רק שעה מפנמה סיטי הסואנת ועתירת גורדי השחקים תוכלו לערוך סיור בכפרם של בני האמברה. נכון, זה לא באמת ביקור בשבט פרימיטיבי מבודד בעומק הג'ונגל, אבל ללא ספק הוא יעניק לכם חוויה מהנה שממחישה את המסורת הילידית הגאה שלהם.
בני האמברה (Embera) הם אחת משבע הקבוצות האתניות הילידיות של פנמה. מקורם מיערות הגשם של דאריין בצידה המזרחי של פנמה, הגובל בקולומביה. במשך מאות שנים הם חיים בבידוד מוחלט בתבנית של משפחות מורחבות גדולות, הפזורות לאורך אחד הנהרות הרבים בדאריין.
ממשלת פנמה מכירה בשבעת השבטים הילידים הייחודיים שחיים בה, אבל עד שנות ה-60 הם זכו להתעלמות - הם לא נספרו במפקד האוכלוסין של פנמה, לא הוכרו כאזרחים ולא ניתנה להם הזכות והגישה לחינוך עד 1975. היתרון שבהתעלמות ממושכת זו הוא שהשפה, התרבות, המסורות ואורח החיים שלהם נשמרו, ומתקיימים עד היום.
מאז שנות ה-60 הממשלה מנסה באופן פעיל לשלב את בני האמברה בחברה הפנמנית, ומעודדת אותם להתיישב בטריטוריות (Comarca) שהוקצו להם על קו רשת המים של תעלת פנמה, ובכך לקבל גישה לשירותי רפואה מודרנית, רכישת מוצרי מזון בסיסיים וחינוך תיכוני לילדים.
בני האמברה התיישבו על גדות הנהר באזור הפארק הלאומי צ'אגרס (Chagres), המרוחק כשעה מפנמה סיטי. המעבר שלהם מיער הגשם לטריטוריה מוגנת פירושו שהם אינם מורשים עוד לצוד או לעסוק בחקלאות בת קיימא כבעבר, ולכן הם נאלצו למצוא דרך חדשה לכלכל את עצמם, וכיום הם משיגים את רוב הכנסתם מתיירות.
למרות הקרבה לעיר הבירה המודרנית, הם ממשיכים לשמר את התרבות והשפה הילידית שלהם, את השירים והריקודים המסורתיים ומעל לכול, את הכבוד שהם רוחשים לעולם הטבע. למעשה, התיירות מעודדת את אנשי האמברה לשמור על המסורות העתיקות, ומאפשרת להם לחלוק אותן בגאווה עם מבקרים מרחבי העולם, שמגיעים כדי ללמוד עליהם ועל תרבותם.
האמברה הם אנשי נהרות, והנהר הוא חלק בלתי נפרד מאורח חייהם. במשך מאות שנים הם התיישבו ובנו את בתיהם לאורך גדות הנהרות, הממלאים תפקיד מרכזי בחיי היומיום - לדיג, לרחצה, לתחבורה ולמטלות בית רבות. גם כיום הדרך היחידה להגיע אל הכפרים שלהם היא בסירה.
המפגש הראשון עימם התקיים במזח הסירות בפארק הלאומי צ'אגרס (Chagras), שם קיבלו את פנינו הגברים משיטי סירות הקאנו שהובילו אותנו לכפר, כשהם לבושים בתלבושתם המסורתית, פארומה (paruma) – חצאית מיני קצרה עשויה חרוזים צבעוניים בדוגמאות מרהיבות.
גם סירות הקאנו המסורתיות שגולפו מבולי עץ גדולים נראו אותנטיות, אבל במבט בוחן ניתן היה לראות כי הן מצוידות במנוע מודרני, בספסלי ישיבה ובחגורות הצלה. הדבר נועד לשמור על הבטיחות והנוחות של התיירים בשיט הנינוח (20 דקות) במעלה הנהר.
כדי לחסוך בזמן התחלנו בשיט עם מנוע, אבל כשהמים הפכו רדודים נטל המשיט מקל עץ ארוך, ובעזרתו קידם את הסירה באיטיות במעלה הנהר. החתירה השקטה בנהר מוקף צמחיית הפרא העניקה הזדמנות להתרשם מן החי והצומח היפים של האזור, ונתנה לנו תחושה של מגלי ארצות לקראת הרפתקה מסתורית.
13 צפייה בגלריה
סירות הקאנו המסורתיות מצוידות במנוע מודרני, ספסלי ישיבה וחגורות הצלה
(צילום: רוית חבשוש)
13 צפייה בגלריה
החתירה השקטה בנהר מוקף צמחיית פרא תגרום לכם להרגיש כמו מגלי ארצות הרפתקנים
(צילום: רוית חבשוש)
לאחר עצירה קצרה במפל לטבילה מרעננת המשכנו אל אחד מארבעת הכפרים בשמורה. עם הגעתנו זכינו לקבלת פנים חמה מתושבי הכפר לצלילי המוזיקה המסורתית שלהם, המופקת על ידי כלים מסורתיים כמו תופים ורעשנים, חלילים ואפילו כלי הקשה עשוי משריון צב.
13 צפייה בגלריה
מימין: טאמבו - בית אמברה מסורתי. משמאל: שירותים מודרניים לנוחיות המבקרים
(צילום: רוית חבשוש)
משם המשכנו אל הטאמבו - בית אמברה מסורתי הבנוי כראמפת עץ עגולה ופתוחה על כלונסאות, עם גג מעלי דקל. לצידו ניצב מבנה עם שירותים מודרניים, לנוחיות המבקרים בכפר. כאן נערכה ההדרכה למבקרים, ולצידה הוגשה ארוחת צהריים קלה של דגים ופלנטיינים (סוג של בננה) מטוגנים - שני מרכיבים הנמצאים בשפע בסביבות נהרות.
הצ'יף הוא זה שהיה ממונה על ההסברה, והוא תיאר בגאווה גדולה את ההיסטוריה, אורח החיים, האמונות ומלאכות היד של בני האמברה. ניכר שהוא לוקח את המשימה במלוא כובד הרצינות, והוא אף השתמש בעזרים: מפה מודפסת גדולה שעליה הצביע באמצעות סמן מודרני, כזה שמשתמשים בו באוניברסיטאות ובמצגות מקצועיות.
בכלל, לאורך הביקור אי אפשר היה להתעלם מההשפעות הטכנולוגיות שכבר שזורות בחייהם של בני השבט. הם מכירים את העולם שבחוץ, יש להם טלפונים ניידים וחלקם אפילו פעילים ברשתות החברתיות, אבל זוהי הפשרה שלהם - לשמור על תרבותם בעידן המודרני כדי להמשיך ולהציג את תרבותם העשירה לעולם.
בני האמברה נוהגים לצבוע את גופם בדיו שחור המופק מפרי היגואה (Jagua) באמצעות מקלות במבוק דקים, כשהם יוצרים צורות ועיצובים גיאומטריים שהועברו מאבותיהם. הם מאמינים כי יש לפיגמנט סגולות רבות כגון הגנה מפני רוחות רעות ומחלות, ואפילו כקרם הגנה מהשמש ושמפו שמחזק את שערם השחור והסמיך. זהו צבע זמני אשר נשאר על הגוף במשך שבוע עד שבועיים, ואם תרצו הם ישמחו לעטר את גופכם בציור מקועקע שכזה תמורת טיפ סמלי.
13 צפייה בגלריה
הם ישמחו לעטר את גופכם בציור מקועקע, שיישאר על עורכם כשבוע עד שבועיים
(צילום: רוית חבשוש)
את הביקור בשבט חתמו ריקודי הנשים. בעבר היה נהוג לבצע את הריקודים בטקסים חשובים כגון טקס ההתבגרות או טקס הצ'יצ'ה (אלכוהול מקומי עשוי תירס). כיום הריקודים מבוצעים כמופע לתיירים, ועל אף שהם אינם מבוצעים בהקשר המקורי שלשמו נוצרו, בצורה כזו הם נשמרים גם לדורות הבאים.
מה שרבים לא יודעים הוא שכבר משנות ה-60 אחד מבני האמברה היה מעורב בתוכנית החלל של נאס"א. אז מה הקשר בין תוכנית החלל אפולו 11 והנחיתה הראשונה על הירח לצ'יף של בני האמברה?
למנואל אנטוניו זרקו (Manuel Antonio Zarco, 1914-2010) משבט האמברה הייתה ילדות לא קלה. הוא איבד את הוריו כשהיה רק ילד וגדל תחת חסותם של דודיו, אשר לימדו אותו את רזי הציד, הדיג ודרכי התקשורת עם הטבע. הוא למד להכיר מקרוב את כוחם העצום של אלפי הצמחים והעצים שהקיפו אותו והפך לצייד מומחה בחץ וקשת. עם הזמן הוא הפך למדריך רוחני בקרב האמברה.
ב-1963 אימן הצ'יף זרקו את 16 אנשי הצוות של משימת אפולו 11, ביניהם ניל ארמסטרונג, באז אולדרין, אדווין אולדרין ג'וניור ומייקל קולינס. הוא לימד אותם כיצד לשרוד אם החללית שלהם תתרסק באזור הג'ונגל עם שובם לכדור הארץ
האנתרופולוג מורגן סמית, שניהל את בית הספר להישרדות בבסיס חיל האוויר האמריקני בפנמה, הכיר היטב את זרקו והיה עד ליכולותיו הגבוהות לשרוד ולהסתגל לחיים ביער. על כן הוא ביקש ממנו להיות מדריך כישורי ההישרדות של האסטרונאוטים שהיו עתידים לכבוש את הירח לראשונה.
בשנת 1963 אימן הצ'יף זרקו את 16 אנשי הצוות של משימת אפולו 11, ביניהם ניל ארמסטרונג, באז אולדרין, אדווין אולדרין ג'וניור ומייקל קולינס. הוא לימד אותם כיצד לשרוד אם החללית שלהם תתרסק באזור הג'ונגל עם שובם לכדור הארץ. הוא לימד אותם כיצד להשיג מזון ומים, איך להימנע מהמלכודות הקטלניות של היער, איך לצוד ואיך להתגונן מפני סכנות ולמצוא מחסה מפגעי מזג האוויר.
האסטרונאטים של נאס"א לומדים לשרוד בג'ונגל
ואולם, בנוסף לתורות המעשיות, זרקו הסביר לאסטרונאוטים כי שם למעלה, על הירח, על פי מסורת בני עמו, נחה רוחם של אבות האמברה לאחר מותם. כך קרה שבג'ונגל הפנמני, הטכנולוגיה המתקדמת ביותר של אותה תקופה פגשה את הידע הילידי הקדמוני, בשירות משימת חלל שסימנה אירוע היסטורי בתולדות האנושות.
לאחר המשימה ההיא המשיך זרקו לשרת והפך לאחד ממדריכי ההישרדות בג'ונגל המובילים של צבא ארה"ב. הוא אימן למעלה מ-11 אלף חיילים אמריקנים בזמן שהתכוננו למלחמת וייטנאם וזכה לאות הוקרה על פועלו מהצבא האמריקני ומנאס"א. הוא שמר על קשרי ידידות אמיצים עם האסטרונאוטים שדרכו לראשונה על הירח עד לפטירתו בשנת 2010, אז עלתה רוחו אל הירח, ועד היום צאצאיו מאמינים כי הוא צופה עליהם בכל לילה מלמעלה.
את הסיור לכפרי האמברה תוכלו להזמין באמצעות המלון שלכם או באמצעות כל סוכנות תיירות מקומית. אנחנו טיילנו במקום עם המדריך עומר יהב באמצעות חברת Friend in Panama by Riko Tours.
רוית חבשוש ("חבשושית מחברת בין תרבויות") היא צלמת גיאוגרפית מבית "מסע אחר", אנתרופולוגית הרפתקנית ומרצה חווייתית על תרבויות, המתעדת את החיים האותנטיים בגובה העיניים. לעוד טיולים ומסעות של "חבשושית" היכנסו לאתר "מסע מופלא".
