מונטריאול היא העיר השנייה בגודלה בקנדה, אך היא פחות מוכרת לתייר הישראלי, וזאת הייתה סיבה מספיק טובה עבורינו לצאת ולהכיר אותה מקרוב. גילינו עיר שונה בנוף הצפון-אמריקני שהצליחה להפתיע אותנו. החל בקולינריה מסקרנת, דרך תרבות ענפה, טבע והיסטוריה ועד לספורט - פנינה אמיתית בצפון אמריקה.
סיור במונטריאול
מונטריאול היא עיר נמל וגם אי ששוכנת על נהר סנט לורנס. היא התגלתה לראשונה במאה ה-16 על ידי מתיישבים צרפתים. במאה שלאחר מכן החלו להתיישב בה בדרך קבע, עד לשנת 1763, בסופה של מלחמת שבע השנים בין צרפת לבריטניה, אז כבשו הבריטים את העיר והפכו אותה לחלק מהאימפריה הבריטית. במהלך המאה ה-19 מונטריאול הפכה לנקודת סחר חשובה שבה ישבו דוברי אנגלית וצרפתית, והרב-תרבותיות הזאת נשמרה גם לאחר הקמתה של קנדה. במאה ה-20, ובעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה, הגיעו אליה מהגרים ממדינות רבות, בהם גם יהודים אירופאים, שהחלו לעצב את אופייה המיוחד והססגוני של מונטריאול, שחלקו נשמר ומורגש עד היום.
אף שהשפות הרשמיות כאן הן צרפתית ואנגלית, הצרפתית נחשבת לשפה העיקרית בעיר, ואת ההשפעות האלו מרגישים במהלך הביקור כאן - רוב מי שתפנו אליו יענה לכם בצרפתית לפני האנגלית, וזהו למעשה דבר שהחוק מחייב אותו לעשות, שכן חוקי השפה הנוקשים כאן נועדו לשמר את קידומה של הצרפתית בקוויבק על חשבונה של האנגלית, והדבר הזה עלול לגרום לתסכול מסוים בקרב התיירים. לכן, לפני שתתכננו את הטיול שלכם כאן, חשוב שתדעו שכמעט הכול פה בצרפתית - בשלטים שבכתב ובעל פה. האנגלית מוצנעת מאוד עד לא קיימת, וככל שתתקדמו מזרחה בעיר תפגשו פחות ופחות דוברי אנגלית.
24 צפייה בגלריה
הביוספירה של מונטריאול, מוזיאון להיסטוריה של הטבע ולאיכות הסביבה
(צילום: R.M. Nunes / shutterstock)
מונטריאול היא עיר שכיף לבקר בה בחודשי האביב והקיץ ולחקור ברגל. זה לא שאין מה לעשות פה בחורף, אבל למי שרגיל לאקלים הישראלי יהיה מאוד-מאוד קר. בין הרחובות ששווה להכיר תמצאו את שדרת סנט לורן (Saint-Laurent), שתציע לכם חנויות היפסטריות צבעוניות לצד מאכלים מקומיים וברים שפתוחים עד השעות הקטנות של הלילה. ברחוב קרסנט (Crescent), שעליו משקיף דיוקן ענק של האגדה המקומית לאונרד כהן, תמצאו מקומות שכיף לעצור בהם לדרינק או לארוחה טובה, במדרחוב סנט דני (Saint Denis) תמצאו מסעדות נעימות עם טרסות מזמינות, ובסנט קתרין (Saint Catherine) תמצאו את כל השופינג שתחפצו בו.
כשתסתובבו ברחבי העיר כדאי שתפתחו את העיניים - תמיד יהיה מעבר לפינה איזה מיצג שיפתיע אתכם. למעשה, מונטריאול מפורסמת בין היתר ב-800 מיצגי האמנות הציבוריים הפרושים ברחבי העיר, דרך גרפיטי הענק ועד לתופעות נוספות שהפכו לחלק בלתי נפרד מהווי העיר, וכך כל סמטה סתמית לכאורה יכולה להפוך בן-רגע למופע אור-קולי שלא יוכל להשאיר אתכם אדישים. בקיץ מתקיימים בעיר פסטיבלי תיאטרון, מוזיקה והופעות רחוב, ומונטריאול היא גם עיר הבית של הקרקס הבינלאומי המפורסם סירק דה סוליי. ואיך מתניידים? התחבורה הציבורית בעיר נוחה ושימושית מאוד. המטרו, על כל 68 התחנות שלו, יעיל מאוד ויוכל לקחת אתכם כמעט לכל נקודה שאליה תרצו להגיע. גם מערכת האוטובוסים מקילה על ההתניידות ברחבי העיר. אגב, משום מה יש ברחבי העיר שיפוצים בכביש במשך כל השנה, אז אל תופתעו אם פתאום הדרך תיחסם ותצטרכו לעקוף אותה.
העיר העתיקה של מונטריאול (Vieux-Montréal) היא אזור שחייבים לבקר בו, והיא גם התפרסמה כלוקיישן לכמה סרטים בינלאומיים, בהם "אקס מן", "12 קופים", "ג'ון וויק", "תפוס אותי אם תוכל" ועוד. מרכזה ברחוב סנט פול (Rue Saint-Paul), שרובו מדרחוב ומצדדיו מבני אבן יפים שחלקם עוד מימי ראשיתה של העיר מהמאה ה-17, שיגרמו לכם להרגיש שאתם בכלל באירופה הקלאסית. חוץ מכל ההיסטוריה שנמצאת בין המבנים, ומייחדת אותם ממקומות רבים בצפון אמריקה, תמצאו פה שלל גלריות, חנויות מזכרות, מסעדות ובתי קפה שפשוט נעים לעצור ולשבת בהם. מכאן מומלץ להמשיך כמה דקות הליכה לנמל העתיק בעיר, שמצויד גם בגלגל ענק ובדוכני מזון ושתייה. מכאן תוכלו להשקיף על הסירות, היאכטות והספינות, וגם לראות את מגדל השעון הלבן והמפורסם של העיר.
מארק טוויין כתב על מונטריאול ש"אי אפשר לזרוק בה לבנה בלי לפגוע בחלון של כנסייה", מכיוון שיש ברחבי העיר לא פחות מ-600 כנסיות. הגדולה ביותר בהן, שמכילה גם גלריה ומוזיאון, היא סנט ג'וזף בעלת הגג הירוק הענק והאייקוני. כנסייה נוספת ומפורסמת לא פחות שנמצאת במרכז העיר העתיקה היא נוטרדאם (צרפתים כבר אמרנו?). היא לא ענקית כמו ג'וזף הקדוש, אבל מרשימה לא פחות בזכות הוויטראז'ים המרהיבים והצבעוניים שלה והמופע האורקולי שמתרחש בפנים בשעות הערב.
חוץ מכנסיות, מונטריאול תציע לכם מגוון עשיר של מוזיאונים. הפופולרי מביניהם ואחד העתיקים בצפון אמריקה הוא מוזיאון האמנות היפה, שהוקם ב-1860 ומכיל יותר מ-47 אלף פריטי אמנות מקומית, בהם פסלים, ציורים, אביזרים, יצירות מולטימדיה ועתיקות. מומלץ לבדוק גם את מוזיאון פוינט-א-קלייר לארכיאולוגיה והיסטוריה, שבו תוכלו ללמוד עוד על התרבות המקומית ולפגוש מקרוב מומיות שהשתמרו בצורה מצוינת. למשפחות עם ילדים חובבי חיות מומלץ לבקר בביודום (Biodome De Montreal), מין גן חיות קטן שמחולק לארבעה בתי גידול ומערכות אקולוגיות שונות ברחבי יבשת אמריקה, שבהן מגוון צמחים שונים ובעלי חיים אקזוטיים. אלו רק כמה דוגמאות לשניים מתוך 50 המוזיאונים השונים שיחכו לכם ברחבי העיר, בהם מוזיאון המדע, מוזיאוני אמנות נוספים ועוד.
אחד הדברים הכי מפורסמים שיצא לי לשמוע על העיר מונטריאול לפני שביקרתי בה הוא על העיר התחתית, ה-Underground city באורך של 32 ק"מ. כשיצא לי לבקר שם גיליתי שהדבר לא כזה דרמטי כמו שאולי אתם נוטים לדמיין. מדובר במערכת מטרו שמחברת בצורה מיטבית בין משרדים, קניונים, מסעדות וחנויות, כך שאם תצטרכו להתנייד ביום קר במיוחד, תוכלו לעשות זאת מבלי שתצטרכו לצאת החוצה. המערכת הזאת משמשת בימי החורף יותר מחצי מיליון איש בכל יום.
בהנחה שתגיעו בתקופה נעימה יותר בשנה, תוכלו ליהנות מאחד המרחבים הירוקים שיש למונטריאול להציע לכם. אחד מהם ואולי הפופולרי ביותר הוא פארק לה פונטן, ששווה ביקור לאתנחתא קצרה ואפילו לפיקניק. אף שאינו ענק כמו ריאות ירוקות אחרות בערים גדולות, עדיין מדובר בפארק גדול למדי שבו תוכלו למצוא את הפינה שלכם, ולהירגע קצת לאחר יום של הסתובבות ברחבי העיר. פארק נוסף שלא כדאי לפספס הוא הפארק שנמצא על ההר (מאונט רויאל), סמוך לכמה נקודות תצפית מרהיבות על העיר ושבילי הליכה ביער, ובמרכזו אגם שבחורף קופא והופך לזירת החלקה על הקרח, ובקיץ משמש להשכרת סירות פדלים.
עוד תחנה במונטריאול היא הגן הבוטני שנפרש על פני 750 דונם, ומכיל לא פחות מ-22 אלף צמחים שונים, מעל עשר חממות צמחים בנושאים שונים וגם 20 גנים שונים, בהם הגן הסיני שאסור לפספס, הגן היפני, גן צמחי מרפא ורעלים, גן הוורדים, גן התרבות הילידית ועוד. בנוסף, במשך כמה שבועות במהלך השנה ישנו גן אורות שפעיל לאחר השקיעה, ומספק חוויה שונה ומהפנטת.
מונטריאול הייתה בית לכמה אירועים בינלאומיים מפורסמים במהלך המאה האחרונה, בהם אולימפיאדת הקיץ ב-1976 ועוד לפניה אקספו 67', שהתחיל התחדשות במגוון תחומים ברחבי העיר ובהם גם פארק שעשועים חדש שנחנך באותה השנה, "לה רונד". הפארק קיים עד היום ומציע לא פחות מ-40 מתקנים שונים, חלקם עוד מימיו הראשונים של הפארק. הפארק מתהדר בשבע רכבות ההרים שלו וב-20 מתקנים נוספים שיקפיצו לכם את האדרנלין, ושאר המתקנים מיועדים לילדים. אולי דווקא בגלל האופי האקסטרימי שלו, חברת סיקס פלאגס האמריקאית החליטה לרכוש את הפארק ולספח אותו אליה באופן רשמי בשנת 2001. זהו ביקור חובה לחובבי האקסטרים שביניכם, אך שימו לב שהוא אינו פתוח במהלך כל השנה, אלא רק בסופי שבוע בין האביב לסתיו ומדי יום בחודשי הקיץ המבוקשים.
אם חשבתם שרק הצרפתים השפיעו על העיר מונטריאול, ביקור ב-Little Italy, הרובע האיטלקי הקטן והטרנדי, יראה שטעיתם. תוכלו למצוא פה מגוון חנויות מגניבות וצבעוניות לצד אוכל טעים ואותנטי במסעדות שיגישו לכם פיצות ענקיות וגם קינוחים מגרים במיוחד. בשכונה נמצא גם שוק ז'אן-טאלון, אחד השווקים העתיקים בצפון אמריקה, שפועל כבר 90 שנה ופתוח כל השנה בכל יום, כולל בחורף - דבר שאינו מובן מאליו במונטריאול. תוכלו למצוא פה ירקות, פירות, בשרים, גבינות, סבונים, סירופ מייפל, מאכלים ושתייה מכל הבא ליד, כולל מעדנים מפורטוגל, קפה מדרום אמריקה, קרפים צרפתיים ועוד ועוד. שוק נוסף שכדאי לבקר בו בעיר והשני בגודלו הוא שוק אטווטר, שמפורסם בזכות המיקום המהמם שלו על גדות תעלת הנהר. גם אם לא תיכנסו לשוק, שרובו מקורה ומצויד בחנויות מסקרנות, שווה לצאת להפלגה קצרה בתעלה הסמוכה לו, או להשכיר אופניים ולצאת לסיור עצמאי קצר ופסטורלי או לפיקניק באחת המדשאות הירוקות או הספסלים הפרושים כאן.
למרות המתח סביב התרבויות והשפה, אם יש דבר אחד שהצרפתים-הקנדים והאנגלופילים בעיר בכל זאת מסכימים עליו, זה שההוקי פה הוא דת לכל דבר. אם יש לכם זמן פנוי לצפות במשחק הוקי של הקבוצה המקומית והמעוטרת ביותר בצפון אמריקה, המונטריאול קנדיאנס, מקרוב או מרחוק (כי הכרטיסים די יקרים), זאת לא חוויה שכדאי לכם לפספס. המשחקים מתרחשים ב"בל ארנה" בעיר במהלך רוב השנה פרט לכמה שבועות בקיץ, והכרטיסים הזולים ביותר מתחילים במאה דולר קנדי לפחות. מונטריאול מפורסמת גם בחיי הלילה שלה, ובסופי השבוע תוכלו לבלות בברים ולחגוג במועדונים עד השעות הקטנות של הלילה.
ומה אוכלים במונטריאול? מגוון ההשפעות האירופיות, היהודיות והצפון-אמריקאיות עשו את שלהן והפכו את העיר לחגיגה של טעמים שיכולה להתאים לכל כיס, החל מקפה ומאפה איכותיים מקפה אולימפיקו שהפך לאגדה מקומית, בייגל בדולר ו-20 סנט מסנט ויאיטור (שעשה היסטוריה כשהגיע לתחנת החלל הבינלאומית) או פיירמונט, שני העסקים הקטנים שמייצרים בייגל ומתחרים זה בזה כבר עשרות שנים, דרך כריך הבשר המעושן בשוורץ שתמיד מלא עד אפס מקום והפוטין המסורתי (צלחת צ'יפס מכוסה בגבינה, רוטב בשר ותוספות לבחירתכם) ועד לחוויית פיין-דיינינג איכותית במסעדות ברחבי העיר כמו גיביס, שפועלת כבר חצי מאה והפכה למוקד עלייה לרגל של ממש.
ואם כבר, אחד הדברים המוזרים והמיוחדים שיש למונטריאול להציע לכם בגזרת האוכל והמשקאות הוא משקה האורנג' ג'וליפ, משקה תפוזים וביצים שמוגש כבר מעל ל-90 שנה, ושהפך לפופולרי במיוחד. כפי שכבר התחלתם להבין, בעיר אוהבים מסורת, ולכן הוחלט בשנות ה-40 לבנות תפוז ענק שיגיש את המשקה האייקוני ברוב שעות היום. אם לשפוט לפי התור, נראה שזה עובד.
איך מגיעים? אין טיסות ישירות מישראל למונטריאול, אך אפשר לטוס ישירות מטורונטו או מעיר אחרת בארה"ב. טיסה ישירה מניו יורק אורכת כשעה וחצי, וטיסה ישירה מטורנטו אורכת כשעה ועשר דקות.
