בימים רגילים קאן, עיר הנופש בריביירה הצרפתית, מתעוררת בבוקר לאט-לאט. בתקופת פסטיבל הסרטים השנתי שנפתח היום (ג') דברים קורים שם אחרת. העיר מקבלת זריקת מרץ והופכת בין רגע לאנרגטית, זוהרת ומתוקשרת במיוחד. בין אם אתם מבקרים בעיר בימי הפסטיבל - ומחפשים דברים נוספים לעשות שאינם קשורים בהכרח בקולנוע - ובין אם הגעתם למקום בכל זמן אחר בשנה, ההמלצות הבאות יעזרו לכם להעביר יום מושלם בעיר המפורסמת.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
את הבוקר בקאן כדאי לפתוח בטיילת המפורסמת, שהושקה באמצע המאה ה-19, המאוכלסת במלונות פאר ונחשבת לאחת הידועות והיוקרתיות בעולם. אפשר לשבת באחד מבתי הקפה הפזורים לאורכה ואף בחופים, ללגום קפה משובח, להתענג על קרואסון איכותי וטרי או באגט עם חמאה וריבה, ולתצפת על היאכטות העוגנות בים התיכון ועל אנשי ונשות הקולנוע והתקשורת הרצים להקרנות הבוקר ולפגישות עסקים.
חלק מבתי הקפה נפתחים רק ב-10:00 (למשל קפה ארמאני הטרנדי), אז אם אתם לא רוצים לבזבז שעות יקרות, עדיף לסור למקומות שמיועדים למשכימי קום כמו Caffé Roma, שמשקיף על ארמון הפסטיבל ופתוח כל יום מ-7:00 (כתובת: 1 Sq. Mérimée, אתר: caffe-roma-cannes.fr/en).
את שעות הבוקר והצהריים המוקדמים אפשר לנצל לסיור בעיר העתיקה ובשוק – או להשתזף בחוף הים. עד תחילת המאה ה-19 קאן הייתה כפר, שרוב תושביו התפרנסו מדיג. את הפיכתה למותג שהיא כיום היא חבה לפוליטיקאי בריטי, לורד הנרי פיטר ברוהאם, שבדרכו לאיטליה ב-1834 גילה את קאן, רכש חלקת אדמה מערבית לכפר והשתמש בקשריו הפוליטיים בצרפת כדי לפתח את המקום. באותה תקופה החלו אריסטוקרטים צרפתים וזרים לבנות במקום וילות שבהן בילו את חופשות הקיץ, והכפר הפך לעיר נופש, שהתפתחה כשנסללו אליה מסילות רכבת.
לה סוקה (Le Suquet) הוא הרובע העתיק, הרומנטי והנינוח של קאן, והוא משופע במסעדות, בבתי קפה ובחנויות מזון. מומלץ לטפס על הגבעה שעליה ניצבת הטירה מהמאה ה-11 - אחד המבנים היחידים המהווים מזכרת מימי הביניים - המשמשת כיום כמוזיאון. כדאי גם לטרוח ולטפס 109 מדרגות עד לראש המגדל המרובע כדי להתפעל מהנוף המרהיב. עוד ביקור מומלץ הוא בNotre-Dame d'Esperance, כנסייה גותית מהמאה ה־16. תוך שיטוט במורד הגבעה תיתקלו בסמטאות צרות ומפותלות ובבתי אבן עתיקים שבעבר השתכנו בהם דייגים, ותוכל לבדוק מה יש לשוק האיכרים ולחנויות המזכרות להציע.
במקום שיטוט ברובע העתיק, אפשר לחלופין, וזו ההעדפה האישית שלי, לצאת לשיט בן 15 דקות לאי סנט מרגריט השופע צמחייה מלבבת ומלבלבת, וזכה לכינוי "נווה מדבר של שקט". האי עבר הרבה גלגולים מאז שהרומאים גילו את קסמיו, ושוכן בו מבצר פורט רויאל שנבנה במאה ה-17. עד המאה הקודמת הוא שימש כבית כלא, שנודע בזכות אסיר מפורסם, "האיש במסכת הברזל", המוכר למי שקרא את ספרו של אלכסנדר דיומא האב או ראה את הסרטים שנעשו עליו. במבצר פועל מוזיאון ששווה ביקור.
בחודשי הקיץ חופי האי מושלמים לרחצה, לבטן-גב ולספורט ימי. בשנה שעברה נוספה לאי אטרקציה חדשה ומסעירה: המוזיאון התת-ימי של קאן. מדובר בפסליו המרשימים והגדולים של הפסל ג'ייסון דה קייר טיילור, שהוטבעו אל קרקעית הים. מומלץ לצלול ולראות אותם. לטיילור נדרשו ארבע שנים כדי להרים את הפרויקט, שכולל סדרה של שישה דיוקנאות תלת-ממדיים מונומנטליים, כל אחד בגובה של יותר משני מטרים ובמשקל של עשרה טון. יצירות האמנות הללו ממוקמות בעומק של בין שלושה לארבעה מטרים, בחלק הדרומי של האי. העומק הרדוד והקרבה לחוף הופכים את האתר לנגיש בקלות, והמים הצלולים מספקים תנאים אידיאליים לצלילה עם שנורקל.
שש העבודות מבוססות על דיוקנאות של תושבי קאן. הפנים של כל פסל מוגדלים באופן משמעותי ומחולקים לשני חלקים. החלק החיצוני דומה למסכה, שכן נושא המסכות מתחבר להיסטוריה של האי (האיש במסכת הברזל) וגם לפסטיבל הסרטים.
לכבוד התקנת הפסלים סולקה מהמעמקים פסולת ימית כמו מנועים ישנים וצינורות כדי לפנות מקום ליצירות. באמצעות המוזיאונים התת־ימיים שהוא מקים ברחבי העולם טיילור שואף למשוך תשומת לב לים כאל ביוספרה שבירה הזקוקה להגנה דחופה. הפסלים באי נוצרו מחומרים שנועדו למשוך את החי והצומח הימיים, בתקווה שאלה יתרבו ויתפתחו.
ההפלגות לאי יוצאות מהנמל הישן של קאן (Quai Laubeuf Port De Cannes) כל יום בין 07:30 ל-17:30 (16-14 יורו למבוגר, 10-9 יורו לילדים מגיל חמש).
סיור ברחבי קאן מעורר תחושה כאילו אנחנו באיטליה: הקרבה הגיאוגרפית, גלי ההגירה ושלטון איטלקי לרגע השפיעו על הקולינריה, והעיר משופעת בפיצריות, בגלידריות ובמסעדות פסטה מעולות. אחד הרחובות שבהם מאכלי ארץ המגף שולטים הוא Rue Hoche. המסעדה המועדפת עליי היא La Casa di nonna. בעל המקום החביב הגיע מקלבריה, והפסטות הנהדרות והטעימות שלו (22-16 יורו) מסתמכות על מחוזות ילדותו ומוגשות בצלחות נאות שנרכשו בשוקי פשפשים. זאת לא הסיבה היחידה לבוא לכאן: השניצל משובח, הטארטינים (כריך מפרוסת לחם אחת) בלתי נשכחים, הסלטים רעננים ונדיבים, השירות נעים, האווירה כיפית וחמה והמחירים הוגנים (23־44 יורו לארוחה). פינה מסעירה במסעדה היא השולחן שעליו מתנוססים בגאווה קינוחים ביתיים משגעים: טירמיסו, עוגת שוקולד, עוגות פירות והשיא – פאי לימון מצוין. המסעדה פתוחה משני עד שבת בשעות 08:30־19:30, ובזמן הפסטיבל גם בשעות הערב (כתובת: 41 Rue Hoche, טלפון: 33-497063351+).
אחרי ששבענו והמתקנו את חיינו, זה הזמן לשופינג. אופציה אחת היא הטיילת, שבה שוכנים הבוטיקים המהודרים והמעוצבים של מותגי העל. כל מעצב או בית אופנה שמכבד את עצמו (דיור, שאנל, דולצ'ה וגבאנה ושאר החשודים הרגילים) חייב שתהיה לו נציגות. מאחר שמדובר בשופינג המיועד לפריבילגים של האלפיון העליון, רצוי לפנות לאופציה השנייה והיותר נגישה: רו ד'אנטיב (Rue d'Antibes), החוצה את קאן לרוחבה ומציע מכל טוב – בוטיקים מצודדים, היכלי מקרונים צבעוניים ומאפים מובחרים, חנויות נעליים שהיו משמחות אפילו את אימלדה מרקוס וקארי בראדשו, וחנות בשם Bathroom Graffiti (רו ד'אנטיב 52) שמוכרת מגוון רחב של פריטים. תמצאו בה צעצועים ואביזרי קישוט מטופשים, פריטים שקשורים לקולנוע, מזכרות מקומיות, טי-שירטים עם טוויסט, תיקים מסוגננים וכלים לבית. ברחוב תמצאו גם סניף גדול של Fnac (רו ד'אנטיב 83) – הרשת המתמקדת באביזרים ובציוד לתרבות הפנאי.
5 צפייה בגלריה
שופינג בקאן. הרבה חנויות יוקרה, אבל יש גם בוטיקים במחירים נוחים יותר
(צילום: shutterstock)
קאן מארחת פסטיבלים וכנסים רבים מלבד פסטיבל הקולנוע המפורסם. בין האירועים הנוספים ישנם פסטיבל הסדרות באפריל ופסטיבלי מוזיקה ופרסומות. פסטיבל הקולנוע הנערך מדי חודש מאי הוא כמובן האירוע הנוצץ והיוקרתי ביותר בעיר. בתקופת הפסטיבל תוכלו להיתקל במקרה בכוכבים נוצצים בטיילת, במלונות, במסעדות ובעצם בכל מקום. המעריצים הכבדים נוהגים לחכות במשך שעות מול השטיח האדום המפאר את מדרגות ארמון הפסטיבל - בתקווה לזכות לחתימה ולסלפי כשהלימוזינות פורקות את באי ובאות הבכורות החגיגיות. למי שאינו משוגע לדבר, אנחנו ממליצים להימנע מהמתנה של שעות - ובמקום זאת להגיע ב-18:30 ולהסניף קמצוץ של אבק כוכבים (כתובת: Palais des Festivals et des Congrès, 1 Bd de la Croisette). כרטיסים או הזמנות להקרנות הבכורה כמעט בלתי אפשרי להשיג, למרבה הצער.
אחרי ההתרגשות ליד השטיח האדום תהיו ודאי רעבים. קאן עברה בשנים האחרונות מתיחת פנים. אחד הרחובות ששופץ הוא Rue Felix Faure הסמוך לנמל הישן ולמעגן היאכטות, ובו שוכנות מסעדות המתמחות בדגים ובפירות ים. הטובה והמפורסמת שבהן היא Astoux et Brun, שחוגגת בקרוב יום הולדת 70 ובה יושבים לפני ואחרי הבכורות, ולכן הנוכחים והנוכחות ברובם מהודרים ואלגנטיים (אל דאגה, אפשר לבוא גם בלוק קז'ואלי). מדובר בגן עדן לחסידי ולחסידות צדפות, לובסטרים וחסילונים. השרצים מגיעים במגשי קרח למרכז השולחן ומחוסלים במהירות, ואז מזמינים מגש נוסף. מיותר לציין שהם הולכים נהדר עם שמפניה. מי שנמנע מהיצורים הלא כשרים יכול ליהנות ממנות דגים, ממרק מצוין ואפילו מקוסקוס שמימי ועז טעמים. את הארוחה מסיימים במוס שוקולד חלומי. המקום לא זול (מחירי המגשים נעים בין 6 יורו ל-50 יורו), אבל ביחס לתל אביב המחירים ברוב המקרים סבירים (מנת דג עולה בסביבות 25 יורו). המסעדה פתוחה כל יום בשעות 11:00־23:00 (כתובת: 27 Rue Félix Faure, טלפון: +33-493392187, אתר: www.astouxbrun.com).
סוף היום מתקרב, ויש מי שיחפשו לשובב את הנפש במקום בילוי כלשהו. בחורף חיי הלילה של קאן יכולים להיות מנומנמים למדי, אבל בתקופת פסטיבל הסרטים ובחודשי הקיץ עיר הנופש מתעוררת לחיים, והבילויים נמשכים עד השעות הקטנות: מסיבות בחופי הים, מועדונים על גגות המלונות, ברים רוחשים. אחד הבילויים המועדפים על התיירים הוא בתי הקזינו המקומיים, וכאלה יש שלושה. המוצלח והמומלץ הוא Casino Barriere Le Croisette, הצמוד למתחם הפסטיבל. זהו הקזינו המרווח ביותר (220 מכונות מזל, 50 רולטות) בריביירה הצרפתית. מה שמייחד אותו הוא אקווריום אימתני המפאר את חללו. אסור להחמיץ את חדר הפוקר, שבו פועלים 11 שולחנות. בקזינו יש גם מסעדה, ומדי שבת הארוחה מלווה בהופעה. לא לשכוח להצטייד בדרכון, אחרת לא תורשו להיכנס.
פתוח כל יום בשעות 10:00־04:00 (כתובת: Espace Lucien Barriere 1, טלפון: 492987800־33 +, אתר: katzr.net/a2eeac).
