מיקי שפיצר, צלם הטבע והנופים, זכה במקום הראשון בקטגוריית "אמנות הטבע" בתחרות הצילום world nature photography awards. שפיצר שלח לתחרות תמונה אווירית של זרימת מי נהר צהובים שצילם באחד מטיוליו הרבים במדינת האי בצפון האוקיינוס האטלנטי.
"המסת הקרחונים באיסלנד גורמת לנהרות ענק לזרום לאוקיינוס", הסביר בשיחה עם ynet מה למעשה רואים בתמונה. "המים עושים את דרכם אל הים דרך החולות השחורים של איסלנד, שקיבלו את צבעם בשל אפר וולקני, ויוצרים טקסטורות מעניינות מאוד. יש אזור בדרום איסלנד שעשיר בגופרית, וכשהמים מגיעים לשם הם נצבעים בצבע צהוב, ויוצרים תעתוע מהפנט. העליתי את הרחפן ברוחות עזות אל המקום המדויק וצילמתי את התמונה הנהדרת הזאת שאנשים מזהים בה דמות של פיל או אריה, או דרקון או פרח. משמח אותי לייצג את ישראל בכבוד, בטח בזמנים קשים אלו".
לאחרונה חזר שפיצר מטיול נוסף באיסלנד, ה-13 במספר עבורו, שבמהלכו המשיך לתעד בכישרון רב את נופיה של המדינה הצפונית שממוקמת בין גרינלנד, נורבגיה וסקוטלנד. "הרבה שואלים אותי למה אני חוזר לאיסלנד שוב ושוב, אז האמת היא שהתמכרתי, וכשמגיעים לאיסלנד אפשר גם להבין למה", אמר. "עם הרי געש מרהיבים, קרחוני ענק, חופים שחורים, רוחות אדירות, אורות הצפון ואלפי מפלים – איסלנד נראית כאילו היא בפלנטה אחרת".
מאז פרוץ המלחמה נרשמו כמה תקריות לא נעימות שקשורות באיסלנד ועשויות להעיד על העוינות ששוררת במדינה הנורדית כלפי ישראל. כך לדוגמה מאמן נבחרת הכדורגל של איסלנד באוגה הריידה אמר בחודש שעבר כי היה מעדיף שלא לשחק נגד ישראל. ב-21 במרץ, נזכיר, יתמודדו נבחרות ישראל ואיסלנד בחצי גמר פלייאוף ליגת האומות. "יש לי את הרגשות שלי לגבי המלחמה שמשתוללת במזרח התיכון, אבל אני חייב לשים אותם בצד ולנסות להסתכל על המשחק הזה בעין חיובית", אמר המאמן. עוד קודם לכן בחודש ינואר איסלנד איימה להחרים את האירוויזיון אם ישראל תשתתף בו.
"איסלנד, כמו חלק מהמדינות הנורדיות, ידועה כפרו-פלסטינית", אמר שפיצר שמעביר הרצאות על הטיולים והחוויות של באיסלנד. "בגלל המצב בעולם קצת חששתי לנסוע, אבל בסוף מצאתי את עצמי טס לשם דרך פולין. באחד הימים, כשצילמתי שקיעה במפל, פגשתי קבוצה גדולה של הולנדים. הם שאלו אותי מאיפה אני, וכשאמרתי שאני מישראל הם בירכו אותי, שאלו מה קורה במדינה ומה שלום החטופים וסיפרו שהם מתפללים עבורנו ורוצים להגיע ולבקר שוב בישראל. זה מאוד חימם את הלב.
"גם בעיר הבירה רייקיאוויק לא נתקלתי באירועים מיוחדים, מלבד מיצב תמיכה בפלסטינים שהיה מול המלון שלי. באחד מהימים שעברתי שם ביקשתי מחבר שלי שיצלם אותי שר שם את 'התקווה'".
הטיול עצמו לא היה שונה באופיו משאר הטיולים של מיקי באיסלנד. "באחד הימים הצטרפנו למדריך מקומי שלקח אותנו לאזור עם שועלי קוטב. אחרי נסיעה ארוכה בתנאים קשים הגענו ליעד, ושם – לאחר סריקות ממושכות מצאנו שני שועלים מיוחדים שלא ברחו ונתנו לנו לצלם אותם. בחורף יש רק כחמש שעות אור יום באיסלנד, לעומת ביוני-יולי אז יש כמעט 24 שעות של אור יום, כך שהיינו צריכים להיות מדויקים ויעילים".