"מעולם לא זכיתי לראות אורורה בעוצמה כזאת חזקה, הייתה סופה גאומגנטיות מהחזקות שהיו באיסלנד בשנים האחרונות". רועי לוי, צלם נופים ואסטרונומיה שזכה בפרסים בינלאומיים וצילומיו הוצגו בתערוכות ברחבי העולם, חזר לאחרונה מטיול צילום באיסלנד כשבאמתחתו צילומים מדהימים שאף שותפו בחשבון האינסטגרם של נאס"א.
"מעולם לא זכיתי לראות אורורה בעוצמה כזאת חזקה"
(צילום: רועי לוי)
לפני כמעט שנה רועי הזהיר אותנו ש-2024 תהיה שנת שיא מבחינת ראות של הזוהר הצפוני בכדור הארץ. "אורורה היא המילה הלטינית לאורות הצפון בקוטב הצפוני ולאורות הדרום בקוטב הדרומי - אלו מגיעים מהשמש בזמן שמתרחשים שם פיצוצים שיוצרים סופה גאומגנטית", הסביר אז לוי. "הרוח הסולארית מעיפה אותם לכדור הארץ, הם מתנגשים באטמוספרה ויוצרים צבעים, בעיקר ירוקים ובמקרים נדירים אדומים סגולים, ורודים וגם כחולים. (בעצם ניתן לראות את כל הספקטרום של האור הנראה שלנו RGB (צבעי אדום, ירוק כחול ורוד וסגול).
"לשיא ההתפרצויות האלו בשמש יש מחזוריות של אחת לעשר שנים, כל עשור פעילות השמש מגיעה לתהליך הנקרא סולאר מקסימום – שבו הפעילות מגיעה לפיק מסוים של התפוצצויות בשמש והמסה הזאת מגיעה למקסימום, נשארת בפיק למשך שנתיים בממוצע, ואז יורדת ישר למינימום של הפעילות האקטיבית של השמש, ובעצם עכשיו ניתן לראות מופע בלתי רגיל של כל ההתפוצצות הזאת והפעילויות הסולאריות. כעת אנחנו נמצאים בשנה החמישית לסולאר מקסימום, ומדענים סבורים שהתופעה עשויה להימשך עד סוף 2026. בשנה הקרובה נראה את הפעילות הכי מוגברת שהייתה מהשמש בעשור האחרון, זו תהיה השנה הכי טובה זה עשור לצפות בתופעה, היא תהיה הכי יפה, מוגברת וצבעונית".
21 צפייה בגלריה
שביל החלב, אורורה והר קירקיופל - צילום שפורסם על ידי חשבון האינסטגרם של נאס"א - astronomypicturesdaily
(צילום: רועי לוי)
בשיחה עם ynet רועי הדגיש כי "הסולאר סייקל הבא, ששמו יהיה סולאר סייקל 26, יתחיל בשנת 2030 ויגיע לפיק ב-2035, כך מי שלא יטייל בשנה-שנתיים הקרובות יצטרך לחכות כעשר שנים כדי להגיע לעוצמות כאלה של אורורה".
התחזית של המדענים שעוסקים בתחום ושל לוי, כאמור, התממשה באופן מזהיר. "הגוף שלי עדיין בהתרגשות מהפעילות הגיאומגנטית שחווינו", סיפר לוי לאחר שחזר מטיול צילום באיסלנד שאותו הדריך. "ראינו את האורורה בסולם kp8 כשהדרגה החזקה ביותר היא kp9. השמיים היו בסופה בדרגה חריפה - האורורה הסתובבה כמו חילזון עם צורות של כתרים בכל השמים, זה היה מחזה שמעולם לא ראיתי מעולם, ורק בשנה הזאת הייתי ארבע פעמים באיסנלד".
הטיולים של לוי, שכוללים לא יותר מחמישה משתתפים, הם קשוחים ואינם מתאימים לכל אחד. "יש אצלי כלל ברזל – 'אורורה לפני שינה'", סיפר. "אני מבהיר את זה מראש. כל יום שיש אורורה – נוסעים לאן שצריך כדי לצלם אותה, לא משנה כמה קר וכמה עייפים. לדוגמה, בלילה הראשון שלנו באיסלנד היה רק אזור אחד בדרום-מזרח באזור חוף היהלומים שהיה נקי מעננים. אז נסענו לשם, אפילו שזה לקח שבע שעות. וככה התנהלנו במשך עשרה ימים, הקפנו את איסלנד ונסענו בערך שבע שעות בממוצע ביום".
בלילה, כאשר התלמידים, כך רועי מגדיר אותם, ישנים חמש או שש שעות, הוא יושב על המפות ומתכנן את הלוקיישן ללילה הבא. "אמרתי להם משפט של אימא פולניה", הוא צוחק, "'אל תדאגו, בקבר יהיה לנו הרבה זמן לישון. עכשיו זה זמן לחיות'".
מעטים האנשים שמתרגשים מפיצוצים בשמש לא פחות מאשר מפיצוצים פה בכדור הארץ, ולוי הוא בהחלט אחד מהם. "כשראיתי שב-10 לספטמבר היה פיצוץ משמעותי בשמש הבנתי שתוך יומיים-שלושה נרגיש את זה בכדור הארץ. בדקתי במפות איפה זה יורגש ונסענו לנקודות האלה – ובום! פשוט זכינו. השמיים התמלאו באורות שזזו מהר, זה היה מחזה בלתי רגיל האורורה התנהגה שונה. זה התחיל בעמודות פילארים שיורדים כמו וילונות בתנועה ואז זה נהיה קשת של כתרים שלכל אחד יש תנועה מעגלית, וזה חזר על עצמו כל הלילה ללא הפסקה, כולם בחוף לא הפסיקו לצעוק, האדרנלין לא פסק גם כשחזרנו למלון, עצמנו עיניים בחושך ועדיין ראינו פעילות מגנטית במוח, הצבעים ממשיכים גם כשמנסים לישון, הסופה הזאת השפיעה עלינו תודעתית, זו הייתה חוויה בלתי נשכחת".
ומה התוכניות להמשך? "אני עדיין לא מרגיש שהגעתי לשיא, אני רוצה לראות את הסולם החזק ביותר – דרגה kp9, זאת המטרה שלי ולפי התחזיות יש זמן עד יולי 2025 ליהנות מפעילות חזקה של אורות הצפון, עד שיגמר הסולר מקסימום הנוכחי".
