בפעם האחרונה שדיברתי עם בר ושני, זוג בלוגרי הטיולים הרומנטיים, הם התאוששו בצפון הודו מטיול אקסטרים במונגוליה הפראית. בימים אלה הם בפיליפינים, מתאוששים מסיור בזק מסקרן באחת המדינות המסקרנות בעולם - סינגפור.
כשחושבים על סינגפור, עיר-מדינה קטנה וסופר מודרנית במזרח הרחוק, מיד עולים לראש תמונות של גורדי שחקים, רחובות נקיים ללא רבב והמגבלות המיתולוגיות על לעיסת מסטיק ברחוב. אך העיר העתידנית היא הרבה מעבר לשדה תעופה מפואר עם מפל ענקי בדיוטי פרי. רפובליקת סינגפור היא שילוב מרתק של מסורת וחדשנות, מקום שבו תרבויות אסייתיות מגוונות מתחברות ליצירת פסיפס תרבותי ייחודי.
"להגיע לסינגפור זה כמו לנחות בעולם אחר", סיפר בר. "אתה מסתובב בעיר ומרגיש איך הכל מתקתק כמו שעון שוויצרי, אבל עם טאץ' אסיאתי שמוסיף קסם. זה באמת שילוב מיוחד של מנהטן ודובאי, עם הקידמה, המגדלים העצומים והניקיון, אבל בגרסה הרבה יותר מסודרת ואחראית לסביבה".
שני הוסיפה: "התחושה הזאת של סדר וניקיון בסינגפור היא לא רק חזותית – זה נוגע בכל פרט קטן בחיים כאן. אתה רואה את זה בשירותים הציבוריים המבריקים, בתחבורה הציבורית היעילה, ואפילו באנשים עצמם, שהם מנומסים מאוד, אבל יש להם גם גאווה לאומית חזקה".
אוטופיה או דיסטופיה? סינגפור מתאפיינת בשילוב ייחודי של יציבות כלכלית, מערכת חוק חזקה ופיתוח מרשים, לצד מגבלות משמעותיות על זכויות אדם וחירויות דמוקרטיות. המדינה מפעילה מערכת שליטה ריכוזית בהנהגת מפלגה אחת דומיננטית עם הגבלות חמורות על חופש הביטוי, העיתונות וההתאגדות. חוקים נוקשים, כגון אלו המגבילים הפגנות ללא אישור ממשלתי, אוכפים משמעת חברתית, אך גם מעוררים ביקורת על דיכוי מחאה פוליטית וזכויות פרט. סינגפור מצטיינת באיכות חיים גבוהה, אך המחיר לכך הוא פיקוח נרחב על החברה והגבלות על חירויות דמוקרטיות בסיסיות.
דוגמה מפורסמת לנוקשות של הרשויות היא המגבלה על לעיסת מסטיק ברחוב. עד שנת 2004, לעיסת מסטיק בסינגפור הייתה אסורה לחלוטין, אך מאז הותר לרכוש מסטיקים מסוימים, בעיקר למטרות רפואיות, בבתי מרקחת בלבד. על אף ההקלה, עדיין קיימות מגבלות מחמירות על מכירת וצריכת מסטיקים, והשלכת מסטיק במרחב הציבורי עשויה להוביל לקנסות כבדים. מטרת ההגבלות הללו היא לשמור על מראה נקי ומסודר של העיר, ולהעביר מסר של סדר ושמירה על החוק.
"החוקים לא באמת מורגשים לתיירים", אמרה שני. "אבל יש משהו כמעט סוריאליסטי לדעת שאתה נמצא במקום שבו אפילו מסטיק יכול להפוך לסוגיה חוקית".
נמל התעופה הבינלאומי צ'נגי, שנבחר לא אחת לשדה התעופה הטוב בעולם, הוא אטרקציה מומלצת בפני עצמה. "היינו בהלם", סיפרה שני. "זה לא שדה תעופה כמו שאנחנו רגילים לחשוב עליו, אלא עולם שלם. המפל הזה, שנמצא ממש בתוך קניון ענקי, פשוט עוצר נשימה. ישבנו שם והסתכלנו עליו – זה היה כמו סצנה מסרט מדע בדיוני".
בר הוסיף: "זה מקום שלא דומה לשום דבר אחר. מפל מים גבוה שמוקף ביער פנימי, הכל בתוך חלל מקורה ועתידני. הרגשנו שאנחנו בתוך סרט. השדה הזה הוא שילוב מושלם בין דובאי למנהטן, אבל עם ניחוח אסיאתי ייחודי. לא פלא שהוא נחשב לאחד משדות התעופה הטובים בעולם. התחושה היא שאתה נמצא במרחב שהוא לא רק תחנת מעבר, אלא ממש יעד בפני עצמו. יש שם גשרים שתלויים מעל הצמחייה, יצירות אמנות בכל פינה, ואפילו קולנוע שמציע הקרנות חינמיות".
שני: "מי שיש לו קונקשן ארוך יכול לצאת לסיורים חינמיים מהשדה לעיר. כל פרט כאן מתוכנן עד הסוף".
אחת התחנות המרכזיות בטיול הבזק של בר ושני בסינגפור הייתה ביקור בגנים הבוטניים המרהיבים של העיר. "זה לא רק פארק ירוק", סיפרה שני. "זו ממש חוויה עתידנית שמצליחה לשלב בין צמחייה עשירה, ארכיטקטורה עילאית וטכנולוגיה".
בני הזוג בחרו לבקר בשני המתחמים המרכזיים שבאתר: מתחם הסוקולנטים ומתחם ה"קלאוד פורסט". "במתחם הסוקולנטים ראינו צמחים מיוחדים מכל העולם – כאלה שלא ראינו בשום מקום אחר", סיפר בר. "אבל החלק המרשים ביותר היה ללא ספק ה'קלאוד פורסט'. זה מתחם מדהים עם מפל מלאכותי ענק, צמחים טרופיים נדירים, וגשרים תלויים שמאפשרים לך לראות הכל מגבוה. אם יש משהו שאנחנו ממליצים לכל מבקר בסינגפור, זה לא לפספס את הגנים הבוטניים. ה'קלאוד פורסט' הוא אחד המקומות היפים ביותר שראינו, והוא גם מצליח לשלב מסר סביבתי חשוב – שמירה על הטבע ויצירת עתיד בר-קיימא".
שני: "זה הרגיש כמו מסע בתוך יער גשם, אבל בממדים עצומים ובתנאים מושלמים. המפל שופע מים, צמחייה מטפסת מכל פינה, ויש תחושה של קסם באוויר". אבל יש גם ביקורת בונה. "המתחם של הסוקולנטים היה פחות מרשים בעינינו", אמרה שני. "הוא יפה, אבל לא משתווה לחוויה המדהימה שהייתה לנו ב'קלאוד פורסט'. אם הייתי צריכה לבחור, הייתי ממליצה להתמקד במתחם הטרופי".
איפה ישנים התרמילאים בסינגפור?
"אנחנו ישנו בחדר קפסולה זעיר והיה אחלה", הם השיבו ביחד. מתברר כי לינה בסינגפור היקרה היא אתגר משמעותי לתיירים עם תקציב מוגבל. "סינגפור מדהימה, אבל היא גם מאוד יקרה", אמר בר. "חיפשנו משהו שיתאים לנו מבחינת מחיר, אבל גם יהיה נוח ולא יגרום לנו לשבור את קופת החיסכון. הקפסולה היא למעשה תא קטן שבו ישנים. אנחנו בחרנו בקפסולה זוגית, כך שיכולנו לישון יחד בלי להרגיש צפופים מדי". שני: "זה היה בדיוק מה שהיינו צריכים – מקום פרטי, נקי ומסודר, אבל גם לא יקר מדי. המקלחות והשירותים המשותפים היו נקיים מאוד, והייתה תחושה שמישהו דואג שהכל יתנהל בצורה מושלמת. הופתענו לטובה מהשקט ומהארגון".
בר: "שילמנו כ-230 שקל ללילה. במונחים של המזרח זה יקר, אבל בהתחשב בכך שאנחנו בסינגפור – זו הייתה עסקה טובה. לישון בקפסולה זוגית, במקום קטן ודחוס, זה לא משהו שכל אחד יכול לעשות. זה לא חדר מלון רגיל עם חלון ונוף – זו קופסה קטנה שאתה והפרטנר שלך דחוסים בה. זה כיף, אבל גם מצריך הרבה הבנה. אתה חייב לתאם ציפיות ולהבין מראש שזה לא יהיה בית מלון מפואר, אלא מקום פונקציונלי בלבד. למשל, צריך ללמוד מי מתארגן ראשון בבוקר ומי מחכה בתור".
שני: "זה לא רק מקום השינה – כל החוויה של לינה זולה בסינגפור, עם חללים משותפים ומקלחות ציבוריות, יכולה להכניס הרבה לחץ למערכת יחסים. אבל ברגע שאנחנו מצליחים לצחוק על זה ולראות את זה כחלק מהחוויה, זה נהיה נסבל, ואפילו כיף. אני זוכרת שאחרי הלילה הראשון בקפסולה אמרתי לבר, 'וואו, מי היה מאמין שנצליח להירדם במשהו כל כך קטן?' והוא רק צחק ואמר, 'זה מרגיש כמו ארמון אחרי כל הלילות שלנו בשטח במונגוליה'".
כל מי שעוקב אחרי בר ושני במסעותיהם ברחבי העולם יודע שהם גרגרנים לא קטנים שאוהבים להתנסות באוכל המקומי. "זה מרגיש כאילו כל ביס בסינגפור הוא מסע בין מדינות", אמרה שני. "המטבח הסינגפורי מורכב מהמון השפעות – סיניות, מלזיות, הודיות, ואפילו מערביות. זו חגיגה של טעמים".
אחת התחנות הראשונות שלהם הייתה מרכזי ה"הוקר" המפורסמים, שהם למעשה מתחמים מסודרים של דוכני אוכל רחוב. "בהוקר סנטר יש פשוט הכל", סיפר בר. "עשרות דוכנים שמגישים מגוון מטורף של מנות מכל העולם. האוכל שם טעים בטירוף, זול, ובאיכות מדהימה. זה מקום שבו אפשר לטעום מנות אותנטיות בלי לקרוע את הכיס".
שני: "מנה אחת שממש אהבנו נקראת לקסה (Laksa Noodle Soup), זה מרק חריף עם אטריות רחבות ופירות ים. יש לו טעם עמוק וממכר".
בר: "ניסינו גם את הנסי למק (Nasi Lemak), מנת פועלים מסורתית שמורכבת מאורז, בוטנים קלויים, רוטב חריף ודג קטן מטוגן. זו מנה פשוטה אבל טעימה ומיוחדת. האוכל בסינגפור הוא כמו סיפור. זה מחבר בין ההיסטוריה, המסורת והמודרניות של המדינה בצורה הכי טעימה שיש".
מנה נוספת ששני לא תשכח היא הצ'יקן רייס המפורסמת של סינגפור. "זו מנה מאוד בסיסית, אבל יש בה קסם. אורז מבושל בציר עוף שמוגש עם חתיכות עוף עדינות ורוטב צד. משהו כל כך פשוט שמבוצע בצורה מושלמת".
גם דוכני הקינוחים המקומיים הרשימו אותם. "נתקלנו במרק בוטנים עם כופתאות ממולאות בממרח בוטנים", סיפרה שני. "זה היה קינוח ייחודי עם מתיקות עדינה שממש השאיר אותנו עם טעם של עוד".
"הדבר הכי אינטנסיבי שאפשר לעשות כזוג"
טיול ארוך ביחד הוא אתגר מורכב שיכול לבחון לעומק כל מערכת יחסים, ולא בטוח בכלל שבר ושני, זוג הבלוגרים הצעירים, ידעו למה הם נכנסים כשיצאו לדרך. לאחר שיצאו יחד לטיול הגדול שלאחר הצבא כזוג.
"זה לא סתם מבחן, זה הדבר הכי אינטנסיבי שאפשר לעשות כזוג", אמר בר. "לגור יחד זה דבר אחד, אבל לבלות 24/7 אחד עם השנייה, בלי הפסקה, זה כבר משהו אחר לגמרי. אתה פתאום נחשף לכל הדברים הקטנים שהיית אולי מתעלם מהם בבית – מי קם מוקדם, מי משאיר בגדים על הרצפה, מי צריך את הקפה שלו מיד בבוקר ומי לא אכפת לו לדלג על ארוחת הבוקר. הכל יוצא החוצה, ואין לאן לברוח".
שני: "זה לא מתאים לכל זוג. הרבה אנשים חושבים שטיול כזה הוא ה'מבחן הסופי' שלפני חתונה או חיים משותפים, אבל האמת היא שזה מבחן הרבה יותר קשה מזה. יש כל כך הרבה רגעים שבהם אנחנו צריכים להסתנכרן, לוותר, ולמצוא את הדרך להיות ביחד גם בזמנים מאתגרים. מבחינתי, זה להיות כמו טייס משנה – לפעמים אתה המוביל ולפעמים אתה נותן את המושכות, וזה בסדר גמור.
"היו רגעים שבהם הרגשתי שאני רוצה לחזור לארץ, למשפחה לחברים בבית וגם לכל החברים שלי במילואים - במיוחד כשקורים דברים גדולים בבית. כשהיה מבצע צבאי או כששמעתי על משהו שקרה למשפחה שלי, זה גרם לי לחשוב מחדש למה אני פה ומה אני מפספסת בבית. דיברתי על זה עם בר, והוא היה הכי תומך בעולם".
"לפני שיצאנו, קבענו מנגנון פשוט. אם אחד מאיתנו מרגיש שהוא רוצה לחזור מוקדם, אנחנו לא מקבלים החלטות מהר. עוצרים, נותנים לזה זמן יום-יומיים לחשוב, ואז מדברים על זה בצורה מסודרת"
בר: "בכל פעם ששני אמרה שהיא רוצה לחזור, הייתי מציע להזמין כרטיס טיסה מיד. איכשהו זה גרם לה לחשוב שוב ולבחור להמשיך. אמרתי לה, 'אין בעיה, בואי נזמין טיסה עכשיו. אבל בואי נשב ונחשוב מה זה אומר לוותר על כל מה שעברנו פה ולהפסיק את המסע שלנו'. וזה תמיד עבד".
עבור כל זוג רומנטי שמתכוון לצאת לטיול גדול ומאתגר, בר ושני המקצוענים ביקשו לחלוק טיפים ששווים זהב. במיוחד הם הדגישו את החשיבות של שיח פתוח ויצירת מנגנונים ברורים להתמודדות עם סיטואציות מאתגרות בטיול זוגי ממושך, כמו התפצלות וחזרה ארצה בנפרד.
בר: "לפני שיצאנו, קבענו מנגנון פשוט. אם אחד מאיתנו מרגיש שהוא רוצה לחזור מוקדם, אנחנו לא מקבלים החלטות מהר. עוצרים, נותנים לזה זמן יום-יומיים לחשוב, ואז מדברים על זה בצורה מסודרת. זה לא 'החלטה על המקום'. חייבים לתת לזה להירגע לפני שמחליטים".
שני: "לדעת שיש אופציה כזו מראש עוזר להפיג את הפחד מהעתיד. זה לא אומר שצריך להרגיש אשמה או לחץ, אלא שיש מרחב בטוח לשיח ולהחלטות משותפות. אצלנו הכול על השולחן, וזה עוזר מאוד. אני יודעת שאם משהו מפריע לי או מעלה שאלה, אני יכולה לפנות לבר ולדבר על זה בכנות מלאה, בלי לחשוש שישפטו אותי או שיכעסו".