הורים טריים? אנחנו ידועים מה אתם חשובים: חופשה עם פעוטות זה מיליון סידורים, תכנון מדוקדק של מקומות שינה ואמצעי תחבורה וניסיון להתחשב בכולם. לכן לא מפתיע שהפתרון האוטומטי – בטח בשנים הראשונות ובחופשה ראשונה בחו"ל איתם – הוא בטן-גב באיזה חוף ביוון בלי הרבה מתחים ותזוזות. אבל אם אתם סאקרים של הערים הגדולות – מכורים לברודוויי, מתגעגעים לטיולים על התעלה בפריז, לברים בברצלונה, למועדונים בברלין – יכול להיות שתרגישו חסך. איך בכלל אפשר להתנייד עם ילד בעיר גדולה, מלאה ברעש, מכוניות ותחבורה ציבורית סואנת? ובכן, אפשר גם אפשר.
ידענו שנרצה שהחופשה המשפחתית הראשונה בחו"ל עם מיכאל – שנתיים וחצי בול – תהיה בעיר גדולה, ולונדון התבררה כאופציה המושלמת. היא עצומה, מגוונת, מלאת אטרקציות מתאימות לגילאים האלה, והיא פחות מעונבת מרוב הבירות האירופיות הקשוחות. מזג האוויר נוח, כלומר בחודשים מאי עד אוקטובר אפשר להיתקל בטפטופים ובימים גשומים – אבל היי, גם זו אטרקציה – ורוב הימים בהירים ויפים, עם רוח מרעננת על התמזה. מיכאל חזר מרוצה, וחופר כבר שבועיים לגננות שלו על "דאבל-דקר באס". סליחה, אוטובוס קומתיים. אז הנה האטרקציות המרכזיות.
אוטובוס קומתיים: לראות את העולם מלמעלה
זה נשמע בנאלי על גבול המטופש, אבל האטרקציה המרכזית בלונדון לגילאים האלה היא לא מדאם טוסו ולא הלונדון איי ההמוני, אלא האטרקציה שבדרך לאטרקציה, קרי – אוטובוסי קומתיים. הלונדונים אולי אוהבים להתלונן שהנסיעה יקרה (1.65 פאונד), אבל זה זול להפליא בהתחשב במה שמקבלים. העיניים של מיכאל נדלקו בכל פעם שעלינו לקומה העליונה. משם רואים את האטרקציות של מרכז לונדון – מהביג בן ועד ארמון באקינגהם, וכמובן את ההמולה של העיר הגדולה. בניגוד לרכבת התחתית המפורסמת, הטיוב, שהיא לא נוחה ולא מצטיינת בנגישות מי יודע מה לילדים ולבעלי מוגבלויות, האוטובוסים המדהימים האלה התגלו כהצלחה הגדולה ביותר של חופשה משפחתית לקטנטנים שרוצים כל כך להיות גדולים ולראות את העולם מלמעלה. אפשר לשלם עליהם באשראי או להצטייד ב"אויסטר קארד" נוח, שהוא מין רב-קו רב-שימושי.
מוזיאון התחבורה בקובנט גארדן: לנהוג באוטובוס קומתיים
מה יותר כיף מלנסוע באוטובוס קומתיים? לנהוג באחד כזה, כמובן. יש הרבה מוזיאונים מותאמים לקטנים בלונדון, אבל אין ספק שהאחד שמכוון לליבם של האובססיביים לרכבות ולרכבים בגילאים הללו (הבנים, בדרך כלל) הוא מוזיאון התחבורה המושקע, שנמצא ממש במרכז הבירה, ליד שוק קובנט גארדן, שהוא בפני עצמו אזור נעים להסתובב בו עם ילדים קטנים.
לצד תצוגה כרונולוגית לא יומרנית מדי על תולדות התחבורה בעיר – שבסך הכל הביאה לעולם את המהפכה התעשייתית ואת מערכות ההסעה ההמוניות (היי ממשלת ישראל, אצלם הקו התחתי הראשון נפתח ב-1863, ואנחנו עדיין מחכים) – יש לקטנים הזדמנות גם לדגום מכל אלה: לעלות על עגלות, רכבות, קטרים, וכמובן על מושב אוטובוס קומתיים. יש פינת משחקים חמודה לקטנים, וגם תצוגה קצת אפלולית ומפחידה יותר בשם "סודות הרכבת התחתית", שמיועדת לבני 5 ומעלה. וכמובן שיש חנות מזכרות שאולי תרושש אתכם קלות, אבל הילדים ייצאו מוקסמים. מיכאל יצא משם, איך לא, עם אוטובוס קומתיים. מחיר: 18 פאונד למבוגר, חינם לילדים עד גיל 17.
פארקים: ברבורים, ברווזים, קריקט ורוגבי
היתרון הגדול של לונדון כמעט על כל מקבילותיה, הם הפארקים העצומים שלה. בניגוד לניו יורק, לא מדובר בפארק אחד גדול ומאיים, ובניגוד לפריזאים, הבריטים לא חמורי סבר ומאפשרים לילדים לדרוך ולהשתולל על הדשא בכל מקום. גם האופי האנגלי של הפארקים דומה קצת לביקור בטבע, ומיכאל נהנה מאוד לראות הרבה ברבורים וברווזים לצד אגם הסרפנטיין בהייד פארק (אבל אסור להאכיל, זה פוגע באיזון האקולוגי, מודיעים השלטים).
הייד פארק הוא הכי מוכר ומרשים, אבל יש המעדיפים את גני קנסינגטון המלכותיים יותר (עם פסל פיטר פן), פארק סנט ג'יימס ליד ארמון באקינגהם, גרין פארק, או ריג'נטס פארק העצום, שגם הוא מלא בטבע וברבורים. והגדול מכולם, שמזכיר טיול באחו לכל דבר, הוא השטח העצום הנקרא המפסטד הית' (Hampstead Heath) בצפון העיר, ובו תראו בימים שמשיים אינספור לונדונים יוצאים לפיקניקים כיפיים ומשחקים קריקט או רוגבי או מה שזה לא יהיה. אבל בשביל זה צריך לצאת ממרכז העיר. כמעט בכל הפארקים יש גני משחקים לקטנטנים, ואין כמו טיול בעגלה לעודד הירדמות לשינת צהריים רגע לפני שמסתערים שוב על הדשא.
המוזיאון להיסטוריה של הטבע: מפגש עם דינוזאורים
מוזיאונים הם לא המקום הטבעי לפעוטות בני 4-2, ובכל זאת, שברנו את הנורמה. נתחיל בזה שרוב המוזיאונים הגדולים בלונדון (הנאשיונל גלרי, הטייט והטייט מודרן, הויקטוריה אנד אלברט וכו') הם חינמיים, ורק מבקשים בפולניות תרומה בכניסה – ואפשר לסרב לה. מה שאומר שאפשר להיכנס עם הקטנטנים, להסתובב בנחת ולצאת. בחצי שעה של בילוי במקום שהוא כור מחצבתו של דארווין, עם שלדי דינוזאורים על ימין ועל שמאל, מיכאל שאג כפי שלא שאג מעולם. מעבר לדינוזאורים, יש במוזיאון הזה 80 מיליון מוצגים, מאבנים נדירות ועד צמחים אקזוטיים.
אז כן, יכול להיות שהאטרקציה המרכזית תהיה בסופו של דבר חנות הבובות שביציאה, ובכל זאת – יש משהו מרטיט בילד שפוגש פעם ראשונה מקרוב את כל החיות הענקיות שמאכלסות את עולמנו. לילדים קצת יותר מבוגרים, שווה לחפש את אירוע ה-"Dino Snores" – מסיבת פיג'מות בלילה להורים וילדים בהשראת סרטי "לילה מטורף במוזיאון", שבסופה ישנים שם בשקי שינה.
מוזיאון המדע: תיאטרון בובות ומשחקים אינטראקטיביים
זהו עוד אחד משלושת המוזיאונים המהממים (והחינמיים) ברובע קנסינגטון האוליגרכי והמצוחצח – שבינינו, מיועדים בעיקר לילדים סקרנים – והוא נמצא ממש לצידו של המוזיאון להיסטוריה של הטבע, כך שאפשר לעשות משניהם חצי יום של בילוי, כולל הפסקת קפה (לנו) וגלידה (לקטנים) בין לבין. מוזיאון המדע כולל אינספור תצוגות שמתאימות לילדים חנונים, כמו דגם של DNA והסבר איך עובדים מחשבים, אבל לקטנטנים בני החמש מינוס ייעדו בעיקר את הגינה, שכוללת תיאטרון בובות ומגרש משחקים, עם כל מיני משחקים אינטראקטיביים של אור וצל שירתקו גם בני שנתיים־שלוש.
חנות הצעצועים המליס: גן עדן לילדים
אם מדברים על גן עדן לילדים – כלומר חנויות צעצועים ענקיות – אז לניו־יורק יש את "שווארץ" (FAO Schwarz) עם הסצינה המפורסמת מהסרט "ביג", אבל ללונדון יש דבר טוב יותר: את חנות הצעצועים העתיקה בעולם. המליס (Hamleys) נוסדה ב-1760, ובמיקומה הנוכחי על ריג'נט סטריט, שתי דקות מאוקספורד סירקוס, היא נמצאת כמעט 150 שנה. מדובר בשבע קומות ויותר מ-50 אלף סוגי צעצועים. בכניסה ובכל קומה תראו כל מיני נציגים לבושים במדי החנות שינסו להפעיל ולשעשע את הילדים (את מיכאל זה בעיקר הפחיד), וכשתגיעו פנימה, נסו להגיד לילדים שלכם "לבחור רק צעצוע אחד" מבין המבחר האינסופי. במקרה שלנו, לילד היה ברור מה הוא רוצה: עוד אוטובוס קומתיים.
צ'ארלי והשוקולדה: תה אחר צהריים
תה אחר צהריים הוא אחת החוויות הלונדוניות היותר אקסקלוסיביות ויקרות, אבל זה שווה כל פאונד. זו בעצם ארוחת "מנחה" מלאה של שלוש מנות – לרוב: מעדנים מלוחים, לחמניות סקונס עם שלל ריבות, ואז מתוק – שמוגשת לצד תה מפונפן שמלווה בהסברים ארוכים של המלצרים. לגדולים מציעים גם שלל קוקטיילים ושמפניות. כל העסק לוקח איזה שעתיים, וכמובן מהווה תחליף מלא לארוחת צהריים, אז שמרו על התיאבון.
רוב המקומות שמגישים תה אחר צהריים – כמו במלונות Corinthia ו־Savoy ובכלבו היוקרתי Fortnum & Mason – ילדים לא בדיוק משתלבים בנוף, אלא אם הם סופר מנומסים ושקטים. זו הסיבה שתה אחר הצהריים במלון היוקרתי One Aldwych ליד כיכר טרפלגר הוא כזה מקסים. כולו בהשראת הספר "צ'ארלי והשוקולדה" של רואלד דאל, והוא כולל צמר גפן מתוק, עוגות ועוגיות יצירתיות לרוב, מילקשייקים – והרבה שוקולד. בילוי נהדר ששווה את כאב השיניים שאחרי. לא זול: 52 פאונד למבוגר, 35 פאונד לילד.
כתובת: Charlie and the Chocolate Factory Afternoon Tea, One Aldwych Hotel, 1 Aldwych. לאתר האינטרנט - הקליקו.
גן החיות: אפשר להעביר יום שלם
אפשר להעביר יום שלם בגן החיות של לונדון, שנמצא בקצהו הצפוני של ריג'נטס פארק (לא רחוק משוק קמדן טאון). כמו הרבה דברים בלונדון, הוא הוותיק בעולם בסוגו, אבל למה להתרכז בעבר אם אפשר בהווה: יש בו מעל 17 אלף בעלי חיים מכמעט 800 מינים והוא הראשון שהציע פינות מיוחדות כמו בית חרקים, בית זוחלים ופינת ליטוף לילדים. תמצאו שם גם את מתחם "ספארי הציפורים האפריקאי", מתחם "פגוש את הקופים", מתחם "ממלכת הגורילות" ומתחם "יער הגשם". אנחנו פספסנו אותו הפעם, אבל הבטחנו למיכאל: בנסיעה הבאה אנחנו שם. מבוגר: 30־36 פאונד, תלוי בשעת הכניסה, לילד 19־23 פאונד. ילדים בני פחות משלוש, שימו לב, נכנסים חינם.
