סוואנה כמעט פרטית זה משהו שלא ניתן לדמיין בכלל. בעונה רגילה מסתובבים בממוצע בין 100 ל-200 כלי רכב בכל אזור ופתאום – שקט, אין כמעט רכבים, הלודג'ים ריקים והטבע פשוט פורח.
ההחלטה לטוס לאפריקה דווקא בתקופה כזאת הייתה אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי. למשך שבועיים שלמים חייתי בפלנטה אחרת, מנותקת לגמרי מהמציאות שמתרחשת מסביב, בעולם שבו הטבע ובעלי החיים הם הדבר היחיד שאתה פוגש רוב שעות היום, והאמת שזה הרגיש כמו המקום הכי בטוח בעולם להיות בו כרגע.
הטבע לא הפסיק להפתיע והמציאות הייתה הרבה מעבר לכל דמיון, פגשתי כל כך הרבה גורים מתוקים של כל בעל חיים כמעט בסוואנה, ראיתי לא מעט "קילים", חוויתי מזג אויר שמשתנה מקצה לקצה במהלך אותו יום, זכיתי לביקור לילי של נמר בלוד'ג, ולהיפופוטם שבחר לבא להגיד לי שלום בזמן ארוחת צהריים בחצר, הסתחררתי מכמות החוויות ולא הפסקתי להתפעם מהיופי.
האריות הם חיות חברתיות ולרוב יחיו בלהקה. כחלק מדרכי התקשורת המגוונות ביניהם, הם נוהגים להפגין חיבה, במיוחד בין פרטים בלהקה, על ידי מחוות ומגע - ובמיוחד אחרי הגשם, אז תמיד מגיע טקס ליקוקים.
היריון של לביאה נמשך כשלושה חודשים, ולאחריו היא תמליט בממוצע בין שניים לשישה גורים. סיכויי ההישרדות של הגורים בשנתיים הראשונות לחייהם עומדים על כ-25%.
בתחילת דרכם, גורי האריות נתונים לסכנות מסוגים שונים, בין היתר סכנת הרג על ידי אריות זרים, שעושים זאת על מנת שהלביאה תתייחם מחדש, תעמיד איתם צאאצים ובכך ישתלטו על הלהקה. כדי שטורפים לא יגלו את מקום הימצאם, הלביאה מעבירה את גוריה הקטנים כמה פעמים בחודש הראשון לחייהם.
גורי נמרים גדלים לצד האם, שמכשירה אותם לעצמאות עד גיל שנה וחצי לערך. בשלושת החודשים הראשונים הם רק יונקים, ולאחר מכן מתחילים ללמוד את כישורי הציד - תחילה על ידי התבוננות באימם ובהמשך על ידי תרגול מעשי. לקראת גיל שנה וחצי הם כבר הם יוצאים לדרך עצמאית, ובגיל שנתיים מגיעים לבגרות מינית ויכולים להתחיל להעמיד צאצאים משלהם.
הנמר הוא בעל יצר הריגה חזק ביותר, והוא צד בעלי חיים גם כאשר אינו רעב. בדומה לשאר החתולים הגדולים, בעת הציד הוא חונק את טרפו על ידי נשיכה בצווארו.
הג'ירף ניזון בעיקר מעלי עץ השיטה, שאותם הוא קוטף בלשונו הארוכה (כ-40 ס"מ) והמחוספסת. הרוב המוחלט של אוכלי העשב בסוואנה אינם מסוגלים להגיע לצמרות העצים, כך שלג'ירף יש מזון בשפע.
הפיל האפריקני, בין המינים האינטליגנטיים ביותר בעולם, הוא בעל החיים היבשתי הגדול ביותר בכדור שלנו (7-4 טון), ומוגדר בסכנת הכחדה על ידי ארגון שמירת הטבע של האו"ם. האיום הגדול ביותר על הפילים הוא ציד בלתי חוקי לצורך קצירת חיטי השנהב שלהם, וכן צמצום של אזורי המחיה הטבעיים שלהם על ידי האדם.
הצבוע הנקוד הוא הגדול במשפחת הצבועים. לצבועים יצא שם רע של אוכלי פגרים חסרי תועלת (בעיקר בגלל הסרט "מלך האריות"), אבל האמת היא שיש להם תפקיד חשוב מאוד במערכת האקולוגית –הם הסניטרים של הטבע. עם לסתות עוצמתיות וכוח הנשיכה החזק ביותר בעולם היונקים (לאחר ההיפופוטם), צבוע מסוגל לפצח ולאכול כל חלק בשלד, ובכך דואג שלא יישאר כמעט זכר לפגרים מצחינים על האדמה.
כשזה מגיע לאוכל בסוואנה, כולם רוצים נתח מהחגיגה. מחזה תדיר למדי כולל צבועים, תנים ונשרים שרק ממתינים לרגע שבו הטורף יהיה שבע וילך לדרכו, משאיר אותם לריב על השאריות.
הצ'יטה (ברדלס) הוא היונק היבשתי המהיר בעולם. מבנה גופו מותאם לתנועה מהירה מאוד- רגליים ארוכות ושריריות, צוואר ארוך וזנב ארוך וגמיש שמשמש כהגה, שעוזר לו לתמרן במהירות בזמן תנועה.
בטבע ממליטות הנקבות בדרך כלל 5-3 גורים. הגורים נולדים עם רעמה ארוכה בצבע אפור-חום אשר מכסה אותם מהראש ועד לזנב, ומספקת להם הסוואה טבעית מפני טורפים בין העשבים הגבוהים.
כ-20 דקות לאחר שנולד, העופר הצעיר כבר מתחיל לעמוד על רגליו, וכעבור פרק זמן קצר כבר רץ לצד אימו, שמגוננת עליו מטורפים הרואים בו טרף קל.
בתקופת הייחום של הלביאה, הזכר והנקבה מתרחקים מעט ממקום מרבצם של חברי הלהקה למשך כמה ימים שבמהלכם הזכר מזדווג עם הלביאה אחת לרבע שעה, לעיתים גם בשעות הלילה, כדי להגדיל את סיכויי ההתעברות.
איילה פישהיימר היא צלמת טבע המתמחה בצילום Wildlife. בחמש השנים האחרונות, חמושה במצלמה, חרשה את הגלובוס מערבות אפריקה ועד לקרחונים של הקוטב הצפוני. תפיסת הרגעים האנושיים והמרגשים בטבע הפראי והעברת סיפורם של בעלי החיים באמצעות התמונות הן אהבותיה הגדולות. אתם מוזמנים להתרשם מצילומים נוספים ולעקוב אחריה באינסטגרם ובפייסבוק.