20 צפייה בגלריה
המשפחה הנודדת. צוף, אסף וסול עינצ'י בעיירה זאנסה סכאנס בהולנד
(צילום: אסף וצוף עינצ'י, "בטן מלאה")
התכוננו לנגב את הריר שייצא מהפה, ולא רק בגלל חוויות האוכל שצברו בני הזוג עינצ'י שמייד תכירו, אלא בעיקר בגלל אורח החיים המגרה שהצליחו לתפוס ולחיות בו לאורך זמן, אפילו עם תינוקת.
המושג נוודות דיגיטלית נכנס לחיינו כבר מזמן אבל קיבל תאוצה עם משבר הקורונה, שהוכיח שכדי לעבוד ולהרוויח כסף לא חייבים להגיע למשרד קבוע ושהעולם הפתוח הוא המשרד החדש.
בדרך כלל מדובר באנשים שארזו את הפקלאות שלהם - בעיקר את הלפטופ - ומצאו מדינה שיחסית זול לחיות בה למשך תקופה ארוכה. לרוב מדובר במדינות דרום אמריקה או הודו והמזרח הרחוק.
לעומת זאת, הזוג עינצ'י בחר להעביר את הנוודות הדיגיטלית דווקא במרכז ובצפון אירופה - במדינות יקרות משמעותית מאלו שרגילים לראות באורח חיים שכזה. אז איך בכל זאת הם הצליחו לשמור על הכיס ולחיות טוב - גם כמטיילים קבועים וגם כעובדים בשלט רחוק?
"בשבוע שעבר נקלענו לאירוע היסטורי ועוצמתי במיוחד בדמות מות המלכה אליזבת השנייה והכתרתו של בנה צ'ארלס השלישי למלך, וזכינו לחוות ביחד עם האומה הבריטית את סיום העידן ואת חילופי התקופות בבית המלוכה. אנחנו מרגישים כאן בבית, לפחות לעכשיו", מספרים צוף (בת 30) ואסף (בן 37) עינצ'י, בני הזוג שמטיילים בעולם עם בתם סול, ומראים לנו שאפשר לחיות בנוודות דיגיטלית לא באופן הרגיל והמוכר.
ואם תנסו להבין איפה הבית המקורי שלהם, ייתכן שהתשובה שלהם רק תבלבל יותר: "עקרונית אין לנו בית, אנחנו כבר שנה וחצי על מזוודות", מסביר אסף - במקור חיפאי וצוף מפתח תקווה.
"אבל כשאנחנו באים לישראל אנחנו גרים בתל אביב", ענה לאחר לחץ מתון.
חופשה מסוג אחר
אז מי אתם בעצם?
"אנחנו צוף, אסף וסול או 'בטן מלאה'" - שם הבמה האינטרנטית שלהם, בקיצור. לא בקיצור מדובר במשפחה שמורכבת מנוודים דיגיטליים, בלוגרי תיירות וקולינריה בארץ ובעולם ומדריכי סיורי אוכל רחוב מושחתים - לדבריהם, בתל אביב ובלונדון.
"היום אנחנו בלונדון - עיר שהתאהבנו בה ממבט ראשון. הערבוב של העמים והתרבויות, האדיבות, השפה, הפארקים הירוקים, בית המלוכה - וכמובן האוכל שתפס כיוון והשתנה לחלוטין.
"לונדון לא הייתה ידועה כמעצמה קולינרית עד לפני כמה עשורים, אבל גלי ההגירה אליה העשירו אותה והציבו אותה בראש היעדים הקולינריים בעולם", הם מסבירים ומתבדחים איך בעבר אפשרויות האכילה בבירת הממלכה התמקדו בעיקר בפיש אנד צ'יפס או פאי רועים.
קחו אותי רגע להתחלה
הכול התחיל באירוע יוצא דופן ביוני 2020, כשצוף ואסף חיכו לו יותר מהכול. אז היה אמור להתקיים בלונדון גמר אליפות אירופה בכדורגל. יותר מזה - מתוך 19 מיליון אנשים שנרשמו להגרלה, בני הזוג עינצ'י זכו בכרטיסים בחינם וכך, התחילו להיערך לאחת החופשות "הכי נחוצות ומרגשות שייחלנו להן. ידענו שבשלב הזה תהיה לנו תינוקת בת שמונה חודשים, ובתוך תקופה מרגשת של שינויים, זו הייתה נקודה יציבה של חופש לצפות לה".
אבל כמה חודשים לפני כן, העולם כידוע נכנס לסגרים ולביטולים ויחד איתו גם החופשה ההיא בלונדון. "מה שאז לא ידענו הוא שהיא לא באמת בוטלה - אלא שינתה צורה והתגבשה מחדש, ממש כמונו. קצת יותר משנה אחר כך יצאנו יחד עם בתנו הקטנה סול - שבינתיים הגיעה לגיל שנה וחצי באותה נקודת זמן - לחופשה מסוג אחר. כשאנחנו משתפים את החוויות מהחיים שלנו ממדינות שונות בעולם, ובעיקר מלונדון עם יותר מ-60 אלף עוקבים באינסטגרם.
איך הגעתם למצב שאתם יכולים לגור ולטייל בערים לא זולות למשך תקופה ארוכה?
"זה לא קרה ביום וגם לא בשנה. הכל התחיל ב-2016. אחרי שנה ביחד, פתחנו דף אינסטגרם חובבני שכל כולו המלצות קולינריות, בתור אנשים שאוהבים לאכול מחוץ לבית. עם הזמן הבנו שכל גיחה כזאת באה עם מעטפת של טיולים בסביבת האוכל ולפעמים גם שהייה בבתי מלון, ביקור באטרקציות וסיורים.
20 צפייה בגלריה
מצאו את הנוסחה - לחיות טוב וחסכוני גם בערים היקרות באירופה
(צילום: אסף וצוף עינצ'י, "בטן מלאה")
"בדרך נתקלנו בזוג בלוגרים קנדיים שטיילו בעולם וגם המליצו על אוכל. שאבנו מהם השראה ורצינו לגדול, ובתוך זמן קצר 'בטן מלאה' הפכה רשמית לפרנסה שלנו ולדרך החיים שלנו".
"ב-2021 עשינו את זה! קנינו כרטיס טיסה בכיוון אחד"
וכך, מספר אסף, ב-2018 התפטרו שניהם מהעבודות שבהן עבדו כשכירים ויצאו לדרך עצמאית לחלוטין. "ב-2019 החלטנו שאנחנו רוצים לראות את העולם ביחד והתחלנו להיערך להגשמת החלום הזה". בדיוק בנקדות הזמן הזאת, מושג נוודות דיגיטלית קיבל תאוצה שרק הלכה והתגברה במהלך משבר הקורונה. אז אנשים רבים הבינו שהם יכולים להמשיך לעבוד גם בלי להגיע למקום עבודה קבוע, כשכל מה שהם צריכים זה מחשב נייד וחיבור לאינטרנט.
"בשלב זה, כשהקורונה סגרה ופתחה את העולם ואנשים עברו להתנהל דרך מסכים, 'בטן מלאה' כבר הפכה מבלוג חובבני לבלוג מקצועי ולחברה לניהול סושיאל מדיה. התחלנו לצבור לקוחות ומוניטין במשך יותר משנתיים. וב-2021 עשינו את זה! קנינו כרטיס טיסה בכיוון אחד.
"הודענו למשפחות ולחברים, זרקנו חפצים חסרי ערך ותרמנו מה שאפשר. העולם החומרי שלנו זוּקק לבגדים, ערכת תרופות סטנדרטית, צעצועים ומוקה (מקינטה לקפה). זהו. מינימליזם הוא ערך שהיה לנו חשוב לקדש כבר בתחילת הדרך הנוודית, מתוך אמונה שאנחנו יוצאים אליה כדי לצבור חוויות וזיכרונות לכל החיים, ולא דברים חומריים. היקום בא לקראתנו, ורגע אחרי שאזרנו אומץ והזמנו כרטיסי טיסה, מספר הלקוחות שלנו הוכפל. קיבלנו רוח גבית והרגשנו שאנחנו עושים את הצעד הנכון".
משפחת עינצ'י החלה את המסע שלה בלונדון, לשם גם חזרו בסוף. "משם התחלנו להתנהל ברכבות ברחבי אירופה. אחרי חודש וחצי של התאהבות בבירה הבריטית, המשכנו לקינוחים הפריזאיים בעיר האורות - שם העברנו חודש עד שהחלטנו להמשיך הלאה. לא התחברנו לפריז כמו שציפינו. מפריז הגענו לחודש באמסטרדם השלווה, בתוך פארקים אגדתיים ובין רוכבי האופניים. היא לחלוטין שבתה את לבנו, והפכה לעיר השנייה אחרי לונדון ברשימת הערים שגורמות לנו לשקול לגור בהן יום אחד.
"משם עצרנו בפרנקפורט לשבוע אפור ומיותר שאיש לא יחזיר לנו לעולם, אבל מייד אחריה קיבלנו פיצוי שווייצרי הולם: שכרנו רכב בציריך וגילינו המון אגמים בצבעים טורקיזיים, נופים מהפנטים וטבע שהעיניים האנושיות מתקשות להכיל. אם לא יוקר המחייה האסטרונומי במדינה (עם כל הכבוד לתל אביב, אנחנו מדברים על קפה ב-30 שקלים), לבטח היינו שוהים בשווייץ הרבה יותר מחמישה ימים".
ואז הגיע הטוויסט בעלילה
באמצע המסע שלהם צוף ואסף גילו שלתיירים מותר לשהות שלושה חודשים בלבד במדינות השנגן (26 מדינות אירופיות שאין ביניהן בקרת גבולות) בטווח של 180 ימים. "הבנו שהזמן אוזל ושניאלץ לקבל החלטה לגבי המשך המסע, אבל עד אז - החלטנו לנצל כל רגע.
המשכנו להדרים ועצרנו במילאנו, לשיטוט עירוני מלא בסטייל כיאה למילאנזים האלגנטיים והמחויטים. חצינו את איטליה מצפון לדרום – פירנצה, בולוניה ואמיליה רומאניה, עשרה ימים משוגעים ברומא הרומנטית והקסומה - שם גם אספנו, תודה לאל, את הדרכונים הפורטוגליים שלנו. נאפולי – בירת אוכל הרחוב החצופה והנועזת, סורנטו וחבל אמלפי.
על השאלה אולי הכי מעניינת - איך שומרים על המשקל בכל היעדים הטעימים האלו - ענה אסף בכנות אופטימית: "כן, עלינו במשקל. חודש של פיצות וגלידות מדי יום נתן את אותותיו, אבל ידענו שהכל יירד בהמשך. אנחנו נעזרים בדיאטנית קלינית במסגרת העשייה שלנו ובכל יעד שבו אנחנו מבקרים, אנחנו הולכים המון ברגל".
ואז החורף הגיע ומשפחת עינצ'י חיפשה לאיזה יעד אפשר לטוס שהוא לא חלק ממדינות שנגן. "האפשרות ההגיונית היחידה שמצאנו הייתה לשוב ללונדון. חששנו מאד מהקור ולא היו לנו בגדים מתאימים, אבל החלטנו להסתכל לפחדים בעיניים ולהתמסר לאווירת הכריסמס בלונדון – שווקים יפהפיים, יין מתובל ואווירה שלא חווינו בשום יעד אחר.
"כל העיר לבשה חג, כל חנות התקשטה לכבוד הכריסמס והכל, שוב, גרם לנו להתאהב בה מחדש. העברנו בה חודשיים וחצי נוספים(!) כולל גל אומיקרון אחד שהספיק להדביק ולהשבית אותנו לשבועיים".
רענון קצר בישראל וחזרנו
בתום שבעה חודשי מסע באירופה אנשי "בטן מלאה" חזרו לישראל כדי להתרענן ולעשות בדיקות שגרתיות. "כי עם כל מה שאנחנו אוכלים, צריך גם לדאוג לבריאות, ולסול הקטנה". אבל אל דאגה, מי שתמיד בחופש אף פעם לא בחופש וכך המשיכו בני הזוג להמליץ על טיולים גם בישראל ואף השיקו סיור אוכל רחוב בתל אביב, בזמן שהם כבר מתכננים את המסע הבא שלהם - קיץ 2022.
"התחלנו בברלין ואחרי חודש של התאקלמות מחודשת בנוודות אירופית, המשכנו להמבורג, קופנהגן - שדחקה את אמסטרדם למקום השלישי והפכה ליעד השני האהוב עלינו, הודות למאפיות היסטריות, אגמים, אדיבות, טבע קסום ולמטרו החשמלי-אוטומטי מהעתיד שנוסע 24/7 ללא נהג. אח"כ הגענו לבירת סקטולנד - אדינבורו, מנצ'סטר ומשם חרה לאנגליה אל ליברפול, קרדיף, בריסטול ושוב, אהובתינו, לונדון".
"הסופרמרקט בלונדון ממכר כמו קזינו"
למה דווקא לונדון ואיך עושים להרגיש בבית בזמן כל כך קצר?
"מעבר להתאהבות האמוציונלית שלנו במקום, לונדון אטרקטיבית בכל רמה תיירותית: יש בה מוזיאונים וגלריות, אזורי גרפיטי מרשימים, הופעות ומחזות זמר, משחקי כדורגל, פארקים אינסופיים, תחבורה ציבורית יעילה, אטרקציות לילדים ותרבות קולינרית מטריפה בזכות שווקי אוכל הרחוב בעיר. אוכל מלזי, אפגני, אינדונזי, ונצואלי, פיליפיני, קוריאני. כל מקום על הגלובוס שתוכלו לחשוב עליו מיוצג בלונדון עם דוכן מפתה ומזמין. וסופרמרקט, כמובן".
כשהשניים אומרים סופרמרקט הם מדברים עליו בעיניים בורקות ולא כעוד מקום שגרתי ומשעמם שצריך לבקר בו כחלק ממטלות היום עם רשימה משעממת שמחכה להתמלא בסימני וי.
20 צפייה בגלריה
ושוב אנחנו כאן. על רקע השלכת הצהובה והפוטוגנית של לונדון
(צילום: אסף וצוף עינצ'י, "בטן מלאה")
"הסופרמרקט בלונדון ממכר כמו קזינו ובילוי בו הוא אטרקציה בפני עצמה. בכלל, אחד הדברים שאנחנו אוהבים לעשות בכל יעד שאנחנו מגיעים אליו, הוא כמובן – עצירה בסופרמרקט. בסוף, לא משנה באיזה יעד, זו הדרך הראשונה שלנו להכיר את המקום. לחוות את הירקות והפירות, הקפה והחלב, החטיפים המקומיים ולהשוות מחירים לישראל. זה נותן לנו את התחושה שאנחנו לא רק תיירים, אלא תושבים זמניים. יש לזה אפילו אפקט מרגיע של נחיתה רכה.
"ואם אנחנו מדברים על סופרמרקט, מה שעוד עוזר לנו להרגיש בכל זאת בבית ולא כמו תיירים, היא העובדה שאנחנו בוחרים לגור בדירות ולא במלונות. בין רכבות שחוצות את הים ושפות שמשתנות, לפעמים מספיקה הצצה קטנה למקרר והמזווה הריקים וגיחה אחת לסופרמרקט השכונתי כדי להרגיש שאתה לא רק תייר או מבקר זמני במקום, אלא גר בו".
לאחרונה השיקו השניים, שכל כך מאוהבים בבירת הממלכה הבריטית, סיור שכולל שיטוט במקומות הכי טרנדיים ומקומיים שיש בעיר לצד "טעימות של אוכל רחוב מושחת – הסיור הראשון שלנו מחוץ לישראל".
לעוד חוויות של צוף, אסף וסול עינצ'י, המלצות ממגוון רחב של ערים באירופה - היכנסו לעמוד האינטסגרם המגרה "בטן מלאה".
