"מאז שנולדתי אני לא זוכר כזו כמות של שלג", אומר המדריך בנג'מין במהלך הנסיעה ברחובות העיר קייסרי הלבנים, אחרי היציאה משדה התעופה. "כל שנה יורד כאן שלג, אבל לא ככה. בשבועיים-שלושה האחרונים ירד כאן שלג בכל יום, בלי הפסקה", הוא מספר. "אם לא היה עכשיו ערפל, היינו רואים מולנו את ההר. לא היה אפשר לפספס אותו", הוא מוסיף. "אבל אנחנו נגיע אליו, משהו כמו חצי שעה נסיעה".
"ההר" הוא הר ארג'ייס, הר געש כבוי המתנשא לגובה של 3,917 מטרים במרכז טורקיה – ההר החמישי בגובהו במדינה, והכי גבוה בחבל קפדוקיה שבו הוא נמצא. "שמו העתיק של ההר הוא ארגוס, והוא ניתן לו על ידי החתים שישבו באזור לפני יותר מ-3,000 שנה", מסביר מדריך הטיולים בנג'מין עוזמאן, יליד האזור. "'ארגוס' בשפה החתית משמעותו 'ההר הלבן'".
קפדוקיה היא חבל ארץ גיאוגרפי והיסטורי במרכז רמת אנטוליה שבטורקיה, ומשמעות שמה בפרסית היא "ארץ הסוסים היפים". נופה הייחודי מתאפיין במישורים עצומים של אפר וולקני ובהם בולטים תלים גבוהים ומחודדים, חלקם צרים במיוחד ונראים כמו מגדלים גבוהים – תופעה גיאולוגית המכונה "הוּדוּ" או "ארובות הפיות". כמעט מכל נקודה בקפדוקיה בולט הר ארג'ייס, אשר מתנוסס בדרמטיות לגובה של כמעט שלושה קילומטרים מעל למישורי האפר הוולקני שסביבו.
הנוף המסתורי של קפדוקיה הוא תוצר של תהליכים טבעיים בני עשרות מיליוני שנים. לפני כ-60 מיליון שנה נוצרו הרי הטאורוס שמדרום לקפדוקיה, ובמקביל נחרצה אנטוליה בשקעים ובעמקים. אלה התמלאו באפר וולקני וטוף שנפלטו מהרי הגעש הסמוכים, במיוחד הר ארג'ייס והר האסאן – מה שהביא בהדרגה להיעלמות העמקים והאזור הפך לרמה שטוחה. עם השנים, התוצרים הגעשיים שמילאו את העמקים נשחקו כתוצאה מגשמים, רוחות, זרימה שיטפונית וחלחול מי תהום – מה שהביא לפיסולן של תצורות הנוף הייחודיות.
זריחה עם 200 כדורים פורחים מעל העמק
אחת הדרכים המומלצות ביותר ליהנות מנופיה של קפדוקיה היא באמצעות טיסה בכדור פורח – מה שהפך כבר לאחד הסמלים של חבל הארץ היפהפה הזה. "כיום זו האופרציה הכי גדולה בעולם של כדורים פורחים", מכריז עומאר טוסון, אחד מאנשי התיירות הבולטים בקפדוקיה, שהיה הראשון להפעיל טיסות תיירות סדירות באזור כבר ב-1998.
"הייתה חברה גרמנית שהטיסה פה כדורים פורחים מדי פעם לתיירים גרמנים שהגיעו דרכה. פעם אחת הצטרפתי לטיסה שלהם, וחשבתי שזה מדהים", הוא מספר. "אז קניתי מהם כדור פורח אחד, ובעקבות הביקוש שהיה לטיסות קניתי עוד אחד. אחרי זה עברנו כבר לשבעה כדורים פורחים, ובסוף הגענו ל-17 כדורים פורחים, ואז גם אחרים התחילו להעתיק".
בשנת 2003 פתח טוסון את מלון היוקרה הראשון בקפדוקיה – The Museum Wine Hotel – הממוקם בעיר אוצ'היסר ומשקיף על המישורים הנרחבים. "עכשיו אני עומד כאן במרפסת בזריחה ורואה 200 כדורים פורחים טסים בו-זמנית מעל העמק, ואומר לעצמי 'וואו מה עשינו פה'", הוא מוסיף. מומלץ מאוד להזמין מקום בטיסה מראש, עוד לפני ההגעה לקפדוקיה, דרך חברות המפעילות כדורים פורחים כמו Skyway Balloon הוותיקה. מחיר כרטיס לטיסה סטנדרטית של כשעה ברוב החברות נע סביב 150 דולר לאדם, וכולל הסעה מהמלון וחזרה.
מטיבי לכת יוכלו כמובן לצעוד באביב ובקיץ באחד ממסלולי הטיול הרבים של קפדוקיה – כשהבולטים שבהם עוברים בעמק גודמה (Godema Valley), עמק האהבה (Love Valley), עמק היונים (Devrent Valley) ועמק האהלרה (Ihlara Vadisi). מי שפחות אוהב טיולי הליכה, יוכל לחילופין להנות מטיולי ג'יפים או טיולי רכיבה על סוסים כמו אלו של חברת Doga Binicilik Merkezi. אחרי שרוב השלג נמס, גם הר ארג'ייס מציע מגוון מסלולי טיול רגליים בין נופים מיוחדים ופריחה ססגונית.
57 שקל בלבד לזוג – ליום שלם של סקי
מתחת לפסגתו של הר ארג'ייס פועל אתר סקי שמנהליו מגדירים כ"אתר הסקי הכי נגיש בעולם" – משום שניתן להגיע אליו תוך ארבע שעות בלבד משליש ממדינות העולם: אתר הסקי מרוחק 25 דקות נסיעה משדה התעופה בעיר קייסרי ו-20 דקות נסיעה בלבד ממרכז העיר, ומאיסטנבול יוצאות 15 טיסות ביום אל קייסרי – ומשך הטיסה הוא שעה אחת בלבד.
אתר הסקי הענק Erciyes Ski Resort – שנחשב לגדול בטורקיה – נפתח רק בשנת 2011, וכולל 41 מסלולי גלישה שונים המתאימים לרמות שונות ממתחילים למומחים – באורך כולל של 112 קילומטרים. באתר פועלים 18 רכבלים מתקדמים המסוגלים להסיע 26,750 בני אדם בשעה. "כל אזורי הגלישה מחוברים ביניהם באמצעות מסלולים ורכבלים, כך שבסוף יום הגלישה ניתן בקלות רבה לחזור אל נקודת ההתחלה", מסביר זאפר אקשחירליוגלו, סמנכ"ל מרכז הסקי של הר ארג'ייס.
וגם המחירים מפתיעים מאוד: התמחור באתר הסקי הוא בשיטת ה-"Pass", כלומר תשלום עבור כרטיס נסיעה ברכבל. כרטיס לנסיעה בודדת לאדם בוגר יעלה 20 לירות טורקיות ולילד (עד גיל 12) יעלה 15 לירות טורקיות – כלומר 4 שקלים בלבד לאדם בוגר ו-3 שקלים בלבד לילד. חבילה של 30 נסיעות ברכבל לאדם בוגר, שיכולה להספיק עבור זוג ליום שלם של סקי, עולה 260 לירות טורקיות – כלומר 57 שקלים בלבד. "שלא נזדקק, אבל בניגוד לאתרי הסקי באירופה, אצלנו שירותי הפינוי והעזרה הראשונה למי שחלילה נפצע הם בחינם", מוסיף אקשחירליוגלו.
בכניסה לאתר הסקי לא פחות מעשר חנויות שונות להשכרת ציוד גלישה, וסביבו 12 בתי מלון מפוארים המכילים יחדיו 2,100 מיטות. אחד המלונות החדשים ביותר בהר הוא המלון של רשת "רדיסון בלו", שבו 60 חדרים בסטנדרט גבוה. בעיר קייסרי עצמה שלמרגלות ההר עוד בתי מלון רבים, שבהם בסך הכל כ-5,000 מיטות.
העיר שישבה על "דרך המשי"
הר ארג'ייס הוא סמלה של העיר קייסרי – העיר הגדולה בחבל קפדוקיה, שבה כ-1.2 מיליון תושבים. לצורך ההשוואה, בחבל קפדוקיה כולו גרים כ-2 מיליון בני אדם. למרות התפתחותה המהירה של קייסרי, הנחשבת בטורקיה כ"עיר בתנופה", היא עדיין שומרת על מאפיינים מסורתיים ומערבת ישן וחדש, מודרני וכפרי. 80% מתעשיית הריהוט של טורקיה מתרכזת בקייסרי, ופועלת בה גם תעשיית טקסטיל חשובה.
קייסרי וסביבותיה היו מיושבות כבר בשנת 3000 לפני הספירה, וסמוך לה נמצאת העיר העתיקה קילטפה – שבה נמצאים שרידיה של ננש, בירתם הראשונה של החתים, וכן שרידיה של כּרוּם כּנֵש – מושבת הסחר הצמודה לעיר, שבתחומה ניתן על ידי המקומיים פטור ממס לסוחרים שהגיעו לשטחם מהאימפריה האשורית השכנה. קייסרי עצמה נודעה בעת העתיקה בשם "מזאקה" ושכנה בצומת דרכים חשוב. בין היתר חלפו בה "דרך המשי" שקישרה בין סין לאירופה, וכן "דרך המלך הפרסית" שסלל המלך דריווש וקישרה בין בירת האימפריה הפרסית שושן לעיר סרדיס שלחופי הים האגאי.
בתקופה הרומית נקראה העיר בשם "קיסריה", ככל הנראה כדי לפאר את הקיסר קלאודיוס – ושם זה השתבש עם השנים לשמה הנוכחי. חלק מהעיר היה מוקף חומה חזקה, ובימי הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון הוא הפך למצודה שעומדת על תילה עד היום בכיכר הרפובליקה שבמרכז העיר.
מתחת למצודה מוזיאון ובו מוצגים ממצאים ארכיאולוגיים מרהיבים מהתקופות השונות, בהם כדים, פסלים, מטבעות וסרקופגים. בין המוצגים המרתקים ביותר נמצאים לוחות חרס שהתגלו בהמוניהם בחפירות בכרום כנש – ועל גביהם תועדה בכתב יתדות עתיק פעילות הסחר היום-יומית בין המושבה לבין העיר אשור. הסוחרים האשורים שלחו בדים ובדיל לתעשיית הנחושת באזור קייסרי בשיירות חמורים למרחק של יותר מ-1,000 ק"מ, ובתמורה לכך קיבלו זהב וכסף שהוחזרו לאשור. על פי ההערכות, שוק הסחר שהתקיים במקום היה שוק המסחר הבינלאומי המאורגן הראשון בהיסטוריה.
מול המצודה נמצא הבזאר של העיר – שאמנם מבוסס על הבזאר העתיק, אך כיום רובו פועל במבנה מקורה שבו חנויות מודרניות לצד הדוכנים המסורתיים. בין הדוכנים הרבים בולטים אלו שמציעים למכירה את הנקניקים המעושנים המסורתיים שמקורם באזור זה – הסוג'וק והפסטרמה.
אתר מעניין נוסף במרכז העיר הוא מוזיאון ההיסטוריה הרפואית (Gevher Nesibe Medical History Museum) – שפועל במבנה בית חולים מהתקופה הסלג'וקית שנבנה בשנת 1204, ובו ככל הנראה פעל גם בית החולים לחולי נפש הראשון בהיסטוריה. את המבנה הקים שליט סולטנות רום קייחוסרוו הראשון לבקשת אחותו הנסיכה גווהר נסיבה.
על פי המסופר, הנסיכה התאהבה בקצין בכיר בצבא – אך הקשר לא היה מקובל על אחיה הסולטאן, ולכן הוא דאג לשלוח אותו למשימות מסוכנות כדי שייהרג. בעקבות האבל על מותו של אהובה, חלתה הנסיכה בשחפת וגססה לאיטה. כשהסולטאן הגיע לבקרה הוא ביקש סליחה על מעשיו והציע לה להגשים את משאלתה האחרונה, והיא השיבה: "משאלתי היא שתשתמש בכסף וברכוש שלי כדי לבנות בית חולים לזכרי, שבו אנשים חולים יקבלו טיפול ללא תשלום, וגם יתבצעו מחקרים על מחלות חשוכות מרפא".
במרכז המבנה מוזוליאום שבו קבורה הנסיכה גווהר נסיבה, וניתן לראות את חדרי האשפוז הקדומים – וגם את התאים הנפרדים שבהם שהו חולי הנפש, ולשמוע את צלילי פכפוך המים שהושמעו להם לצורך הרגעתם. במרכז המבנה גם בריכה ללא גג, שנועדה לשקף בלילה את הכוכבים לצורך לימודי אסטרונומיה. במוזיאון גם אגף המוקדש להסברים על ההיסטוריה של השושלת הסלג'וקית והשפעתה על העיר קייסרי, שהוחרבה עם ראשית הכיבוש הסלג'וקי ורוב תושביה נטבחו – אך בהמשך נבנתה מחדש והייתה למרכז חשוב.
ארץ המערות
קפדוקיה הייתה מרכז חשוב עבור הנוצרים המוקדמים – ואלה חצבו בתלי הטוף הגעשי עשרות אלפי מערות ששימשו להם למגורים, לתפילה וכמקום מסתור מפני רדיפות. רבות מהמערות הללו משמשות עד היום למגורים – על בסיס חלקן נבנו בתים מודרניים יותר, בעוד שאחרות נותרו בדיוק כפי שנחצבו לפני מאות שנים. חלק מהמערות אף הוסבו לבתי מלון יוקרתיים במיוחד, כמו Utopia Cave Hotel בעיר נוושהיר שבו 76 חדרים – ונחשב לאחד המלונות הטובים ביותר בקפדוקיה.
ליד העיירה הקטנה גרמה נמצא פארק לאומי היסטורי ובו מקבץ צפוף במיוחד של סלעים מתצורת "ארובות הפיות". במקום הוסדר מוזיאון פתוח (Göreme Open Air Museum) שבשטחו מקבץ של כ-300 כנסיות, מנזרים וקפלות שנחצבו בסלע הרך. משמעות השם "גרמה" בטורקית היא "לא תוכלו לראות" – והוא הוענק לאזור מאחר שבמהלך התקופה הרומית הסתתרו במערותיו נוצרים שברחו מהשליטים.
במהלך הסיור במוזיאון הפתוח ניתן להיכנס אל המערות, כשהמרשימות ביותר הן מערות הכנסייה שעל קירותיהן ציורים מרהיבים וצבעוניים שבהם נראות דמויות כמו ישו ושליחיו, מרים הקדושה, אברהם אבינו יחד עם אשתו שרה ובנם יצחק, מלאכים וקדושים מקומיים.
מלבד מתחם המערות בגרמה, חצבו הנוצרים בתקופה הרומית גם כמה ערים תת-קרקעיות בקפדוקיה – שנועדו לשמש כמקלטים סודיים. "יש מאות כאלו, אך רק 27 ערים תת-קרקעיות פתוחות כיום לציבור", מסביר המדריך עוזמאן. "הערים הראשונות התגלו רק בשנות השישים, וייתכן מאוד שחלקן עדיין בכלל לא ידועות לנו". הערים התת-קרקעיות המרשימות ביותר לביקור הן דרינקויו (Derinkuyu), קאימאקלי (Kaymakli) ואזקונק (Özkonak).
שמונה קומותיה של העיר התת-קרקעית קאימאקלי משתרעות לעומק של 65 מטרים – אך רק 20% משטחה שמשתרע על פני ארבע מהקומות פתוח למבקרים. המנהרות בקאימאקלי צרות, משופעות ונמוכות – וכדי לעבור בחלקן צריך ממש להתכופף. באולמות העיר התת-קרקעית חדרי מגורים, שתי כנסיות, מטבחים, חדרי אחסון, גת לדריכת יין ושמן, אורווה ואף קברים. בלב העיר ניתן לראות גם אבן בזלת ענקית שנועדה לחסום את המעבר במקרה שאויבים יפלשו לתוכה. "זו האבן היחידה שהובאה למנהרות מבחוץ", מוסיף עוזמאן.
את הרומאים הצליחו הנוצרים בקפדוקיה לשרוד, וגם את הכובשים שהגיעו אחריהם – עד לכיבוש המונגולי בשנת 1243 שהביא להיעלמות תושבי גרמה ולהפסקה מוחלטת של הפעילות בכנסיות ובמנזרים שלה. גם הפעילות בערים התת-קרקעיות פסקה בתקופה המונגולית, אך גורל תושביהן אינו ידוע.
ב-1985 הוכרזו המוזיאון הפתוח בכפר גרמה וסביבותיו, וכן סדרה של תצורות סלע וקרקע טבעיות ברחבי קפדוקיה, כמו גם מבנים שנחצבו על ידי אדם לצורכי מגורים, פולחן וצרכים ציבוריים – כאתר מורשת עולמית.
מומלץ לבקר גם בכפר הציורי מוסטפאפאשה (Mustafapaşa), שהוגדר על ידי ארגון התיירות העולמי של האו"ם כאחד מ"הכפרים התיירותיים הטובים ביותר" לשנת 2021. עד מלחמת העולם הראשונה היו רוב תושבי הכפר נוצרים. לאחר תבוסתה של האימפריה העות'מאנית, החלה מלחמת העצמאות של טורקיה – ואחריה נקבעו חילופי אוכלוסייה בין טורקיה ליוון, שבמסגרתם מוסלמים מהבלקן הועברו לטורקיה, ותושבים נוצרים משטח טורקיה הועברו ליוון. כך, הכפר מוסטפאפאשה ננטש ברובו, ויושבו בו מוסלמים שרובם הגיעו ממקדוניה, וכן מייוון, רומניה ובולגריה.
"במערה הזו גרה אישה בשם סליהה, היא הייתה כמו סבתא שלי", מספר עוזמאן תוך כדי הסיור בכפר. "אני מקומי וגם גדלתי במערה כאן, ואחרי שסבתא שלי מתה הכרתי את סליהה. היא הייתה חיה לבדה, ולמרות שהייתה בת 90+ הייתה מאוד בריאה. היא קראה למערה שלה 'ארמון' והייתה נוהגת לשבת ולשיר במקדונית". כיום המערה נטושה וריקה, אך ניתן להיכנס אליה ולהסתובב בין החדרים.
בכפר נותרו גם כמה כנסיות, ובולט במיוחד "הבית היווני הישן" (Old Greek House) - אחת האחוזות הגדולות שהיו בכפר, שכיום משמשת כמלון ומסעדה. ניתן לסייר בחדרים שנשמרו בסגנונם ועיצובם המקורי, באחד מהם ציור קיר ענק משנת 1881.
עוד מומלץ לבקר בבית המלאכה לקרמיקה "קייבל" (Kybele Boutique Ceramic) בעיירה אוואנוס – שם ניתן לצפות בהדגמה על תהליך יצירת כלי הקרמיקה כולו, החל משלב הקדרות ועד הצביעה והאפייה, וגם לרכוש כלי קרמיקה מתוך מבחר עצום.
וכמו הנופים הקסומים, גם האוכל בקפדוקיה כמובן שאינו מאכזב. בין המסעדות המומלצות במיוחד ניתן לציין את elai ואת Lil'a בעיר אוצ'היסר, ואת Keyif בעיירה גרמה. פרטים נוספים על עוד אתרים שבהם ניתן לבקר בקפדוקיה ניתן למצוא באתר התיירות המקומי.
הכותב היה אורח של משרד התיירות הטורקי ושל סוכנות קידום ופיתוח התיירות של טורקיה (TGA).