אסטר אלמוג, בת 37 ממושב שיבולים הסמוך לנתיבות, לא דמיינה שטיול רגלי של שלושה ימים בהרי בולגריה ישנה את חייה מן הקצה אל הקצה. "הכל התחיל מתוך צורך עמוק להתנתק", סיפרה אסטר, גרושה ואם לשני ילדים, בשיחה עם ynet. "המצב בארץ היה מאוד לחוץ, כל יום הרגיש כבד ומעיק, והרגשתי שאני חייבת הפסקה. משהו שיעניק לי זמן לחשוב ולחזור לעצמי". היא סימנה את החופשה הארוכה של ראש השנה כמועד המושלם לצאת לדרך.
טיול הסולו שלי בבולגריה
(צילום: אסטר אלמוג)
"בגלל כל הבעיות עם החברות הזרות שמבטלות טיסות לישראל, קודם חיפשתי טיסה שטסה ובהתאם ליעד מצאתי טרק", סיפרה אסטר שמצאה טיסה לסופיה, בירת בולגריה. "לאחר שחקרתי את הנושא, שמעתי על מסלול שנקרא 'שבעת האגמים', וחשבתי שזה בדיוק מה שאני צריכה – משהו עוצמתי ומאתגר. קראתי על השטח ועל המסלולים, וראיתי שזה אזור יפייפה עם יערות, מפלים ושלג. אווירה שונה לחלוטין מישראל. דרך טיפים של מטיילים מצאתי מדריך טרקים דובר אנגלית מומלץ ויצאתי סולו לדרך".
לפני שנתקדם נספר כי הטרק בבולגריה הוא לא טיול הסולו הראשון של אסטר. "התחתנתי בגיל צעיר ולאחר הגירושים מאוד רציתי להגשים חלום ולטייל בעולם", סיפרה. "הייתי בטוחה שאם אחכה תמיד למישהו שיבוא איתי, בסוף אני לא אצא לשום מקום. לכן פשוט החלטתי לצאת לבד לטיול סולו של שלושה שבועות. זה היה שינוי אמיתי, זו הייתה הפעם הראשונה שנסעתי לבד לחו"ל. במובן מסוים, כל הטיולים שלי מאז נולדו בטיול הזה. המפגש האמיתי שלי עם השקט שלי, עם הרצון לחוות את העולם דרך העיניים שלי ולא דרך אף אחד אחר. יש חוויות שמתרחשות רק כשאתה לבד, ויש בזה משהו מיוחד. על אף הקושי, הטיול ההוא למקסיקו פתח לי את הצ'אקרה, גרם לי להרגיש שאני יכולה לחוות את עצמי לבד וליהנות עם עצמי, וזה נשאר איתי מאז".
בחזרה לראש השנה 2024, הטרק של שבעת האגמים נמצא בהרי רילה (Rila Mountains), בתוך פארק לאומי עם אותו שם. זו שמורת טבע הררית ביער עבות עם מגוון של מסלולי טיול ונופים עוצרי נשימה. בחורף יש כאן אתרי סקי מפנקים ובקיץ שבעת האגמים, הנמצאים בגובה של כ-2,500 מטרים מעל פני הים, מהווים את אחד היעדים הפופולריים ביותר בפארק ונחשבים לאטרקציה מרכזית בקרב מטיילים שמחפשים אתגר לצד יופי טבעי נדיר.
"רציתי להרגיש בטוחה, במיוחד כשמדובר בטיול סולו עם תנאי שטח לא מוכרים", סיפרה אסטר. "מצאתי מדריך מקומי דובר אנגלית, וקראתי עליו המלצות מצוינות. סגרתי איתו מראש, והוא היה אחראי על כל הפרטים, כולל הלינה בבקתות. הרגיע אותי לדעת שיש מישהו שמכיר את השטח, זה הוסיף הרבה לביטחון שלי".
לאחר כמה שיחות עם המדריך, התוכנית הוכנה לפרטי פרטים, כולל כל התחנות בדרך: החל ממקומות הלינה וכלה במעברי ההרים. "הוא שלח לי את המסלול המלא מראש עם פירוט של כל יום. זה מאוד עזר לי להבין מה מצפה לי ולהרגיש מוכנה למסע".
המדריך, מתברר, היה הרבה מעבר לאיש מקצוע שמכיר את השטח. כשנפגשו, היא גילתה שהוא בעצמו גרוש ואב לילדים, ומיד נוצר ביניהם חיבור אישי. "הוא סיפר לי שהוא גם עבר תקופות לא פשוטות בחיים האישיים שלו, ושיש לו אהבה עמוקה להרים ולמסעות בטבע, זה היה אחד מהחיבורים האלו שאתה מרגיש שאתה פוגש מישהו שחווה דברים דומים. היו קטעים שבהם הלכנו יחד ודיברנו על החיים, מתברר שגם הוא עבר הרבה משברים כמוני. מצד שני, הוא נתן לי את הזמן שלי עם עצמי כששקעתי במחשבות תוך כדי ההליכה. הוא היה שם לידי, אבל לא הכביד. זה היה בדיוק מה שהייתי צריכה".
12 צפייה בגלריה
לאורך הדרך שבעה אגמים קרחוניים יפהפיים, שנמצאים בגבהים שונים ונקראים על פי צורתם או מאפייניהם
(צילום באדיבות אסטר אלמוג)
טרק שבעת האגמים הוא מסלול מעגלי שכולל עלייה קשוחה לפסגה בתנאים חורפיים ובטמפרטורה הקרובה לאפס. "הטרק התחיל בהליכה באזור יערות עבותים עם עצים גבוהים שמכסים כל פינה, והתחושה הייתה של כניסה למקום פראי ומבודד", סיפרה אסטר.
המטייל הישראלית, שחיפשה את הרוגע והתנתקות מלאה, מצאה את עצמה עטופה ביופי טבעי בלתי נתפס. "יש משהו מאוד מיוחד ביער כזה – תחושה של בדידות ורוגע, שאתה פשוט נטמע בטבע. באמצע היער היה מפל ענק ומאוד מרשים, שאומרים שהוא אחד הגדולים באזור. ככל שעלינו גבוה יותר, הנוף התחיל להשתנות: הירוק הפך ללבן, והאופק התמלא בשלג טרי. היה מדהים לראות את השינוי, ממש כמו לעבור עונות בתוך כמה שעות של הליכה".
אולם, ההליכה בשלג הייתה מאתגרת יותר מכל מה שהיא תיארה לעצמה. "כל צעד היה צריך להיות זהיר ומדויק, כי היו אזורים חלקלקים מאוד. השלג אומנם יפהפה, אבל הוא גם מסוכן, במיוחד במקטעים חלקים. הרגשתי את הקור חודר לעצמות, אבל זה רק העצים את החוויה".
בקתות המטיילים: מחדר פרטי מפנק לשירותים ברצפה
כל יום הליכה הסתיים בבקתה עם תנאי לינה משתנים. "הבקתה הראשונה הייתה ממש נוחה – חדר פרטי עם שירותים ומקלחת פרטיים. זו לא הייתה רמה של חמישה כוכבים, אבל הבקתה בהחלט הייתה מספקת. הייתי לבד מול הנוף של ההרים המושלגים, זה היה כמו חלום. ממש תחושה שאתה במרכז הטבע".
לעומת זאת, הלילה השני עבר בבקתה צנועה הרבה יותר. "זה היה בחדר חשוך בלי אור, והשירותים היו חור ברצפה, כמו בסגנון מסורתי. גם לא היו מים חמים והיה קפוא, אז ויתרתי על המקלחת. ישנתי בחדר משותף עם שתי בנות אמריקניות. זו הייתה חוויה של ניתוק מוחלט, בלי שום נוחות יומיומית, אבל אני חושבת שזה רק הוסיף לאווירה של הטרק".
השותפות לבקתה היו יהודיות, והחששות שהיו מפגישה עם מטיילים עוינים התפוגגו. "הרגשתי כל כך טוב פתאום", סיפרה אסטר. "זה היה כאילו יש שפה משותפת, מישהו שמבין מאיפה אני באה ומה אני עוברת. דיברנו על הכל, על ראש השנה, על החיבור המיוחד הזה בין יהודים שמטיילים, וזה הרגיש לי נכון ובטוח".
"לא היה פשוט להתמודד עם הקור ועם הבדידות של ההליכה לבד בטבע פראי, אבל כל זה הכניס אותי למצב של מדיטציה. זה היה זמן שבו יכולתי לחשוב, להיות בתוך הראש שלי, בלי הסחות דעת. כל צעד הוא רק שלי, כל מחשבה מתבהרת"
תוך כדי ההליכה, במיוחד ברגעים הקשים, אסטר התחילה להרגיש שהיא עוברת לא רק מסע פיזי, אלא גם נפשי. "זה לא היה פשוט להתמודד עם הקור הזה ועם הבדידות של ההליכה לבד בטבע פראי", אמרה. "אבל כל זה הכניס אותי למצב של מדיטציה. זה היה זמן שבו יכולתי לחשוב, להיות בתוך הראש שלי, בלי הסחות דעת. כל צעד הוא רק שלי, כל מחשבה מתבהרת".
כשחזרה מהטרק, אסטר לא חיכתה זמן רב לפני שהחליטה לשנות את מסלול חייה באופן חד. "כשחזרתי לארץ כל מה שעבר לי בראש היה כמה הטיול הזה פקח לי את העיניים. הרגשתי את זה שם, באמצע הטרק, במיוחד ברגעים הקשים והקרים בפסגות. כל הקור הזה, הלבד הזה – הם פשוט שיקפו לי עד כמה אני חיה על טייס אוטומטי, ושאני חייבת שינוי. המחשבות שלי היו כל כך ברורות, כאילו הטבע נתן לי בהירות על החיים שלי".
ביום הראשון בעבודה לאחר החופשה, היא לא חיכתה אפילו רגע. אסטר, שעבדה במחלקה העסקית של הבנק במשך עשר שנים, הודיעה שהיא מתפטרת. "החלטתי שאני לא מוכנה להרגיש תקועה יותר, שאני רוצה לחיות חיים אמיתיים לי. העבודה בבנק כבר לא התאימה לי. הבנתי שאני רוצה לעבור לחינוך גופני, תחום שתמיד היה קרוב לליבי, ולעזור לאנשים להתחבר לעצמם דרך פעילות גופנית ובריאות, כמו שאני חוויתי בטרק".
מסלול הטרק
יום 1 - תחילת הטרק והמפל הגבוה ביותר: המסע מתחיל בנסיעה של כשעה וחצי מסופיה לאזור Sapareva Banya. המסלול עובר דרך יערות אורן מרהיבים בשמורת Skakavitsa ומוביל אל מפל Skakavitsa, הגבוה ביותר ברילה (80 מטר). משם, ממשיכים בטיפוס מצטבר של כ-800 מטר לאורך 9 ק"מ עד לבקתת רילה, בה ניתן ליהנות מחדרים פרטיים עם נוף עוצר נשימה ואפשרות לארוחות בוקר, ערב וצהריים ארוזה לדרך.
יום 2 - שבעת האגמים וטיפוס לפסגת חראמיאטה: ביום השני ממשיכים מבקתת רילה לטרק שבעת האגמים הקרחוניים, עם טיפוס מרהיב לפסגת חראמיאטה (כ-2,500 מטר). לאחר מכן, ממשיכים דרך רכס Razdela אל בקתת Ivan Vazov, הגבוהה ביותר בבולגריה (2,300 מטר). זוהי בקתה מרוחקת עם שירותים בסיסיים בלבד, אך הנופים המרהיבים מפצים על הכול. הארוחות מסופקות בעזרת סוסי מסע, וניתן לקבל ארוחה ארוזה לדרך.
יום 3 - נופים פנורמיים וירידה חזרה: היום האחרון כולל טיפוס לפסגת אוטוביצה (2,700 מטר) ולפסגת קלבורה, ולאחר מכן ירידה חזרה לכיוון Sapareva Banya. לסיום מושלם, מומלץ לעצור במרחצאות Kotvata Mineral Pools & Spa Center להרפיה קצרה לפני החזרה לסופיה.
יום בונוס - מסלול קליל בהר ויטושה: למעוניינים ביום נוסף, ניתן לצאת מסופיה ליום הליכה קל בהר ויטושה. אפשר לבחור בין מסלול קצר לפסגת קאמן דל (6 ק"מ) עם תצפית מרהיבה על העיר, או מסלול מאתגר יותר לפסגת צ'רני וראה (8 ק"מ).
טיפים למסע
- מזג אוויר: בתחילת אוקטובר, השלג הראשון בהרים עלול להקשות על ההליכה. הטמפרטורות בפסגות נעות בין 2-3 מעלות.
- ציוד חובה: לבוש בשכבות, מעיל גשם, מקלות הליכה ותיק של 30 ליטר הם חובה לטיול מסוג זה.
- הטרק בהרי רילה הוא חוויה מאתגרת ומתגמלת, המשלבת טבע פראי, פסגות מרהיבות ואגמים קסומים.
מודיעין שלום
הטרק עלה לאסטר כ-1,000 אירו, שכללו את המדריך המקומי המומלץ דובר אנגלית, הלינה בבקתות לאורך המסלול, וכן ארוחות בסיסיות. בבקתות הוגשו ארוחות ערב חמות, ולארוחת הבוקר ניתנה גם ארוחה ארוזה ליום הטיול, כך שלא היה צורך לסחוב מזון נוסף לאורך הדרך. גם מים לא צריך לסחוב כי ניתן לשתות מכל פלגי המים. כך שבניגוד לטרק מפרך בחוצה ישראל, התרמיל בטרק שבעת האגמים פחות כבד.
טיפים של אסטר לטיול סולו
- לארוז חכם – לקחת רק מה שצריך ולא להעמיס. פחות זה יותר בטיול כזה, קחו תיק גב קטן והשאירו בבית כל מה שמיותר.
- לצאת עם מסלול מתוכנן מראש – חשוב לעשות שיעורי בית, להכיר את השטח ולהיות מוכנה לכל תרחיש. אני תמיד בוחרת מסלול שמותאם ליכולות שלי, ובוודאי כשאני לבד. ידע והכנה יכולים לעשות את ההבדל בין חוויה מוצלחת לאתגר קשה מדי.
- לסמוך על האינטואיציות – לא לפחד ללכת עם הלב ולתת לאינטואיציה להנחות אותך, במיוחד במצבים חדשים. יש לנו אינטואיציות חזקות, ואני מאמינה שנשים יכולות להרגיש מתי מקום מסוים לא מתאים או מתי כדאי לעצור לרגע ולהיות ערניות.
- להתחבר לשקט – לדעת ליהנות מהרגעים לבד ולהתחבר לשקט שבטבע. אני מאוד אוהבת את הבדידות והשקט בזמן טיול, זו הזדמנות נדירה להקשיב לעצמך בלי רעשים מסביב. כשאני לבד בטבע, אני מרגישה שאני הכי קרובה לעצמי.
- להתחיל בקטן ולהתנסות – אם זו פעם ראשונה, התחילי ביעדים קרובים ולאט-לאט התרגלי להתרגל לחוויה. ככה גם אני התחלתי. מסע סולו יכול להיות מרתיע, אבל ברגע שמתחילים, מגלים כמה חופש הוא מביא איתו.
