הביקור שלנו בטיסה הראשונה למרקש
(צילום: חיים גולדיטש)
בתחילת שבוע שעבר השיקו חברות התעופה ישראייר ואל על את קווי התעופה הישירים והחדשים שלהן אל מרקש, העיר "האדומה" של מרוקו. לא "אדומה" במובני הקורונה שכבר הספיקו להשתרש בנו למשמע הצבע הזה, אלא במובן הויזואלי של המילה. זאת בשל העובדה שאחד הדברים הבולטים שקופצים לעין כשמגיעים לעיר, הוא המראה של המבנים המרשימים שברובם צבועים באדום ומוגבלים בגובהם, כך שלא יעברו את צריח המסגד הגבוה בעיר "הכותבייה".
במרקש או "עיר האלוהים", כפי שכינו אותה תושביה הקדומים, הברברים, יש כשני מיליון תושבים. העיר, שגם זכתה לכינוי "פריז של מרוקו", מחולקת לרובע העתיק ה"מדינה" (העיר העתיקה) ולחלק המודרני יותר ה"גיליס". העיר ממוקמת בין אירופה לסהרה, כאשר הרי האטלס המרשימים מפרידים בינה לבין המדבר הגדול.
היחסים עם ישראל לאורך השנים
ממלכת מרוקו מחזיקה בקשר חזק וישיר עם ישראל, זאת הודות ל-250 אלף יהודי מרוקו שעלו לישראל והתרבות שהביאו עימם. הקשר בין המדינות אומנם לא הפך לרשמי עם השנים בשל היותה של מרוקו ממלכה מוסלמית סונית והבעיות עם שכניה. אך במהלך השנים, עוד מלפני קום המדינה, התנהלו קשרים גלויים וחשאיים בין שתי המדינות.
המלך חסן השני תמך בפיוס ובפשרה בסכסוך הישראלי-ערבי ותיווך בין הצדדים בהסכם השלום בין ישראל למצרים ובמשא המתן בין ישראל לפלסטינים. בשנת 1995 כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים בין המדינות, אך בשנת 2000, בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה, ניתקה מרוקו את יחסיה עם ישראל. למרות ניתוק היחסים ישראלים יכלו להיכנס למרוקו ולטייל בה במגבלות של ויזות וקבוצות. אך כעת, במסגרת הסכמי אברהם, וכינון היחסים בין ישראל למרוקו - הישראלים יכולים להיכנס באופן חופשי ועצמאי למדינה ולא רק בקבוצות, אך עדיין עם ויזה שמוסדרת מראש.
מרוקו בקורונה
נכון לכתיבת שורות אלו, מרוקו מוגדרת כמדינה עם אזהרת מסע (שזה אומר שמשרד הבריאות לא ממליץ להגיע אליה בשל רמת תחלואה עולה אך עדיין ניתן לנסוע באופן חופשי מישראל) והשבים מן המדינה, במידה שהם מחוסנים או מחלימים מחוייבים בבידוד של 24 שעות או עד למתן קבלת תשובה שלילית בבדיקת הקורונה שעשו בנתב"ג כשחזרו לארץ.
בימים שבשגרה העיר מרקש מבוססת בעיקרה על ענף התיירות ושוקקת חיים עם יותר משלושה מיליון תיירים שפוקדים אותה כל שנה. הקורונה לא פסחה על העיר ועל מרוקו בכלל ורק שליש מאזרחי המדינה מחוסנים. חלקם בחיסון הבריטי וחלק גדול יותר בחיסון הסיני. מה שדורש מהמטיילים להיזהר בכל מגע עם מקומיים ולהקפיד על עטיית מסיכות לאורך הביקור. כדאי לדעת שהממשלה מגבילה את פתיחת המסעדות והברים עד לשעה 23:00 בלילה. כך לטענתם ניתן למנוע מסיבות והפרות חוק שיעלו את התחלואה, כך שמומלץ לצאת כאן לבילוי מוקדם יחסית.
מהרובע היהודי ועד למיני מדבר: אטרקציות במרקש והסביבה
הכיכר המרכזית "ג'מע אל פנא" (כיכר האבודים) והשוק הראשי של העיר שעונה לאותו שם, נמצאים ממש במרכזה של העיר ומהווים מרכז מסחרי שוקק חיים. תוכלו למצוא כאן מופעי קסמים, פעלולנים, מופעי ריקוד ודוכני קניות. הכיכר מתמלאת לרוב עם שעות הערב לאחר שהחום יורד ובימים כתיקונם קשה מאוד לעבור דרכה בשל הדוחק הרב.
הכיכר מובילה לשוק עצום המציע בדים ובגדים מסורתיים, כלים, אוכל, תבלינים מזכרות, סחורות ייחודיות קוסמטיקה, ועוד'. המכירה בשוק נעשית בצורה של משא ומתן - המוכרים מבקשים מהקונה לנקוב במחיר שהוא מוכן לתת עד שמגיעים לעמק השווה. חשוב לדעת שהגזמה במיקוח יכולה במהירות רבה להתפרש כזלזול בסחורה של הסוחרים ועלולה להידרדר לתקרית לא נעימה.
מדרום לכיכר המרכזית ניצב מסגד ה"כותובייה". שמו נובע מהמילה הערבית "כותוב" שמשמעותה "ספרים", עדות לשוק ספרים שהתקיים בעבר הרחוק במקום. המסגד משמש כסמלה של העיר מרקש והינו הבניין הגבוה ביותר בעיר שנישא לגובה של 77 מטר. לא מתאפשרת כניסה למסגד למי שאינו מוסלמי, אך ניתן להגיע לסביבתו על מת להתרשם מהצריח הייחודי המצופה בחלקו זהב ונצפה מכל מקום בעיר. המסגד כולל 17 אולמות ויכול להכיל כ- 20 אלף מתפללים.
מקום נוסף שמומלץ לבקר בו הוא רובע ה"מלאח", הרובע היהודי של העיר העתיקה. הרובע ממוקם בחלק הדרום-מזרחי של ה"מדינה", לא רחוק מארמון "אל-בהייה". הוא הוקם בשנת 1557 על ידי מולאי עבדאללה, שריכז בו את יהודי העיר שהיו בעיקר ממגורשי ספרד.
הרחוב הראשי של ה"מלאח" הוא סמטה צרה, ארוכה ואדומה שבמרכזה נמצא בית הכנסת "צלאת אל-עזמה", ברחוב "עטר", שבעבר נקרא "תלמוד תורה". בית הכנסת נוסד בשנת 1492 ונחשב לעתיק ביותר. שמו של בית הכנסת נקרא "אל-עזמה" (הנבדלים) מאחר שריכז בעבר את מגורשי ספרד שהיו נבדלים משאר היהודים. בבית הכנסת קיים מוזיאון ליהדות העיר ול"מלאח", שמספר את סיפורה של הקהילה היהודית הענפה שהתגוררה בו.
גני מז'ורל הממוקמים בחלקה הפחות מתוייר של העיר אלו גנים ייחודיים שהוקמו על ידי הצייר הצרפתי, ז'ק מז'ורל ומעוצבים בצמחייה חובקת עולם בטוב טעם ובייחודיות. במהלך השנים רכש המעצב המפורסם איב סאן לורן (Yves Saint Laurent) את המקום שהוזנח במשך שנים ארוכות וטיפח אותו באדיקות.
במרכז הגן נמצא מוזיאון גדול של התרבות המרוקאית והברברית והדובדבן שבכתר הינו מוזיאון מקורי של הבגדים והתכשיטים המעוצבים של סאן לורן שטיפח במהלך הקריירה שלו, זה אפילו כולל רישומים שערך בעת הכנתם. את הפריטים הייחודיים לא ניתן לצלם בשל זכויות היוצרים, אך מאוד מומלץ לבקר ולהתרשם מהם.
הרי האטלס - הם רכס הרים בצפון מערב יבשת אפריקה. ההרים משתרעים לאורך כ-2,400 קילומטרים, דרך שלוש מדינות המגרב: מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה. הנקודה הגבוהה ביותר היא "ג'בל טובקאל", מדרום לעיר מרקש שבמרוקו וגובהה 4,167 מטר. נסיעה מהעיר מרקש לאזור הערים לוקחת כשעה קלה וניתן לשכור ג'יפים, מוניות או רכבים על מנת להגיע אליהם.
בעונת החורף פסגות ההרים מתמלאות בשלג ותיירים רבים פוקדים את האזור על מנת ליהנות מחופשת סקי מפנקת. בהרים ניתן לראות כפרים עתיקים ואת התרבות הברברית בצורה אותנטית יותר מאשר במרק. מומולץ להיכנס למסעדות ולבתים ולראות את תהליך הכנת התה והפרנה (הלחם המסורתי).
מדבר אגאפיי - כארבעים דקות נסיעה מהעיר מרקש נמצא המדבר הזה שמזכיר בנופיו מעט את הנגב המערבי ונמצא מתחת להרי האטלס. רבים המגיעים למדבר נוטים לחשוב כי מדובר במדבר הסהרה המפורסם, אך זה בעצם מעין מיני מדבר המשמש בעיקר לתיירים הרוצים להרגיש מדבר מבלי להתרחק יותר מדי ממרקש.
במדבר אפשר לעשות טיול טרקטורונים - שונים לגמרי מטיולי הטרקטורונים שאנו מכירים בישראל. הטיול אורך כארבע שעות ובמהלכו ניתן לנהוג ברכב, בשונה מישראל וללא הגבלת מהירות עם קבוצה מאובטחת במדריכים ועם כל אביזרי הבטיחות הנדרשים. בלב המדבר קיימים מספר קמפים מפנקים ללינה. אחד מהם הוא מחנה "Inara camp" המנוהל על ידי חשמל סולארי ואנרגיה ירוקה ומציע אוהלים ממוזגים ומשודרגים לצד בריכה כחולה וקסומה בלב המדבר. המחירים נעים בין 200 אירו ומעלה ללילה, כולל ארוחת בוקר.
גולת הכותרת - האוכל
במסעדות מומלץ לאכול את האוכל המקומי, המבושל ברובו על גבי טאג'ין - כלי אבן שמבשל בישול ארוך על גבי גחלים. לא כדאי לפספס את הקוסקוס, הבשרים, הפסטייה ועוד. כמובן שניתן למצוא מסעדות המשלבות אוכל אירופאי ומרוקאי. היקרה שבהן היא Comptior Darna ובה מומלץ להזמין מקום מראש מכיוון שהיא מלאה ברוב ימות השנה.
בנוסף, ישנן המסעדות "דימה" ו"ג'אד מאהאל". כל סועד במסעדה כזו ישלם בממוצע כ-50 אירו. בשוק ניתן למצוא מאכלים מסורתיים כמו בשר טלה רך וטעמים נוספים.
לינה במרקש: ממלונות פאר ועד 8 אירו ללילה
המטיילים בעלי התקציב הגבוה יותר יוכלו להתארח במלונות פאר עם שם עולמי. לדוגמה, רשת Four Season היוקרתית מחזיקה מלון מפואר ומפנק אשר מעט מרוחק מהעיר וגישה ממנו אל האתרים השונים אפשרית רק במונית. בנוסף, בעיר קיימים מלונות יוקרה נוספים כמו Es Saadi, Royal Mansour, Sofitel, והמלון המפורסם La Mamounia - כולם ברמת חמישה כוכבים ונמצאים במיקום קרוב יותר לאטרקציות בעיר.
המחירים במלונות האלו נעים בין 300 אירו ללילה ומעלה - תלוי בגודל החדר, התקופה בשנה והשירותים המבוקשים. בנוסף קיימים באזור ה"מדינה" - מלונות בוטיק יוקרתיים המציעים אירוח ייחודי במחירים דומים שנקראים "ריאדים".
בעיר קיימות גם אפשרויות לינה זולות יותר ממלונות ועד והוסטלים שבהם השינה תעלה משמונה אירו ועד ל-150 אירו ללילה. מומלץ להיעזר בהמלצות ודירוגים של אפליקציות עולמיות כמו Booking ו-Tripadvisor.
עוד חשוב לדעת
- במרוקו כולה מומלץ לטייל ימים ארוכים ולא להסתפק בשבוע או בימים בודדים. מרקש הינה חלק אחד מתוך מדינה ענפה ותרבות עשירה.
- מומלץ לא לדבר יותר מדי עם המקומיים על המלך, בוודאי שלא דברים שליליים - עניין שלא מקובל כאן בכלל.
- כדאי להגיע בחודשים הפחות חמים של הקיץ בשל החום הרב ולהיעזר במדריך טיולים אשר בקיא בתרבות ובהיסטוריה של המקום, יודע לקחת למקומות הנכונים ובזמנים הנכונים. אחד כזה מצאתי בעת שהותי במקום ושמו איציק יוסף. ממליץ בחום.
הכותב היה אורח של חברת ישראייר.
