלי. במילים אחרות, התמונות הידועות לשמצה של ישראלים מבתי מלון בטורקיה, בבולגריה וברומניה לא ייראו באיחוד האמירויות. המקומיים פשוט לא יאפשרו לזה לקרות.
(כלבים מאתרים חולי קורונה בנמלי התעופה)
המלצה נוספת היא לא לטוס לשם בקרוב, גם אם הדבר יתאפשר. האמירתים לוקחים מאוד ברצינות את המאבק בנגיף הקורונה. כל כך ברצינות, שלפעמים קשה להאמין. במעבר מדובאי לאבו דאבי, למשל, השוטרים במחסום ביקשו להצמיד לי שעון עם מעקב GPS והתחייבות שאשאר באבו דאבי במשך 14 יום.
בהתחלה חשבתי שזו בדיחה, אך זו לא הייתה. הנחיות משתנות כל יום וניתן להעריך כי על רקע שיעורי ההדבקה שגם שם עלו בשבועיים האחרונים לאחר חודשיים יציבים וטובים – הן תהיינה מחמירות יותר.
בנוסף, אטרקציות תיירותיות שאי אפשר לפספס כמו המסגד באבו דאבי סגורות וכך גם חלק גדול מהמסעדות. תוסיפו לזה את החום הקשוח במיוחד ותקבלו חוויה מצומצמת הרבה יותר מהפוטנציאל המקורי. כל עוד נגיף הקורונה לא יחלוף, או לפחות ידעך באופן ניכר, ותרו על ביקור במדינה. זה לא הזמן.
כשזה כן יהיה מתאים יותר, יש להדגיש כי פארקי המים הענקיים, הקניונים הגדולים והמרווחים, מוזיאון הלובר באבו דאבי וגם מחירי המלונות הנוחים (בוודאי באופן יחסי לתמורה) - הופכים את איחוד האמירויות ליעד אולטימטיבי למשפחות.
ואחרי כל האזהרות וההסתייגויות, זהו יעד שהישראלים יאהבו. בזמן המתאים, לאחר שכל הביורוקרטיה תוסדר ובמידה שמחירי הטיסות והמלונות יהיו אטרקטיביים מספיק – איחוד האמירויות תהפוך לאחד היעדים הפופולריים במפת התיירות הישראלית. כדי שהשידוך הזה יהיה מוצלח, צריך להבין ולהפנים כללים חדשים לחלוטין.
