(אורי דוידוביץ)
בטקס חגיגי ייחתם הערב (יום ג') בוושינגטון הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין. בכך ייפתחו באופן רשמי יעדים חדשים לתייר הישראלי. איחוד האמירויות מסבירת פנים לתיירים, אך החוקים בה נוקשים והאכיפה בלתי מתפשרת. הממשלה מפעילה אתר רשמי במספר שפות (עוד אין בעברית) ובו הסברים על ההתנהגות שמצופה מכל מי שמבקר. ריכזנו עבורכם מידע חשוב שיסייע לכם להימנע מהסתבכויות מיותרות עם החוק.
באיחוד האמירויות יש קוד לבוש מסוים שחייבים לכבד, ולא משנה אם אתם תושבים, תיירים או עובדים זרים. אף אחד לא יכריח אתכם ללכת ברחובות עם גלאבייה, עבאיה או כיסוי ראש, אבל כן מצפים מכולם להתלבש באופן צנוע ומכבד כאשר מבקרים באתרים קדושים.
הבגדים צריכים לכסות את הכתפיים ואת הזרועות. על נשים לעטות כיסוי ראש כלשהו בכניסה לאתרים קדושים ולמסגדים. באופן כללי ניתן לתאר את קוד הלבוש כצנוע ולא חושפני. איפה עובר הגבול? קשה לקבוע, אבל כנראה זה לא המקום להסתובב במכנסיים קצרים מעל לברך, לשני המינים, וגם לא בחולצת בטן.
בגדי ים למיניהם, שלמים או לא, מקובלים באזורי שחייה פרטיים, כגון בריכות סגורות או חופי ים פרטיים, ולא מקובלים במרחבים ציבוריים, גם לא בחופי ים הפתוחים לציבור הרחב.
מותר לשתות אלכוהול באיחוד האמירויות אך ורק במקומות המיועדים לכך – בתי מלון, מסעדות ומקומות בילוי שאושר להם. עם זאת, ישנן מגבלות – אסור להשתכר בפומבי ואסור להתנהג באופן "שיפריע לסדר הציבורי".
נהיגה בשכרות נחשבת לנושא חמור ביותר, ורשויות החוק מגלות אפס סובלנות כלפי מי שנוהג בגילופין, לא משנה אם הוא תייר, אזרח או תושב. העונש: מאסר בפועל וקנס כספי גבוה למדי. זה המקום להזכיר שאיחוד האמירויות היא בעצם שבע נסיכויות (אמירויות), ובאמירות "א-שארקה" (או שארג'ה) אלכוהול אסור באופן גורף.
סמים לא חוקיים בכל אופן ובכל צורה. אסור להשתמש, לקנות, לסחור או להחזיק סמים מכל סוג שהוא, וגם כאן החוקים מאוד נוקשים והרשויות מגלות אפס סובלנות.
לאיחוד האמירויות יש רשימה מפורטת של סוגי תרופות שאסור להחזיק, גם אם מדובר בתרופות שניתן לקנות ללא מרשם בארץ המוצא או תרופות עם מרשם. קודאין, למשל, נחשב לתרופה נרקוטית והוא מסופק באיחוד האמירויות אך ורק באמצעות מרשם מרופא, ואסור להכניס אותו למדינה, גם אם בידיכם מרשם מהרופא שלכם בארץ.
מומלץ מאוד להתעדכן באתרים הרלוונטיים לפני הטיסה לגבי התרופות שבהן ניתן להשתמש. מידע נוסף בנושא אפשר למצוא באתרי האינטרנט של שדה התעופה דובאי, שדה התעופה אבו דאבי, רשות המכס של איחוד האמירויות ומשרד הבריאות.
גם לעישון יש כללים ברורים. כך למשל, אסור לעשן ברכב פרטי שבו אחד הנוסעים הוא בן פחות מ-12. אסורה מכירת סיגריות לילדים ונערים מתחת לגיל 18, אסור לעשן במבנים קדושים ובמוסדות חינוך כמו אוניברסיטאות ובתי ספר, אסור לעשן במקומות סגורים.
ברי נרגילה פועלים ברישיון ייעודי לכך ובמרחק העולה על 150 מטרים משכונות מגורים. נוסף על כך, בדובאי אסור לעשן נרגילה באתרים ציבוריים כגון פארקים וחופי ים. סיגריות אלקטרוניות היו אסורות עד אפריל 2019, אבל האמת היא שלא ברור מה המדיניות כלפי תיירים שמגיעים עם סיגריות אלקטרוניות, ולכן אף על פי שניתן לרכוש אותן באיחוד האמירוית, עדיף להימנע מלהביא אותן בטיסה.
באיחוד האמירויות, כך לפחות עולה ממספר דיווחים של מטיילים ותיירים במדינה, פחות מתחברים לתנועות ידיים, אז עדיף לא להצביע לעבר אדם או מקום. אם בכל זאת נורא חשוב לכם להצביע, אז מקובל להשתמש בכל היד ולא באצבע אחת. אגב אם כבר אצבע, קללות עם האצבעות יכולות לעלות לכם במעצר, אז תישארו רגועים בבקשה.
בני זוג המבקרים במדינה, וזה לא משנה אם מדובר בזוג בני אותו המין או לא, צריכים להתאפק בגילויי חיבה פומביים. זה מקובל להחזיק ידיים, אבל חיבוק או נשיקה במקומות ציבוריים זה דבר שאינו מקובל.
זה המקום גם לציין שהמדינה לא מקבלת באהדה זכויות להט"ב, אם להתבטא בעדינות, ומומלץ לזוגות מאותו המין להימנע לחלוטין מגילויי חיבה בפומבי. יחסי מין מחוץ לנישואים מוגדרים כפשע וכך גם יחסים הומוסקסואליים. בשיחה עם ynet סיפרו להט"ב המתגוררים במדינה על המסיבות החשאיות של הקהילה, לצד החיים בצל חקיקה שמרנית מאוד, שבמסגרתה מוטלים במקרים מסוימים אפילו עונשי מוות בגין קיום יחסים חד-מיניים או גילויי חיבה בין זוגות חד-מיניים במרחב הציבורי.
באיחוד האמירויות מאוד אוהבים ומכבדים סדר ושקט. הפרעה למרחב הציבורי, הקמת רעש והפרעה לאנשים, דיבור בשפה בוטה וגסה, תנועות גסות בידיים והתנהגות לא מכבדת מכל סוג כלפי סמלים דתיים או כלפי מנהיגי המדינה, נחשבים לא חוקיים ויכולים לסבך אתכם בצרות.
אמנם אנחנו עכשיו בתקופת קורונה ואף אחד לא לוחץ ידיים, אך כאשר ניגשים לומר שלום לאדם מהמין השני, בדגש על נשים, עדיף לא להושיט יד ללחיצה, שכן רוב מוחלט של הנשים שומרות נגיעה ולא לוחצות ידיים לגברים, וכך גם חלק מהגברים הדתיים במדינה. אגב, בדומה ללא מעט תרבויות ערביות אחרות, גם באיחוד האמירויות זה לא מכובד לשבת בשילוב רגליים מול המארחים שלכם, זה אמנם לא נחשב לעבירה על החוק אבל זה לא נחמד.
עוד דברים שצריך לדעת: אסור לצלם מבנים ממשלתיים, אתרים ממשלתיים, בסיסים או מבנים או אתרים צבאיים, אסור לצלם מטוסים וגם אסור לצלם אנשים מבלי לקבל את האישור לכך. בחלק מהאתרים הדתיים, גם חל איסור לצלם ללא האישור הנדרש לכך.
ומה בנוגע לבחריין? אחוז הפשיעה בממלכה הוא נמוך והיא נחשבת למקום בטוח יחסית מבחינת ביטחון אישי. גם החוקים בבחריין יכולים להיות נוקשים, ובמובנים מסוימים הם באים בהלימה עם חוקי השריעה. כך למשל, יחסי מין מחוץ למסגרת נישואין היא אסורה ונחשבת כעבירה פלילית.
סביר להניח שאינכם מתכננים להביא ילד בבחריין, רק תדעו שילד שנולד מחוץ לנישואין בבחריין יוצר סיטואציה מאוד בעייתית, שיכולה להגיע לכדי סירוב להנפיק תעודת לידה, וגירוש האמא והילד מהמדינה באופן מיידי.
