שנת הנדודים הסתיימה עם סוף טוב: אלכסנדר ליסטנגורט (30), בעל אזרחות רוסית וישראלית, נדד בשנה האחרונה ברחבי העולם, וביקר ב-19 מדינות עד שהתאחד השבוע בהודו עם בת זוגו ובנו בן השנתיים. בשיחה עם אולפן ynet סיפר על השנה הקשה שעברה עליו, ועל התוכניות לעתיד.
"נולדתי וגדלתי במוסקבה", סיפר, "ובשנת 2016, כשהייתי בן 23, עליתי לישראל והתנדבתי לצה"ל. אחרי שהשתחררתי ב-2019 חזרתי לגור במוסקבה. בפברואר שעבר (אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה – א"ל), הבנתי שאני לא רוצה להיות חלק מזה והחלטתי להעביר את כל המשפחה שלי לארמניה. טסנו לעיר הבירה יירבאן ושכרנו שם בית ופתחתי אולפן ללימוד עברית".
המשך הסיפור של ליסטנגורט גדוש בפרטים על אודות מעברים בין מדינות על רקע חוסר ודאות וחשש מגיוס לצבא הרוסי. "בסוף אוגוסט חזרנו כולנו למוסקבה כדי שאוכל לחדש את הדרכון הישראלי שלי, ולסדר עוד עניינים בירוקרטיים", סיפר. "ב-21 בספטמבר החל ברוסיה גיוס המוני. בגלל המצב הבריאותי שלי אני לא מתאים לשירות צבאי ברוסיה. בישראל שירתי כמתנדב בקשרי חוץ. הבנתי שזה מסוכן להישאר שם, אז מיהרתי וב-23 בספטמבר טסתי לבד לבלארוס בכרטיס שעלה לי 1,500 שקל. בת הזוג שלי והבן שלנו טסו לטורקיה חודש לאחר מכן.
"מבלארוס נסעתי באוטובוס לליטא וכך התחיל המסע שלי שנמשך כמה חודשים. מליטא עברתי ללטביה, משם לאסטוניה, ואחר כך לפינלנד בהפלגה, ומשם טסתי לרומא. מאיטליה לקחתי רכבת לז'נבה, ומשוויץ טסתי לספרד. ביקרתי כמה ימים בפרוטוגל, חזרתי לספרד ונשארתי שם חודש. ניסיתי לעשות כמה דברים, ואז עברתי לטורקיה כי הבנתי שיהיה לי קל להעביר לשם את המשפחה שלי, כי אזרחים רוסים יכולים להישאר שם עד חודשיים.
"בטורקיה שהינו חודש וחצי, ואז בת הזוג שלי והבן שלי חזרו למוסקבה כדי לעשות ויזות לאירופה, ואני חזרתי לספרד דרך דנמרק, שבדיה והונגריה. שבועיים הייתי בספרד, ובאמצע דצמבר טסתי לפולין ועברתי את הגבול רגלית לרוסיה. טסתי מקלינינגרד למוסקבה ושם פגשתי את משפחתי.
"חגגנו את החגים, סידרתי המון דברים וב-4 בינואר טסתי לבד לקירגיזסטן כי חששתי מגל שני של גיוס. מקירגיזסטן עברתי לקזחסטן, משם לאוזבקיסטן שבה נשארתי שבועיים. הבנתי שאני צריך למצוא מקום להיות בו עם משפחתי, וטסתי ב-24 בינואר לדרום הודו דרך האמירויות. אשתי והבן שלי הגיעו בתחילת השבוע וטסנו כולנו לגואה ועכשיו אנחנו כאן, בבנאולים, לשלושת החודשים הקרובים".
מתי החלטת להגיע להודו?
"לפני שבועיים. הייתי בטשקנט, בירת אוזבקיסטן, והבנתי שאין אופציה לחזור למוסקבה. על אף שהכל נראה בסדר וכולם יוצאים בלי בעיה, זה עלול להשתנות בכל שנייה. הבנתי שזה לא בסדר שנפרדנו לתקופה כל כך ארוכה, ולא רציתי לבזבז שום יום שבו הילד הקטן שלי גדל. בדקתי לאן אפשר לטוס מטשקנט וממוסקבה, ובחרתי את הודו. אישתי כמובן הסכימה".
נשמע כי אחרי תקופה ארוכה אלכסנדר מצא שלווה, גם אם זמנית. "אנחנו נהנים כי אני כבר לא דואג", סיפר, "אני מטייל כל בוקר עם הילד שלי, אנחנו רוצים לשכוח את החדשות וליהנות מהחיים. ראיתי המון מקומות, המון מדינות, תמיד חלמתי לבקר במדינות כמו אוזביקסטן וספרד והיו לי המון חוויות ורכשתי חברים רבים לאורך הדרך".
בתשובה לשאלה מדוע לא טסה המשפחה לישראל, השיב אלכסנדר: "אנחנו מתכננים להגיע בעתיד לישראל, אבל צריכים להתארגן מבחינה בירוקרטית כי רשמית אני ובת זוגתי לא נשואים והמעמד שלה ושל הבן שלי לא ברור. גם יקר בישראל ואני המפרנס היחיד, אז יהיה לנו קשה".
כמה שפות אתה דובר?
אני דובר תשע שפות, ומלמד שפות. אני מדבר טורקית, עברית, קצת ערבית, ספרדית, צרפתית, רוסית, ארמנית, אנגלית וגם קצת גרמנית. כמו כן, כתבתי שלושה ספרים בנושא רוחניות, משמעות החיים ואזוטריקה, והשנה פרסמתי גם ספר לימודי עברית לדוברי רוסית. אני מעביר הרצאות כדי לשתף את הידע שלי עם אנשים".
לאן תמשיך מהודו?
"בינתיים אנחנו כאן. אני רוצה לראות מה יהיה ברוסיה, אני רוצה להגיע לשם ולסדר דברים כמו שצריך, למחוק דברים שנשארו שם, ואחרי זה לבוא לישראל כמו שצריך. בספטמבר, כשיצאתי מרוסיה, יצאתי ממש עם תיק אחד ולא הייתה לי הזדמנות לעשות משהו. אני מסתובב עם התרמיל שהיה לי בטירונות, שכתוב עליו: 'באהבה מרמת גן'".
כשאתה אומר שאתה מרוסיה, איך מתייחסים אליך?
"לא הייתה שום בעיה אף פעם. אולי זה קשור לזה שאני בן אדם פתוח, דובר כמה שפות, ואני אולי לא כזה רוסי קלאסי. מבינים גם שאם יצאת מרוסיה אז אתה נגד כל הסיפור הזה ולא רוצה להיות חלק מזה. הרבה אנשים חייבים להישאר שם בגלל שיש להם קרובים קשישים, אנשים עם משכנתאות שהם לא יכולים לשלם, יש המון בעיות לכל אחד, אז אני לא אומר עכשיו שמי שיצא הוא טוב ומי שלא יצא הוא לא טוב.
"אנחנו כולנו בני אדם – בספרד, באיטליה, בהודו ובאמירויות פגשתי גם אוקראינים גם בלארוסים, גם ישראלים וכולנו יושבים, מדברים ואין שום סיכוי שתהיה איזושהי בעיה שאתה מרוסיה או ממדינה אחרת. אתה מסתכל על בן אדם ומדבר בשפה שלו, וכמובן שאין שום בעיה עם זה".