אחרי הביקור בגואטמלה חצינו את הגבול במעבר יבשתי לאל סלבדור. נהג בשם נלסון אסף אותנו לנסיעת פרידה מכבישי גואטמלה מלאי הבורות, שהנסיעה עליהם גרועה מנסיעה על הירח. לאחר חציית הגשר מעל הנהר לאס צ'ינאמאס, המהווה גבול טבעי בין המדינות, הוא אמר לנו ואף הדגים בעצמו שכאן באל סלבדור כולם חייכנים יותר.
אל סלבדור היא המדינה הקטנה במרכז אמריקה. גודלה כ-21 אלף קמ"ר (קטנה מישראל) וחיים בה 6.5 מיליון תושבים, על כן היא גם הצפופה ביותר. היא היחידה מבין מדינות מרכז אמריקה ללא גישה לאוקיינוס האטלנטי (רק לאוקיינוס השקט). היא נקראת על שמו של ישו (סלבדור הוא המושיע), וקיבלה עצמאות כבר ב-1823. תעשיית הקפה שלטה בכלכלת המדינה, ואוליגרכים ניהלו אותה הלכה למעשה. ב-1930 הודח הנשיא בידי הצבא, ושר ההגנה תפס את השלטון ודיכא את האופוזיציה. ב-1932 מרד איכרים גבה את חייהם של 20 אלף אזרחים, וב-1969 "מלחמת הכדורגל" נמשכה ארבעה ימים, לאחר משחק כדורגל עם הונדורס השכנה שהסתיים בתוצאה 3:0 לטובת אל סלבדור. ב-1979, בזמן שלטון החונטה הצבאית, פרצה מלחמת אזרחים שנמשכה עד 1992 וגבתה חייהם של 75 אלף בני אדם. בשנת 2001 רעידת אדמה בעוצמה גבוהה (7.9) הותירה הרס רב, ורבע מיליון חסרי בית.
כרייה גיאותרמית של ביטקוין
בשנת 2004 בוטל השימוש במטבע המקומי, והדולר האמריקני הפך למטבע הרשמי. בשנת 2021 הפכה אל סלבדור למדינה הראשונה בעולם שאימצה את הביטקוין כמטבע רשמי במדינה. ממשלת אל סלבדור מנסה לאפשר שימוש באנרגיה גיאותרמית טבעית, שמקורה בהרי הגעש, לצורך כריית ביטקוין, על מנת לאפשר כרייה לא מזהמת בשטחה. עם זאת, המדינה ממש לא מצטיינת בשמירה על איכות הסביבה. כלים חד-פעמיים ממלאים את חופי הים, הנחלים ואתרי הטבע. ניכר כי חסר כאן חינוך בנושא קיימות ואיכות סביבה, ונראה שהמאבקים המורכבים במדינה הורידו את הדאגה לאיכות הסביבה לתחתית סדר העדיפויות.
אז החיים כאן לא ממש תותים, ובשל אי היציבות עד לא מזמן כמעט שלא נכנסו מטיילים לאל סלבדור. התשתית התיירותית עדיין בחיתוליה. מכיוון שהגעה לאתרים תיירותיים מסובכת עד כדי בלתי אפשרית באמצעות תחבורה ציבורית, החלטנו לשכור רכב ולטייל באזורי החוף, בפארקים הלאומיים ובאגמים, לטפס על הרי געש ולתור באזורים גיאותרמיים.
דרך הפרחים
למרות גודלה, אל סלבדור הייתה פעם יצרנית הקפה הרביעית בגודלה בעולם. הקפה אשר תורבת בחלק המערבי של אל סלבדור נחשב למפורסם בכל העולם. חקלאים מגדלים כאן כמה מהזנים המבוקשים בעולם. ביום הראשון במדינה נסענו בדרך הפרחים, בין מטעי הקפה. זהו מסלול של 32 ק"מ הממוקם בין הערים אווצ'פאן וסונסונטה, ולאורך המסלול פרחים בגינות הבתים. תנועה גדולה של אחת הכנסיות כאן נקראת אמיגוס דה ישראל, וכיכרות רבות נושאות מגיני דוד ואת שמה של ירושלים. כשמקומי שואל אותנו מהיכן הגענו ואני עונה "ישראל", עיניו בורקות והוא חוזר אחרי בסלסול עם רי"ש לשונית "ישששראללל", ברוכים הבאים.
באפנקה נכנסו לביקור בפארק אתגרי לילדים (לברינטו אלבניה), שבו מגלשה בכל צבעי הקשת באורך של כ-100 מטרים, מערכת משוכללת של אומגות, נדנדות זוגיות מעל תהום וגם מבוך עצום שהסתבכנו בו כמעט שעתיים, ובסוף הצלחנו לפצח ולמצוא את היציאה.
אפילו זיהינו את הציפור הלאומית של אל סלבדור, היא טורוגוז, ציפור צבעונית ויפהפייה עם זנב ארוך יוצא דופן בעל שני ניצבים ללא סעיפים, ובקצה שתי נוצות קטנות בצורת טיפה.
כשעתיים נסיעה מהעיר סנטה אנה שבה התמקמנו נמצאים חופי לוס קובנוס. חצינו בנסיעה את רכס ההרים הסמוך לחוף. הרכס הזה מגן על תושבי הערים מסופות טרופיות שעשויות להגיע מהאוקיינוס השקט. את סופות ההוריקן המגיעות מהאוקיינוס האטלנטי סופגת הונדורס, הגובלת באל סלבדור. גולשים נוהרים לכאן כדי לגלוש על הגלים הארוכים והמושלמים בכל מרכז אמריקה. קו החוף באורך 307 ק"מ. תנאי הגלישה הטובים ביותר הם בעונה הרטובה (בין מאי לאוקטובר), אך לחופי הים יש עוד הרבה מה להציע.
עתיד מלא פלסטיק
חופי לוס קובנוס מנוקדים בסלעים שחורים, כתוצאה מפעילות געשית של הרי הגעש הנישאים מעל קו החוף. הבולט ברכס ההרים הוא הר הגעש הפעיל סנטה אנה, אשר פעילותו הביאה את אותו מסלע שחור לקו החוף ואל תוך המים. המסלע העשיר מושך דגים, צבי ים, דולפינים וגם לווייתנים, אשר נשארים בעונה הזו של השנה בקרבת חופי אל סלבדור.
הגענו לחוף המנומנם בשעות הבוקר, ושם פגשנו את מנואל, אדם מבוגר ומוכשר בציורי בעלי חיים ימיים המעטרים את הקירות סביב המבנים בחוף. מנואל מתנדב למען צבי הים. הוא שמר-צב, מגן על ביצי צבות הים מפני טורפים כמו איגואנות, עורבים, דביבונים, נחשים או אנשים. הוא דואג להעביר את הבורות עם הביצים למקום מוגן, ולאחר כ-50 יום, כאשר הביצים בוקעות, מלווה את האבקועים (הצבים שבקעו) אל הים.
אנחנו לקחנו חלק בפעילות, ושחררנו כחמישים אבקועים של צב ים זיתני (צבעו ירוק זית ומכאן שמו) בני יומם אל מימי האוקיינוס השקט. צבים קטנים אלה יגדלו לאורך של כ-60 ס"מ וישקלו כ-45 ק"ג אם יגיעו לבגרות. ההגנה עליהם מפני טורפים על החוף חשובה, אם כי אינה מספקת - יש מקום לשיפור רב בהגנה על איכות הסביבה הימית (פלסטיק, שקיות, ציוד דיג ישן, שמן ורעש הם חלק מהגורמים האחראיים לכך שצב הים הזיתני מסווג במצב פגיע גם בחופים אלה).
עקבנו אחריהם בדאגה - גלי הים מכים בחוף, מתנפצים, מטלטלים את האבקועים, הם מתגלגלים, מתמלאים חול וממשיכים לדחוף באמצעות רגליהם, לשחות באמצעות כוח בלתי מוסבר, כוח החיים המושך וקורא להם לתוך האוקיינוס. שם הם ידעו מה לאכול (למשל עשבי ים, חלקי אלמוגים ומדוזות), ידעו להתגונן מפני טורפים במים וימצאו בני זוג כדי להתרבות ולהעמיד דור חדש של צאצאים, שכמותם לא יכיר את הוריו ולא יזכה להדרכה. עמדנו נרגשים ומחויכים כשהם רצים לעבר עתיד מלא פלסטיק. הסטטיסטיקה לרעתם. עוד גל קצף לבן שטף אותם ואת עקבותיהם על החול הלבן, והנה, אין רמז לחמישים האמיצים שרצו לפני רגע על החוף, וגם לא לעתיד לקרות להם בים.
יונקים ענקיים
לחופי לוס קובנוס הגענו על מנת לצפות בענקים העדינים, לווייתנים גדולי סנפיר, הנודדים (כמונו) דרומה מאלסקה לכיוון קו המשווה. בחודשים ינואר-פברואר הם שוהים באזור אל סלבדור ומתקדמים דרומה, לכיוון המים החמימים שליד קו המשווה. יצאנו עם ביולוגית ימית בשם פאולה בסירת דייגים קטנה, התרחקנו מהחוף וחיפשנו שפריץ מים מוכר, כזה שיסגיר את היונקים הענקיים שעולים לנשום מעל פני המים.
פאולה הגיעה מספרד לחופי אל סלבדור, כדי להמשיך בחקר הלווייתנים המגיעים לחופים אלה. שיט לצפייה בלווייתנים נמצא כאן בחיתוליו, אך ניכר שהם מקפידים על הכללים של שמירת מרחק ודימום מנוע, ולא נשארים יותר משעה בקרבת הלווייתנים. לאחר הפלגה קצרה מהחוף זיהינו שפריץ גבוה, ולצידו שפריץ נמוך יותר. לווייתנים גדולי סנפיר, אמא וגור. אצלם, בניגוד לצבי הים, יש השגחה והדרכה הורית צמודה. הגור גדול יותר מסירת הדייגים, ואימו בערך באורך של אוטובוס, שוקלת כ-30 טון ואורכה כ-16 מטרים. במשך שעה צפינו בהם, עולים לנשום בתדירות גבוהה (האם עולה יחד עם הגור, אשר צריך לנשום אוויר בתדירות גבוהה יותר מלווייתן בוגר). מנור, מיתר ונופר מצטיינים בזיהוי הלווייתנים שעולים לנשום, הם צועקים "לווייתן" ומקדימים את הקפטן ואת הביולוגית הימית בזיהוי כל פעם מחדש.
הנסיך הקטן
אל סלבדור כמו שכנותיה עמוסה בהרי געש (20 הרי געש, מתוכם שבעה פעילים). מכיוון שהיא כל כך קטנה נראים הרי געש מכל עבר, חלקם מעבר לגבול - "אם נסעת שלוש שעות אתה כבר במדינה אחרת, מיי פרנד", הסביר לי קרלוס, בעל ההוסטל בסנטה אנה.
הפסגה הגבוהה באל סלבדור היא של ההר אילמאטפק, הנקרא גם סנטה אנה. זהו הר געש פעיל שבמרכזו מכתש עצום, ובלוע ההר אגם טורקיז הפולט עשן וריח גופרית. לצידו שני הרי געש נוספים, סרו ורדה ואיסלקו בעל החרוט המושלם. סביב השניים האחרונים טיילנו בעת ביקור בפארק הלאומי סרו ורדה. הרי געש אפילו מיוצגים בדגלה של אל סלבדור. שני הפסים הכחולים בדגל מייצגים את האוקיינוס האטלנטי והשקט התוחמים את מרכז אמריקה. הסמל במרכז הדגל כולל חמישה הרי געש, ומתחתיהם המוטו "אלוהים, איחוד, חירות".
על הפסגה הגבוהה באל סלבדור (2,381 מטרים) החלטנו לטפס, ולצעוד סביב מכתש ההר. יצאנו כל המשפחה לטיול יום. מגרש החניה לתחילת הטיפוס נמצא כשעה וחצי נסיעה מההוסטל שלנו בעיר סנטה אנה, ואת הטיפוס התחלנו בתשע בבוקר. עליות תלולות בנוף מיוער, הרבה צעירים מטפסים, כולם מקומיים, נראה שאנחנו התיירים היחידים על ההר. זהו יום שבת. היער מפנה את המקום למורדות חשופים שעליהם צמחייה ירוקה, דרדרת אבני טוף ובזלת, צמחים תמירים, גבוהים מאיתנו, ונוף מרהיב לכיוון הרי גואטמלה ואגם קוואטפקה המרהיב.
שלוש שעות לקח לנו להגיע לפסגה, ובמורדות החשופים החלה רוח שחששנו שתעיף את הילדים. לא ויתרנו, הצלחנו, הגענו ועמדנו על מכתש ההר המרהיב תחת רוחות חזקות בשעת צהריים.
קרלוס מנהל ההוסטל סיפר לי כי המטיילת המבוגרת ביותר שטיפסה על ההר הייתה בת 82, והיא - תאמינו או לא - מישראל. חשבתי שמיתר עדיין לא בן ארבע, ואולי הוא יכול לזכות בתואר המטפס הצעיר ביותר על הר הגעש, אם כי את רוב הטיפוס הוא עשה על כתפיי.
בפסגת ההר ישב בחור מקומי, מצלצל בפעמון (במקום לצעוק "הלו ארטיק"), לידו ארגז קרטון מלא בשלגונים, גלידה ובננות קפואות מצופות שוקולד. אוצר בראש ההר, בדיוק מנת האנרגיה שחסרה לנו. האיש הזה עולה ארבע פעמים ביום על ההר עם ארגז גלידות, ומוכר כל גלידה בדולר אחד. הר הגעש הזה היווה השראה לאחד מהרי הגעש בספר "הנסיך הקטן", המבוסס על חיי הסופר עם אשתו אשר מאל סלבדור. ממנו ירדנו לאגם קוואטפקה, הנמצא גם הוא בלוע של הר געש קדום.
תזוזת הלוחות
ביום האחרון לטיול נסענו לשמורת הטבע אל סאלטו דה מלקפיוטן. זהו המפל היחיד באל סלבדור עם מעיינות חמים, מה שהופך אותו לאטרקציה ייחודית. אשדי המים נוצרים כשנהר אגווה קליינטה, המעלה אדים כתוצאה מהפעילות הגעשית, פוגש את נהר סן אנטוניו. הם נופלים כשלושה מפלים מגובה של כ-12 מטרים. מי המפלים חמים! בהחלט מדהים, חוץ מכמויות בלתי נדלות של זבל מסביב, זאת לצד שלושה פחים צבעוניים למחזור שעומדים בדד כמעט ריקים בצד. חבל.
אני אוהב שדברים מתחברים בראש לכדי תמונה גדולה ומובנת. מרחבי ענק חלפנו מאלסקה ועד לכאן, למדנו על הלוחות הטקטוניים בילוסטון במונטנה, והנה הפעילות הגעשית כאן היא המשך ישיר של אותה תזוזה של לוחות טקטוניים. רכסים של הרי געש פעילים פולטים לבה הזורמת אל החוף, מתקשה לכדי סלעים מלאי מינרלים המושכים בעלי חיים ימיים, זוחלים ויונקים וגם אותנו התיירים. מזג האוויר, עונות השנה וטמפרטורת הים מכתיבים נדידה של לווייתנים דרומה, מאלסקה לקו המשווה, בדיוק כמונו, תרים אחר קרני השמש והימים הארוכים בקרבת קו המשווה. הלוואי שגם נושאי איכות סביבה יתחברו לכדי תמונה מלאה ומושלמת, ואנו נשכיל לשמור על פלאי הטבע ונתקיים לצידם, נצפה בהם משתאים, סקרנים, חסרי מילים מנפלאות הטבע.
עברנו ימים ארוכים עמוסים בחוויות מאז חצינו את נהר לאס צ'ינאמאס, המפריד בין גואטמלה לאל סלבדור. מכאן תוכניתנו הייתה להגיע לארץ חדשה, ניקרגואה. התוכנית הזו מעט השתבשה ואתגרה אותנו מאוד, אבל על כך בכתבה הבאה.
עינב ברזני הוא צלם, טייל, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, מרצה ומנחה חוגי ילדים בנושא קיימות וטבע. אתם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט שלו, ולעקוב אחרי בלוג המסע ודף הפייסבוק "לקצה העולם עינב ברזני".
