טיילנו באזרבייג'ן וחזרנו מופתעים (לטובה)
(צילום: מאור לייזר)
היעד המרענן של הסתיו: כששומעים את השם אזרבייג'ן, סביר להניח שאחד הדברים האחרונים שעולים בראש הוא חופשה במדינה הסובייטית לשעבר, שלאחרונה עלתה שוב לכותרות בעקבות העימות המתחדש עם ארמניה. גם אני חשבתי כך, עד הנחיתה בנמל התעופה בבאקו. מהרגע שבו יצאתי החוצה, גיליתי יעד נוצץ ומרענן, שמצד אחד מזכיר את אירופה ומהצד השני את המזרח התיכון ללא כל תזכורת לעימות ההוא. יעד שללא ספק יוכל לסדר לכם חופשת סתיו שונה וקרובה מאוד - במרחק של כשלוש שעות טיסה.
פחות חשיבות לדת ויותר לתיירות
לפני שנצלול לטיול בבאקו הבירה ובטבע המרשים מסביבה, קודם - סקירה קטנה: אזרבייג'ן היא מדינה מוסלמית-שיעית חילונית, שבשנים האחרונות עשתה כברת דרך משמעותית מאוד בהתקרבותה למערב. ההתפתחות שלה החלה לקראת הגעת האירוויזיון של 2012 לבאקו, ומאז התרחשו בה עוד כמה וכמה אירועים מרכזיים, בהם מרוצי מכוניות ואירועי ספורט גדולים.
למרות שהיא מוסלמית-שיעית, הדת לא נמצאת בראש מעייניהם של רוב האזרים. האלכוהול במדינה זורם בחופשיות ובזול (אפילו מאוד!), והיחס ליהודים והישראלים בהחלט מפתיע לטובה. אם תגידו לתושב מקומי שאתם יהודים או ישראלים, סביר להניח שתקבלו חיבוק או לחיצת יד, ואפילו כמה מילים בעברית. תושב יהודי מקומי מספר שכמות התקריות האנטישמיות באזרבייג'ן אפסית, והסיבה לכך, לדבריו, היא ש"היהודים לא באמת יהודים והמוסלמים לא באמת מוסלמים", בעודו רומז לכך שהקנאות לדת לא באמת משמעותית במדינה.
כשמגיעים לבאקו, אפשר להבחין בדבר ברור לעין: האזרים שואפים שהכול יהיה גדול, נוצץ ומזמין. אחרי שנים של התבססות על נפט ומשאבי טבע, אזרבייג'ן מנסה בשנים האחרונות למשוך תיירים, ומשקיעה כספים רבים בפיתוח הבירה באקו, ששוכנת לחופי הים הכספי וחיים בה כחמישה מיליון תושבים. ואחרי ביקור קצר שם, אפשר לומר שלבאקו יש מה להציע לתיירים, ובמיוחד לישראלים.
אז מה עושים בבאקו?
אחד הסמלים המרכזיים של באקו הוא ללא ספק מגדלי הלהבה. שלושה מגדלים בשלושה גבהים שונים, בצורת להבה, שניצבים על הר ונראים מכל מקום בעיר. אחד המגדלים, בגובה 190 מטר, משמש למגורים. המגדל השני, נמוך יותר, בגובה 160 מטר, מאכלס את מלון "פיירמונט", ובבניין השלישי, הנמוך מבין השלושה שגובהו 140 מטר, שוכנים משרדים.
המגדלים אומנם נראים נהדר ביום, אבל האטרקציה המרכזית היא לצפות בהם דווקא בלילה – כשהם מוארים בצבעי דגל אזרבייג'ן ובדמויות שמנופפות בדגל. וכן, בהתאם לשם מגדלי הלהבה, גם תאורה שמזכירה להבה תראו שם – בדמות אש בצבעי אדום וכתום.
ואם הגעתם אל מגדלי הלהבה, היעד הבא שלכם הוא ללא ספק היילנד פארק – שנמצא ממש ליד. מדובר בתצפית מדהימה על העיר ועל הים הכספי, שפורשת אל מול העיניים את כל היופי של באקו, במיוחד בשעות הלילה – כשהאורות מנצנצים ומגדלי הלהבה נמצאים ממש מאחוריכם. בפארק אפשר למצוא גם מסעדה ומבוך קטן.
הרבה היסטוריה ועיר שעובדת 24/7
באקו היא גם יעד תיירותי היסטורי. העיר העתיקה שלה - יעד חובה בביקור בבירה האזרית, הוקמה במאה ה-12. העיר הוקפה חומה כולה כדי להגן מאויבים, ובתוכה אפשר למצוא סמטאות צרות, חנויות מזכרות, גלריה של אמן מקומי, וגם אתרי מורשת עולמית היסטוריים כמו ארמון שירוואנשה ומגדל מיידן, שהאגדות סביב שמו וסביב הקמתו רבות ושונות.
בעיר העתיקה תמצאו גם שלל מוזיאונים ופסלים, וכמובן שגם מסעדות ובתי קפה בשפע – עם התה האזרי המסורתי, שאסור לוותר עליו לצד פחלאווה (הבקלאווה המקומית). וגולת הכותרת – אם החלטתם שהשעה 4:00 בבוקר היא השעה הנכונה לתה או לבירה, תוכלו למצוא בתי קפה שעובדים סביב השעון. מחוץ לעיר נמצא פארק אוברנטר, שבו ספסלים ומזרקות יפות.
אחת האטרקציות המהנות של באקו היא הליכה בטיילת ששוכנת לחופי הים הכספי. הטיילת של באקו משתרכת לאורך כמה קילומטרים לצד הים, מאפשרת לצפות בכל הבניינים הנוצצים והחדשים של העיר ואם התעייפתם – תוכלו לשבת על שפת המים, או לעבור לפארק הסמוך. יש בה דוכנים, ואפשר למצוא בה גם מוזיאון שטיחים מיוחד במינו.
חשוב לציין שבטיילת יש גם ריח חזק מאוד של נפט, ולרגישים מומלץ להתרחק. בקצוות הטיילת ממוקמים שני קניונים – אחד מהם, Deniz Mall, הוא החדש יותר שמכיל יותר חנויות, וצורתו מזכירה פרח לוטוס.
כמעט בכל מקום רואים בעיר מים זורמים במזרקות מפוארות ומוארות, ואחד המקומות שבו אפשר לראות ריכוז מזרקות גדול הוא כיכר המזרקות שנמצאת ממש מחוץ לשער הכפול של העיר העתיקה. בכיכר המזרקות מתחילות גם שדרות ניזאמי – שבהן אפשר למצוא קניות מכל הסוגים: צעצועים, בגדים, מותגים, דוכני אוכל וקונדיטוריות עם קינוחים מדהימים. בשדרות אפשר לבקר גם בלילה, השעות שבהן הן הופכות עמוסות יותר ומהנות יותר, מאחר שרוב החנויות פתוחות עד השעה 23:00. גם בהן תמצאו ברים ומסעדות רבות.
עוד אטרקציות שלא כדאי לפספס
מרכז היידר אלייב - מוזיאון עצום על שמו של הנשיא השלישי של אזרבייג'ן ואביו של הנשיא הנוכחי, שבו ניתן לראות גם דגם של "מיני אזרבייג'ן".
ביקור בבר 360 במלון הילטון, שמספק נוף לכל העיר מהקומה האחרונה במלון.
שוק יאשיל – למי שמעוניין לקנות בזול ממתקים מקומיים, פירות מיוחדים ותבלינים (אל תוותרו על הזעפרן).
נמאס מהעיר? צאו לטבע או לכפרים
אזרבייג'ן היא ארץ שמשלבת גם נופים ירוקים וגם מדבר. האזורים הכפריים מחוץ לבאקו שונים לחלוטין מהעיר. תמצאו בהם בתים ישנים, שירותי "בול פגיעה" וגם מכוניות "לאדה" שיזכירו לכם ימים עברו ביחס לפורשה והג'יפים המפוארים שתראו בבאקו. אבל גם שם יש קסם – ולא מעט.
אחד היעדים שאליו תוכלו לצאת הוא שמורת גובוסטאן שנמצאת כשעה נסיעה מבאקו, ונחשבת גם היא אתר מורשת עולמית. תמצאו שם פטרוגליפים (ציורים חרותים באבן), מוזיאון אינטראקטיבי וגם נוף מדברי יפהפה. גולת הכותרת בשמורה היא הרי געש של בוץ באזור. מדובר בתלים קטנים שפולטים בוץ מבעבע וגז, בעיקר מתאן.
21 צפייה בגלריה
כשיוצאים מבאקו - המראות אחרים לחלוטין. רכב עמוס תפוחים בדרך לגובה
(צילום: מאור לייזר)
21 צפייה בגלריה
אחד מהרי געש הבוץ בשמורת גובוסטאן. אל תתנו לשם לתעתע בכם, כל מה שיוצא מהם - לא חם
(צילום: מאור לייזר)
הבוץ עצמו לא חם במיוחד עד כדי קר, וה"התפרצויות" קטנות מאוד, אבל מיוחדות. אפשר גם לטפס על התלים הקטנים ולהצטלם לצד הלוע, ואפילו להכניס את היד ולגעת בבוץ. בדרך, אל תשכחו לעצור במשאבות הנפט סמוך לים.
יעד מרוחק יותר שאליו תוכלו להגיע הוא "הכפר האדום", שנמצא ליד העיר גובה, במרחק של כשלוש שעות נסיעה מבאקו. בדרך לשם תראו מעט כרמים, פרות לצד הכביש, הרים גבוהים כמו הר חמש האצבעות, וגם כפרים ועיירות שלא יזכירו את באקו. "הכפר האדום" עצמו ייחודי בכך שחיים בו אך ורק יהודים, ותוכלו לבקר שם במוזיאון ובאתרים היהודיים. מהעיר גובה ניתן להמשיך גם לטיולים בהרי הקווקז, ולכפר העתיק חינלוג, שממנו נשקף נוף מדהים.
מה עוד חשוב לדעת?
המטבע האזרי הוא מנאט, והוא שווה לשני שקלים. מבחינת המזון – בבאקו תוכלו למצוא הכול, גם לצמחונים. באשר להתניידות - המקומיים ממליצים לתיירים להתנייד באמצעות Uber או Bolt. התחבורה הציבורית מפוצצת באנשים, ועושה רושם שהיא פחות מומלצת. אם תהיתם מתי מומלץ להגיע, אז בסתיו ובאביב. בחורף עומדות הטמפרטורות על בין חמש לעשר מעלות צלזיוס ובהחלט אפשר ליהנות גם אז, בקיץ הלחות די גבוהה.
לסיום המחירים: הבדל עצום בין הטיסות לשהות
למרות כל הטוב שיש לאזרבייג'ן להציע, יש בה חיסרון אחד ברור: הטיסות יקרות ביחס לטיסות לאירופה, ובכניסה יש להציג ויזה שאפשר להנפיק מראש או בנמל התעופה בעלות של 25 דולר. בתחום הטיסות הישירות לאזרבייג'ן יש שתי חברות תעופה, והמחירים גבוהים מאלה של טיסות הלואו-קוסט. אפשרות אחרת היא לטוס לבאקו דרך איסטנבול, אבל גם בטיסות הללו המחירים לא בהכרח נמוכים. ולמרות זאת, אם אתם בכל זאת רוצים לשנות כיוון ולמצוא יעד מעט שונה ומרענן, יכול להיות שמחירי הטיסות בהחלט ישתלמו.
לדוגמה, טיסה ישירה עם חברת אזרבייג'ן איירליינס בסוף השבוע האחרון של אוקטובר - בין 27 באוקטובר ל-30 באוקטובר, תעלה 535 דולר לאדם.
טיסות לבטומי, לצורך ההשוואה, תעלה בסוף השבוע האחרון של אוקטובר 381 דולר, לבוקרשט 175 דולר, לוורשה 394 דולר ולווינה, אפילו בטיסה סדירה, אפשר למצוא כרטיסים במחיר של 379 דולר. בתעריף נמוך יותר מהטיסה לאזרבייג'ן בתאריכים האלה אפשר למצוא גם טיסות ישירות לבודפשט ולרומא.
ומה בנוגע למחיה ביעד עצמו? סיפור אחר
מחיר כוס קפה שם נע בין ארבעה לחמישה מנאט (8-10 שקלים) ל-9 מנאט (18 שקלים) ברשתות המערביות (סטארבקס).
כוס בירה מקומית חצי ליטר עולה 5 מנאט, ובירה מיובאת (קורונה, קרלסברג וכד') יכולה לעלות עד 10 מנאט.
ארוחה ממוצעת במסעדה של מנה עיקרית גדולה (בשרים) עם שתייה יכולה להגיע ל-50 שקל לאדם כולל טיפ, ולמי שיחליט להזמין גם מנה ראשונה וקינוח המחיר יכול להגיע ל-80 שקל לאדם כולל טיפ.
גם מחירי הלינה די זולים: למשל, שלושה לילות לזוג בסוף שבוע במלון חמישה כוכבים יעלו 2,000 שקל, במלון ארבעה כוכבים המחירים נעים בין 400 ל-1,200 שקל ובמלונות בדרגה נמוכה יותר או בדירות אפשר למצוא לינה גם ב-300 שקל ואפילו פחות.
הכותב היה אורח של לשכת התיירות של אזרבייג'ן
